דמעות נתפסות אצל רבים כביטוי לרגשות שלנו כבני אדם. אנו בוכים בעיקר כשאנו עצובים או חשים במצוקה או לעתים רחוקות כשאנו חשים באושר. עם זאת, לדמעות תפקיד חשוב פרט לתפקיד החברתי של העברת המסר על תחושות ורגשות האדם. לדמעות תפקיד חיוני במערכת האופטית של העין. הדמעות אחראיות להרטבת העין החיצונית. יצור לא מספיק של דמעות עלול לגרום לבעיות בבריאות העין ובתפקודה.
הדמעות בנויות משלוש שכבות שונות המיוצרות כל אחת ע"י חלק שונה בעין. לפיכך בעיות שונות בחלקים שונים של העין יכולים לגרום לבעיות בייצור הדמעות. בלוטת העפעפיים הפנימיות מייצרת את השכבה האמצעית- השכבה המימית ואת השכבה הפנימית- השכבה החלבונית. לעומת זאת, בלוטת הדמעות היא האחראית לייצור השכבה החיצונית- השכבה השומנית.
תסמונת העין היבשה הינה מצב בו אנשים סובלים מיובש בעין. יובש בעיניים גורם לתחושת צריבה, כאב, ראייה מטושטשת, אודם בעיניים ועוד. לרב התופעה מתפשטת בשתי העיניים. חוץ מההשפעה הפיזית מכיוון שהעיניים הן בעלות היבט חברתי לתסמונת של יובש בעיניים יכולות להות השפעות חברתיות- אנשים עלולים לתפוס אנשים כעייפים ומדוכאים. בנוסף העין יכולה לנסות לפצות את עצמה ע"י יצור מוגבר של דמעות, דבר העלול לגרום לדמעת בלתי פוסקת.
התסמונת נגרמת בגלל בעיה בייצור הדמעות או לחלופין בגלל בעיה בפעולת העפעפיים האחראית לפיזור הדמעות על העין החיצונית. תסמונת העין היבשה יכולה להופיע בכל גיל והיא נגרמת ממספר סיבות כגון: מחלות שונות כמו דלקות עיניים, דלקות עפעפיים, פרקינסון ועוד, ניתוח פלסטי של הרמת עפעפיים, שינויים הורמונאליים בגיל המעבר, קריאה ממושכת מצג מחשב, שינויים במזג האוויר, לבישה ממושכת ללא הפסקות של עדשות מגע ותרופות בעלות תופעות לוואי הפוגעות בעין.
אופתלמולוג (רופא עיניים) יכול לאבחן את התסמונת ע"י מספר מבחנים פשוטים כגון בדיקת העפעפיים והעין החיצונית. מבחן שירמר הוא מבחן בעזרתו בודקים את כמות הדמעות הנוצרות בעין במשך דקה. המבחן נעשה ע"י הנחת נייר דק בתחתית העין למשך דקה, הוצאה ומדידת רמת הרטיבות של הנייר.
ניתן למנוע את תסמונת העין היבשה ע"י פעולות רבות המגנות על העין וייצור הדמעות כגון: הימנעות מהרכבה של עדשות מגע לתקופות ממושכות ולחלופין הרכבה של משקפים או עדשות מגע העשויות מחומרים רכים יותר ולטווח קצר, אם התסמונת היא בגלל בעיה בפעולת העפעפיים אז יש צורך לטפל בעפעפיים ע"י תרופות או ניתוח, הענקת תוספת של לחות לעין ע"י תמיסות שונות המומלצות ע"י הרופא, שימוש בדמעות מלאכותיות לשמירה על לחות העין, הרכבה של משקפי שמש כדי להגן מפגיעה נוספת ע"י קרני השמש, אם התסמונת נגרמת כתוצאה מתופעת לוואי של תרופה אז יש צורך באבחון והפסקה של טיפול ע"י התרופה ושתייה מרובה של מים. פעולות יותר פולשניות אך לעתים הכרחיות לטיפול בתסמונת העין הינן: סגירת הפתחים שאחראיים לניקוז הדמעות ע"י פעולה כירורגית או ע"י פקקים מיוחדים.
הדמעות בנויות משלוש שכבות שונות המיוצרות כל אחת ע"י חלק שונה בעין. לפיכך בעיות שונות בחלקים שונים של העין יכולים לגרום לבעיות בייצור הדמעות. בלוטת העפעפיים הפנימיות מייצרת את השכבה האמצעית- השכבה המימית ואת השכבה הפנימית- השכבה החלבונית. לעומת זאת, בלוטת הדמעות היא האחראית לייצור השכבה החיצונית- השכבה השומנית.
תסמונת העין היבשה הינה מצב בו אנשים סובלים מיובש בעין. יובש בעיניים גורם לתחושת צריבה, כאב, ראייה מטושטשת, אודם בעיניים ועוד. לרב התופעה מתפשטת בשתי העיניים. חוץ מההשפעה הפיזית מכיוון שהעיניים הן בעלות היבט חברתי לתסמונת של יובש בעיניים יכולות להות השפעות חברתיות- אנשים עלולים לתפוס אנשים כעייפים ומדוכאים. בנוסף העין יכולה לנסות לפצות את עצמה ע"י יצור מוגבר של דמעות, דבר העלול לגרום לדמעת בלתי פוסקת.
התסמונת נגרמת בגלל בעיה בייצור הדמעות או לחלופין בגלל בעיה בפעולת העפעפיים האחראית לפיזור הדמעות על העין החיצונית. תסמונת העין היבשה יכולה להופיע בכל גיל והיא נגרמת ממספר סיבות כגון: מחלות שונות כמו דלקות עיניים, דלקות עפעפיים, פרקינסון ועוד, ניתוח פלסטי של הרמת עפעפיים, שינויים הורמונאליים בגיל המעבר, קריאה ממושכת מצג מחשב, שינויים במזג האוויר, לבישה ממושכת ללא הפסקות של עדשות מגע ותרופות בעלות תופעות לוואי הפוגעות בעין.
אופתלמולוג (רופא עיניים) יכול לאבחן את התסמונת ע"י מספר מבחנים פשוטים כגון בדיקת העפעפיים והעין החיצונית. מבחן שירמר הוא מבחן בעזרתו בודקים את כמות הדמעות הנוצרות בעין במשך דקה. המבחן נעשה ע"י הנחת נייר דק בתחתית העין למשך דקה, הוצאה ומדידת רמת הרטיבות של הנייר.
ניתן למנוע את תסמונת העין היבשה ע"י פעולות רבות המגנות על העין וייצור הדמעות כגון: הימנעות מהרכבה של עדשות מגע לתקופות ממושכות ולחלופין הרכבה של משקפים או עדשות מגע העשויות מחומרים רכים יותר ולטווח קצר, אם התסמונת היא בגלל בעיה בפעולת העפעפיים אז יש צורך לטפל בעפעפיים ע"י תרופות או ניתוח, הענקת תוספת של לחות לעין ע"י תמיסות שונות המומלצות ע"י הרופא, שימוש בדמעות מלאכותיות לשמירה על לחות העין, הרכבה של משקפי שמש כדי להגן מפגיעה נוספת ע"י קרני השמש, אם התסמונת נגרמת כתוצאה מתופעת לוואי של תרופה אז יש צורך באבחון והפסקה של טיפול ע"י התרופה ושתייה מרובה של מים. פעולות יותר פולשניות אך לעתים הכרחיות לטיפול בתסמונת העין הינן: סגירת הפתחים שאחראיים לניקוז הדמעות ע"י פעולה כירורגית או ע"י פקקים מיוחדים.
דר' אירינה יפימוב מנתחת עיניים בבית החולים איכילוב במחלקת עיניים מתמחה בניתוחי עיניים פלסטיים.מומחית לבוטוקס, לניתוח עפעפיים ולמילוי קמטים.
