מגילת אסתר ועבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים נסיון לגילוי רובד פנימי במגילת אסתר
דף הבית  >> 
 >> 
הרשם  |  התחבר
מאמרים

מגילת אסתר ועבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים נסיון לגילוי רובד פנימי במגילת אסתר 

מאת    [ 20/01/2009 ]
מילים במאמר: 2477   [ נצפה 5222 פעמים ]

 
 
מגילת אסתר ועבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים
נסיון לגילוי רובד פנימי במגילה

מאת: יצחק (צחי) בלאו

בתיקוני הזוהר הקדוש (1) מופיע הרעיון שיום הכיפורים הרי הוא כפורים וכבר נכתבו על השוואה זו רעיונות רבים על הקשר שבין החגים.
במאמר זה ברצוני להראות שישנם קווי מתאר דומים מאד בין מוטיבים מרכזיים בעבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים לבין סיפורו של נס פורים כפי שהוא מסופר במגילה.

ארמון המלך ובית המקדש
תיאורו הבסיסי של ארמון המלך כפי שהוא מתואר במגילה מזכיר מאד את מבנהו הבסיסי של ביהמ"ק וזאת כמובן מבלי להיתפס לפרטים.
אנו יודעים מן המגילה כי ארמון אחשוורוש הכיל את "בית המלך" כפי שמובא לדוגמה (2):

ובזה הנערה באה אל המלך את כל אשר תאמר ינתן לה לבוא עמה מבית הנשים עד בית המלך:

לפני "בית המלך" הייתה "חצר פנימית", זאת אנו למדים מדברי אסתר (3):

כל עבדי המלך ועם מדינות המלך יודעים אשר כל איש ואשה אשר יבוא אל המלך אל החצר הפנימית אשר לא יקרא אחת דתו להמית לבד מאשר יושיט לו המלך את שרביט הזהב וחיה...

כמו כן הייתה גם "החצר החיצונה" כפי שכתוב במגילה (4):

ויאמר המלך מי בחצר והמן בא לחצר בית המלך החיצונה לאמר למלך לתלות את מרדכי על העץ אשר הכין לו.

"החצר הפנימית" היותה מעין שטח סטרילי. רק האדם שקיבל רשות מפורשת מאת המלך יכול היה להיכנס אליה. לחצר זו היה מכוון פתח בית המלך (5):

ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות ותעמד בחצר בית המלך הפנימית נכח בית המלך והמלך יושב על כסא מלכותו בבית המלכות נכח פתח הבית.

אלמנטים אלו מזכירים מאד את הפסוקים המתארים את מבנה בית המקדש.
על הפסוק בספר מלכים א (פרק ו', ל"ו):

ויבן את החצר הפנימית שלשה טורי גזית וטור כרתת ארזים:

פירש רש"י:

החצר הפנימית - היא עזרת הכהנים ועזרת ישראל והיא הייתה לפני האולם וקורא אותה פנימית לפי שהייתה לפנים מעזרת נשים.


וכן על הפסוקים בספר יחזקאל (פרק י ג-ה):

והכרבים עמדים מימין לבית בבאו האיש והענן מלא את החצר הפנימית:
וירם כבוד ה? מעל הכרוב על מפתן הבית וימלא הבית את הענן והחצר מלאה את נגה כבוד ה?:
וקול כנפי הכרובים נשמע עד החצר החיצנה כקול אל שדי בדברו:

מפרש רש"י : החצר הפנימית - היא העזרה. (6)

על הפסוק ביחזקאל פרק מ פסוק יז:

ויביאני אל החצר החיצונה והנה לשכות ורצפה עשוי לחצר סביב סביב שלשים לשכות אל הרצפה:

מפרש הרד"ק:

ויביאני אל החצר החיצונה - היא עזרת נשים... וקראם חיצונה לפי שהיא חיצונה מעזרת ישראל.

מפסוקים אלו עולה כי במבנה בית המקדש היו שלושה חלקים עיקריים: הבית (מקום מושב המלך)=ההיכל ובו הקודש וקודש הקדשים, "החצר הפנימית" = עזרת ישראל והכהנים ו"החצר החיצונה" = עזרת הנשים,(7) ישנה הדרגתיות במתן רשות הכניסה לכל חלק מחלקי ארמון המלך/בית המקדש. כדי להיכנס להיכל לפני ולפנים יש לקבל רשות מפורשת מן המלך וישנו הליך מסוים שאין לעבור עליו, "בזאת יבוא אהרון אל הקדש" רק פעם בשנה לאחר תהליך של היטהרות מורכב מאד ומוגדר מאד ואם לא יעשה כן הרי יתחייב בנפשו.

אנו יודעים כי בקודש היו השולחן המסמל את העושר הגשמי וממולו עמדה המנורה בעלת שבעת הקנים שסימלה את אור החכמה. (8)


גם במגילה מתוארים רעיונות אלו. המגילה פותחת בתיאור עושרו החומרי הגדול של אחשורוש שזכה למשול בכיפה מסוף העולם ועד סופו (9) דבר שהיינו מסמלים אותו כשולחן הפנים ומנגד אנו קוראים במגילה על כך שלמלך היו שבעה יועצים רואי פני המלך היושבים ראשונה במלכות (10):

ויאמר המלך לחכמים ידעי העתים כי כן דבר המלך לפני כל ידעי דת ודין:
והקרב אליו כרשנא שתר אדמתא תרשיש מרס מרסנא ממוכן שבעת שרי פרס ומדי ראי פני המלך הישבים ראשנה במלכות:


דבר המקביל למנורה עם שבעת קניה המאירים אל מול פני המנורה ומסמלים את החכמה. בנוסף לכך אנו נוהגים לקרוא את המילים "וכלים מכלים שונים" (11) בטעמי האבלות של מגילת איכה והסיבה לכך היא שלפי פרשנותם של חז"ל אחשורוש השתמש בארמונו בכלי המקדש. (12)
כיוון זה בחז"ל מגביר עוד יותר את תחושת המסגרת של סיפור המגילה המתרחש ברובו בארמון המלך הדומה מאד במאפייניו לבית המקדש ולכליו. (13)

מרדכי ואסתר שני סוגי עבודות במקדש
עבודות בית המקדש נחלקות לשניים:
א. עבודות הנעשות בחוץ לעין כל.
ב. עבודות הנעשות בתוך ההיכל (ובייחוד ביום הכיפורים) והן נסתרות מעיני העם.
גם במגילה חלוקה כזו קיימת: הפעולות שאסתר עושה בתוך ארמון המלך הרחק מן ההמון הסואן ולעומת פעולותיה - פעולותיו של מרדכי הם כלפי העם והם גלויות לעין כל.
חלוקה זו בין מרדכי "שר החוץ" שהכל רואים ויודעים על מעשיו, (14) לאסתר המוסתרת והחשאית היא נקודה מרכזית בסיפור המגילה.
בבית המקדש העבודה המקשרת בין עבודת החוץ לעבודת הפנים היא הקטרת הקטורת. כדי להיכנס לפני ולפנים על הכהן הגדול להיכנס עם מחתה מלאה גחלים מן המזבח החיצון, שעליה ייתן את הקטורת בקודש הקדשים. (15)
במגילה חוליה זו מתגלמת אף היא בדמותו של מרדכי. ראשית, מקומו הטבעי של מרדכי הוא שער המלך המקום המקשר בין פנים הארמון לבין החוץ. יתירה מכך, במגילה מוזכר אחד עשר פעמים המושג שער המלך דבר הרומז לאחד עשר סממני הקטורת, ומרדכי בשמו הרי רומז לאחד מסממני הקטורת. (16)
בכל מה שקורה מחוץ לארמון מרדכי מיידע את אסתר והיא מצידה אינה פועלת ללא הוראותיו של מרדכי. המידע שהוא מספק לאסתר גורם לה לנסות ולהתקרב אל המלך להסתכן ולהיכנס לפני ולפנים.

נקודות הדמיון וקווי המתאר
עתה נוכל להתחיל בהשוואה שבין עבודת הכהן ביום הכיפורים לסיפור המגילה:
ראשית יש לזכור כי כל עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים נעשית מתוך עינוי הנפש וחזרה בתשובה הן שלו עצמו והן של כל העם בכללותו. כן הדבר בסיפור המגילה, אסתר פוקדת על מרדכי (17):

ותאמר אסתר להשיב אל מרדכי:
לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום גם אני ונערתי אצום כן ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת וכאשר אבדתי אבדתי:

רק תהליך שכזה גורם לה לאסתר לחשוב שיש סיכוי להפר את עצת המקטרג.

דבר שני, אחד המוטיבים המרכזיים ביום הכיפורים הוא הטלת הגורל בין שני השעירים שעליהם נאמר במשנה (18):


שני שעירי יום הכפורים מצותן שיהיו שניהן שוין במראה ובקומה ובדמים ובלקיחתן כאחד.

וממשנה זו משמע שעל השעירים לכתחילה להיות דומים.גם בפורים קיים אלמנט הטלת הגורל שהוא בעצם שם החג ומהותו. ובאשר לשני השעירים הדומים הרי כבר נאמר שחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי כלומר בעומק העניין המן ומרדכי היו דומים והמאבק ביניהם הוא מי ישלוט. (ודו"ק בזוהר הקדוש שמשווה את המן לשעיר לעזאזל). (19)

דבר נוסף הוא תאור המשנה את הנעשה בשעיר לעזאזל (20):


מה היה עושה חולק לשון של זהורית חציו קשר בסלע וחציו קשר בין שתי קרניו ודחפו לאחוריו והוא מתגלגל ויורד ולא היה מגיע לחצי ההר עד שנעשה אברים אברים בא וישב לו תחת סוכה אחרונה עד שתחשך ומאימתי מטמא בגדים משיצא חוץ לחומת ירושלם ר' שמעון אומר משעת דחייתו לצוק.

בהמשך מבארת לנו המשנה כיצד היו יודעין שהשעיר כבר הגיע למדבר (21):

אמרו לו לכהן גדול הגיע שעיר למדבר ומניין היו יודעין שהגיע שעיר למדבר דרכיות היו עושין ומניפין בסודרין ויודעין שהגיע שעיר למדבר אמר ר' יהודה והלא סימן גדול היה להם מירושלים ועד בית חדורו ג' מילין הולכין מיל וחוזרין מיל ושוהין כדי מיל ויודעין שהגיע שעיר למדבר ר' ישמעאל אומר והלא סימן אחר היה להם לשון של זהורית היה קשור על פתחו של היכל וכשהגיע שעיר למדבר היה הלשון מלבין שנאמר (ישעיה א') אם יהיו חטאיכם כשנים כשלב ילבינו.


כלומר כאשר מומת השעיר לעזאזל חל היפוך והחוט האדום הופך ללבן ובכך ידוע שהתכפר לעם ישראל.
כן הוא במגילה כאשר תולים את המן (השעיר לעזאזל) על עץ גבוה 50 אמות המקביל להר הגבוה ממנו היו משליכים את השעיר לעזאזל מיד מתחיל התהליך של ונהפוך הוא ותחת דמם האדום של היהודים שהיה אמור להישפך ישלטו היהודים המה בשונאיהם.

נקודה נוספת קשורה לסיום עבודת יום הכיפורים וכך מתארת המשנה את הכהן הגדול בסיום עבודתו (22):

וקדש ידיו ורגליו ופשט הביאו לו בגדי עצמו ולבש ומלוין אותו עד ביתו ויום טוב היה עושה לאוהביו בשעה שיצא בשלום מן הקדש.

וכן גם בסיום המגילה מתואר (23):

ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור ועטרת זהב גדולה ותכריך בוץ וארגמן והעיר שושן צהלה ושמחה:
ליהודים היתה אורה ושמחה וששן ויקר:

כל קווי דמיון אלו מהווים את המסגרת לסיפור המגילה אולם לא די בהצבעה על קווי מתאר דומים אלא צריך להבין את התהליך כולו.

פורים כיפורים:
כאשר אנו מתבוננים במגילת אסתר אנו מקבלים את הרושם כי מעבר לסיפור ההיסטורי המגילה גם מסמלת את הנהגת הקב"ה בעולם שהרי מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא. (24)
המלך אחשוורוש השולט בכיפה על כל העולם כולו מייצג בפנינו את מלכו של עולם (25) השאלה היא מי יקבל את טבעת המלך? הטבעת מייצגת את ההתקשרות, כמו בקידושין. מי שמקבל את הטבעת הוא יהיה הכלי שדרכו תתגלה מלכות המלך ברבים הן לטוב והן למוטב.
המן במגילה כמו המקטרג ביום הכיפורים בא אל המלך ואומר לו ישנו עם מפוזר ומפורד בין העמים ודתיהם שונות מכל עם והחשוב מכל - את דתי המלך אינם עושים כלומר הם אינם דתיים מספיק ואינם מקפידים על חוקי המלך ולכן אם על המלך טוב ייכתב לאבדם.
ובמלכותא דרקיעא המלך - ה', כביכול ספון לו בארמונו הוא אינו יוצא החוצה לעם ואינו מתגלה הוא אל מסתתר את הנתונים הוא מקבל דרך המן/המקטרג האומר למלך: עם ישראל בגלות מבחינה פיזית הוא מפוזר ומפורד אך למרות עונש הגלות את דתי המלך אינם עושים. הם אינם מקפידים כראוי על קיום המצוות בין למ"ד שנהנו מסעודתו של אחשורוש ובין למ"ד שהשתחוו לצלם (26) ובין למ"ד שבתחילת שיבת ציון לא נענו כולם לקריאת עזרא לעלות לא"י אלא רק עשרה היוחסין שעלו עם עזרא (27) ובין אם נפרש את התהליך כקורה בכל שנה ושנה כל אחד על פי חטאיו. דברים אלו יוצרים קטרוג גדול בשמיים עד כדי כך שעל פי חוקי ההשגחה הטבעית של הנהגת שכר ועונש נגזרת כליה על עם ישראל (ח"ו). "ואנוכי הסתר אסתיר פני מהם ביום ההוא". (28)
מנגד עומדת אסתר שליחת עם ישראל שאינה משכנעת את המלך בטיעון חזיתי נגדי מול טענת המן כל אשר היא מגלה למלך הוא שהעם אותו המליץ המן להשמיד הוא עמה שלה של אשת המלך. טענה קטנה זו משנה את כל התמונה והופכת את הקערה על פיה.
במלכותא דרקיעא ניתן לראות זאת כמאבק בין הסגולה לבין הבחירה.
אולם ניתן לראות במגילה כי כדי שטענה זו תתקבל אסתר אינה סומכת על עצמה בלבד אלא מצווה על מרדכי לך כנוס את כל היהודים (29)דבר המהווה את התיקון לעם מפוזר ומפורד וכן הצום והתפילות של עם היהודים הם כעין חזרה בתשובה על חטאי העבר ובל נשכח כי בסופה של המגילה ע"פ חז"ל ישנה קבלת תורה לעתיד שהרי "הדור קיבלוה בימי אחשורוש". (30) כל אלה הם תקדימים העוזרים לתחבולתה של אסתר להצליח. כך גם ביום הכיפורים בסופו של דבר עבודת הכהן הגדול מכפרת על עם ישראל במקביל לתשובה, לתפילה ולצדקה של כל עם ישראל.
בעל ה"שפת אמת" כתב (31):

בפורים הוא עת תשובה כמו דאיתא שיום הכיפורים ופורים הוא ענין אחד... ועתה על ידי השמחה יכולין לבוא לבחינת תשובה מה שבאים ביום הכיפורים על ידי העינויים.

ומכאן שבפורים על ידי השמחה ניתן להגיע לדרגות גבוהות בעבודת ה' ממש כמו ביום כיפור הלוואי שנדע לנצל יום גדול זה להתעלות ולא להוללות.


הערות שוליים:
1. זוהר,תיקון כא, דף נז ע"ב.
2. אסתר ב יג.
3. אסתר ד יא.
4. אסתר ו ד.
5. אסתר ה א.
6. ועיין עוד בפירוש הרד"ק יחזקאל פרק מה, יט:
ועל מזוזת שער החצר הפנימית - היא עזרת ישראל שהיא פנימית לעזרת נשים שנקראת חיצונה או נאמר על עזרת כהנים כי היא פנימית יותר.

7. עיין במשניות מסכת כלים פרק א משניות ו-ט, וכן פסק הרמב"ם בהלכות בית הבחירה פרק ז :
הלכה יז:
עזרת הנשים מקודשת מן החיל שאין טבול יום נכנס לשם, ואיסור זה מדבריהם אבל מן התורה מותר לטבול יום להכנס למחנה לויה, וטמא מת שנכנס לעזרת הנשים אינו חייב חטאת.
הלכה יח:
עזרת ישראל מקודשת מעזרת נשים שאין מחוסר כפורים נכנס לשם, וטמא שנכנס לשם חייב כרת.
הלכה יט:
עזרת הכהנים מקודשת ממנה, שאין ישראל נכנסין לשם אלא בשעת צרכיהם לסמיכה ולכפרה ולשחיטה ולתנופה.
הלכה כ:
בין האולם ולמזבח מקודש ממנה שאין בעלי מומין ופרועי ראש וקרועי בגדים נכנסין לשם.
הלכה כא:
ההיכל מקודש מבין האולם ולמזבח, שאין נכנס לשם אלא רחוץ ידים ורגלים.
הלכה כב:
בית קדש הקדשים מקודש ממנו שאין נכנס לשם אלא כהן גדול ביוה"כ בשעת העבודה.

8. בבא בתרא כה ע"ב: אמר רבי יצחק: הרוצה שיחכים - ידרים, ושיעשיר - יצפין, וסימניך: שלחן בצפון ומנורה בדרום.
9. מגילה יא ע"א.
10. אסתר א, יג-יד.
11. אסתר א, ז.
12. אסתר רבה (וילנא) פרשה ב ד"ה יא :
וכלים מכלים שונים, הביא כליו וכלי עילם ונמצאו שלו יפין משל עילם, הביא כליו וכלי בהמ"ק =בית המקדש= ונמצאו נאים ויפין מכליו, למטרונה שהיתה לה שפחה יפה כל זמן שמבטת בשפחתה היו פניה משתנות, כך כל זמן שהיו כלי בית המקדש מביטין בכליו היו משתנין כליו ונעשין כעופרת, ר' תחליפא בר בר חנה אמר כלים שצורתן נשתנים לימים קלים, א"ר שמואל בר רב נחמן כלים מכלים למשתמשין בהם והם שונין בקלקלה, מי גרם לבלשצר שתתקעקע ביצתו מן העולם לא ע"י שנשתמש בכלי בית המקדש הה"ד (דניאל ה') בלשאצר אמר בטעם חמרא להיתיה למאני דהבא וכספא די הנפק נבוכדנצר וגו', מה כתיב ביה בליליא קטיל בלשאצר מלכא כשדאה.
13. לשמחתי מצאתי חיזוק בדברי הרב יגאל אריאל שליט"א בספרו "מור והדס" עמ' 365:
תבנית ארמון אחשורוש, מזכירה את בניין המקדש. בשני המקומות עמדו שתי חצרות, זו לפנים מזו, חצר חיצונה וחצר פנימית, שם יושב המלך, והנכנס אל הפנימית ללא רשות חייב מיתה. "מלכותא דארעא" דומה אפוא באופן ישיר וניגודי "למלכותא דרקיעא".
14. כגון: לא השתחווה למן, רכב על הסוס כשהמן מוליכו, יצא מלפני המלך בלבוש מלכות ועוד.
15. עיין בויקרא פרק טז פסוקים יב-יג: ולקח מלא המחתה גחלי אש מעל המזבח מלפני ה' ומלא חפניו קטרת סמים דקה והביא מבית לפרכת:
ונתן את הקטרת על האש לפני ה' וכסה ענן הקטרת את הכפרת אשר על העדות ולא ימות:
אם כן רק בחסות ענן הקטורת הנוצר מנתינת הקטורת על הגחלים מן המזבח החיצון יכול הכהן להכנס לפני ולפנים - לקודש הקדשים. מעבר לכך שמה של הקטורת הוא מן הפועל ק,ט,ר שמשמעותו לקשור ולחבר.

16. חולין קלט ע"ב: מרדכי מן התורה מנין? דכתיב מר דרור ומתרגמינן: מירא דכיא.
17. אסתר ד, טו-טז.
18. יומא ו משנה א.
19. זוהר כרך ב (שמות) פרשת תצוה דף קפה עמוד א:
כתיב ונתן אהרן על שני השעירים גורלות גורל אחד ליי' וגורל אחד לעזאזל, דא איהו ההוא חדוה דההוא דלטורא בגין דקודשא בריך הוא יטיל עמיה גורל וזמין ליה ולא ידע דנור דליק אטיל על רישיה ועל עמא דיליה כמה דאת אמר (משלי כה) כי גחלים אתה חותה על ראשו, וסימנך (אסתר ה) אף לא הביאה אסתר המלכה עם המלך אל המשתה אשר עשתה כי אם אותי, וכתיב ויצא המן ביום ההוא שמח וטוב לב, בההוא חולקא דנטיל ואזיל ליה.

20. יומא פרק ו משנה ו.
21. יומא פרק ו, משנה ח.
22. יומא ז, משנה ד.
23. אסתר ח, טו-טז.
24. תלמוד בבלי, מסכת ברכות, נח ע"א.
25. כידוע חז"ל ראו כמה פעמים הקבלה בין המלך שבמגילה למלכו של עולם לדוגמא:
בבלי מגילה טו ע"ב :
בלילה ההוא נדדה שנת המלך, אמר רבי תנחום: נדדה שנת מלכו של עולם. ורבנן אמרי: נדדו עליונים, נדדו תחתונים.
בבלי מגילה טז ע"א:
וחמת המלך שככה, שתי שכיכות הללו למה? אחת של מלכו של עולם ואחת של אחשורוש.
26. בבלי מגילה יב ע"א.
27. משנה קידושין פרק ד משנה א.
28. דברים לא פסוק יח.
29. אסתר ד פסוק טז.
30. בבלי שבת פח ע"א.
31. שפת אמת לפורים תרל"ח ד"ה "בפורים הוא עת" וכו'.


הכותב עוסק בחינוך בישיבה תיכונית הוא בוגר ישיבת הסדר ובעל תואר ראשון בחינוך ושני בתלמוד. כיום הוא דוקטורנט וכן עוסק ברפואה אלטרנטיבית.
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב