אינטואיציה - להיות האדם הנכון 

אינטואיציה - להיות האדם הנכון


הבחירות הנכונות שאנו עושים מבוססות על "ידיעה פנימית" אותה אנו מכירים גם בשמה הלועזי - אינטואיציה. בחירות אינטואיטיביות אינן מבוססות על הסבר הגיוני, תירוץ משכנע, הוכחה או ידע קודם, אלא על התנסות אישית. התנסות אישית מאפשרת לנו לקבל הד המדבר אלינו מתוכנו ומנחה אותנו לצעד הבא שלנו.

ההד הפנימי הנובע מתוכנו מגולל בפנינו לעיתים סיפור שלם ולעיתים סימנים קטנים של "כן" או "לא" בצורות שונות: נעים לי / לא נעים לי, נחמד לי / לא נחמד לי, מסקרן אותי / משעמם אותי, מרגש אותי / לא נוגע בי וכדומה. כאשר ההד הפנימי משדר לנו סימנים תחושתיים מסוג זה, נוצרת שיחה פנימית בתוכנו ובה אנו אומרים לעצמנו "כן, עוד" או "כן אבל לא עכשיו", "די, לא עוד", "כן, אבל יותר לאט" וכדומה.
אם כן, קבלת החלטות אינטואיטיביות מבוססת על מוכנות כנה להתנסות ולחוות באופן אישי.

בבואנו לבחור את מסלול הצמיחה הרוחנית הנכון לנו אנו עלולים לחוות בלבול, ספקנות וקושי להחליט. זאת במיוחד כאשר אנו מוצפים במבחר אדיר של אפשרויות (קורסים, סדנאות, מורים, מטפלים, טיפולים, ספרים, אביזרים ומכשירים רוחניים). קצת קשה לדעת מה באמת נכון לנו רק על סמך קריאה תיאורטית. גם המלצה של חבר לא תמיד מספיקה, שכן מה שהתאים לו, לא בהכרח מתאים לנו, אך די בה כדי לעורר בנו סקרנות ורצון להתנסות ולחקור בעצמנו.

ההיכרות עם העולם הרוחני בכלל והעולם הרב חושי (על חושי וחושי) בפרט, כמו כל דבר אחר בחיים, היא תהליך. התהליך כרוך ברצון אמיתי להתנסות באופן אישי, חוויתי והדרגתי על מנת להיווכח בעצמך ולקבל החלטה אינטואיטיבית הנובעת מתוך האמת והבחירה החופשית שלך.

סיוון (שם בדוי) כתבה לי: "שלום רונית. אני פונה אלייך מתוך רצון לדעת בכנות איך אוכל להתקרב לעולם הרוחני והרב חושי מבלי לפחד ומבלי להיות כל כך ספקנית?". הנה חלק מתשובתי אליה:

"שלום סיוון...אני מאמינה שאין דבר נכון שאוכל לומר או לעשות עבור האדם הלא נכון, ואין דבר לא נכון שאוכל לעשות או לומר עבור האדם הנכון. לכן, אינני עוסקת בשכנועים או במתן הוכחות, אלא רק מאפשרת לאנשים להתנסות באופן אישי ומעשי ולהחליט בעצמם אם הם רוצים לקחת צעד נוסף בכיוון.

חלק מהאנשים שמתנסים בפעילויות העין השלישית מוצאים בהן עולם ומלואו וחווים התלהבות ושמחה רבה. חלק אחר לא מבחינים בדבר או אף מסתייגים או מתנגדים. הבחירה היא בעיני המתבונן ואין לי כל כוונה להשפיע עליה או להתערב בה. זאת ועוד, לאחר שאדם החליט שהוא רוצה להשתתף בתוכנית העין השלישית, מגיע תורי להחליט האם מתוקף שליחותי נכון לי ללמד אותו. חלק מהאנשים אני בוחרת ללמד וחלק לא. זאת גם על פי האינטואיציה שלי. אם כן, סיוון, את מוזמנת לראות מה מבין פעילויות העין השלישית מסקרן אותך, אם בכלל, ולבוא להתנסות באופן אישי. לאחר ההתנסות הראשונה תוכלי להחליט האם מעניין אותך להמשיך ולהתנסות. ברגע שתהיי בשלה מספיק, תוכלי להשתלב בלימודים עצמם".

לדרוך במקרה על הצעד הבא שלך

ב 1990 חשנו בן זוגי ואני שמיצינו את המסע הרוחני שלנו בישראל לאותה עת וכי צעדינו הבאים קשורים בלימודים במרחקים. בחיפושינו אחר מסגרת לימודים מתאימה אספנו מידע רב על תוכניות לימוד ומורים רוחניים רבים מאירופה ומארה"ב, אך למרות המידע הרב שזרם אלינו, היה לנו קשה להחליט מהי מסגרת הלימודים המתאימה לנו. החלטנו שהצעד הבא שלנו הוא להיות שם כדי לחוות ולהחליט על סמך התנסות אישית.

בסתיו 1991 התמקמנו בסאוסליטו, עיירה ציורית על שפת המים, מעבר לגשר הזהב של סן פרנסיסקו בקליפורניה ארה"ב, והתחלנו לבדוק מקרוב אפשרויות לימודים שונות. שום דבר לא ממש דיבר אלינו. יום אחד, בדרכנו לסידורים, כאשר בן זוגי נוהג ברכב ואני יושבת לצידו, הבחנתי שכף רגלי מונחת על פלאייר אדום הכתוב באנגלית. הרמתי אותו מהרצפה ושאלתי את בן זוגי, שהיטיב לקרוא אנגלית, מה כתוב בפלאייר. הוא הסביר לי שזאת הזמנה שקיבל מידידה של אמא שלו שגרה בעיירה הסמוכה. "הזמנה למה?" שאלתי ותשובתו היתה: "הזמנה ליריד קריאת הילות". "מתי זה קורה?" שאלתי והוא ענה שהיריד מתחיל בעוד כרבע שעה. "איפה זה?" שאלתי והוא ענה "ביציאה הבאה מהכביש המהיר". "אתה יכול לחתוך לשם?" ביקשתי בהתרגשות.

מבלי לדעת ולהבין מה בדיוק עומד להתרחש באירוע הזה ולאיזה עתיד מדהים הפלאייר הזה מוביל אותי, נכנסתי אל היריד, פניתי מיד לאחראי ושמעתי את עצמי, באנגלית עילגת, מציעה לו את עצמי כמורה אצלם. מנהל היריד, קודי, שעימו שוחחתי, הציע שקודם כל אקבל קריאת הילה ו"ניקח את זה משם", כמו שאומרים האמריקאים. התרגשתי מהרעיון והתמסרתי לחוויה מבלי שהבנתי לקראת מה אני הולכת. זאת הייתה קריאת ההילה הראשונה שקיבלתי בחיי. הקריאה הייתה קצרה, כעשר דקות בלבד. אינני זוכרת את הפנים של האדם שהעניק לי אותה ואינני זוכרת מילה ממה שנאמר בה. כל מה שאני זוכרת הוא את תחושת ההתרגשות הבלתי מוסברת לפניה, במהלכה ואחריה. בסוף היריד ניגשתי שוב לקודי והוא הזמין אותי לחזור אליהם ולהתנסות, הפעם בהילינג. בפעם השנייה שהגעתי למקום, האווירה בחדר הייתה קצת דחוסה עבורי והרגשתי צורך לצאת משם מיד. למרות זאת לא ויתרתי והחלטתי להמשיך ולהתנסות. בתוכי ידעתי שאפילו החמין הנפלא של סבתי לפעמים יצא לה "לא בדיוק זה", אבל זה לא אומר שהיא לא עושה חמין טוב. לפיכך החלטתי שהתנסות אחת פחות טובה אינה סיבה לבטל דרך שלמה שאולי מתאימה לי וכי עלי לאפשר לעצמי להתנסות מספר פעמים ורק אז להחליט.

ההתנסות הבאה שלי הייתה שוב בהילינג. בסוף האירוע, בדרכי החוצה מהמקום, הבחנתי באדם זקן, כסוף שיער ועגלגל, הלבוש בחולצה כחולה שהזכירה לי את עובדי הפלחה בקיבוץ. הוא ישב בשקט ליד הדלת כשידיו שלובות על כרסו ובמוחי חלפה, כמעט מבלי משים, מחשבה שיפוטית: "הוא נראה אחר. מי זה האיש הזה?" כשפסעתי לידו בעוברי את מפתן הדלת, הוא הביט ישר לתוך עיני ואמר בקול: "את לא אוהבת אותי, אה?!" האופן בו הוא פנה אלי הציף בי חוויות בנות שנים רבות של שיפוט עצמי על הגוף הבלתי מושלם שלי ושיפוט שלי על אחרים. כל הדרך הביתה בכיתי את כל השיפוטים הללו החוצה. מאוחר יותר ביררתי מי הוא הזקן. "זה לואיס" אמרו לי, "מייסד ה BPI - המוסד לעל חושיות בברקלי קליפורניה".

זמן קצר לאחר מכן נרשמתי לקורס הראשון של לואיס שבו למדתי כלים על חושיים. משיעור לשיעור גברה ההתלהבות שלי. סיימתי את הקורס הראשון ונרשמתי מיד לקורס השני וכך, שלב אחר שלב, סיימתי את כל תוכנית הלימודים, כולל קורס מורים. למדתי שם מספר שנים, שהיו בין המשמעותיות ביותר בחיי. לואיס ז"ל היה אחד המורים החשובים ביותר שפגשתי עד כה בחיי. מדי יום רביעי פקדתי את שיעוריו ולא פספסתי אפילו אחד. הלימודים במחיצתו היוו עבורי תהליך ענק של גילוי, ריפוי ומימוש עצמי. הוא ראה אותי באמת, הבין את עולמי הפנימי ודיבר את השפה שלי. הבנתי שאני לא לבד, שיש עוד אנשים רגישים, אכפתיים ושוחרי חופש בעולם שמבינים על מה אני מדברת והולכים לאותו כיוון. לראשונה הרגשתי "נורמלית" לצד בני בריתי החדשים.

לואיס תמיד אמר שהוא לא מלמד אנשים להיות הילרים, אלא מלמד הילרים בנשמתם להיות בריאים. זה אחד הדברים העיקריים שלמדתי ממנו ואחד הדברים העיקריים שאני מלמדת בעצמי.

השורה הבאה אולי תשמע כמו טעות תחבירית אך היא מדויקת לחלוטין ואני מתכוונת לכל מילה בה:

ניסיוני האישי לימד אותי שניסיוני האישי לימד אותי.

הלימודים שלמדתי והלימודים שאני מלמדת מבוססים על התנסות אישית וחווייתית ולא על תיאוריות, פילוסופיות, חוקים, דתות או שיטות.

אני מאמינה שהחיים אינם ניתנים לנו כקורס שחייה בהתכתבות וכי על מנת להתפתח ולצמוח עלינו לחוות ולהתנסות באופן אישי, חוויתי והדרגתי, צעד אחר צעד. דרך ההתנסות בפועל אנו מוצאים את האמת שלנו ואת הצעד הבא שלנו וכך יוצרים חיים שלמים של זיהוי ומימוש המהות, הייעוד והשליחות שלנו בחיים, צעד אחר צעד. מתוך ההתנסות שלנו נובע הידע הפנימי הייחודי שלנו אותו אנו מכנים אינטואיציה.

אני מאמינה שאי אפשר ללמד אנשים להיות רגישים, אכפתיים ושוחרי חופש ואי אפשר לשכנע אנשים לרצות להיות כאלו. אבל אם את/ה כבר כזה, אפשר ללמד אותך לממש את האיכויות הללו בצורה שתביא ברכה לא רק לאחרים, אלא גם לך ולבריאה כולה בו זמנית.