על קע"ם ניתן לקרוא את מאמריו של יובל רון באתר articles.co.il.
חיטוט בארכיונים יכול, לעיתים, להיות עסק מרתק. שכן, מדי פעם נחשף מסמך אחד, קטן ופשוט, היכול להטיל קצת אור על מה שמובן מאליו לרבים, ולגוון יותר את התמונה ההיסטורית הידועה, ולעיתים גם לשנותה.
כאשר הוחלט על כינון האיחוד בין סוריה למצרים באופן פורמלי בפברואר 1958, שתי המדינות החליטו לקרוא ליצירה המדינית החדשה "אל-ג'מהוריה אל-ערביה אל-מותחידה" (????????? ??????? ???????). התרגום לעברית היה צריך להיות "הרפובליקה הערבית המאוחדת", ובראשי-תיבות שמה היה צריך להיות רע"ם. אולם, השם רעם (thunder), הטריד את מנוחתם של אנשי משרד-החוץ הישראלי, אולי בעיקר לאחר שקמה תחנת הרדיו "קול הרעם מקהיר" שהחלה לשדר גם בעברית. עם השנים, המושג "קול הרעם מקהיר" קיבל משמעות של לגלגול בשל התעמולה הזולה, ששודרה מתחנה זו, פרי תכתבי השלטון המצרי בשנות ה-60.
חוסר-הנוחות משמה של היצירה המדינית החדשה הביא את אנשי משרד החוץ-הישראלי להציע חלופות עם משמעויות ניטרליות. וכך, ב-26 במרץ 1958, סגן מנהל מחלקת המזרח-התיכון במשרד החוץ-הישראלי, הוציא הודעה לכל הנציגויות הישראליות בחו"ל בזו הלשון:
"הננו משתמשים לעיתים בכינוי המקוצר רע"ם לגבי הרפובליקה הערבית המאוחדת. הובעה הדעה שלכינוי יש גם צלצול וגם פירוש שאין אנו מוכנים לייחד אותו לאיחוד המצרי-סורי, והוצע להשתמש, במקומו, בכינוי קע"ם (קהילייה ערבית מאוחדת).
הנכם מתבקשים אפוא להשתמש להבא בכינוי החדש המוצע לעיל".
על החתום:
משה ששון
ההודעה שיצאה בדף סטנסיל פשוט הופצה ברבים, והכינוי החדש עבר ממשרד החוץ-הישראלי לכל נציגויות ישראל בחו"ל, ומשם לתקשורת הישראלית ולאקדמיה בישראל. כך, למעשה, השתרש השם קע"ם בתודעה הישראלית בנוגע ליצירה המדינית החדשה שקמה בסוף שנות ה-50 במזרח-התיכון. לאחר פירוק קע"ם ב-1961, מצרים המשיכה לכנות את עצמה "הרפובליקה הערבית המאוחדת", על-מנת להפגין את חוסר-שביעות רצונה מפירוק האיחוד שנכפה עליה בעקבות ההפיכה בסוריה. רק ב-1970, מצרים החליטה לחזור לשם המקורי של המדינה. באטלסים ובמפות של המזרח-התיכון משנות ה-60 וה-70, ניתן לראות את השם קע"ם, במקום מצרים, כפי שהוצע על-ידי משרד החוץ-הישראלי.
בספרו של פטריק סיל על אסד, שיצא לאור בעברית ב-1993 בהוצאת מערכות, המתרגם חזר לשם המקורי רע"ם, כדי לציין את האיחוד בין מצרים לסוריה, ולא בשם שהשתרש בעברית. ובכך, למעשה, הושלם המעגל בפעם הראשונה לאחר כמה עשרות שנים. מפרספקטיבה היסטורית, ההחלטה של משרד החוץ-הישראלי נראית מוזרה. אך, צריך לזכור שבכל מאבק, מילים ומושגים מייצרים "תודעה" שאינה נוחה לאחד מהצדדים, שכן המלחמה התקשורתית נעשית ברובה באמצעות מונחים כדי לייצר נרטיב המתאים, לכאורה, לתקופה הנדונה.
חיטוט בארכיונים יכול, לעיתים, להיות עסק מרתק. שכן, מדי פעם נחשף מסמך אחד, קטן ופשוט, היכול להטיל קצת אור על מה שמובן מאליו לרבים, ולגוון יותר את התמונה ההיסטורית הידועה, ולעיתים גם לשנותה.
כאשר הוחלט על כינון האיחוד בין סוריה למצרים באופן פורמלי בפברואר 1958, שתי המדינות החליטו לקרוא ליצירה המדינית החדשה "אל-ג'מהוריה אל-ערביה אל-מותחידה" (????????? ??????? ???????). התרגום לעברית היה צריך להיות "הרפובליקה הערבית המאוחדת", ובראשי-תיבות שמה היה צריך להיות רע"ם. אולם, השם רעם (thunder), הטריד את מנוחתם של אנשי משרד-החוץ הישראלי, אולי בעיקר לאחר שקמה תחנת הרדיו "קול הרעם מקהיר" שהחלה לשדר גם בעברית. עם השנים, המושג "קול הרעם מקהיר" קיבל משמעות של לגלגול בשל התעמולה הזולה, ששודרה מתחנה זו, פרי תכתבי השלטון המצרי בשנות ה-60.
חוסר-הנוחות משמה של היצירה המדינית החדשה הביא את אנשי משרד החוץ-הישראלי להציע חלופות עם משמעויות ניטרליות. וכך, ב-26 במרץ 1958, סגן מנהל מחלקת המזרח-התיכון במשרד החוץ-הישראלי, הוציא הודעה לכל הנציגויות הישראליות בחו"ל בזו הלשון:
"הננו משתמשים לעיתים בכינוי המקוצר רע"ם לגבי הרפובליקה הערבית המאוחדת. הובעה הדעה שלכינוי יש גם צלצול וגם פירוש שאין אנו מוכנים לייחד אותו לאיחוד המצרי-סורי, והוצע להשתמש, במקומו, בכינוי קע"ם (קהילייה ערבית מאוחדת).
הנכם מתבקשים אפוא להשתמש להבא בכינוי החדש המוצע לעיל".
על החתום:
משה ששון
ההודעה שיצאה בדף סטנסיל פשוט הופצה ברבים, והכינוי החדש עבר ממשרד החוץ-הישראלי לכל נציגויות ישראל בחו"ל, ומשם לתקשורת הישראלית ולאקדמיה בישראל. כך, למעשה, השתרש השם קע"ם בתודעה הישראלית בנוגע ליצירה המדינית החדשה שקמה בסוף שנות ה-50 במזרח-התיכון. לאחר פירוק קע"ם ב-1961, מצרים המשיכה לכנות את עצמה "הרפובליקה הערבית המאוחדת", על-מנת להפגין את חוסר-שביעות רצונה מפירוק האיחוד שנכפה עליה בעקבות ההפיכה בסוריה. רק ב-1970, מצרים החליטה לחזור לשם המקורי של המדינה. באטלסים ובמפות של המזרח-התיכון משנות ה-60 וה-70, ניתן לראות את השם קע"ם, במקום מצרים, כפי שהוצע על-ידי משרד החוץ-הישראלי.
בספרו של פטריק סיל על אסד, שיצא לאור בעברית ב-1993 בהוצאת מערכות, המתרגם חזר לשם המקורי רע"ם, כדי לציין את האיחוד בין מצרים לסוריה, ולא בשם שהשתרש בעברית. ובכך, למעשה, הושלם המעגל בפעם הראשונה לאחר כמה עשרות שנים. מפרספקטיבה היסטורית, ההחלטה של משרד החוץ-הישראלי נראית מוזרה. אך, צריך לזכור שבכל מאבק, מילים ומושגים מייצרים "תודעה" שאינה נוחה לאחד מהצדדים, שכן המלחמה התקשורתית נעשית ברובה באמצעות מונחים כדי לייצר נרטיב המתאים, לכאורה, לתקופה הנדונה.
ד"ר יוחאי סלע מתמחה בחברה, פוליטיקה ותקשורת במזרח-התיכון.
