דחיית תביעה לתשלום פיצויים בגין פגיעה בזכויות יוצרים של מרצה שכתב תיאור קורס
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

דחיית תביעה לתשלום פיצויים בגין פגיעה בזכויות יוצרים של מרצה שכתב תיאור קורס 

מילים במאמר: 469   [ נצפה 1353 פעמים ]

 
 
ת"א 59647/06, ד"ר פרי ארנון נ' ל.ה.ב. (1992) לימודי הכשרה בניהול בע"מ

כבוד השופט חגי ברנר


25.12.2008

העובדות:
1. התובע, הוא מרצה לניהול, שיווק ונדל"ן. הנתבעת היא חברה להכשרת מנהלים בלימודי תעודה שלא לתואר אקדמי. בשנת 1994 פיתח התובע עבור הנתבעת קורס לימודים שעניינו ניהול עסקי בנדל"ן (להלן: "הקורס"). מאז נפתח הקורס ועד לחודש אוגוסט 2006, שימש התובע כמרכז האקדמי של הקורס. במקביל, שימש התובע גם כמנכ"ל של הנתבעת. בשנת 2001 או בסמוך לכך, כתב התובע את תיאור הקורס (להלן: "היצירה"). היצירה פורסמה הן באתר האינטרנט של הקורס והן בידיעונים שהפיקה הנתבעת.
2. ביום 7.8.2006 סיים התובע את תפקידו כמרכז אקדמי של הקורס. חרף זאת, ובלא לקבל את הסכמתו של התובע, הותירה הנתבעת את היצירה באתר האינטרנט של הקורס, תוך החלפת שמו של המרכז האקדמי, בשמה של המרכזת האקדמית החדשה.

החלטה:
3. אין מחלוקת בין הצדדים כי התובע הוא שכתב את היצירה, ואילו חלקה של הנתבעת הסתכם בציון מספר פרטים טכניים בשולי היצירה. ברור איפוא שאין המדובר ביצירה משותפת, אלא ביצירה שחלקיה ניתנים להפרדה מבחינת זהותו של המחבר.
4. הכלל הוא שדי במידה מינימלית של השקעה ויצירתיות על מנת שיצירה תזכה להגנה בתור יצירה ספרותית. הדעה הרווחת היא שנדרשת לא רק מקוריות (קרי, שהיוצר הוא אכן המחבר הראשון), אלא גם יצירתיות מסויימת (קרי, שהיצירה תהיה ביטוי של מחשבה מקורית), כדי להצדיק את מתן ההגנה של זכות יוצרים. רק הפסקאות הראשונה והשניה של היצירה יכולות להחשב כיצירה בת הגנה לפי חוק זכות יוצרים.
5. בדרך כלל, מחבר היצירה הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים, אך אם המחבר עבד בשרותו של אדם אחר בעת חיבור היצירה, והיצירה חוברה תוך כדי עבודתו אצל אותו אדם, אזיי הבעלות מוקנית למעביד, ולא למחבר. בין הנתבעת לתובע שררו יחסי עובד מעביד, גם כאשר התובע פעל בכובעו כמרכז אקדמי של הקורס. ההבחנה בין מעמדו של התובע כעובד שכיר של הנתבעת בכובעו כמנכ"ל הנתבעת, לבין מעמדו כקבלן עצמאי כביכול בכובעו כמרכז אקדמי של הקורס, היא הבחנה מלאכותית בעליל. הגם שהתובע חיבר את היצירה בכובעו כמרכז אקדמי ולא כמנכ"ל הנתבעת, הוא עשה כן בהיותו עובד של הנתבעת, כאשר שררו בינו לבין הנתבעת יחסי עובד מעביד. הואיל ולא קיים הסכם בין התובע לנתבעת בנוגע לבעלות על זכות היוצרים ביצירה, הרי שמכח הוראת ס' 5(ב) לחוק זכות יוצרים, הנתבעת, ולא התובע, היא הבעלים הראשונה של זכות היוצרים החומרית ביצירה. לפיכך הנתבעת היתה רשאית להמשיך ולפרסם את היצירה, הן באתר האינטרנט שלה והן במסגרת הידיעון שהפיקה.
6. לצד זכות היוצרים החומרית ביצירה, קיימת גם זכותו המוסרית של המחבר. מונח זה נועד להבדיל זכות זו מהזכות הכלכלית, היא זכות היוצרים החומרית ביצירה. זכותו של המחבר כי היצירה תיקרא על שמו היא תלויית נסיבות ואין מדובר בזכות מוחלטת.
7. אין ליצירה פונקציונלית זו כל קיום משל עצמה, זולת באתר האינטרנט של הקורס ובידיעון של הנתבעת. איש אינו מצפה כי יצירה מעין זו, בשים לב לטיבה הפונקציונלי והשיווקי, תישא את שמו של מחברה. יש לדחות את התביעה בגין פגיעה בזכותו המוסרית של התובע.



את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב