תוצאות הבחירות
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

תוצאות הבחירות 

מאת    [ 05/04/2006 ]
מילים במאמר: 1176   [ נצפה 3278 פעמים ]

 
 
שדה-הקרב של מערכת הבחירות שעברה עלינו דומה יותר לתל-חרבות של הימין בישראל. כדי להשתקם, חשוב מאד להעריך את המצב בעיניים ריאליסטיות.



נתחיל בליכוד, שלא כדאי להזיל עליו דמעה, מפני שלא מגיע לו. יומיים בלבד לפני הבחירות נתפרסם באינטרנט המצע המדיני שלו, וגם זאת אחרי לחץ מצד התקשורת. כשקוראים את המצע מבינים, למה: הם התביישו.



המצע הזה נכשל בשני מיבחנים, שלעניות דעתי מגדירים "ימין" להבדיל מ"שמאל": התנגדות להקמת מדינה פלסטינית במערב הירדן, והתנגדות לעקירת יישובים ומאחזים בכל מקום שהוא, ובכל דרך שהיא. ובלשון חיובית: יישוב ארץ ישראל לא הגבלה, ויצירת התנאים המדיניים לכך - זה המינימום ההכרחי למצע ימני. על כל היתר ניתן להתווכח: אוטונומיה, קנטונים, סיפוח כן או לא, טרנספר כן או לא.

מאידך, לצדד בהקמת מדינה פלסטינית ובעקירת יישובים - מה זה אם לא שמאל?



לפי הגדרה זו, ועפ'י מצע הליכוד החדש של נתניהו - הליכוד איננו עוד מפלגת ימין.

הרגיש בכך חסדאי אליעזר, ראש המועצה המקומית אלפי מנשה, שאמר :

"מספר שעות לפני הבחירות הכניס הליכוד למצע הפוליטי שלו את הקבלה של מפת הדרכים. במשפט אחד: תוך כדי מו'מ, תוך שנתיים, מדינה פלסטינית בגבולות קבע, ובעצם אין הבדל היום בין קדימה למפלגת העבודה ולליכוד... מפני שכולן חותרות בסופו של דבר למדינה פלסטינית בגבולות קבע... ההבדל הבולט בין ליכוד לקדימה הוא התנגדות הליכוד למהלך חד-צדדי".



הדברים האלה, שהתפרסמו בערוץ 7, מסתיימים בהערה אישית של חסדאי אליעזר, בעצמנו חבר מרכז הליכוד. הוא אינו עוזב את תנועתו, אבל: "אני חייב להגיד בגילוי לב שהיה לי מאד קשה עם ההחלטה הזאת, אבל אני לא יודע מה יקרה בהמשך".



חסדאי סתם ולא פרש, לאן הוא עשוי או עלול ללכת: לקדימה או לאיחוד הלאומי, ועוד נדבר על כך, האם האחוד הלאומי-מפד'ל הוא בכלל אופציה בשביל שכמותו ובשביל מקום כמו אלפי מנשה, שבו ב"קדימה" בחרו 31.4% מן הבוחרים ובשמאל כולו (קדימה, עבודה ומרץ) כ-44%! (בסוגרים אוסיף: מה שעדיין מכנים "ימין" - איחוד, ליכוד, ליברמן - קיבל שם לא יותר מ-32% + ש'ס - 2.3%(.

אם מסתכלים היטב במצע הליכוד מוצאים עוד, שאין שם זכר לשמירה על היישובים מפני עקירה, חוץ מיישובי בקעת הירדן, אבל גם על בקעת הירדן מדבר המצע כעל "גבול בטחון", איזור שלא תובעים לגביו ריבונות. המצע מדבר על "שוליים בטחוניים" ועל רצף בין "גושי ההתישבות". כידוע, מי שמדבר על גושים מתכוון לוותר על כל מה שאיננו בתוך ה"גוש". איך אומרים? אם זה ימין - אני צוללת!



על המיתאר החדש הזה של הליכוד יש להוסיף, שנתניהו - האחראי על המצע הזה - סופג ביקורת מלימור לבנת ודני נווה, וזאת כנראה גם בשם סילבן שלום, שהוא "קיצוני" מדי, דוחף את הליכוד לעבר "הימין הקיצוני", רחמנא ליצלן, איננו מדגיש מספיק את "מרכזיותו". נוכח זאת, מעט הקולות שהליכוד קיבל ביישובים האידיאולוגים ביו'ש - 12.7% בקרית ארבע או 5.4% בעופרה ו-6.1% באילון מורה, גם זה לא הגיע לו.



עינינו הרואות, שאת מצבו העלוב, הליכוד "הרוויח ביושר". ואם יתפרק בסופו של דבר, נתנחם בכך שהוא גרם מספיק נזקים - מקמפ-דייוויד של בגין, שתכנית האוטונומיה שלו היתה הנדבך הראשון למדינה הפלסטינית ועד מדריד של הטוב שבהם, שמיר, בה הונח היסוד למו'מ עקיף עם אש'ף, דרך וויי, אימוץ הסכם אוסלו והפקרת חברון ע'י נתניהו. בית הלל יאמרו, שיש גרועים מן הליכוד, וזה נכון גם היום, אבל נוכח המצע החדש, הליכוד יצא גם רשמית מן הימין והפך לשמאל מתון.

כואב הלב על כל הרצון הטוב, האמונה התמימה, הכסף והזיעה שהוציאו משה פייגלין ותנועתו, שנקברו תחת המצבה הזאת ששמה מצע הליכוד החדש. איך יוכל פייגלין לחיות עם המצע הזה?

היכן טעה? הוא טעה בשיפוטו את שידרת הפיקוד, את הקאדרים העסקניים של המפלגה. הוא לא העריך נכון את התמהיל הפנימי שלהם: כמה אחוז ג'ובים וכמה אחוז אידיאולוגיה.



לכבודו של הליכוד ייאמר בכל זאת, שהוא התפלג על רקע אידיאולוגי, וזאת לא בזכות שריו האופורטוניסטים, מנתניהו ומטה, כי אם בזכות שומרי הגחלת. כל הכבוד לעוזי לנדאו, מיכי רצון, אהוד יתום וחבריהם ששילמו את מלוא מחיר יושרתם וטוהר כפיהם והצילו ולו במשהו את כבודו של הליכוד, היורד, לפחות לעת עתה, מן הבמה. לפחות ייכתב בהיסטוריה ששרון לא הצליח להוציא את הליכוד לשמד בחטיבה אחת, ושהגוף הגיב והתקומם נגד הרעל שהוזרק לו.



פייגלין ילמד עכשיו את הלקח הישן והמר, שבעוד אשר ארגז תפוחים טובים לעולם לא ירפא תפוח רקוב אחד, די בתפוח אחד רקוב כדי לקלקל ארגז שלם.



שאלנו, היכן ימצא עכשיו איש ימין את ביתו, ואנחנו יודעים, שרבים ברחו אל "ישראל ביתנו" של ליברמן. אך גם שם אין נחת. הלא ביסוד תכניתו של ליברמן מונחת ההנחה, שבחלקים המאוכלסים ערבים תקום מדינה פלסטינית, ואליה הוא מבקש לצרף את וודי ערה עם אום-אל-פחם ואת המשולש הקטן - טייבה ושכנותיה. ומה בדבר היישובים על במת ההר שאינם בגושים, שלפי ליברמן יוחלפו תמורת שטח ריבוני ישראלי? אותם הוא מפקיר? התשובה היא חיובית. לזכותו ייאמר, שעוד לפני שנים רבות התבטא, שאחדות העם חשובה לו מאחדותה של הארץ, ולמענה הוא מוכן לפנות גם את ביתו שבנוקדים. וכאשר נשאל על ירושלים, השתמע מדבריו שגם אותה - להוציא מה שהשמאל קורא "האגן הקדוש" - הוא יחלק לפי קווים דמוגרפיים.

אפשר להקשות עליו הרבה קושיות: ובגליל, שבחלקים ממנו יש רוב ערבי מוצק, מה תעשה? ומה אתה מציע שצרפת תעשה בחבלים, בעיקר בדרום, שבהם כבר יש רוב ערבי? למי תמסור אותם? מה תחליף, ובמה? ומה תעשה אחרי המעשה הבלתי הפיך של וויתור על ריבונות לטובת ריבונות של האויב, אם השבשבת הדמוגרפית תתהפך? מדוע אינך מתייחס למחקר שהוכיח שמספר הערבים ביש'ע הוא ב-1,3 מליון פחות ממה שטוענים, ובכלל - הילודה נמצאת בתהליך ירידה בעולם הערבי, וגם כאן כבר יש סימנים לכך? ונוכח התגברות האנטישמיות במערב, ובין היתר המצב המפחיד באוניברסיטאות באמריקה, מניין לך שלא יבואו גלי עלייה שיהרגו את "השד הדמוגרפי", ואתה, את הנעשה בתחום הטריטוריאלי כבר לא תוכל להשיב?!.



אולם, אנחנו איננו צריכים לווכוח הזה, הואיל ואנחנו עוסקים בהגדרה, ולפי הגדרתנו - מי שמצדד במדינה פלסטינית ואינו מתנגד להורדת יישובים אינו ימין.



אם כן, לאן נפנה את חסדאי אליעזר המאוכזב ואת שכמותו? לא נותרה אלא רשימה רצינית אחת שעונה על הגדרתנו: האחוד הלאומי-מפד'ל.



אולם, האם זו "סחורה" שניתן להציע באלפי מנשה, אם נרצה לשלוח לשם אנשים, נניח במיבצע "פנים אל פנים" לעשות מהם ציונים לאומים? או בבית אריה, שם קבלו מפלגות השמאל 33% או בגבעת זאב שם קבלו כ-29% או במעלה אדומים שם קבלו 23,5%? עם הפרופיל הדתי-מפד'לניקי של המפלגה הימנית היחידה שיש לנו, יתקשו המשכנעים לשכנע שאדם ימני, שאינו שומר מצוות, ולא צמח בבני עקיבא, זה ביתו הטבעי.



המסקנה היא, שלקראת הבחירות הבאות, שבעזרת השם לא תהיינה רחוקות, יש להכין בית לעשרות, ואולי למאות אלפים אנשי ימין, חסרי בית פוליטי, שאינם מה שקוראים "דתיים". אם האחוד הלאומי מסוגל לשנות את פניו ולענות לאתגר הזה, מוטב, ואם לאו לא יהיה כנראה מנוס מלהקים לימין עמוד תווך חדש, בעל צביון כלל-ישראלי, במקום הליכוד שהתמוטט.



אנשים שיוכלו להוות גרעין אידיאולוגי-מנהיגותי, קיימים בשפע. קיראו את המיגוון הגדול של כותבי מאמרים בעתונות הימין - מקור ראשון, בשבע, נתיב, נקודה, ערוץ 7 אינטרנט, ועוד ועוד.



יש אצלנו, בצדק, אלרגיה נגד הנטייה להתפצל עוד ועוד. לפעמים מפריזים בזה, כפי שראינו במיזוג של איחוד ומפד'ל, שגרע ולא הוסיף מנדטים. אולם במקרה דנן לא מדובר בהתפצלות, כי אם בהיפך הגמור, באיסוף הרסיסים. "המפץ הגדול" מתוצרת פורום החווה הפיץ את אנשי הימין לכל רוח, צו השעה הוא - לאסוף אותם!



מישהו צריך לקום, ליטול יוזמה ולגבש מחדש את הימין בישראל. לא רק מפני שיתומים רבים מפוזרים בשטח, והם מחפשים בית, אבא ואמא. חשוב מזה: מפני שהשמאל בדרך, להרוס חלילה את המדינה, והיא זו שצריכה בדחיפות לימין חזק ומטוהר, פשוט כדי לשרוד.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב