גלדיאטורים בבית שאן
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

גלדיאטורים בבית שאן 

מאת    [ 01/04/2006 ]
מילים במאמר: 807   [ נצפה 7142 פעמים ]

 
 
בזירה לקרבות גלדיאטור אשר בבית שאן נערכו קרבות מוות אכזריים בחסות מושל העיר ‏סקיתופוליס (בית שאן), סיור אל העבר המפואר אך גם אכזרי אשר התרחש בעיר בית שאן ‏בשיאה של התקופה הרומית, סיפורים מרתקים על קרבות "התענוג" בהם הומתו והוצאו ‏להורג עבדים,שבויים, יהודים ונוצרים‏

תחרויות בני שבוע ויותר נערכו באמפיתאטרון בבית שאן. גלדיאטור אשר הוכיח את יכולתו היה נערץ על העם ולעיתים ע"י ‏המושל אך ברוב המקרים היה הגלדיאטור שבוי ונטול חרות עצמית ולא ניתן היה לשחרר אותו לחופשי, לכן חירותו באה ‏לביטוי על זירת הקרבות בה הוא היה משוחרר משלשלאות הברזל ומצויד בחרב וכשהוא נלחם על חייו מול חיות טרף וחבריו ‏השבויים

במקרים מיוחדים שוחרר הגלדיאטור לחופשי .ממחקרים ארכיאולוגיים עולה הסברה כי התנא ריש לקיש היה ‏גלדיאטור(לודר) מלבד היותו ראש לליסטים (ראש לשודדים), זאת, עוד בטרם ידע ש"חוכמתו לתורה" ונהיה לחברותא של ‏רבי יוחנן, ומניחים שאם אכן השתתף ריש לקיש בקרבות גלדיאטור אז זה היה ברבע הראשון של המאה השלישית ‏באמפיתאטרון בבית שאן, ידוע כבר כי לריש לקיש הייתה חיבה מיוחדת לבית שאן שם היה משכשך במי הירדן ותיאר את ‏בית שאן כפתחה של גן עדן עוד ידוע כי יהודים אכן השתתפו בקרבות גלדיאטור במאה השלישית בבית שאן ומחוצה לה , ‏לא תמיד השתתפותם של היהודים הייתה מתוך אילוץ אך גם כאלה היו מכיוון שיידוע שמבין היהודים היו כאלו שהתנגדו ‏לקיסרות הרומית בא"י וחלק מדרך הטיפול וההענשה של תקופה זאת היה כשהובלו היהודים בכוח להשתתף בקרבות ‏גלדיאטורים אשר שם גם קיפחו את חייהם, או כשזכו להם מחדש כששרדו את זירת הדמים ויצאו לחופשי. עוד ידוע ‏שהרפואה הכירורגית צברה ניסיון וידע רב מקורח הנסיבות בהן נאלצו רופאים לטפל בפצעים קשים במיוחד בתום קרבות ‏ה"תענוג" ואף מיומנותם המקצועית צוינה לשבח ע"י חוקרים בתחום הכירורגיה בימינו .‏

האמפיתיאטרון הרומי היפודרום. מיקום- מרכז העיר בית שאן החדשה ליד מרכז רסקו ‏


בשנות השלושים של המאה העשרים נערך סקר וחפירות בדיקה ע"י הבריטים ובו גילו שבבית שאן ‏קבור במקום אמפיתאטרון ששימש כזירת קרבות ושעשועי דמים אשר במקורו היה היפודרום .‏ ב 1982 האוניברסיטה העברית בירושלים החוג לארכיאולוגיה שלח לבית שאן את פרופסור יורם ‏צפריר וגדעון פרסטר השנים חשפו אט אט בשולי העיר הרומית ממצא מרשים זה.‏ במאה השנייה לספירה הוסב יעוד מבנה היפודרום אשר שימש למרוצי סוסים וקרקס שאורכו היה ‏בן 200 ל 300 מטר שקצהו במבט למזרח נושק למצודה הצלבנית לאמפיתיאטרון אליפטי אשר שימש ‏לתחרויות וקרבות גלדיאטורים.‏
אורך זירת האמפי (ארנה) 82 מטר ורוחבה 42 מטר כל המרחב הזה בעצם שימש לקרבות ‏גלדיאטורים, ..קיר מטויח וצבוע בעיקר באדום עם תמשיחי ציורים סוראליסטים בגובה של ‏‏3.20 חתם את חירותם של הגלדיאטורים שרובם היו אסירים שבויים, גם כאן כמו בכל בניה ‏רומית הושם דגש על הסימטריה אפשר להבחין בכניסה מדומה שנבנתה בחלקו המערבי של האמפי ‏וזאת משום עיקרון הסימטריה אשר הושם עליו דגש אדריכלי ללא פשרות.


מעל שורת המושבים(קוויאה) היו כמה פתחים ליציאת הקהל (וומיטוריה).בשורת המושבים התחתונה ‏היה מעבר ששימש את הצופים בדרכם לשורות העליונות. בבית שאן שרדו 3 שורות של מושבי אבן ‏מתוך 5 שורות אשר הכילו בהיקפן 5000 איש במקור. לעיתים היה צורך להכיל יותר אנשים ‏ולצורך כך היו מוסיפים מושבי עץ מעל שורות המושבים המקוריות ובכך יידע האמפיתיאטרון ‏להכיל גם 7000 איש בהיקפו העצום.‏
במרכז האמפיתיאטרון מכיוון צפון מזרח ישבה שורת המכובדים והאורחים כשהשמש לעורפם כשיש ‏להניח שמושבם היה מהודר . ומתחת למתחם הכרוז ומנהלי התחרות שבמרכז החלק הצפון מזרחי שכן ‏מקדש בין 2 חדרים אשר הכניסה אליו היא דרך הזירה בלבד הסברה מלמדת שחדר זה שימש ‏לפולחן(סקלום) בו היו הגלדיאטורים לפני הקרב מתפללים. או מבצעים איזשהו טקס דתי .‏
ברצף החומה בחלקה הצמוד לקרקע ופונה לזירה, ישנם גומחות צרות וקטנות אשר שימשו כמתקני ‏כליאה של חיות בטרם פריצתם אל טרפן בזירה, ברוב התחרויות התמודדו הגלדיאטורים נגד חיות ‏אך היו תחרויות אדם נגד אדם אשר הותירו שלוליות דם רבות על הזירה אשר תחתיתה אדמה.‏
כ-70 אמפיתיאטראות במחוזות האימפריה הרומית אשר ייעודם במקור לתחרויות מוות ידוע ‏מראש דהיינו מוות שהוא לא תאונה רצח או הריגה שלא במזיד, אלא לשם שעשועי תחרות או ‏כהגדרתנו זירת קרבות גלדיאטור אשר נערכו כנראה בחסות הלגיון השישי (פירוש המילה ‏גלדיאטור בתרגום לעברי הוא חרב ובארמית לודר).‏
רחוב עם דרך מרוצפת ורובע מגורים ביזנטי נמצא ונחשף מצפון לאמפיתאטרון.(רח' סילוונוס ‏אשר במרכז העיר הרומית ביזנטית הוא הרחוב שהוביל ממרכז העיר הרומית ששופעת במבני ציבור ‏מונומנטלים לאמפיתיאטרון המרוחק 150 מטר, את המרחק מייחסים החוקרים לסוג של ניכור ‏וריחוק ואולי הבדלה מתרבות אומנותית קומית טראגית לתחרויות "האומנותיות" הידועות לשמצה ‏שנערכו באמפיתאטרון.


האמפיתיאטרון בבית שאן יצא מכלל שימוש במאה השישית , לאחר ‏מכן שימש המקום לבנייה ארעית ולא חשובה עד אשר גם הוא קרס בחלקו ברעידת האדמה ב- 749‏ השרידים העתיקים בשטח הזירה הם בתי יוצר מתקופת בית אומייה המאוחרת יותר.‏ רוב אבני השיש אשר עטפו את שכבת הבזלת של האמפיתיאטרון נלקחו לבנייה משנית בעיקר ‏לבניית המצודה הצלבנית הסמוכה ונושקת את ההיפודרום מהמאה השנייה. במקום לא נמצאו ‏ממצאים חשובים המעידים בבירור על תקופות קדומות יותר לתקופה הרומית.‏
איך מגיעים?..מדרום ומצפון דרך כביש 90. למגיעים מפנים הארץ להגיע לעפולה או מגידו ‏לפנות לכיוון מזרח אל העיירה בית שאן האמפיתיאטרון נמצא במרכזה של העיר בית שאן החדשה. ‏
zoof_g@walla.com לפרטים והדרכה 4620171 050 שמואל
שמוליק 0504620171
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב