על תחילת נפילתו של סעיף 154 לפקודת המכס
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

על תחילת נפילתו של סעיף 154 לפקודת המכס 

מאת    [ 25/01/2009 ]
מילים במאמר: 1160   [ נצפה 2777 פעמים ]

 
 

בית המשפט: סעיף 154 לפקודת המכס הוא הוראה דרקונית, ו איננו חיים "במדינת דרקוניה" אלא במדינת ישראל הריבונית, היהודית והדמוקרטית

עו"ד גיל נדל

דיני המכס הניבו לאחרונה פסיקה יוצאת דופן של בית משפט השלום בתל אביב (כבוד השופט מנחם קליין ) שהעלה על נס את זכויות היבואן מול רשות המכס. די לנו אם נפתח רשימה זאת בציטוט הבא: "לדידי, תקופת ההתיישנות של 3 חודשים שבסעיף 154 לפקודת המכס המנדטורית, היא הוראה דרקונית. איננו חיים "במדינת דרקוניה" אלא במדינת ישראל הריבונית, היהודית והדמוקרטית". הנה עיקרי הדברים.

כידוע, על פי הוראתו של סעיף 154 לפקודת המכס, כאשר קיימת מחלוקת בית היבואן לבין רשות המכס בנוגע שסכום המס שיש לשלמו בגין יבוא הטובין, על היבואן   החולק על עמדתה של רשות המכס לשלם את המכס אגב מחאה ולהגיש תביעה להשבת המס תוך שלושה חודשים. בתי המשפט קבעו, בעבר,   כי תביעה להשבת מס ששולם אגב מחאה חייבת להיות מוגשת תוך שלושה חודשים מיום התשלום. תביעה שתוגש לאחר שלושה חודשים תתיישן ובית המשפט לא ידון בה. כמו כן קבעו בתי המשפט כי במקרה של מחלוקת בעת שחרור הטובין, בית המשפט ידחה את התובענה אם לא צוין על גבי הרשימונים שהמסים שולמו אגב מחאה.

נשמעו הרבה ביקורות על הוראותיו של סעיף 154, שכן תקופת ההתיישנות המקוצרת, של שלשה חדשים, מעמידה את היבואן במצב בלתי אפשרי, שבו עליו לגשת באופן כמעט מיידי לבית המשפט ולהגיש את תביעתו. חמור מזאת, שבמספר משמעותי של פסקי דין נקבע כי התדיינות של היבואן עם רשות המכס על מנת לשכנע את הרשות בצדקת טענותיו של היבואן, אינה מאריכה את מועד הגשת התביעה. וכך, עלול יבואן להגיע למצב שבו עמדתו תהיה צודקת, מבחינה מהותית, אך את כספו הוא לא יראה.

הפרקטיקה השוררת כיום בהתנהלות מול רשות המכס , על פי נסיונו של הח"מ, הינו כזו: ניתן לפנות ל רשות המכס להאריך את המועד להגשת התביעה, ובלבד שפניה כזאת נעשית בתוך שלושת החודשים. לא די בפניה אחת כוללת, אלא בפניה לגבי כל רשומון ורשומון. רשות המכס נוהגת להאריך את המועדים, בתקופות קצרות יחסית. כפועל יוצא מכך, מתקיימת לגבי כל תיק חלופת מכתבים עניפה להארכות מועד, עד שהתיק מגיע לסיומו או עד שמוגשת תביעה לבית המשפט. חושב להדגיש שלגבי משלוחים שמצטרפים לענין באמצע הדרך, יש להגיש בקשות הארכה עצמאיות, ולא ניתן לשדכם אוטומטית לבקשות שהוגשו למשלוחים קודמים.

במידה והתיק הגיע לטיפולנו לאחר חלוף שלושת החודשים, רשות המכס אינה מוכנה להאריך את המועד, ולמעשה מי שלא פונה בזמן הקצר של שלושת החודשים - מפסיד. במצב כזה אין מנוס אלא לפנות לבית המשפט להארכת המועד, וכך אכן נעשה על ידינו במידת הצורך.

 

בתיק שטופל על ידי משרדנו, והגיע עד לבית המשפט העליון, נידונה בקשתו של היבואן להארכת המועד. הבקשה אמנם נדחתה (שכן תביעת היבואן הוגשה באיחור של שלוש שנים) אלא שבית המשפט העליון החל   לזעזע את חומתו הבצורה של סעיף 154. ראשית, בית המשפט העליון, הסכים, גם אם לא באופן חותך, לכך שתקופת ההתיישנות של סעיף 154 אינה מהותית, והיא ניתנת להארכה, בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה: "אף בהנחה כי הוראת סעיף 154(ב) לעניין תקופת שלושת החודשים - דיונית היא וניתנת היא להארכה, וכי הדבר מתחזק נוכח החשיבות שבפירוש ליברלי של סעיף מעין זה הקובע תקופת התיישנות קצרה במונחים מעשיים וריאליים. אף בהנחה כי תקנה 528 ניתנת להחלה על נסיבות המקרה, נקבע כבר בשתי הערכאות הקודמות, כי המבקשת לא הראתה טעמים מיוחדים להארכת המועד".
שנית, ולא פחות חשוב, בית המשפט היה ער לבעייתיות של תקופת שלושת החודשים של סעיף 154, וקרא למחוקק לתקן את הסעיף, מטעמי הוגנות כלפי היבואן: "אורכה, או ליתר דיוק קוצרה, של התקופה המוגבלת המנויה בסעיף, אמנם, מעורר קשיים בדבר שאלת התאמתו לזמננו, ושמא יתן על כך המחוקק דעתו, במגמת הוגנות כלפי כולי עלמא"... " אם ניתן לסבור כי היה מקום ללוח זמנים מרווח יותר, ואיני רחוק ממחשבה זו, זו מלאכת המחוקק".


ברשימה שפרסמנו לקראת סוף 2007, עם מתן פסק דינו הנ"ל של בית המשפט העליון, כתבנו כך: "נמתין ונראה האם מישהו בירושלים ירים את הכפפה. גם נעקוב כיצד בתי המשפט יישמו החלטה זאת". מאז ניתנו שני פסקי דין "רעים" בהקשר של סעיף 154, אלא שממש לאחרונה מישהו אכן הרים את הכפפה. היה זה בית משפט השלום בתל אביב (השופט מנחם קליין ). באותו ענין דובר במחלוקת הנוגעת לסיווגם של מקלחונים, לגבי חלק מרשומוני היבוא טענה רשות המכס כי דין התביעה להתיישן מחמת חלוף המועד של שלושת החודשים. הנה מה שהיה לבית המשפט לומר בענין הזה:

"תקופת התיישנות של 3 חודשים היא תקופה קצרה ביותר גם בהשוואה להוראות השבה אחרות של מס ששולם ביתר. תקופה קצרה זו נוגדת את האינטרס הציבורי שלא להרבות בהליכים משפטיים במערכת משפט שכל כך עמוסה.

חיוב אזרח לגשת לבית המשפט כשבפועל יתכן ובתקופה זו יוכל להסדיר את ענייניו מול הרשות, אינה סבירה   ונגועה בחוסר הגינות וחוסר מידתיות.

תקופת התיישנות כה קצרה פוגעת בזכויות היסוד, בזכות הקניין, ונוגדת את עקרונות היסוד של שיטת משפט הישראלי המושתתת על ערכים דמוקרטיים ויהודים ולכן יש לפרשה בצמצום האפשרי.

כשהרשות עונה לפניות האזרח מבלי להעמידו בפועל ובמהרה לעובדה שחליפת המכתבים "תמוסס" את זכות תביעתו, תוך פעולה שניתן לפרשה כמצג שהביא בסופו של דבר להתיישנות עילת התביעה יש לבדוק בשלב   הבאת בראיות, במוצגים ובעדויות האם במו"מ זה לא היה יסוד של חוסר תום-לב וככזה יתכנו מצבים בהם תוארך תקופת ההתיישנות עקב מצג שווא זה. ....

פרשנות דיני המיסים לאור המשפט העברי במדינה יהודית ודמוקרטית מלמדת שרשויות המס חייבות לנהוג בדרך הצדק והיושר תוך פגיעה מינימאלית והכרחית בלבד בקניינו וזכויותיו של היחיד וגם בעשותה כן לא יעשה הדבר בצורה שרירותית.בנוסף, יקשה עלי מאוד להסביר לאזרח, במקרה (היפותטי כעת) שתביעתו תימצא מוצדקת והסחורה אכן לא סווגה נכונה, מדוע עליו לשאת בתשלום מכס הגבוה מהדרוש בגין הרישומונים הנדונים אך ורק מהסיבה שניסה לשכנע את שלטונות המכס בצדקת טענתו ולא רץ לבית המשפט מייד עם תביעתו.

  לדידי, תקופת ההתישנות של 3 חודשים שבסעיף 154 לפקודת המכס המנדטורית, היא הוראה דרקונית. איננו חיים "במדינת דרקוניה" אלא במדינת ישראל הריבונית, היהודית והדמוקרטית. 

מעבר לנסיבות החריגות של תיק זה, סבורני כי טוב יעשה המחוקק אם ישקול מחדש את התקופה הקבועה בחוק לשם מתן אפשרות לכלל האזרחים למצות את זכויותיהן אל מול הרשות וזאת בטרם יאלצו לפנות לערכאות, בכדי למנוע התיישנות תביעתם...

הנני מורה למזכירות להעביר עותק החלטתי זו למנהל בתי משפט בכדי לשקול האם לא מן הראוי להעביר למחוקק ההערותי דלעיל. 

ראוי אף להציע למחוקק לתקן את פקודת המכס ולאפשר במסגרתה הליכי השגה וערר מנהלתיים (כדוגמאת הליכי השגה וערר בעניין ארנונה) שיכריעו בסוגיית סיווג והחזר כספים תחת הוראה הכופה על נישומים להגיש תביעה לבית המשפט תוך זמן כה קצר (3 חודשים) שאינו מאפשר דין ודברים עם הרשות, התייעצות עם עורכי דין   ומומחים בתחום וקבלת החלטות מושכלות בטרם פניה פזיזה לבית המשפט בהגשת תביעה משפטית. (ת.א. 11986/08 סניטק נ' מ"י, לא צוינו שמות ב"כ הצדדים).

מה נאמר ומה נוסיף? לטעמנו, מדובר בהחלטה צודקת והוגנת, אלא שמדובר בערכאה נמוכה ויתכן ותוגש בקשת רשות ערעור על ההחלטה.   חשיבותה של ההחלטה, בשלב הנוכחי, הוא בכך שגם מבתי המשפט נשמע הקול על חוסר ההגינות שבסעיף 154. אנו עומדים בפני תחילת נפילתו של הסעיף. וטוב שכך.   

עו"ד גיל נדל עוסק בתחום דיני יבוא ויצוא, מסי יבוא ומסים עקיפים, חוזים בינלאומיים, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני. עו"ד נדל מרצה בפורומים מקצועיים רבים כגון מכון היצוא, לשכת עורכי הדין, ארגוני סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים, איגוד שלכות המסחר ועוד. לעו"ד נדל מדור קבוע בעיתון "תעשיות", במגזין PORT 2 PORT, ובפרסומים נוספים. חומר נוסף מאת עו"ד נדל ניתן להוריד באתר האינטרנט, בכתובת http://www.nadel-law.co.il האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.
מידע על ספרים מפרי עטו של עו"ד גיל נדל ניתן למצוא באתר האינטרנט: http://www.tradelibrary.co.il


מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב