ארבע הקדמות לחוקה-כרגע מוצעים באתר .plato-parmenides.פרויקטים יחודיים לקידום לוגיסטי
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

ארבע הקדמות לחוקה-כרגע מוצעים באתר .plato-parmenides.פרויקטים יחודיים לקידום לוגיסטי 

מאת    [ 20/01/2009 ]
מילים במאמר: 1808   [ נצפה 1551 פעמים ]

 
 
ההקדמה הראשונה וזו לשונה .כל בעלי החיים חיותם והתקיימותם הוא נחלק לשלושה אופנים ,האחד ,מהם שאי אפשר להם לחיות ולהתקיים יחד כחיות הטורפות שהקבוץ וההתחברות רע ומזיק להם,כי אם יתקבצו אל מקום אחד יהרגו אלו לאלו על הטרף,והשני הפך מהם והם בעלי חיים שאי אפשר להם לחיות ולהתקיים ללא חבורה והתקבצות מאחר וההתחברות להם הכרחי להם בקיום מציאותם,כמו מין האדם כי לדקותו ושווי מזגו יתפעל מן הקור ומן החום ,ולזה יצתרך אל לבושים ואל מזונות מתוקנים תקון יפה שיאותו למזגו ואי אפשר זה בלא הקיבוץ וההתחברות הרבה מן האנשים ויעזרו אלו את אלו,אחד יתפור ואחד יעשה מחט ,אחד יהיה מהנדס ואחרים יבנו בתים רכבות ומטוסים,וכו,עד שימצא כל אחד מן האנשים עוזר לכלל החברה ,באופן שישלימו קצתם לקצתם וחלקם לרובם ורובם לכולם,והשלישי,מן הבעלי חיים ממוצעים בין שתי אלה הקצוות .כי הם אין הקיבוץ והחברה מזיק להם כאשר הוא במציאות החיות הטורפות והעופות הדורסים ולא הכרחי להם כפי הכרח אשר הוא נמצא במין האנושי ולהיות הקיבוץ וההתחברות הכרחי למין האנושי לצורך חיותו וקיומו ,אמרו החכמים כי האדם הוא מדיני בטבע,והכוונה כי הכרח הוא לאדם מצד טבעו שיהיה דר במדינה עם קיבוץ רב מן האנשים,ובעבור זה מבואר הוא מן ההכרח ומן המושכלות בין ראשונות בין מושכלות שכליות ''שראוי שימצא לכל הקיבוץ אשר במדינה או במחוז או באקלים או לכלל העולם סידור מה בו יתנהגו לשמור היושר ולהסיר העוול,כדי שלא יתקוטטו האנשים בהתחברם יחד מתוך העסק והמשא ומתן ,וסדר זה יכלול על השמירה מן הרציחה והגנבה והגזל ודומיהן ובכלל כל מה שישמר הקיבוץ המדיני ויתן אותו אל שיחיו האנשים באופן נאות הוא מתן ידיעות ישפיע לאדם ידיעת האושר האמיתי ויעזור להם לסעות בהשגתו וידיעת הסבל האמיתי ויעזור להם לסעות בהישמרות ממנו והכשרת מידותיהם לזניחת מיני האושר המדומים עד כדי שלא ירגישו בהם הנאה ולפיכך לא ירדפו אחריו,ויבאר להם מיני הסבל המדומים עד שלא יצטערו בהם ולא יחושו מפניהם,ועל ידי כך יוכלו לקבוע להם חוקי צדק אשר בהם יוסדרו קיבוציהם על הצד הנאות,ועדיין אין חוקה זו מספקת אם לא יתווסף בזה איזה סידור או הסכמה כוללת עניני האנשים אלו עם אלו בכל עסקיהם והמשא ומתן אשר ביניהם כחוקות הבין לאומיות ,וחלק חוקה זה נקרא חוקת היושר ההסכמי או הנימוסית ,והסידור הזה אי אפשר שיתקיים,אם לא בהמצא מושל או שופט על הקיבוץ המדיני יכריח על הסרת העוול וקיום הנימוס כדי שישלם תקון הקבוץ ההוא או המדינה ההיא ולזה יהיה הקמת המנהיג והשופט ההוא כאילו הוא הכרחי לקיום מין האדם אחר היותו מדיני בטבע הנה מושכל ראשון מחלקי החוקה שיסדירו ענייני השלטון גם כן
ההקדמה השניה שם חוקה יפול על כל הישרה או הנהגה שתכלול קבוץ רב מן האנשים,הין בתהיה כוללת חוקים רבים כמו''כל יודעי דת ודין''[אסתר א' י''ג ]או ציווי אחד כמו ''ותנתן דת בשושן'' [שם י''ד ט'] והן שתהיה אלהית כמו מימינו אש דת למו [דברים ל''ב] או נימוסית ''כדת מדי ופרס''[דניאל ו' ט'] והחוקה על שלשה אופנים א, טבעית ב, נימוסית ג, אלהית והטבעית היא שוה בכל מקום ובכל זמן ובכל אדם.והנימוסית,היא מה שתסודר מחכם או חכמים לפי הזמן והמקום וכפי טבע המונהגים בה כדתות וחוקים אשר סודרו בקצת מדינות בין הקדמונים מצד הסידור השכלי אשר יחייבהו השכל האנושי מבלי הערה אלהית וכוונת החוקה הטבעית להרחיק העוול ולקרב היושר כדי שיתרחקו האנשים מן הגנבה והגזילה והרציחה,באופן שתשאר ותתקיים החברה בין האנשים ויהיה כל אחד מהם נצול מעוול וחמס .וכוונת החוקה הנימוסית להרחיק המגונה ולקרב הנאה כדי שיתרחקו האנשים מן המגונה כפי המפורסם .ובזה יתרונה על הטבעית .כי הנימוסית גם כן תתקן הנהגת האנשים ותסדר ענייניהם באופן נאות עד שיתוקן כלל הקיבוץ המדיני כקיבוץ הטבעי .והאלהית,היא להיישיר האנשים אל הצלחת הנפשות והאושר האמיתי עד אשר יתגברו על רוע יצריהם ומעלליהם וישתדלו בה כל אחד כפי כחו ויכולתו עד שיגיע ההצלחה לכלל הקיבוץ האנושי וזו מגמת החוקה האלהית ובזה יתרונה על הטבעית [ובאומרנו חוקה אלהית אין הכוונה לדת זו או אחרת כי צדיק באמונתו יחיה]אלא עסקנו דרך כלל הכולל לקיבוץ האנושי ויחסיו עם חלקיו הפרטיים ,
ההקדמה השלישית התחלת החוקה הטבעית הנה היא כאשר עייננו ביצירת הבעלי חייים ושלימות כל איבריהם מצאנו ביצירתם השגחה טבעית נפלאה לתקן עניניהם וכל פרטי צרכיהם תקון נפלא לא רק מה שהוא הכרחי לקיום המין או האיש[הכוונה הפרט מאותו מין] אבל גם מה שאינו הכרחי להם לא לקיום המין ולא לקיום האיש אלא שנמצא להם על צד היותר טוב כגון החושים המיוחדים הנמצא בבעלי חיים כדי שיסודרו ענייניהם בענין יותר נאות ויותר שלם ומצאנו הכרעת הטבע נוטה לצד היותר נאות האפשרי ואם נמצאת השגחה זו בבעלי חיים הפחותים כל שכן שהוא ראוי שימצא במין היותר נכבד מהם לתקן ענייניו סדור מספיק להשגת שלימות עניינו ,ומי שיטיב העיון בזה ימצא כי המצא השגחה באצעותה יתוקנו העניינים המצתרכים לתיקון מין האדם הוא יותר הכרחי מכמה דברים שנמצאו ביצירת הבעלי חיים שאינו אלא על הצד היותר טוב להם והיה אפשר לקיום אותו המין זולתו.וההשגחה הזאת אף אם לא תמצא אלא באיש אחד הנה היא מהלכת השלמות הטבעית לכלל האנושות וזה כי אף אם המינים אשר תחת הסוגים אין כולם הולכים מהלך השלימות קצתם לקצתם,רצוני לומר שאף אם ימצא במינים מין אחד מיוחד הוא היותר שלם מכלם ,אין המין ההוא לבדו שלימות ותכלית הסוג ההוא ולא מיישר הסוג ההוא אל תכלית שלימותו ,כי בכל מין ומין בפני עצמו יש בו תכלית ושלימות מיוחד במין ההוא מזולתו מכל מקום בכל מין ומין אף על פי שימצאו בו כתות מתחלפות כאלו תאמר כי כת הראשים[המנהיגים] היא יותר שלימה בשלימות האנושי מכת הפועלים,וכת החכמים היא יותר שלימה מכת הראשים,וכן על זה הדרך בכל כת וכת יהיו בה איש או אישים יותר שלימים מזולתם ואין האיש ההוא בלבד תכלית המצא המין ההוא,ואולם ואולם האיש ההוא או האישים או הכת ההיא הן סבת הגעת תכלית המין ההוא מצד שהם הולכים מהלך השלימות לכל המין ,רצוני שהן כמו כלי להגיע המין אל תכליתו ושלימותו השוה בכל המין ,אף על פי שיש בזה מדריגות מתחלפות לקצתם על קצתם,וזה כי כמו שבכל איש ואיש יש איברים מתחלפים כלם מצתרכים לקיום הבעל חי ואף על פי כן האחד יותר שלם מן האחר והאחר מן האחר עד שכבר נמצאו איברים שהם עיקר קיום הבעל חי ויושלם בזה קיום הבעל חי וכמו שאין האיש נושם באמצעות מוחו או חושב באמצעות רגלו כן על זה הדרך בכללות המין יצתרך להיות סידור חוקה המועילה לשמירת הסידור הטבעי ההכרחי לקיום הישארות הקיבוץ המדיני מצד הטבע כי אין ראוי שימצא בטבע בעלי החיים סידור יותר מתוקן במושכל ראשון ונמצא שהוא הכרחי למין האדם לשער התועלת הנמשכת מסדר זה ולשומרו מפני ההיפסד ולהשלימו בכל עת ובכל זמן וחוקה זו היא כוללת לכלל המין
ההקדמה הרביעית התחלת החוקה הנימוסית ושרשיה הן,הבחירה והתכלית וזה גלוי ומבואר ,כי המניח נימוס למה יניח העונשים לעוברי על דבר הנימוס אם אין העובר ברשות עצמו לעשות מה שירצה ,וכן המושל או השופט את המדינה היאך היו יכולים להכריח האנשים על עשיית הפעולות הטובות אם אין האנשים ברשות עצמם להרע או להיטיב ואף המכחישים השכר והעונש הנפשי יודו על היות הבחירה מוחלטת ביד האדם ושאין לו מעיק עליה ,ובה יוכל לבחור מה שירצה ולכווין פעולותיו אל תכלית מה,ולזה יאמרו שהוא מן ההכרח שיסודר חוקה נימוסית מחכם או חכמים,להגביל הנאה והמגונה והעוול והיושר בין אנשי המדינה ,וישים עליהם קצין שוטר ומושל להכריח העם על התמדת הישוב בין האנשים ואמרנו הבחירה הוא כי כמו שכל פועל איזה דבר מדעתו ומרצונו אמנם יפעל זה מצד שהוא מכוון אל תכלית מה ,הן שיהיה התכלית ההוא טוב בעצמו או דבר שידומה אליו שהוא טוב כן מניח הנימוס יכווין במה שהוא מניח מן הציווים והאזהרות אל שישיגו האנשים בפעולותיהם תכלית מה ,הוא הישרת האנשים וטוב היותם במה שיושלם בו הקיבוץ המדיני ולזה מבואר הוא ג''כ שהתכלית חלק מחלקי החוקה הנימוסית והוצרכנו לומר דברים אלו לבטל דברי האומרים כי אין הבחירה נמצאת ביד האדם[מטעמים רבים ושונים לא נזכרם כאן]וכן דברי האומרים לבטל עניין התכלית לפי שהן מבטלות כל פעולה אנושית הנה החוקה הנימוסית תחלק לששה עיקרים יסודיים ואף אם ימצאו עוד כמה לא נחוש להם בכאן שאין דעתינו אלא לבאר הכלל העיקרי והאחד,,הוא מה שאמרנו כי הנימוסית תתקן פעולות האנשים באופן שיתוקן הקיבוץ המדיני ותקיף בנאה ובמגונה שהם המידות ותבחין בין האמת והשקר שהן הדעות אמנם אלו הששה עיקרים הם מה שצריך שישמר מהם מאחר ומסדרה האנושי מוגבל לכך יועתקו אליה גבוליו ועם כל זאת תצתרך אל הבירור והליבון המתמיד מצד ששת היסודות הראשון,שהיא לא תוכל להפריד הנאה מן המגונה בכל הדברים כי כמו שאי אפשר שיולד בתחילת עניינו שלם בכל המלאכות המעשיות אף אם יהיה מוכן בטבע אל קצתם כן אי אפשר שיולד האדם שלם בכל המעלות והשלמויות אבל כבר יהיה מוכן אל מעלת מה או שלימות מה יותר מזולתו,ויתבאר מזה שאי אפשר לשום מסדר אנושי שלא יטה בטבעו לצד איזה פחיתות וישפוט על הנאה שהוא מגונה ועל המגונה שהוא נאה וכבר גנה אריסטו דעת אפלטון בזה ולזה לא תהיה עדותו על הנאה והמגונה נאמנה בכל הדברים ,והשני הוא כי החוקה הנימוסית לא תוכל לשמח לב המתנהגים על פיה לפי שכל מי שהוא מסופק בדבר שהוא פועל אם הוא מספיק להגיע אל התכלית המכוון איננו שמח בפעולתו והמתנהג על פי הנימוס להיותו מסופק אם הישר המוגבל בו הוא יושר באמת או אינו יושר אלא כפי הנראה איננו שמח בפעולתו השלישי.שלא תוכל להגביל פרטי הפעולות שראוי שיופעלו בכל מעלה ומעלה ,לפי שהיא לא תודיע אלא הכוללים כמו שהגדרים אינם אלא לדברים הכוללים כי הפרטי אין לו גדר כן הפעולות הפרטיות אי אפשר שתגביל אותם החוקה הנימוסית והרביעי,להיות מסדר החוקה בן אדם אי אפשר לו שישער הנאה והמגונה בכל הזמנים כי אפשר שישתנה המפורסם בעת מה וישוב הנאה מגונה והמגונה נאה והחמישי,בשהיא לא תוכל לתת לאיש כדרכיו שוה בשוה ולשער העונשים במידה ובמשקל והששי,שהחוקה הנימוסית שהנימוס האנושי אי אפשר לו להניח עונשים אלא על הנגלה כלומר על עניין הנגלה למחוקק ועל מה שלא ראה או לא שמע לא או לא שיער לא יוכל להניח נימוס .אולם עם כל חסרונותיה הנה היא משלימה לכלל הקיבוץ האנושי מדרגה נוספת על החוקה הטבעית[לדעתי חוקה זו באה כנדבך נוסף בשלבי ההתהוות החברה המדינית אחר שהורגל כבר למציאות חוקה וחוק] ולכך תהיה מתאימה לחברה מפותחת יותר ואולי שם נמצאת גם הדמוקרטיה האמיתית לא כפי שהורגלנו לחשוב שהדמוקרטיה היא מעין ברירת מחדל
לסיכום אפילו מבחינת נושא לדיון תדרש איפוא חלופה עד שיוסכם על
משהוא לכך דרושה תחילה איבחון הבעיה כלומר בעיית אי ההסכמה
מנושאי החקיקה ותולדותיה המשטר המוחלש,אינו נובע ביסודו משיטה
דמוקרטית זו או אחרת ,הנושא עמוק יותר ,מקורו בחוסר הקדמות
מושכלים אשר הם עצמם אינם חוקים אלא כיסודות חשיבה מוסכמים כלי
העזר למחוקק כללים אלו לא יוכלו להתקבל כמוסכמות ע'י דיונים
רגילים אלא ע'י גוף אשר רוב עסקו יהיה בשטח הפילוסופיה החוקתית
והרני מסתיג בשלב זה מהגדרתו כבית משפט לחוקה אמנם בית משפט
לחוקה במובן הנ'ל יוכל להיות מעין גוף שופט פסיקתי לגבי חלות
הכללים הנזכרים כאמור גוף זה או ב גופים הללו יוכלו להגדיר
תהליכי התהוותם בפועל של החוקים הממשלתיים וכן את דרכי הטויית
המשא ומתן החוקי בכללים ברורים כמובן שפסיקת החוק תיעשה ע'י
המחוקקים עצמם נמצא כי המטרה עצמה היא הסדרת הליכי החקיקה מערכת
כזאת תמעיט את הדיונים שאינם לגופו של חוק ויתן כלים ברורים
למחוקק דבר שלכשעצמו יביא ליציבות שילטונית כמו כן אפשר במקביל
לכונן כמה שיטות מעין בניני אב המגדירות סדרי חקיקה ותהא
אפשרות לכל סיעה לבחור שיטה מחייבת דבר שעשוי ליתן מרווח למחוקק
ופריון חוקתי כמו כן על גוף זה להיות גוף בפני עצמו מכוח עיקרון
הפרדת הרשויות בנוסף ליתרונות דלעיל אפשר שיחסך מאיתנו ענין
המחלוקת בנושא החוקה עד לזמנים יותר
נעימים בהצלחה

בראון&גרין מאמר ארבע הקדמות המבוא לחוקה [ 26/11/2008 ] ביאור שלשת החוקות- ופאראדיגמת המשפט הנבדל-המשך [ 25/11/2008 ] שלשת החוקות המשך פרק המבוא ...
area.co.il/view.php?siteid=229100&jet=page&menuid=1115115 - 15k
בראון&גרין - ''בכאן נכנסת שיטת שלושת החוקות'' כגורם מונע הידרדרות ,אף כי שיטתו היא המקבילה הרעיונית לרישיליה בנוסח ...
area.co.il/view.php?siteid=229100 - 108k - Cached - Similar pages היסוד לפתרון בעיית הטרור הדתי בכל מקום ובכל זמן
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב