דחיית בקשה להכיר בתובענה ייצוגית נגד חברת אל-על בגין חיוב תשלום במטבע חוץ 

בש"א 6570/07, משה ציפרוט נ' אל על - נתיבי אויר לישראל בע"מ

כב' השופט נ. ישעיה


30.12.2008

העובדות:
1. המבקש - התובע, רכש מהמשיבה באופן ישיר שני כרטיסי טיסה למילנו. תמורת הכרטיסים שילם המבקש - אזרח ותושב ישראל - במטבע ישראלי. התשלום בוצע באמצעות כרטיס אשראי על ידי חיוב כרטיס האשראי במחיר השקלי של הכרטיסים לאחר המרת המחיר הדולרי (לפי שער המכירה הגבוה של אותו יום) בתוספת עמלת המרה למטבע ישראלי (בשיעור של 2% משווי העסקה).
2. לטענת המבקש חיובו לשלם עבור כרטיסי הטיסה במטבע חוץ, נוגד את הוראות חוק הגנת הצרכן תשמ"א-1981. חיוב כזה יוצר חיוב נוסף בגין עמלת המרת מטבע החוץ למטבע ישראלי. את השבת עמלת המרה זו, אשר נגבתה ממנו, לטענתו, שלא כדין, תובע התובע מהנתבעת. בנוסף מבקש הוא להכיר בתביעתו זו כתובענה ייצוגית.

החלטה:
3. סעיף 17 ד' לחוק הגנת הצרכן קובע כעקרון כללי, כי את מחירו של מוצר או שרות יש לנקוב במטבע ישראלי בלבד. המחוקק העניק פטורים מחובה כללית זו, לסוגי עסקים ועיסוקים, ולמשיבה כמובילת נוסעים באויר, בכלל זה. על פי הוראת פטור זו נוהגת המשיבה, לנקוב ולפרסם בדולרים את מחירי הטיסה השונים שהיא מוכרת בישראל.
4. האבחנה שעושה המבקש בין הצגת או נקיבת מחירי הכרטיסים גם במטבע חוץ המותרת לבין התשלום עבורם בפועל רק במטבע ישראלי - אבחנה זו אינה עולה מלשון ההוראות הסטטוטוריות הנ"ל. לא ניתן להסיק מלשונן, ודאי לא לאור התכלית העולה מתוכנן, כי התשלום לגבי סוג השרותים שמעניקה המשיבה, ומכירת כרטיסי טיסה בכלל זה, חייב להעשות בכל מקרה במטבע ישראלי בלבד. כל שמורים ומסדירים ההוראות בסעיף 17ז'(ב) וסעיף 3 לחלק ב' לתוספת הראשונה של החוק, הוא את אופן המרת מטבע חוץ למטבע ישראל למקרה שבו משולמת התמורה במטבע חוץ. משנקט מחוקק המשנה במונחים: "פרסום" "הצגה" ו"נקיבה" בהוראת הפטור, אשר בסעיף 17ז'(ב), ולא הסתפק במונחים: פרסום ו/או הצגה בלבד, הביע הוא את רצונו וכוונתו המפורשים, לפטור אף מהחובה לשלם בפועל במטבע ישראלי בלבד. רשאית, איפוא, המשיבה כמוליכת נוסעים או מובילת מטענים באויר לגבות את התמורה עבור הכרטיסים שהיא מוכרת ללקוחותיה, הן במטבע ישראלי והן במטבע חוץ.
5. התשלום בפועל עבור כרטיסי הטיסה נעשה במטבע חוץ, על אף שחיוב חשבונו של המבקש נעשה, לפי בחירתו, בכרטיס אשראי ישראלי. משכך אין לו למבקש להלין על חיובו בעמלת המרה, שכן החיובים הנעשים בחשבונו באמצעות כרטיס האשראי מבוצעים במטבע ישראלי בלבד, כפי שהוסכם בינו לבין חברת האשראי. לו היה המבקש משלם עבור כרטיסי הטיסה אשר רכש ישירות מהמשיבה, בשיק לפקודתה, או במזומן במטבע ישראלי, לא היה הוא מחויב בעמלת המרה, אלא אך ורק בשווי בשקלים.