שימוש בתיאוריות בפסיכולוגיה למודלים של חיפוש מידע 

פסיכולוגיה היא תחום במדעי החברה העוסק בהבנת נפש האדם והתנהגותו וביישום ידע זה בתחומים שונים. ישנם מספר תחומים מרכזיים בהם עוסקת הפסיכולוגיה: למידה, הנעה ותפיסה. אחד התחומים המרכזיים במידענות בו ניתן ליישם את תיאוריות מתחום הפסיכולוגיה הוא התחום של מודלים לחיפוש מידע. ניתן למצוא תשובות מתחום הפסיכולוגיה לשאלות העולות במחקר המניעים של האנשים לחיפוש מידע.

אחת השאלות המרכזיות היא מה דוחף אנשים לחפש מידע אותו הם צריכים. לשאלה זו ניתן לענות באמצעות התיאוריות שעוסקות במוטיבציה ובלמידה. לדוגמא, התיאוריה של הומיאוסטזיס - איזון עשויה להסביר את הצורך של האדם לחפש מידע. כאשר האדם מרגיש שחסר לו מידע הוא נמצא במצב לא מאוזן וזה מניע אותו לחפש את המידע החסר על מנת שיוכל להגיע לאיזון.

ניתן גם להשתמש בתיאוריות של המניעים על מנת להסביר את המוטיבציה של האדם לחפש מידע. אדם יכול לחפש מידע מתוך מניע של סקרנות, או שהנושא שהוא מחפש מעניין אותו, מה שמציב לו אתגר. אדם אחר יכול לחפש מידע כדרך בה יוכל להגיע למימוש עצמי שלפי רוג'רס הוא הצורך הבסיסי של כל אדם.

דרך נוספת להסתכל על המניע לחיפוש מידע הוא דרך אסכולת הגשטלט. לפי אסכולה זו אנחנו תופסים את העולם בתבניות, ואם אנחנו נתקלים בתבנית בלתי סגורה אנחנו נרצה לסגור אותה. ולכן כשאנחנו מחפשים מידע, אנחנו בעצם רוצים לסגור את תבנית הידע שלנו, מה שדוחף אותנו להתחיל בחיפוש.

שאלה נוספת שעולה היא מה גורם לנו להפסיק את החיפוש לאחר שהתחלנו בו. תשובה אחת לשאלה זו יכולה להיות שפשוט הגענו לאיזון וסגרנו את תבנית הידע שלנו. תשובה נוספת יכולה להיות שתהליך החיפוש לא הניב תוצאות, נכשלנו מספר פעמים בתהליך החיפוש, ואז נכנסנו, לפי זליגמן למצב של חוסר אונים נרכש מה שימנע מאיתנו להמשיך בחיפוש או להתחיל בחיפוש חדש בעתיד. אין תשובה חד-משמעית לשאלה מי אשם בחוסר האוני של המחפש, התשובה תלויה באישיותו של המחפש. יש מחפש שיאשים את עצמו ויש שיתלה את האשם בגורם חיצוני שאינו נמצא בשליטתו.

גורם מתסכל נוסף שיכול להוציא לנו את החשק לחפש חומר, קורה אם יש לנו בעיות מסוימות בריכוז. כאשר אנחנו מחפשים חומר במנוע חיפוש נוצר לעיתים מצב של "רעש" בתוצאות, וכשקשה לנו להתרכז ולהתמקד תוצאות החיפוש המרובות אינן מאפשרות לנו להתמקד, להתמיד בחיפוש ולהגיע למחוזות אליהם התכוונו להגיע.

היבט נוסף בתהליכי חיפוש המידע הוא הדרך בה אנחנו מעבדים את המידע שאנחנו מחפשים. יש שתי דרכים בהן אנשים מעבדים חומר. הדרך הראשונה היא סגנון עיבוד של השלם, כאשר אנחנו צריכים לראות קודם את השלם לפני שאנחנו נכנסים לעומק החומר אותו אנחנו לומדים. הדרך השנייה היא הצורה הסדרתית לפיה אנחנו קוראים את החומר לפי הסדר ובסופו של דבר מבינים את השלם.

כאשר אנחנו מעבדים מידע אנחנו מקבלים מידע משני מקורות שונים. מצד אחד אנחנו מקבלים מידע מבחוץ אותו אנחנו מעבדים ומצרפים לעולמות הידע והתוכן שלנו. מצד שני, יש גם את הידע הקיים שמתערב במחשבות שלנו ומשפיע על הדרכים בהן אנחנו מעבדים את המידע החדש. דוגמא לכך יכולה להיות הדיסוננס הקוגניטיבי, כאשר אנחנו קולטים מידע חדש שאינו מתאים למידע הקודם שיש לנו בראש. במקרה כזה הרבה פעמים אנחנו דוחים את המידע החדש ונשארים עם הישן.

בסיכומו של דבר, ניתן לראות שעולם הפסיכולוגיה פותח עולם תוכן חדש של תיאוריות ומושגים שיכול להסביר לנו דברים רבים בדרך להבנת הדרכים והתהליכים בהם אנחנו מעבדים ומחפשים מידע. הדבר יכול לעזור לנו בדרכים רבות כגון: עיצוב המערכות לאחזור מידע או הדרכת המשתמשים באותן מערכות. בנוסף לזה ניתן ליישם את הידע הזה על הדרכים בהם אנחנו מעצבים את מוצרי המידע אותם אנחנו מספקים ללקוחות שלנו.