תביעת פיצויים עקב מותו של הילד מיכאל אטינגר ז"ל שמצא את מותו במהלך משחק עת נפל לבור בלתי-מגודר בעיר העתיקה
ע"א 9980/06, עיזבון המנוח מיכאל אטינגר ז"ל ואח' נ' עיריית ירושלים ואח'
כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין, כבוד השופטת א' פרוקצ'יה, כבוד השופט י' דנציגר
26.01.2009
העובדות:
1. ביום 15.3.2004 ניתן פסק-דינו של בית-המשפט העליון בתביעת הפיצויים שהוגשה עקב מותו של הילד מיכאל אטינגר ז"ל, שמצא את מותו במהלך משחק עת נפל לבור בלתי-מגודר בעיר העתיקה בירושלים והאחראים לכך נתבעו לפצות את עזבונו ואת בני משפחתו. בפסק-הדין נקבע, כי עזבונו של המנוח זכאי לפיצוי בגין ראש הנזק של הפסד יכולת ההשתכרות "בשנים האבודות", אותן שנות חיים שנשללו מן המנוח בשל מעשה הנזיקין (ע"א 140/00 עיזבון המנוח אטינגר נ' החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בע"מ, פ"ד נח(4) 486 (2004). בכך הפך בית-המשפט העליון את ההלכה הקודמת בסוגיה זו שנתקיימה במשך למעלה מעשרים שנים.
2. בית-המשפט המחוזי חייב את המשיבים לשלם לעיזבון המנוח בגין הפסדי ההשתכרות בשנים האבודות סכום של 894,577 ש"ח.
החלטה:
1. העמדה העקרונית המכירה בזכאותם, של מי שנפגעו בעודם קטינים לפיצוי בגין הגריעה הצפויה מכושר השתכרותם בעתיד, נתקלת בקשיים כאשר מגיע תורה של שומה. במיוחד כך, מקום שבו מדובר בקטין או בקטינה שאין להם "היסטוריה תעסוקתית" בשל שנפגעו בטרם הספיקו לעשות דרכם בשוק העבודה.
2. בע"א 10064/02 "מגדל" חברה לביטוח בע"מ נ' רים אבו חנא, נתגבשה ההלכה כי יש לערוך את חישוב אובדן כושר ההשתכרות שלהם על בסיס ההנחה שאילולא התאונה היו משתכרים בשיעור השכר הממוצע במשק.
3. ההנחה שאלמלא התאונה היה הקטין משתכר כשיעור השכר הממוצע במשק מתיישבת עם עקרון השבת המצב לקדמותו בלבושו המהותי. היא משקפת קריאה אמיתית של העתיד שהיא מצידה מבוססת על ההנחה כי הקידמה תביא עימה שוויון. אכן, החזקה כי קטין שנפגע בטרם הגיעו לגיל הבגרות ובטרם נתגבש עתידו התעסוקתי היה משתכר, אלמלא מעשה הנזיקין, כשעור השכר הממוצע במשק - ניתנת לסתירה בנסיבות מסויימות. אלא שטיב הנסיבות המצדיקות סטייה מן החזקה נגזר מהגיונה של החזקה עצמה.
4. הוצאתו של ילד המשתייך למשפחה מבוססת מחוץ לגדרו של השכר הממוצע במשק - בשל השתייכותו זו - והותרתו של ילד שלא נולד אל תוך רקע חברתי-כלכלי דומה בתוך גדרו של השכר הממוצע, יוצרת חזקה-מפלה בין השניים. חריגה מהנחת המוצא מותרת רק באותם מקרים שבהם הוכחו במשפט נתונים עובדתיים חריגים המתייחסים לנפגע עצמו והמוציאים אותו מגדר הנחת העבודה המשמשת ברגיל לפיצוי ניזוקים קטינים. אין זה המקרה כאן. הנתונים שהובאו אינם עומדים בקריטריונים הנדרשים על-פי דין לשם חריגה מכלל-הדבקות בשכר הממוצע במשק.
ע"א 9980/06, עיזבון המנוח מיכאל אטינגר ז"ל ואח' נ' עיריית ירושלים ואח'
כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין, כבוד השופטת א' פרוקצ'יה, כבוד השופט י' דנציגר
26.01.2009
העובדות:
1. ביום 15.3.2004 ניתן פסק-דינו של בית-המשפט העליון בתביעת הפיצויים שהוגשה עקב מותו של הילד מיכאל אטינגר ז"ל, שמצא את מותו במהלך משחק עת נפל לבור בלתי-מגודר בעיר העתיקה בירושלים והאחראים לכך נתבעו לפצות את עזבונו ואת בני משפחתו. בפסק-הדין נקבע, כי עזבונו של המנוח זכאי לפיצוי בגין ראש הנזק של הפסד יכולת ההשתכרות "בשנים האבודות", אותן שנות חיים שנשללו מן המנוח בשל מעשה הנזיקין (ע"א 140/00 עיזבון המנוח אטינגר נ' החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בע"מ, פ"ד נח(4) 486 (2004). בכך הפך בית-המשפט העליון את ההלכה הקודמת בסוגיה זו שנתקיימה במשך למעלה מעשרים שנים.
2. בית-המשפט המחוזי חייב את המשיבים לשלם לעיזבון המנוח בגין הפסדי ההשתכרות בשנים האבודות סכום של 894,577 ש"ח.
החלטה:
1. העמדה העקרונית המכירה בזכאותם, של מי שנפגעו בעודם קטינים לפיצוי בגין הגריעה הצפויה מכושר השתכרותם בעתיד, נתקלת בקשיים כאשר מגיע תורה של שומה. במיוחד כך, מקום שבו מדובר בקטין או בקטינה שאין להם "היסטוריה תעסוקתית" בשל שנפגעו בטרם הספיקו לעשות דרכם בשוק העבודה.
2. בע"א 10064/02 "מגדל" חברה לביטוח בע"מ נ' רים אבו חנא, נתגבשה ההלכה כי יש לערוך את חישוב אובדן כושר ההשתכרות שלהם על בסיס ההנחה שאילולא התאונה היו משתכרים בשיעור השכר הממוצע במשק.
3. ההנחה שאלמלא התאונה היה הקטין משתכר כשיעור השכר הממוצע במשק מתיישבת עם עקרון השבת המצב לקדמותו בלבושו המהותי. היא משקפת קריאה אמיתית של העתיד שהיא מצידה מבוססת על ההנחה כי הקידמה תביא עימה שוויון. אכן, החזקה כי קטין שנפגע בטרם הגיעו לגיל הבגרות ובטרם נתגבש עתידו התעסוקתי היה משתכר, אלמלא מעשה הנזיקין, כשעור השכר הממוצע במשק - ניתנת לסתירה בנסיבות מסויימות. אלא שטיב הנסיבות המצדיקות סטייה מן החזקה נגזר מהגיונה של החזקה עצמה.
4. הוצאתו של ילד המשתייך למשפחה מבוססת מחוץ לגדרו של השכר הממוצע במשק - בשל השתייכותו זו - והותרתו של ילד שלא נולד אל תוך רקע חברתי-כלכלי דומה בתוך גדרו של השכר הממוצע, יוצרת חזקה-מפלה בין השניים. חריגה מהנחת המוצא מותרת רק באותם מקרים שבהם הוכחו במשפט נתונים עובדתיים חריגים המתייחסים לנפגע עצמו והמוציאים אותו מגדר הנחת העבודה המשמשת ברגיל לפיצוי ניזוקים קטינים. אין זה המקרה כאן. הנתונים שהובאו אינם עומדים בקריטריונים הנדרשים על-פי דין לשם חריגה מכלל-הדבקות בשכר הממוצע במשק.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il