למה לא ? 

הורים, אנשי חינוך, האם יצא לכם לומר פעם לילדים את המילה "לא" ?
האם שמתם לב על מה ומתי השתמשתם במילה ?
האם בחנתם כמה פעמים בחרתם להשתמש בה ביום, בשבוע, בכלל ?

"לא" ו "אסור" ו "אל"
" לא לזרוק" , "לא לריב" , "אל תקפוץ", "אסור להכניס לפה".... מוכר ?
ואולי, אפשר לעשות את זה קצת אחרת ?

כמה נקודות למחשבה אודות השימוש במילים המסמלות איסור :

1. " מים גנובים ימתקו " -
" מים גנובים ימתקו, ולחם סתרים ינעם " (משלי ט' 17 )
מים גנובים ימתקו - דבר שמשיגים באסור נעים יותר מדבר הניתן ברשות

ע"פ חז"ל כוונת הפסוק היא, שאדם העושה מעשה אסור, מרגיש הנאה גדולה יותר מאשר אדם שעושה אותו מעשה בדיוק, כאשר המעשה אינו אסור.
ניסויים פסיכולוגיים רבים הוכיחו את נכונות השערה זו ולענייננו,
כל הנאסר על הילד , יצור רצון גדול יותר לעשותו ולנסותו.

2. שימוש יתר במילה "לא" שוחק אותה, היא מאבדת מערכה ולמעשה
לא נשמעת באוזני הילדים.

3. האם ניסינו פעם לחשוב מנקודת מבטו של הילד ?
לקרוע ולחתוך יכול להיות ממש מהנה ( מה גם שמפתח את המוטוריקה העדינה...),
לקפוץ על המיטה של ההורים זה פשוט כיף אמיתי ולעיתים, המשחק שנמצא אצל חברי
היקר... ממש קורץ לי, ו...עכשיו....


אז מה עושים , לא אומרים "לא" - הכל מותר ואפשר ?
איך אומרים לא אפקטיבי - איזה מסר מועבר לילד, איזה מסר נרצה להעביר ?


4.מתי חשוב לומר "לא" -
ראשית כאשר מדובר בנושאי בריאות, בטיחות , ובטחון :
לא לרוץ לכביש ! לא נוגעים בחשמל - לא נוגעים בחפצים לא מזוהים ברחוב ! וכו'
וכן, במקומות בהם רוצים להציב גבול ברור , כל משפחה ומערכת החוקים והגבולות
שלה : "בבית שלנו לא מקללים" , "בבית שלנו לא אוכלים מול הטלוויזיה"...

5. האם הוסבר לילדים למה לא ?
מהי סיבת האיסור - מהן ההשלכות ?
למה הסכין מסוכנת - למה לא קורעים ספר - למה לא מטפסים על
כסא גבוה - מסוכן? למה ומה משמעות המילה "מסוכן" -
חד - חם - ניתן ליפול - עלולים להתחשמל - למה ?

6. האם ניתנה לילד אפשרות אחרת ?
בשלב הלמידה הראשון והבסיסי : בספר מעיינים, בכפית משתמשים לאכילה ,
יושבים על הכסא....

7. ובשלב הבא : האם ניתן לפתח יחד עם הילד דרכים שונות ומגוונות ?
דרכים מתוך עולמם הפנימי והפרטי של הילדים, שיתאימו להם, כאלו שיעודדו חשיבה
יצירתית וסקרנות בריאה,
שימוש בדרכים שכאלו יכול לפתח בילד תחושת יכולת ונחיצות, מאפשר חווית הצלחה
וקבלת פידבק חיובי, מאפשר הקשבה הדדית ולמעשה ...
מאפשר קשר.

8. ובהמשך ישיר... שפת ה"כן" , מה כן לעשות ?
"לא לטפס על הכיסא" - על הכיסא יושבים
"לא לקרוע את הספר" - בספר מעיינים / קוראים / מדפדפים...
"לא להרעיש / לצעוק..." - לדבר בלחש

ובשלב הבא : "לא לקפוץ על המיטה" - על המיטה ישנים - על הרצפה ניתן לקפוץ כמו צפרדע, על מה עוד ניתן לקפוץ - אילו עוד בעלי - חיים קופצים - והלאה, והלאה...
להפוך את ה"לא" להזדמנות ללמידה...
גם אם לא באותו מועד , הריי לא תמיד יש פנאי, רצון או סבלנות,
כדאי לנסות מידי פעם, תמיד יש אחר - כך...

9. תשומת לב לגיל הילד, יכולת שפתית, רמת הבנה, מוכנות...
ככל שהילדים קטנים חשיבתם מופשטת ויש צורך ביותר המחשות והדגמות.

10. כוונה, נימה ואמונה של ההורה
כשמגיע זמן ה "לא" האמיתי, זה שרוצה להעביר מסר חד וברור, לקבוע גבול, קו אדום
או לסמל איסור, ע"מ שהמסר יתפרש כפי שאנו חפצים כדאי לחשוב האם אנו מאמינם
באמונה שלמה שזה פשוט אסור ?
האם אנו מעבירים את המסר בנימה המתאימה - רצינית ומתכוונת ?
האם השגנו את המטרה ?

הילדים, מיצר הסקרנות הטבעי והבריא הטמון בם, מנסים ומתנסים, חוקרים ומגלים את העולם, זורקים על הארץ ומאזינים לצלילים, צופים בהשלכות לפעולות שהם נוקטים (אמא או אבא מרימים בכל פעם שאני משליך, משחק נחמד...") בואו נחשוב יחד כיצד נוציא מן המצב את המיטב ?

כל אחד והקצב שלו , לאט ובשלבים ,בדיוק כפי שנרצה ל...חנך את הילדים !

בברכת הורות קלה , מהנה ויצירתית,

מירב אגם גבריאל

כל הזכויות שמורות למירב אגם - גבריאל 2009