קבלת ערר נגד שחרור מאיר אברג'יל לחלופת מעצר והחלטה על מעצרו עד למתן החלטה בעתירה להסגרתו לארה''ב 

בש"פ 725/09, היועץ המשפטי לממשלה נ' מאיר אברג'יל

כבוד השופטת א' פרוקצ'יה


30.01.2009

העובדות:
1. ביום 23.7.08 הוגש נגד המשיב ואחרים בארה"ב כתב אישום בגין עבירות של קשירת קשר לפעילות במסגרת ארגון פשיעה; קשירת קשר לביצוע סחיטה; קשירת קשר להלבנת הון; סיוע בנטילת חלק בעסקאות כספיות ברכוש שמקורן בפעולות בלתי חוקיות; ועוד. ביום 24.8.08 הגישה ארה"ב בקשה לעצור את המשיב ואחרים לצורך הסגרתם אליה. המשיב נעצר בישראל ביום 24.8.08 על-פי סעיף 6 לחוק ההסגרה. מעצרו הוארך מעת לעת עד ליום 30.10.08. ביום זה הוגשה העתירה להסגרה, ואליה נתלוותה בקשה למעצר המשיב והאחרים. ההחלטה נשוא הערר מתייחסת לבקשת המעצר אשר הוגשה על-ידי המדינה ביחס לכל מבוקשי ההסגרה.

החלטה:
1. דיני השחרור בערובה חלים בהליך הסגרה, כאמור בסעיף 22 לחוק ההסגרה. הפסיקה בישראל עסקה בסוגיית מעצר מבוקשי הסגרה, ודנה בשאלת היחס הראוי בין תשתית השיקולים הנדרשת לצורך מעצר בהליך הסגרה לבין העקרונות המדריכים בדיני המעצר הכלליים בהליכים פליליים רגילים. אין זהות מלאה במסגרת השיקולים והאיזונים בין דין המעצר הפלילי הרגיל לדין המעצר לצורך הסגרה. החשש המובנה מהימלטות המבוקש בהליכי הסגרה, בשילוב עם האחריות המיוחדת החלה על מדינת ישראל כלפי המדינה המבקשת לקיים הליכי הסגרה תקינים, מביאים לכך שבאיזון הכולל בין השיקולים השונים הנדרשים לצורך החלטת מעצר בהליך הסגרה ניתן משקל מיוחד להיבט זה במסגרת בחינת חלופת מעצר אפשרית ומתאימה.
2. בית המשפט בדונו בבקשת מעצר בהליך הסגרה יבחן בראש וראשונה את ההיבטים הראייתיים בהליך לצורך הערכה האם האישומים שבגינם מתבקשת ההסגרה נשענים על בסיס עובדתי-ראייתי המצדיק העמדה לדין בישראל. הדרישה הראייתית הינה לראיות קבילות בדבר מעורבות מבוקש ההסגרה במעשים המיוחסים לו.
3. בכפוף למשקל המיוחד שיש לתת לעילת המעצר בגין חשש להימלטות, ואף לאפשרות שיבוש הליכי משפט, תיבחן השאלה האם יש בחלופת מעצר כדי להבטיח את מטרת המעצר, תוך פגיעה פחותה בחירותו של המבוקש, ותוך שימת לב לייחודה של מטרת המעצר בהקשר להליך ההסגרה. ככל שניתן להבטיח את מטרות המעצר, ובכלל זה את התחייבויותיה של ישראל כלפי המדינה מבקשת ההסגרה במסגרת תנאי שחרור הולמים, תיטה נקודת האיזון הראויה לעבר הגשמת חירות האדם ממעצר.
4. מן הכלל אל הפרט. חומר הראיות מצביע על מעמדו של המשיב כמי שנמנה על העומדים בראש ארגון פשיעה, העוסק, בין היתר, בקבלת כספים שמקורם בעבירה, והלבנתם, וגבייתם בחזרה באמצעים בלתי חוקיים. מחומר הראיות עולה לכאורה מעורבותו בעמידה בראש ארגון פשיעה, ובבצוע עבירות של הלבנת הון, סחיטה ואיומים. מתקיימת בעניינו הדרישה הראייתית הלכאורית לצורך הליך הסגרה מבחינת דיות הראיות לצורך העמדה לדין על העבירות הנידונות בישראל.
5. למשיב עבר פלילי מחוץ לישראל והוא מתגורר בסיירה לאון שבאפריקה. נסיבות אלה בהצטברותן, מצביעות על קיום חשש ממשי להימלטותו מישראל, אשר תנאי הפקדה כספיים, מעצר בית, ואף אזיקונים אלקטרוניים אינו יכול להקהותו באופן ממשי. העילה המרכזית למעצרו היא זו שעניינה קיום חשש של ממש להימלטותו מן הדין.