טיפול בעזרת בעלי חיים - תיאור מקרה - פיתוח יכולת רגשית אצל מטופל הנמצא שנים במצב דיסוציאטיבי רגשי 

ירון, בן 40, גרוש בפעם השנייה, אב ל-3 ילדים משתי מערכות נישואים קודמות. ירון הגיע למרכז הטיפולי לניסיון שיקומי נוסף, לאחר שעזב אותו בשנת 2002. סיבת עזיבתו הקודמת של ירון הייתה כישלונו להתמודד עם רגשות עזים שפיתח כלפי אחת ממטופלות המרכז.

ירון מדווח על דיסוציאציה רגשית כלפי ילדיו. לדבריו, חוסר יכולתו לכל תחושה רגשית כלפיהם, לשמחה או לעצב, מציף אותו בתסכול עז ומביא אותו להתנהגות רגרסיבית.

ירון גדל בסביבה מתעללת נפשית וגופנית, סביבה לא צפויה. לדבריו של ירון, כבר בילדותו למד לפחד יותר מכל מהלא צפוי.

בטיפול יכולנו להבחין בהתנהגות בעלת קווי "רובוטיזציה". בזכותה למד ירון לשרוד בשנים האחרונות, בהן הוא חי כהומלס - מוזנח, רעב וחבול. לדבריו של ירון, בשנים אלו למד שכל תחושה רגשית הינה בסופו של דבר בזבוז אנרגיה נפשית במאמץ הנפשי ההישרדותי שלו. (ראה תהליך בתרשים א1.)

הצוות המקצועי הגדיר לירון מספר מטלות טיפוליות, הנעזרות ב"מרחב הטיפולי":

1. על ירון לבחור בע"ח מפינת החי, לטפל בו ולהשגיח עליו. על ירון יהיה לדאוג מדי יום להאכלתו של בעה"ח, להחלפת מצעו המלוכלך ועליו לעקוב אחר התנהגותו של בעה"ח. הצוות הניח שעשייה זו תחזק את התחושה הראשונית של ירון בשליטה ואחריותו על סביבתו ועל וחייו.

2. על ירון הוטל להחזיק מדי יום, לכשלושים דקות, את בעה"ח שבחר (אוגר סיבירי). הצוות הניח שהאינטראקציה של ירון עם האוגר, והמגע בכפות ידיו יעוררו אצל ירון תחושות של חמלה, אהבה,כעס, דחייה ואף דאגה לבעה"ח. תחושות רגשיות אלו ניתן יהיה לשוחח עליהן בתהליך הטיפולי.

הוטל על ירון לתאר את תחושותיו הרגשיות בפני הקבוצה. על ירון היה לנסות ולחבר יותר ויותר את תחושותיו אלו, שעלו במפגש עם האוגר בו טיפל, לתחושותיו הרגשיות הבלתי מוחשיות, אותן תיאר בקבוצה הטיפולית לעיתים קרובות.

3. הצוות ביקש מירון להשקיע את כוחותיו הנפשיים "פנימה" בחיבור לתחושותיו שלו, ופחות ה"חוצה" כפי שנהג לעשות בשיקופיו לחברי הקבוצה.

הצוות ראה שירון מתחיל לפתח יכולת רגשית מסוימת לאינטימיות עם הזולת, במקום אותו חשש פנימי תמידי ומוסווה אותו חש מהסביבה האנושית הזכורה לו כפוגעת ומכאיבה. יכולתו המחודשת ליצור קשרים חברתיים התחזקה בקבוצה הטיפולית. הקבוצה אפשרה לירון להרגיש חוויה חזקה, מידית ומשכנעת-יותר כי הוא אינו לבד.

לאחר מספר שבועות נראה ירון "משוחח" עם חית המחמד שלו, קשוב יותר לצרכיה הראשוניים. הוא אף נראה רגוע יותר בתגובותיו לחברי הקבוצה, התנהגות שאפשרה לו להיכנס חזרה לקבוצה,לקבל ממנה משוב וחיזוקים. נראה היה שירון מצליח להתחיל ולהתחבר לרגשותיו.