גזים אצל התינוק היונק
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

גזים אצל התינוק היונק 

מאת    [ 12/01/2009 ]
מילים במאמר: 1687   [ נצפה 3809 פעמים ]

 
 
"לילד שלי יש גזים", "התינוקת שלי יונקת בלבד וסובלת המון מכאבי בטן", "הרופא אמר שלילדה שלי יש קוליק".
הורים אלה עשויים לפנות אלינו במצוקתם הרבה ולבקש עזרה של צמחים, תרופות, שמנים למיניהם, או לחלופין שנעזור לאמא להבין מה היא צריכה, או יותר נכון- לא צריכה לאכול כדי שכל התופעות האלה ייעלמו. ההורים בתסכולם מוכנים לעבור הכל, גם אבחונים וטיפולים שייראו לאדם מבחוץ הזויים ולא קשורים כלל למצב ובכ"ז יש רבים המדווחים על הטבה אחרי אבחון או טיפול כזה או אחר, כמו גם אלה שלא רואים כלל שינוי במצב התינוק.
נחמתם של אלה היא כי זהו מצב חולף, ברוב המקרים ובאמת מרבית התינוקות גדלים אל מעבר להררי הסבל הבטני הזה.

אם כן, מהם אותם כאבי בטן נוראיים, ה"גזים" וה"קוליק" האלה? תוויות הנצמדות במהרה לתינוקות רכים בני יומם?
האם זה מצב נורמלי בהתפתחותם של תינוקות? האם כל התינוקות סובלים מכך?
ומה אפשר לעשות? רק לחכות שיעבור הזמן?

"קוליק"(1) הוא שם כללי למצב בו תינוק חסר שקט, בכייני, בעל התנהגות לא רגועה. בדרך כלל מדובר על חלק משעות היום ולא על כולו. משייכים זאת לכאבי בטן, כי התינוק נראה מכווץ וסובל. לעתים הורים מתארים שלאחר יציאה יש הקלה במצב ושיכול לקחת זמן רב עד שהוא מצליח לייצר אחת כזו. לחלק מהתינוקות הללו יש יציאות שופעות, נוזליות ולעתים ירקרקות.
מקובל להתייחס לפרק הזמן שבין 2-3 שבועות ל-3 חודשים כ"זמן הקוליק" ותופעה זו נחשבת כל כך נורמלית ורגילה שכל הורה משוכנע שלילד/ה שלו יש קוליק בשלב כזה או אחר.

אמהות מניקות מקבלות את הרושם שעליהן לאכול בצורה מוקפדת מאד ולהסיר רשימה ארוכה של מזונות מהתפריט שלהן, כדי "לטפל" בבעיה. כמובן שמרבית המזונות הללו לא נמצאו כקשורים לבעיה ואותי מדאיגה בהרבה יותר התופעה של אישה אחרי לידה שלא אוכלת בצורה מאוזנת, כך שאינה מסוגלת לעזור לגופה בשיקום ובמילוי המאגרים שלו.
רשימת האיסורים ארוכה ומהתבוננות בה ניתן לראות איך בקלות רבה כ"כ מוותרים על מזונות חשובים ומזינים ביותר, כמו: משפחת המצליבים: כרוב, כרובית, ברוקולי- המכילים נוגדי חימצון ורכיבים אנטי- סרטניים חשובים, הקטניות- ספקיות של פחמימות וחלבונים איכותיים ומינרלים רבים וחשובים (במיוחד לאחר לידה), פירות הדר, עגבניות, בצל ושום, עוף ובקר, מזון מתובל וחריף, מוצרי חלב ומזונות המכילים קפאין (עם זה אני חייבת להסכים. תמיד - ). מחקר שבדק את רשימת המזונות הללו וקבע שיש ביניהם קשר ל"קוליק"(2) הוא בעייתי מאחר ונעשה בצורה של איסוף שאלונים ולא בבדיקה מדעית של ממש. ממנו נגזרו הגזרות הללו עבור נשים רבות בעולם המערבי.
אל לנו לשכוח שלאוכל משמעות רגשית ונפשית כאחד, מעבר לערכים התזונתיים שבו, ואישה המרגישה שעליה להמנע מכל כך הרבה מזונות ולהתחיל לחשב מה מותר ומה אסור לה עשויה להרגיש מאד לא בנוח סביב כל נושא ההזנה וההקשרות עם תינוקה(3).
אז נכון שרגישויות ספציפיות תתכנה בהחלט, אולם אין זו סיבה, לטעמי, לאסור באופן גורף את אכילתם של מזונות רבים כל כך. ודאי וודאי לא תהיה זו הפעולה הראשונה שאנקוט.

*** נקודה למחשבה *** נשים הניקו ומניקות מסביב לעולם במקומות בהם רבים מהמזונות שברשימה הזו הם מזונות בסיסיים ביותר בתפריט ועדיין ה"קוליק" היא תופעה מאד מערבית שאינה מוכרת בתרבויות שאינן מערביות.

הנקה- מנקודת מבט מקצועית

הדבר הראשון שיש לעשות, כאשר מגיעה תלונה של אישה מניקה על "קוליק" הוא להעריך את ההנקה (4).
ההנקה היא דרך ההאכלה הביולוגית של צאצאי משפחת היונקים באשר הם.
הנקה היא הנורמה, היא בטבע שלנו וזו הציפיה הביולוגית המולדת של כל תינוק שנולד- להיות מוזן על ידי אמו במזון המותאם לו ביותר בכל הרמות, חלב האם.
לאורך כל ההסטוריה- כ 100,000 דורות עד כה- בני האדם גדלו ושגשגו על בסיס חלב אמם, בעוד שתחליפי החלב למיניהם (תמ"ל- תרכובות מזון לתינוקות) הוכנס לשימוש רק ב 3-4 הדורות האחרונים.

? ראשית, אברר מה מצב התינוק- ייתכן והסימנים הללו של חוסר השקט ואי הנוחות נובעים פשוט מ...רעב. יש לכך לא מעט סימנים הקשורים בעלייתו של התינוק במשקל, בהערכת היציאות שלי (שתן וצואה), במספר ההנקות ביום ובאופי וניהול ההנקה.
? בשלב הבא ארצה לוודא שתנוחת ההנקה נכונה ושהתינוק נצמד היטב אל השד, כך שיש העברת חלב טובה. לא מספיקה העובדה שלאם יש מספיק חלב, הוא צריך גם לעבור אל התינוק!
? הדבר הבא שאבחן הוא ניהול ההנקה- האם האם מניקה מצד אחד, או משני הצדדים? כמה זמן יונק התינוק מכל צד?
ההמלצה הרשמית היא לתת לתינוק לינוק מצד אחד ולסיימו בקצב שלו ואז להציע לו את הצד השני. לא תמיד ייקח, לעתים ירצה רק עוד כמה לגימות, אולם זה עשוי להיות מאד משמעותי (5). זאת מכיוון שהחלב משנה את הרכבו במהלך הארוחה והופך ממיימי ועשיר באנרגיה מיידית (פחמימות) לשומני ומשביע יותר לאורך אותה הארוחה. אם לתינוק לא תהיה גישה חופשית לחלב השומני יותר, יתכן והוא לא ישבע ויישאר חסר מנוחה.
רק התינוק יודע מה גודל הארוחה הנדרשת לו ברגע נתון, אף אחד אחר לא יכול לקבוע זאת עבורו. וגם זה משתנה במהלך היום.
? ישנן אמהות ש"התברכו" בייצור מוגבר של חלב (6). תינוקותיהן ברוב המקרים עולים יפה מאד במשקל, אפילו יפה מדיי ועדיין רבות מהן מדווחות על "קוליק".
חלב אם עשיר מאד בלקטוז, הוא סוכר החלב העיקרי. הלקטוז הוא ספק אנרגיה חשוב מאד לגוף, חשיבותו גדולה במיוחד להתפתחותו של מוח התינוק, הוא מגביר את ספיגת הברזל והסידן בגוף והגלקטוז שבו חיוני להתפתחות מערכת העצבים המרכזית.
סוכר הלקטוז אמור להיות מפורק בגוף ע"י אנזים הלקטאז. זה מופרש בגוף סביב שנות הינקות ולאחר גיל הגמילה כמותו הולכת ופוחתת והגוף מפסיק לאט לאט לייצרו. זאת מאחר ובעצם כמות החלב המגיעה לגוף אמורה לפחות ואין צורך שהגוף יבזבז את משאביו על ייצור אנזים שאינו דרוש יותר.
לפי ההגיון הזה מרבים לחשוב שאולי לתינוקות ה"קוליקיים" יש אי סבילות ללקטוז, כי כמותו בחלב אם היא גבוהה מאד.
באופן פרדוקסלי האמהות לתינוקות אלה עשויות לחשוב שאין להן מספיק חלב, אם כי התינוקות האלה בהחלט מראים סימנים לכמויות חלב גדולות מאד.
מה שקורה במצב הזה הוא מעין מעגל קסמים בו כמויות גדולות של חלב נכנסות לקיבת התינוק והוא לא מצליח לעכל את הכמות הזו ולהתמודד עמה. מאחר ולאמא יש הרבה חלב וזרם חזק, הוא מקבל בעיקר את החלב שאינו שומני ואינו מצליח לעכל את כל הלקטוז שיש בחלב. הלקטוז מושך אל המעיים עוד נוזלים ונוצרות שם התגובות של הגזים וקשיי העיכול ולעתים אף של גירוי באזור החיתול. לעתים אף יופיע מעט דימום בצואה.
התינוק מתנהג כאילו הוא רעב, מאחר והנקה מרגיעה אותו מעט ומניעה את הגזים במורד מערכת העיכול, אם כי היא אף מביאה אליו עוד חלב העשיר בלקטוז ועני בשומן.
ניתן לטפל בעודף ייצור החלב ולנסות להפחיתו תו"כ מעקב והתבוננות על הילד. יש להעזר באשת מקצוע בתחום ההנקה על מנת שלא להוריד את כמויות החלב לגמרי. ברוב המקרים דרושה התערבות למשך זמן קצר ואחריה ניתן לחזור לשגרה רגילה (7).
? רק במצבים בהם כל תמונת ההנקה היא טובה, אתפנה להתבונן מקרוב יותר בנושא התזונה (8,9) ופה אחד החשודים העיקריים, והיחיד שהצליחו להוכיח עד כה, הוא חלב הפרה. יש נשים שהסרת חלב פרה ומוצריו מתפריטן שיפרה משמעותית את תגובותיהם של ילדיהם והפחיתה את ארועי ה"קוליק" באופן דרסטי.
יש להסירו מהתפריט למשל 2-3 שבועות לפחות לפני שרואים תוצאות ברורות, על מנת שמערכת העיכול תוכל להתנקות מהגורם המגרה ולהתחיל בתהליך השיקום והבנייה שלה.

המלצות להקלה ועזרה במצב

ישנם מוצרים רבים בשוק המיועדים להקלה על תופעת הגזים אצל תינוקות. רבים מהם מבוססים על צמחי מרפא כאלה ואחרים הידועים במסורות שונות כמשפרים את המצב.
ישנן גם תרופות רבות העובדות על שינוי מאזן החומציות בקיבה, מתוך החשד שה"קוליק" נגרם מריפלוקס ועלייה של תכולת הקיבה בחזרה לכיוון הושט והחוצה.
הורים רבים מנסים תכשירים כאלה ואחרים וטיפולים רבים. חלקם מוצאים הקלת מה על המצב וחלקם לא מוצאים הקלה בכלל.
אין ספק שזו תעשייה המגלגלת כסף רב ושיטוט מהיר באינטרנט יגלה אינספור המלצות ותכשירים.
אין כל הוכחה ליעילותו של תכשיר כזה או אחר.

ישנם פתרונות התנהגותיים שעשויים לסייע מעבר לדברים שציינתי למעלה:
? תנועה- תינוקות נולדו עם ציפייה מולדת לנוע. ברחם הם נעו ביחד עם אמהותיהם והם בהחלט מצפים להמשיך להיות בתנועה ולא להיות סטטיים, שכובים על הגב, במרבית שעות היום.
זה נכון שאורח החיים המערבי מספק פחות הזדמנויות לתנועה מאשר אורח חיים מסורתי יותר, אם כי זה בהחלט עניין של גישה.
לשם כך ניתן להעזר במגוון גדול מאד של מנשאים הקיימים היום בשוק, המאפשרים למטפל בתינוק לקחת אותו כחלק מכל פעילויות היום. אם מדובר בקניות, טיול עם הכלב, או תליית כביסה ונקיון הבית. מנשא יכול להיות כלי עזר חשוב מאד בטיפול בתינוק הסובל מ"קוליק".
כך גם ערסל או כדור פיזיותרפי המאפשרים תנועה בתוך הבית.
? מגע- גם כאן הביולוגיה מדברת בשם עצמה. תינוקות מגיסים נפלא למגע, שוב זה חלק מהציפייה המולדת שלהם.
מגע של "עור לעור" skin to skin , להיות על גוף חי ונושם ולא על משטח קר עמוס גירויים. מגע של ליטוף ומסג'. הורים רבים מספרים שמסג' קבוע בבטן ובאזורי מערכת העיכול בכף הרגל משפר פלאים את מצבם של התינוקות הסובלים מ"קוליק".
? הפחתת עישון וצריכת קפאין (10,11)- אלה גורמים הידועים כמעוררים תופעות של "קוליק" ואף מחמירים אותן. נמצא כי תינוקות לאמהות המעשנות מעל 5 סיגריות ביום עשויים לסבול מתופעות של גירוי במערכת העיכול שלהם.
? אפשר בהחלט להעזר במגוון טיפולים שעשויים לעזור, כמו: מסג', קראניו סאקרל (12), דיקור, הומיאופטיה, אוסטיאופתיה, כירופרקטיקה, רפלקסולוגיה, טתא הילינג ועוד.

אין ספק שה"קוליק" אינו חלק מטווח ההתנהגויות הנורמטיביות של תינוק יונק טיפוסי. כאשר יש תלונה כזו, יש לערוך ברור מקיף לגבי הסיבה ולנסות לעזור, להקל ולפתור את המצב.
וזה בהחלט אפשרי!

רשימת מקורות:

1. A comprehensive definition of infant colic: parents' and nurses' perspectives. Helseth S, Begnum S. J Clin Nurs. 2002 Sep;11(5):672-80
2. Maternal Intake of Cruciferous Vegetables and Other Foods and Colic Symptoms in Exclusively Breast-Fed Infants . Journal of the American Dietetic Association , Volume 96 , Issue 1 , Pages 46 - 48 K . LUST , J . BROWN , W . THOMAS
3. Mothers' postpartum psychological adjustment and infantile colic. Akman, Kuscu, OzdemirYurdakul, Solakoglu, Orhan, Karabekiroglu, Ozek. Archives of Disease in Childhood. 91(5):417-419, May 2006.
4. http://www.kellymom.com/newman/02colic_in_bf_baby.html

5. Effect of the method of breast feeding on breast engorgement, mastitis and infantile colic
K Evans, R Evans, K Simmer. Department of Nursing and Department ofPaediatrics1, Flinders Medical Centre, South Australia Department of, Flinders Medical Centre, South Australia

6. http://www.kellymom.com/bf/supply/fast-letdown.html

7. Colic, "overfeeding", and symptoms of lactose malabsorption in the breast-fed baby: a possible artifact of feed management? Woolridge MW, Fisher C. Lancet. 1988 Aug 13;2(8607):382-4.

8. http://www.kellymom.com/babyconcerns/food-sensitivity.html

9. http://www.kellymom.com/nutrition/mom/mom-foods.html

10. Breastfeeding Answer Book (LLLI 2003, p. 599-600)
http://www.kellymom.com/health/lifestyle/caffeine.html

11. Maternal Smoking and Infantile Gastrointestinal Dysregulation: The Case of Colic. Edmond D. Shenassa, ScD*, and Mary-Jean Brown, ScD, RN . PEDIATRICS Vol. 114 No. 4 October 2004, pp. e497-e505 (doi:10.1542/peds.2004-1036)
12. A preliminary assessment of the impact of cranial osteopathy for the relief of infantile colic. Hayden C, Mullinger B. Complement Ther Clin Pract. 2006 May;12(2):83-90. Epub 2006 Feb 8

ורד לב היא נטורופתית N.D., יועצת הנקה מוסמכת IBCLC ואם ל-3.
עוסקת ביעוצים פרטניים בתחומי הנטורופתיה, תזונה והנקה. מקבלת מטופלים בקליניקה בכרכור.
כמו כן נותנת הרצאות וסדנאות בתחומי הנטורופתיה, תזונה, הנקה, ריפוי ובריאות (הכנה להנקה, תזונה לנשים בהריון, תזונת מניקות, המעבר למוצקים, תזונה בהתאם לעונות השנה, איך לאכול נכון, מפגשי בישול בריא ועוד).
מנהלת פורומים בנושאים אלו: "נטורופתיה למשפחה" http://www.blabla4u.com/sites/blabla4u/ForumsII.asp?ForumID=13687 וכותבת מאמרים רבים בנושאים אלו.
ליצירת קשר: 052-8527755 veredudu@013.net.il
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2016
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS
כתיבת מאמרים

מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב