על זוגיות שפויה בין קאסאם לגראד - דר ירון זיו
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

על זוגיות שפויה בין קאסאם לגראד - דר ירון זיו 

מאת    [ 19/01/2009 ]
מילים במאמר: 1272   [ נצפה 2050 פעמים ]

 
 
זוגיות בין קאסאם -לגראד

או איך עדיין לשמור על זוגיות במצבי לחץ


לא צריך להיות מומחה גדול בתורת הנפש כדי לשער כי מצב לחץ אקוטי שובר את שיווי המשקל העדין הקיים בתוך משפחה המנסה לקיים חיי זוגיות תקינים עם הורות יעילה תחת איום קיומי ממשי. נסו לשער בנפשכם כיצד חיה משפחה בשדרות במשך שמונה שנים כאשר בכל רגע יכולה אזעקת "צבע אדום" להפר את שגרת החיים, המתח, הלחץ תחושת האיום והחרדה- כל אחת מן התחושות הללו אשר הופכות להיות תחושות שבשגרה מתנקזת לתוך הדינאמיקה המשפחתית ויכולה ליצור איום פוטנציאלי על המרקם העדין המתקיים בתוך התא המשפחתי.
כיצד מתפקדת משפחה "נורמטיבית" בעיתות שגרה ושלום?
משפחה "נורמטיבית" לענייננו הספציפי מורכבת מיחידה זוגית ויחידה הורית הדרות בכפיפה בטריטוריה פיזית אחת. ( במשפחות חד הוריות אין היחידה הזוגית בהכרח בנמצא ועל כן אין היא רלוונטית למאמרנו הנוכחי).
אחת הנקודות המאפיינת משפחה בריאה היא הקפדה על תיחום גבולות בתוך המשפחה, ישנו חדר שינה המיועד להורים, ישנם חדרים לילדים,ישנם שטחים ציבוריים כגון סלון ומטבח, לכל אחת מן הטריטוריות חוקים משלה. למשל אחד החוקים שאני זוכר היטב מזמן היותי ילד היה : לא מעירים ולא דופקים בדלת חדר השינה של ההורים בשבת בבוקר לפני 11.00 זה הזמן שלהם לנוח. חדר השינה של הורי היה מחוץ לתחום הכניסה לידים והיה לו תמיד מקום של כבוד אצלנו.
מבחינת חלוקת הזמן בתפקוד של משפחה בריאה ישנו זמן המוקדש לחינוך וגידול הילדים וישנו זמן המוקדש לזוגיות ולשימורה איזון עדין זה בין הקדשת הזמן לילדים לבין הקדשת הזמן לזוגיות הוא מן האושיות שבבניית הקשר הזוגי התקין.
נדמה לעצמנו במטפורה שמערכת היחסים בין היחידה הזוגית לבין יחידת הילדים ויחידות אחרות במערכות היחסים הם כמו יחסים בין מדינות. לכל מדינה חייבת להיות ריבונות ,ועצמאות , גבולות ברורים ובטוחים דגל משלה, מטבע משלה ושפה משלה.
לאור מטאפורה זו נוכל להסתכל על הדינאמיקה בין הזוגיות לשאר החלקים כמעין קונפדרציה בין מדינות המקיימות בניהם מערכות יחסים לאורך זמן:
המדינה הזוגית מוקפת בשלוש מדינות עיקריות: מדינת ההורים, מדינת הילדים ומדינת העבודה גם המדינה הזוגית עצמה מורכבת משתי מדינות אשר אמורות להיות עצמאיות וריבוניות כל אחת לעצמה מדינת הגבר ומדינת האישה הבונים ביחד את המדינה הזוגית המשותפת.
במערכת יחסים תקינה בין שני בני הזוג שתי המדינות הללו מדינת הגבר ומדינת האישה מקיימות הסכם ברור של תיאום עמדות מול המדינות האחרות כדי לשמר את עקרונות המדינה הזוגית למשל תיאום עמדות בנושא הזמן וחלוקתו.
המדינה הזוגית לא תחזיק מעמד לאורך זמן אם לא יהיה הסכם ברור בין שתי המדינות הגברית והנשית לגבי זמן משותף לבניית הקשר הזוגי מול המדינות האחרות אשר מתגלות כתובעניות ו "דורשות זמן". לכל אחת מן המדינות האחרות קרי: ההורים , הילדים והעבודה ישנו משפט משותף ":את/ה חייב להיות איתי כי אני זקוק/ה לך", כך מוצאת את עצמה המדינה הזוגית נקרעת בקונפליקט בין מחויבויות ודילמות אין ספור איך לשמר את המדינה הזוגית מול פוטנציאל שתלטנות ובליעה של המדינות האחרות.
בימים רגילים וכתיקונם נאבקת המדינה הזוגית על קיומה מול המדינות האחרות וחייבת לשמור על גבולותיה בכל פעם מחדש, שערו בנפשכם מה קורה למדינה הזוגית הזו בזמן לחץ ומצב איום אקוטי כגון איום התקפות טילים ומצב מלחמה.
האיום החיצוני מייצר תגובות חרדה ולחץ אשר נחשבות כתגובות טבעיות למצב שכזה. אחד מן הסימפטומים המרכזיים לתגובות החרדה הוא הפחד והדאגה לקיומם הפיזי של כל אחד מבני הבית:
? הילדים אינם רוצים להישאר לבד בחדרם מרוב פחד ודורשים משני ההורים או לפחות מאחד מהם להיצמד אליהם למשך זמן רב כדי להירגע תופעה זו מתבטאת בדרישה של הילד שההורה ישן איתו/ה במיטה או לחילופין רצון של הילד לישון במיטת ההורים כדי לחוש מוגן ובטוח.
? הדאגה הטבעית של כל אחד מבני הזוג להורים שלהם אשר חלקם כבר מבוגרים מאד ואינם יכולים לדאוג לעצמם "מכריחה" את הגבר והאישה להישאר ולדאוג להורה המבוגר ולהבטיח את יכולתו לשהות במרחב המוגן ושצרכיו הבסיסים יקוימו- אוכל ,שתייה, לבוש ועוד.
? בימים כתיקונם הולכים הילדים לבית הספר, בני הזוג הולכים לעבודה וההורים המבוגרים מעבירים את זמנם בפעילויות חברתיות במועדונים למיניהם וכך נשמר הויסות העצמי התקין לגבי חלוקת זמן ויכולת הכלה, אולם במצב איום שכזה כל החוקים מופרים ופרוצים: הילדים שוהים במשך כל הזמן בבית, מן הסתם פוטנציאל החיכוך בין הילדים לבין עצמם עולה ובינם ובין ההורים - מבחן הסבלנות והסובלנות בעיצומו איך לא להתעצבן, איך לא לאבד שליטה איך להכיל גם את הפחד של עצמי את הפחד של בן/בת הזוג שלי ואת הפחד של ילדי - איך אני חי בתוך סיר הלחץ הזה ועדיין שומר על שפיות.
? כל אחד מאיתנו מגיב אחרת למצב לחץ וחרדה ולפעמים נוצרת בקרב אחד מבני הזוג שהפרטנר שלו/ה במקום להושיט כתף ותמוך במעמסה שנחתה על המדינה הזו נופלת רק על אחד מהם. "במקום שהוא/היא יעזור לי להתמודד עם כל העומס הזו אני מרגיש שאני צריך/ה לסחוב את שנינו על הכתפיים" תחושות של תסכול רב, כעס ואשמה המתבטאות בהתנהגות אגרסיבית מילולית ולעיתים אף פיזית ולחילופין התנהגות של התנתקות והסתגרות ללא יצירת תקשורת המאפשרת ונטילציה. התנהגויות אלו יוצרות מעין פקק אנרגטי המביאות את הקאסאם החיצוני המאיים ליצירת קאסאם פנימי המתפוצץ בין שני בני הזוג ומחריב את המדינה הזוגית אשר נאבקת על קיומה בייסורים בכל מקרה.
? בזמני לחץ ומשבר כל מה שלא נפתר בין בני הזוג בימים כתיקונם מקבל החרפה והעצמה: אם התקשורת בין בני הזוג לא הייתה טובה לפני כן,ולא נוצרה נורמת שיתוף והתחלקות ברגשות תחושת הבדידות והניתוק הרגשי רק מועצמת עוד יותר. אם הגבולות אשר הם כה חשובים בין המדינות השונים לא נשמרו קודם לכן במן שכזה, אי שמירתן רק מועצמת עוד יותר.
? המרקם העדין בו חיה המדינה הזוגית בין שאר המדינות מחייב את אזרחי המדינה הזאת במידה והם רוצים שהמדינה הזו תחזיק מעמד ודווקא בעיתות משבר ואיום קיומי ליצור בינהם חוזה מאד ברור מעין אמנה זוגית לתפקוד במצבי לחץ, אמנה שתפקידה להסדיר את נוהלי ההתנהגות בין שני בני הזוג כיצד ליצור קשר תקין בין המדינה הזו לבין המדינות האחרות - אמנה שכזו חייבת לכלול את הסעיפים הבאים: זמן סגנונות תקשורת, הכלה וקבלה השונה והאחר, מתואמות וונטילציה.
אני רוצה להציע פה לבני הזוג דוגמא לאמנה זוגית אשר יכולה לשמש את המדינה הזוגית בעיתות משבר ולחץ.
אמנה זוגית
1. מכיוון שכל המשפחה נמצאת תחת איום מתמשך אנו מתחייבים לעצמנו לשמור על המדינה הזוגית בתוך המארג המשפחתי הכולל בידיעה ברורה שמדינה זו וחוסנה תלוי בהתנהגותנו זה לזו
2. כל החלטה אשר יש בה סכנת פלישה גבולות המדינה הזוגית (כגון שינה משותפת של אחד ההורים עם הילדים בחדר הילדים או הסכמה על שהות הילדים במיטת ההורים) תיעשה בתיאום ובתקשורת משותפת תוך כדי הסכמה על היותו של הצב חריג ומאפשר סטייה מן נורמת ההתנהגות הרגילה
3. מתוך ערנות כי כל אחד מאיתנו מגיב שונה למצבי לחץ וחרדה אנו מתחייבים זה לזו לכבד את צורת התגובה השונה של כל אחד מאיתנו ללא זלזול וביקורת מתוך הכרה בשונות של כל אחד מאיתנו.
4. דווקא בתקופה זו נשתדל לחזק את התקשורת ביננו ע"י יצירת מסרים מעודדים ומחבקים כגון: שליחת מסרונים ( ( SMS זה לזו בבוקר ובמשך היום:" אני ביחד איתך בתקופה שולח/ת לך קרן אור ואהבה להמשך היום" השארת פתקי תמיכה זה לזה: "אני יודע/ת שהצב כרגע הוא מפחיד ולא פשוט אני רוצה שתדע/י שאנחנו בייחד במצב הזה ונחזק זה את זו למען משפחתנו" או "אני יודע שחשוב לך כרגע לבדוק כיצד הוריך מתמודדים עם המצב , אני מקבל זאת ואני תומך/ת בך"
5. לפחות פעם ביום נקבע לעצמנו 10 דקות עד רבע שעה שבו אנו יושבים לבדנו ורק משחררים רגשות, מקבלים החלטות משותפות ומתחבקים ( גם אם אי אפשר לייצר זמן לקיום יחסי מין בעקבות פלישת ילדים לחדר הזוגי חיבוק הוא תמיד אפשרי ומתקבל בברכה ובאהבה כשמירה על אהבה ואינטימיות פיזית אשר משמרת את הרצף הזוגי)
6. אנו מסכימים לשתף אחד את השני על כל מצב שאינו נצפה מראש במשך היום כדי שנוכל לקבל החלטה משותפת ומותאמת בין שנינו.
אני תקוה כי טיפים אלו יסייעו למדינה הזוגית הנמצאת בין קאסם לגראד לשמור על עצמאותה וריבונותה גם במצב איומי שכזה.
אשמח לענות על שאלות ולסייע מנסיוני המקצועי
ד"ר ירון זיו- עו"ס קליני- פסיכותרפיסט, מטפל משפחתי וזוגי מוסמך ע"פ גישת הגשטאלט, מטפל התנהגותי קוגניטיבי מוסמך, מנהל מרכז "מעוף" להתפתחות אישית דוא"ל drzivyaron@gmail.com
טלפון סלולרי 052-3080666

ד"ר ירון זיו - מייסד ומנהל מקצועי מרכז "מעוף" להתפתחות אישית, מחבר הספר "מסע קבוצתי". .
ד"ר לפסיכולוגיה קלינית (Newport University)
עובד סוציאלי (Yeshiva University,MSW)
יועץ ארגוני,(Polythecnic University, M.Sc )
עמית מחקר ומדריך במכון אלברט אליס בניו-יורק לתרפיה רציונלית אמוטיבית REBT
מטפל מוסמך בגישת הגשטלט מטעם מכון הגשטלט בקליבלנד אוהיו,
מטפל קוגניטיבי -התנהגותי מוסמך מטעם אוניברסיטת תל-אביב

כתובת האתר
http://www.maof-center.com

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב