גזירת דינו של נאשם ששוחח באופן מיני בצ'ט עם תחקירנית ערוץ 10 בחושבו שמדובר בקטינה בת 13 

ת"פ 8467/07, מדינת ישראל נ' פיטשון יהושע

כב' השופטת: ד' רייך שפירא


04.01.2009

העובדות:
1. נגד יהושוע פיטשון הוגש כתב אישום שמייחס לו עבירות לפי סעיפים 348(א) בנסיבות 345(א)(3) +25, 349(ב) + 25 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 ועבירה לפי סעיפים 3(א)(6)(א)+5(א) לחוק מניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998+ סעיף 25 לחוק העונשין.
2. במסגרת הסדר טיעון, הודה הנאשם שבחודשים נובמבר-דצמבר 2007, נהג לשוחח בצ'אטים, שבין השאר איפשרו למשוחחים לצפות זה בזה באמצעות מצלמת אינטרנט. בשיחות אלה התחזה הנאשם כדניאל, רווק בן 27, מחנך גופני.
3. הנאשם שוחח עם מרים מיכאלי - רצולסקי מערוץ 10 שהתחזתה לקטינה בת 13.
4. הנאשם הודה שלשיחות היו תכנים מיניים בוטים כמפורט בכתב האישום.

ההכרעה:
1. הרתעה, מניעה, שיקום וגמול, הם ארבעת השיקולים שמנחים את מלאכתו של בית המשפט בשלב גזירת הדין.
2. בית המשפט חייב לאזן בין שיקולים אלה תוך התייחסות לאופי העבירות נשוא הדיון ונסיבות ביצוען.
3. העובדה שמעשי העבירה אינם חורגים מגדר ניסיון, לא בהכרח מפחיתה מחומרתם. החוק לא מאבחן בין מעשה שלא הניב תוצאה למעשה מוגמר, וקבע לצידם עונש זהה.
4. בהתחשב בעקרון הענישה האינדיווידואלית הנוהג בשיטתינו, בית המשפט הגוזר את הדין, שוקל נסיבותיו של כל מקרה לגופו ובודק באופן פרטני מהי הדרך היעילה, הנכונה והצודקת להגיע לתוצאה הרצויה.
5. בעבירות חמורות לא ראוי להסתפק במאסר קצר. ענישה כזאת מחטיאה את מטרתה ופוגעת באינטרס האישי והציבורי כאחד. את הנאשם היא עלולה לעקור ממסלול החיים שהצליח לבנות לעצמו מאז ביצוע העבירה, ועד למועד גזר הדין, לפגוע קשה בו ובבני משפחתו, תוך הרס התקדמותו לכיוון שיקומו. בציבור עשויה להתפרש ענישה מקלה וסלחנית של בית המשפט למבצעי עבירות חמורות ולערער את האמון בשלטון החוק.
6. ביהמ"ש גוזר על הנאשם 18 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מהיום לא יעבור עבירה מהעבירות נשוא הרשעתו בתיק זה. ביהמ"ש מעמיד את הנאשם במבחן למשך 24 חודשים.