תיכנון מערכות חוק משפט וחוקה מתקדמותplato-parmenides2.area.co.il
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

תיכנון מערכות חוק משפט וחוקה מתקדמותplato-parmenides2.area.co.il 

מאת    [ 06/02/2009 ]
מילים במאמר: 1951   [ נצפה 2506 פעמים ]

 
 
אולי כדאי להציע

להעביר את האו'ם לעירק [כמחווה של כבוד בין שלשת התרבויות]להשמיענו כי החותם החיצון עיקרו בבית המשפט לעניין החוקה הנימוסית ובשני בתים אלו יתהוו עיקרי זהות הפדרציות אמנם יחלק לשני חלקים פנימי וחיצון והחיצון עיקרו שידון בכללים פילוסופיים בשיטות האריסטוטליות והאפלטוניות בסיגנון אריסטו-סוקרטי כעיקר מנחה תוך כדי הבחנת שלבי השינויים בתפיסות הפילוסופיות עד ימינו אלה,והתחקות אחר שרשי השיטות לשאר התרבויות אשר כאן כעת ובעתיד לצורך גיבוש הכללים הדומים לכללי החותם הפנימי השני וזאת לחלק החוקה השניה,[לשם כך יוצרך להקמת גוף אקדמאי אשר יתעסק בעניינים אלו בפרט,האוניברסיטה ללימודי הפילוסופיה ומן ההכרח שיהה בסטנדרט הגבוה ביותר בעולם ויש לו תפקיד נוסף כפי שנתבאר אמנם החותם החיצון הוא חותם כולם,ואם נכשיר חבר מושבעים לענייני חוקי החוקה השניה יצתרכו להיות מומחים בכללים הנז מה גם שיש עוד מכלול של כללים והם שייכים בכל סוג של דיון 'וזה בפרובינציות אחר הגוף העיקרי לענייני החוקה השניה אשר הוא עיקר החותם החיצון והבן כי ב' מיני כללי החותם נועדו ליצור מידור מערכתי[שבעיקרי ידונו בכללים הראשונים וכלפי הפרובינציות יעתקו בניסוח ע'פ הכללים השניים והנה יתבאר מכאן עתה כי ישנם כמה שיטות בחותם העיקרי ובכאן נוכל ליצור חותם עיקרי לכל פרובינציה בשיטה שונה ומי שלא ידע על הענין לא יוכל להבין את שיטת הממשל וכמובן שהסוגיה האירנית לא תתריד יותר [מאחר ויהיה ניתן לתמרץ אותה בעתיד ביבשת אפריקה במסגרת המו'מ העכשוי וזאת במימד התרבותי דבר שיחזיר להם את הכבוד האבוד,וזאת חוץ מהעניין הכלכלי כדלקמן],כמו כן יש לשקול הצעה דומה בין סין והודו דבר שיסיים את הזירה באפגניסטן -פקיסטן וישיג דעת קהל עולמית חיובית בעניין זכויות אדם ע'י חלון ההידברות בקונסטלציה של כלל הגופים במהלך המסכם, ללא סכנות של אי יציבויות עתידיות [ויסגור את תיפקודה של העלקיידה באזור זה,ולפי מה שיתבאר לקמן אף בשאר מקומות]אלא שבהודו הענין קצת שונה שם ההתחלה בסין היא בחלק החוקה הנימוסית השיך לאזור המזרח ואילו בהודו חלק החוקה השלישי במימד הפנימי בלבד והבן היטב העניין, מצב שכזה יתן שידרוג של ממש לארה'ב וכן מצע מדיניות חוץ חובק עולם בראיה עתידית וכן שידרוג בארה'ב עצמה כפי מה שהוצע לעיל מענין החוקה השניה במימד הבינ'ל לשלושת התרבויות המונותאיסתיות פרויקט המגנה כרטה וכפי שיתבאר לקמן[ואף מהלך זה מבטיח תימרוץ לאירנים בטווח הקרוב מאחר ונקודת המוצא המסתברת בעיקרה מונעת מבחינה כלכלית נמצא לסיכום שיקבלו מה שלא יקבלו אם יבחרו בדרך אחרת יתכן שהמהלך יוביל לשינוים מיבניים במישטר .וזאת לאור נקודת המוצא העיקרית וכן לאור העובדה כי הפרסים סוחרים ממולחים ואפשר בהחלט לסמוך על זה לטווח הרחוק]],זהו מצע שפותח בניצחון מובטח ,אלא שצריך לגבש מערכת הסברה מהירה בקרב האינטלקטואלים בזירה הבינ'ל והפנימית.אולי

בכדי להבהיר עניינים כדאי לציין כי אחר שהאו'ם יסיים את מטרתו בקונסטלציה המוצעת לעיל,יש לשקול להעבירו לפי ההתפתחויות לדרום אפריקה או מקום אחר באפריקה לפי ההתפתחויות.וזאת לטווח הרחוק רחוק ,אולי הדבר ישכנע את הרוסים,והבן עניינם בכאן כי הוא טעם המבוא לחוקה הנימוסית הבינ'ל וצריך שיובן לפי איזה משלשת השיטות ,ואחר כן הבן כי זה התנאי כדלקמן ,האיחוד הארופי ,סקנדינביה,האוסטרלים ,מדינות דרום אמריקה, ומדינות ערב הציר המתון את הודו יסודות החשיבה מבוססים על שיטות אריסטוטלוית או אפלטוניות בעיקרן,אולם מ'מ האוירה שם מתאימה לעניין שהעלינו לעיל דהיינו חלק החוקה השלישי ואדרבא יתכן כי יש יתרון בלימוד השיטה החדשנית והשפעותיה, [בעניין בני המנשה יתכן יתרון מסוים לטווח הרחוק ויש לשקול את העלאתם ארצה וכן הרחבת השבט עצמו בהודו לכמה מאות אלפים או אולי כמה מיליונים,לעתיד הרחוק והבן היטב]וכן הרגשת שליחות למיסיונרים למיניהם לדעתי הם יתקבלו בהודו בברכה בפרט כאשר מדובר בצירופם לנושא האמור ''החוקה השניה הבינ''ל'',אף זו נקודה שאובאמה יוכל לעניין בה את קהל המצביעים כחלק מהחזון האנווגליסטי הכולל לבחירות הבאות, ונחזור לענייננו רצוי לגבש קשת רחבה שתוכל ,להשתתף בפרויקט מעכשיו , ויש לדבר רגליים בעניין משבר האנרגיה ,והמזון[צריך את הודו בכדי לייצר מזון לאפריקה וכו' ומהלך זה יוכל למשוך ציבור בוחרים אפרו-אמריקאי בפרט שיוצרו ,שם ,ובהודו, מקומות עבודה חדשים לחברות אמריקניות בין היתר]נקודות אלו הוזנחו ויוכלו להוות מנוף של ממש ,בקיצור יצירת אומנות דיפלומטית בקנה מידה גלובאלי וכן בעלת אופק אינטלקטואלי וכלכלי ברוח דמוקרטי במובן של הסכמה רחבה של שלשת התרבויות וסיומו של המשחק סכום אפס הקיים כעת ,לשם כך דרוש נסיון רב נקודה זו אם תועבר בדרך הנכונה יכולה להטות את המצב לטוב מה עוד שהיא כוללת בתוכה את שיטתו של אובמה ואם ישכיל לעשות שימוש בענין המוצע בקמפיין הבחירות אפשר כמעט לומר בוודאות שינצח לא רק בעירק אלא גם בבחירות הבאות,לסיכום בית עליון לשלושת התרבויות על בסיס אבני יסוד החשיבה המשותפת של שלשת התרבויות המונותאיסתיות וכללי ההתדינות בשיטה פילוסופית עמוקת שורשים תוכל לשמש אף השראה למזרח הרחוק ובסופו של יום אחר היצוב המערכתי רוח של מורשת תרבותית גבוהה ,ומעתה אפשר להעלות על הדעת כינונו של

גוף נוסף[ובכאן אוסיף ואומר כי יש להבין את המובא ב''גראנד רנואר השלם ןהנה עתה נסדר השיטה שנבאר לצורך הגוף השלישי המחבר ביין ב' הגופים החוקות הבינ'ל הנימוסיות [החוקה ה2] באופן שלישי הדומה למשפט השוואתי בין שיטות משפט הנובעות זו מזו ואין הסידור הזה לאמור שכך יהיה באחד וכך בשני אלא בכדי שלא נצתרך אל האריכות ,ולעניין האמור הנה האופן השלישי ,נקדים דברים משיטת סידור ההלכה והנה ביארנו מהם . קודיפיקציה הינה הנטייה לערוך את החוקים בקבצים בהם ניתן למצוא את התשובה לשאלה המשפטית שעולה.ודיפיקציה, הוא תהליך יצירתו של קודקס, כלומר כינוס ואיסוף של חוקים קיימים, עריכתם והתאמתם לזמן ולמצב הנוכחי, או יצירה של מערכת חוקים בתחום מסוים ואפשר לומר משיטת סידור זו עולים כללי ה קודיפיקציה והדיפיקציה ומהם נלמד על תהליך יצירתו של קודקס ונתבאר בפירוש המשניות ובכללי מניין המצוות מעין שיטת בנין אב למה שזכרנו ב[א]חוק יסודות המשפט,ו ה'תש"ם-1980, הוא חוק ישראלי, הבא לקבוע את הדרך בה מחויב בית המשפט לפסוק בשאלה העומדת בפניו, ואינה ניתנת להכרעה מיידית לפי לשונו הברורה של החוק. החוק מפנה ומעניק מעמד מיוחד ל"עקרונות החירות הצדק היושר והשלום של מורשת ישראל", אך מעמד זה שנוי במחלוקת פסיקתית חוק יסודות המשפט הוא חוק קצר ביותר, ובו שני סעיפים בלבד.

סעיף 1 לחוק, שהוא הסעיף העיקרי בו, קובע:

"ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה, ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה או בדרך של היקש, יכריע בה לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל."

להשלמת מלאכתו קבע המחוקק הישראלי בסעיף 2 לחוק שני עקרונות נוספים הכרחיים מהמצב המשפטי החדש שנוצר:

"(א) סימן ‎46 לדבר המלך במועצתו לארץ-ישראל, ‎1947-1922 - בטל.

(ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לפגוע במשפט שנקלט בארץ לפני תחילת חוק זה."

אם כך העקרונות שנקבעו למקורות אליהם יפנה בית המשפט בבואו לדון בשאלה משפטית העומדת לפניו הם: ראשית, לשון החוק. שנית - אם לא מצא תשובה בדבר חקיקה, יפנה לתקדים המחייב שנוצר בפעולת בתי משפט אחרים במדינה, ושלישית - באין תשובה בחקיקה או בפסיקה - יבדוק את ההיקש - אנאלוגיה למקרים אחרים שנדונו אם בחוק ואם בפסיקה (מקום בו אין תשובה בדין, ואילו ישנה הלכה פסוקה קרובה אך לא בסוגייה המשפטית המתעוררת, יופעלו 'כללי ההיקש' הידועים בפרשנות, כמתחייב מאותו עניין - כגון: "על אחת כמה וכמה" , "מכלל הן הינך שומע לאו"), ורק אם כל אלו לא הביאו לפתרון, נראה כי קיימת לאקונה, חסר בחוק, אותו יש להשלים - כך מצווה המחוקק מעת חקיקת חוק יסודת המשפט - מ"עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל והנה בא ''הגראנד רנואר'' להציע הרחבת עניין זה לכלל הפלטפורמה של פאראדיגמת המשפט הנבדל הגוף השני של החוקה הבינ'ל ה2 של המזרח הרחוק בשילוב חוק יסודות המשפט וההרמוניזציה היא תהליך במשפט הבינלאומי שבו מדינות שונות מאמצות חקיקה משותפת, כך שההבדלים בין מערכות המשפט השונות מצטמצמים וכל שיטת משפט הופכת לדומה יותר לחברתה. אמנת וינה, שמדינות רבות בעולם קיבלו, היא דוגמה לתהליך הרמוניזציה. דוגמה נוספת היא מהתחום האקדמי ובו נכתבים טקסטים של משפט משותף, לדוגמה עקרונות ועדת לאנדו - הדרך להגיע למשפט אחיד אכן, מאפיין של המשפט הקונטיננטלי הינו קודיפיקציה של המשפט אולם בכאן גם ימצא הדרך לשלב את המשפט המקובל מאחר והרעיון החשוב ביותר הקשור במשפט המקובל מבסס במידה רבה את פסיקות השופטים על עקרון התקדים המחייב; פסיקות הרשות השופטת מהוות "חוק" באותה מידה כמו זה שנוצר על ידי הרשות המחוקקת האמור לכלול את שיטת המערב והמזרח ,אפשר שכאן הוא פתרון הסכסוך בסוגית הליבה ]כיון שיהיה אפשר להכניס את ירדן לענין[ומאחר והשואל רצה שאבאר מה דעתי הנה בזאת אומר לו כי דעתי שיש מקום לשקול את מקום הגוף הנז' או בירדן או בסוריה דבר שיתמרץ אותה להתפשר בעמדתה בעניין השלום ,כמו כן דעתי בעניין ההשפעה התרבותית צריכה להיקבע האופן שוה ע'י שלשת הגופים הנזכרים ובכאן יש להוסיף גוף בדומה לבית משפט לעניני חוה כפי שזכרנו בענין החוקה ה2 הפרטית אלא שכאן הוא בחוקה הבינ'ל הכללית ואותו אפשר למקם בקונפדרציה הירדנית המוצעת ומאחר ועסקנו בחלק החוקה ה2 אין הדבר סותר שום עיקרי דת כיון שזו החוקה הנימוסית מוגדרת ע'י חכמי הדתות לצורך הגדרת המעמד המשפטי לצורך היצוג בלבד אולם אינה עוסקת אלא בנימוס ולא בדת עצמה וזו ההצעה אשר נוסחה כחה מכח הרעיון הדת האזרחית של רוסו במימד הגלובאלי אמנם הדתות עצמןנעריך אותן כדת הפרטית של רוסו וזאת אחר הגדרת החלוקות ע'י חכמי הדתות או השיטות אם נמצא שיטה שאינה בכלל דת בסיסי כהגדרת רוסו ולכך צריך את הכרעת בית המשפט לחוקה הבינ'ל ה2 ,] כפי שנתבאר במקום אחר [הקונפדרציה או איזו קונטלציה דומה]וכמובן שמשקלו של הגוף הראשון יהיה עיקרי, השני ישמש לפתרון הסכסוך בעיקרו וזאת כאשר יוצע שיהיה בשטח הירדני[בקונפדרציה], מה גם שאין להשאיר מקום לתואנות במזרח הרחוק כלפי המערב בקונצטלציה הגלובלית המחודשת אלא אדרבא להסביר בפני המזרח הרחוק כי זו היא גופא התיעלות המערכת הגלובלית ביצירת דו שיח במימד עמוק כלומר שרשי התרבויות שמעתה ניתן לחלקן לשני חלקים בכדי להגיע אל המכנה השרשי האחד הכולל ברמת החוקה השניה[הנימוסית], ואי אפשר לקיימו אלא באופן זה ,וכי מעיקרו דורש הוא רמה מסוימת של יציבות גלובלית[הצד השוה ביניהם] ולכך נוצרה קונסלטציה באופן זה דווקא,וכן השינוי המערכתי יקנה יתרונות כלכליים תוך כדי הכנסת משקיעים יפנים וכו' לפרויקט הרכבות וענין זה שייך בעיקרו למהלך''פתיחת המשחק'' ומהלך ''הפיון''והנה עניין המנופים הנזכרים שם עניינם לצד א' בטעם ההסתר[שיש לו כמה צדדים] ,כמו כן עניין נוסף להם השייך , אמנם עיקרה ברירת מחדל אם תצתרך לשמש כקטליזטור[ויש להבין היטב בטעם חילוף השיטות כפי שנתבאר בסיבת הסתירות] ,נמצא לסיכום כי נקודת העימות האפשרית בעתיד [דהיינו אפריקה]תנוטרל,ואדרבה תשמש כמנוף לתחרות כלכלית מול השווקים המתפתחים וללא הקונסטלציה המוצעת לעיל ספק אם אפשר היה לקיימו ביעילות המוצעת,ובעיקר פתרון למשבר ההומניטרי שאי אפשר לעמוד מנגדו בשתיקה. כמובן יש לשאול מהי איפוא ברירת המחדל,ולכך הוכנה שיטת הטבעות ,ולמבין היטב כנראה שלא יצתרך לה,אמנם מן הטעם האמור לעיל צריך לבארה הנה שילוב נכון של שניהם[ צד שני מטעם ההסתר וחבילת ההטבות]לפי שיטה אחת[שיטת הטבעות וההטבות]לשיטה שניה ,יוכלו להוות כמה קלפים שמועמד כבד צריך להציג לא כן? וזאת מעבר למה שפורט בעבר בענין הכלכלי בענין פיתוח הגדה ובנושא הננוטק ומרכז הסחר של פדרציות החוקה הבינ'ל ה2,ענין שלכעצמו יוכל לנטרל את חבית הנפץ העזתיתבשלב ראשוני כוחות מעורבים מצריים וירדנים ובשלב האחרון.בגדה יש להציב כוחות ירדנים כמובן לאחר המוצע לעיל],ודע גם זאת, והנה לאחר ההצעה [צד שלישי ] הגלובלית,נמצא מעתה שתי אפשרויות לפתרון המצב ברצועה האחד מן הפרטי אל הכללי,והשני מן הכללי אל הפרטי[ אמנם נקודת העיון היא שניהם יחד במסלולים מקבילים,ומשמשים כמנוף אחד כלפי השני, והנה מה שפורט במסמך הוראת השוגון השלישי,יוכל לשמש כהסוואה מעולה,מן המהלך הכולל,מפני הגורמים הקיצוניים והפנאטיים אשר מצויים בכל חברהבכלל ובחלקים מחברה שלימה בפרט ולכך עיקר עניינו מוסתר,והוא עצמו ההסתר,אשר בעיקרו הוא ההסבר ויש להשתמש בו בחכמה מרובה והבן היטב זה העניין הכולל הנכבד, וכפי שביאר במו'נ בהקדמה לחלק השלישי בפי' שם טוב וזו לשונו והבן שעור מה שהיישרנו עליו אם יש בלבך תבונה כי הנה המעלים סתרי תורה שכרו עצום מאד כי נמשך בזה אחר סידור המציאות ויושרו כי אין לחלוק על הכוונה האלהית ,כי אם לא כן תאבד הקיבוץ המדיני וכו' יעוין שם באורך,והנה ר' שם טוב ראה לר' אברהם אבולעפיה ,ואפשר לסמוך על ביאורו במקום ההוא במקצת העניינים ,ונסמוך בזאת על מה שכתב המו'נ בפרק י'ז מן החלק הראשון,ויובן בזאת עם מכלול מה שזכרנו בענין חידוש הלשון , טעם תירגום השבעים ללשון יון דווקא באותו זמן,ואח'כ ללשון הגרי ע'י הרס'ג ,ותו לא, ודי בזאת למבין , והנה לאחר היצוב בכלל הזירות המהלך המשלים הוא ''יציאת המלכה והצריח הרביעי''והנה לאחר שיובן בדקדוק ענייני זה המאמר והנגזרות המעשיות ואופן ישומן בפועל אשמח לשמוע את דעתו של ד'ר דן שיפטן מחדש כמדומני שלא הרחיב את ידיעותיו בתחום הפילוסופיה המדינית[עיין ס' ההגיון לרמב'ם עמוד 192 בהערות]

יש לעיין היטב במכלול המאמרים בכדי להבין היתכנות הפרוייקטים באופן מעשי ,וכן לעיין בספר האורחים באתר

בראון&גרין http://www.efind.co.il/modify.cgi מאמר ארבע הקדמות המבוא לחוקה ]http://www.reader.co.il/authors/6207ביאור שלשת החוקות- ופאראדיגמת המשפט הנבדל-המשך ] שלשת החוקות המשך פרק המבוא ...''הבורסה העתידית'' מרכז הסחר של פדרציות החוקה הבינ'ל ה2 ''המניפסט הכלכליסטי''
הלובי הדיפלומטי והעסקי
''הכלכלה המודרנית''שילוב מערכת משפט פדראלית גלובאלית לענייני החוקה הבינ'ל ה2
www.plato-parmenides.area.co. il
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב