היסוד הראשון לפתרון בעיית הטרור הדתי בכל מקום ובכל זמן
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

היסוד הראשון לפתרון בעיית הטרור הדתי בכל מקום ובכל זמן 

מאת    [ 30/12/2008 ]
מילים במאמר: 4100   [ נצפה 1707 פעמים ]

 
 
Wה''אנבסיס'' חלק ראשון הוא העניין הראשון שיש להבין ובפרט מ'ש שם נסכים עמהם בכמה עניינים 1]בספר הביע רוסו את הדעה כי החברה האידאלית היא זו שבה כורת האדם אמנה עם עצמו ועם אחיו בני האדם, לא זו שבינו ובין ממשלתו. כמו ג'ון לוק, האמין רוסו שממשלה יכולה להיות לגיטימית רק אם מקור הלגיטימיות שלה הוא העם, בתפקיד הריבון. רוסו טען ש"החברה המושלמת" תישלט בידי "הרצון הכללי" של העם. בעוד שלא הגדיר בדיוק איך ניתן להשיג זאת,אמנם אנו הערנו כיצר לעשות זאת ולא זו אלא זו שהייתה ההערה הרמה הגלובלית 2]הצורה הראשונה של הדת אינה בעלת משמעות פוליטית רבה. היא אינה מאחדת את האנשים, אך גם אינה מסיתה אותם זה כנגד זה.
על פי רוסו, הדוגמות של הדת האזרחית צריכות להיות פשוטות ומועטות במספרן. הוא נותן מספר דוגמאות חיוביות: "מציאות האלוהות בעלת יכולת, שכל, רצון טוב, ידיעה והשגחה. חיי העולם הבא. האושר של הצדיקים. העונש של הרשעים. הקדושה של האמנה החברתית ושל החוקים" (ספר ד' פרק ח'). הדוגמה השלילית היחידה היא אי הסובלנות, "שהיא אחד הפולחנות שפסלנו".
מפרק חשוב זה בספר נובע הרעיון של הפרדת הדת והמדינה. על פי רוסו, כאשר הכנסייה הופכת להיות הממשלה, הריבון אינו ריבון עוד. אי סובלנות מובילה ישירות לתוצאה זו. מכיוון שכך אין צורך בדת לאומית אחת, אלא שעל כל הדתות לחבוק זו את זו, פרט לדתות המורות למאמינים בהן להיות אזרחים גרועים. דתות אלו אין לסבול 'ובכאן הנחנו את היסוד הראשון לפתרון בעיית הטרור הדתי בכל מקום ובכל זמן,ואמנם שלא תתעה עצמך הנה עסקינו כאן בחוקה ב2 בין בפרטית בין הבינ'ל,3]באופן פארדוקסאלי הנה דעתו של קאנט''הופכת להיות רלוונתית בעניין החוקה הבינ'ל ה2 הצו הקטגורי
מוסכם על פי רוב הפרשנים כי האתיקה הקאנטיאנית מבוססת על רעיון החובה ועל מושג 'הצו הקטגורי' ("הציווי המוחלט", בלעז: "האימפרטיב הקטיגורי"). הצו הקטגורי דורש מהאדם ליצור אוניברסליזציה של פעולותיו: "עשה מעשיך רק על פי אותו הכלל המעשי אשר, בקבלך אותו, תוכל לרצות גם כן כי יהיה לחוק כללי" כלומר, הצו דורש שהעקרון שנובע מפעולת האדם יהיה עקרון מנחה לכל "יש ראציונאלי", לכל אדם היכול לנהוג בתבונה.
במילים פשוטות יותר ניתן לומר שעל פי עקרון זה צריך האדם לשאול את עצמו לפני כל מעשה 'ומה אם כולם היו נוהגים באותה דרך?' - הצו הקטגורי מחייב את האדם להסתכל על עצמו כמחוקק "מוסרי" גם לשאר בני האדם. ציווי זה מכונה 'ציווי מוחלט'. ציוויים בנושאים אחרים הם מותנים - הם תלויים במטרה שברצונך להשיג. הציווי המוחלט אינו תלוי בדבר אלא בעצם רעיון הציווי ולכן, לדעת קאנט, הוא ציווי מוסרי לכל בעל תבונה.4] כמו כן נסכים עם קביעתו של ברק האמין בערכה ובחשיבותה של האריסטוקרטיה כאצולה טבעית. גם זאת בניגוד למשכילים בני התקופה כמו רוסו שטענו שלבני האדם זכות טבעית להיות שווים ושהחלוקה המעמדית נוגדת את כללי הטבע . ברק אומר כי הם טועים והתבוננות במציאות תלמד כי האנשים אינם שווים בכישוריהם. מבחינתו מצב של עליונות אריסטוקרטית הוא מחויב המציאות. הוא מדמה את החברה ל"בורסה", שבה כל אחד משקיע ומסתכן, מרוויח או מפסיד. ברק טוען שמבחינה היסטורית האריסטוקרטיה היא המעמד שמרכז את האנשים הכי מוכשרים ובעלי היכולת הגבוהה ביותר. אמנם זאת ביחס לדעתו של רוסו בעניין הדת הכוללת בלבד אשר אנו קוראים אותה החוקה הבינ'ל ה2 והדברים מתישבים יפה עם משנתו הסדורה של קאנט בענין הצו הקטגורי בעניין החוקות הנימוסיות או היושר ההסכמי וכנז' בארבע הקדמות המבוא לחוקה והגענו עתה לעניין שראוי לבאר והוא מהו תחום האוטונומיה של חוקה זו לפי ארבעת העניינים שהעלינו מדברי הפילוסופים הנכבדים וחבריהם ושאר הנמשכין אחריהם הראשון מהי התבונה הטהורה באמת לשיטת קאנט השנית מהם הקריטריונים לאריסטוקרטיה כדברי ברק,והשלישית מדברי רוסו וקאנט יחדיובעניין הדת שעל כל הדתות לחבוק זו את זו ומהאימפרטיב הקטיגורי"). הצו הקטגורי דורש מהאדם ליצור אוניברסליזציה של פעולותיו: "עשה מעשיך רק על פי אותו הכלל המעשי אשר, בקבלך אותו, תוכל לרצות גם כן כי יהיה לחוק כללי" כלומר, הצו דורש שהעקרון שנובע מפעולת האדם יהיה עקרון מנחה לכל "יש ראציונאלי", לכל אדם היכול לנהוג בתבונה.
יוצא החידוש מצד ההיקש הגמור בעניין הדת הכוללת בלבד אשר אנו קוראים אותה החוקה הבינ'ל ה2 ויש לבאר מהי ובאיזה עניינים תקיף חוקה נימוסית זו באופן שלא תסתור שום עניין מכלל הדתות אח'כ יש להבין את הרעיון שהוזכר בהמושכלות הטרנסצדנטליות''תפישת האדם את עצמו הנכלל בצורת העולם בדמות אדם במימד הטרנסצדנטלי -המשך והנה אולי יובן למעיין היטב בדברינו לעיל בשיטה השביעית ''המושכלות הטרנסצדנטליות''===ההמשך ,, טעם ההסתפקות במה שאמרנו- ואם תתבונן תבין מעתה מדוע אלו הי'ב שיטות זכרנום בגראנד רנואר בחלק השייך בחוקה הבינ'ל ה2 ''המזרח הרחוק'' ושבעה או ששה [[שהעניין שנוי במחלוקת אם ב'ג'ד'כ'פ'ת' או ב'ג'ד'כ'פ'ר'ת' ]]ענייני החלוקה בשני החלוקות הראשונות וכללות השלשה כנגד 'א מ' ש' הנזכרים] ואף על פי שמקצתם אינם משתנים כגון היד לגבי הרגל והרגל לגבי היד אלא שהדברים אמורים על הרוב והכללי .''ואם יתאפשר לאחד התלמידים לישב ולעיין,וימצא כי צורת רוב הכוכבים והאברים כצורת האותיות אשר יחס אליהם בעל הספר הזה או קרוב להן תהיה זו ראיה חזקה וכו' יעויין שם =ומעתה נוסף העייון אם שיטה זו נוספת על מ'ש הרמב'ם בפרק ע'ב ונמצא בסך הכולל חמש שיטות שיש להבינם היטב אח'כ יש להבין את רעיון חיבור ארבעת הצריחים-פלטפורמת היסוד לפאראדיגמת המשפט הנבדל-הכוללת ''הגראנד רנואר'' ובפרט מ'ש שםומזה אולי יובן כי
סיבת הדתות כולם היא צירוף הבריות ולא ההיפך ובהן יושבו להיות
כולם בדמות אדם אחד ואם תוכל להביא זאת הדעה לכלל האנושות
תתברר תכליתה והיא השלום, וכלל אלו השלשה גופים עם הבית
עליון ה2 הפרטי הוא שיטת ארבעת הצריחים אמנם נשאר לבאר ענייניהם בפירוט
ראשוני ע'כ אח'כ יש להבין מ'ש וראה מעתה כמה הועיל לנו שיטת
הרמבם בפרק ע'ג אמנם העניין לא יהיה אלא מצד הפלטפורמה המשותפת הדרושה
לצורך פארדיגמת המשפט הנבדל הכולל את כלל התרבויות המונותאיסתיות ואלו
שאינן תחת שיטה כל שהיא המגדירה אותן וזה מסיבות שונות שלא נפרטן אמנם
כפלטפורמה ראשונית לצורך התחלת הגדרת מעמדם לצורך פאראדיגמת המשפט הנבדל
יקבלו אוטנומיה פילוסופית המורכבת משני השיטות הנז' מאחר ופלטפורמה זו
כוללת לכל השיטות לאחר מכן כל קבוצה אוטונומית תוגדר על פי שיטתה כשיטה
בעלת תוקף משפטי בפאראדיגמת המשפט הנבדל-שיטת ארבעת הצריחים ובזאת העלינו
בקנה אחד את חמשת השיטות לעניין החוקה ה2 הכוללת מזרח ומערב כך שיוכל
להיוצר גוף מחוקק לעניין החוקה ה2 הבינ'ל אשר יעסוק בשיטות המזרח הרחוק
במקביל לגוף המונותאיסתי ,ואולם עדיין קיים צורך לגוף נוסף לעניין החוקה
הבינ'ל ה2 אשר יתאם בין ב' גופים הללו בחיבור ארבעת הצריחים-פלטפורמת היסוד לפאראדיגמת המשפט הנבדל-הכוללת ''הגראנד רנואר''אח'כ יש להבין את מה שנתבאר .הרי מצאנו את
שלשת החלוקות הראשונות על רוב תתי החלוקות שבהן במורה נבוכים ולא זו בלבד
אלא שעוסק אף בחלוקה הרביעית דהיינו ההשוואתית,והנה המו'נ נכנס לפנתיאון
הספרים של האסלאם כך שאפשר לומר בבטחה ששלשת הדתות המונותאיסתיות עוסקות
בארבעת החלוקות הראשונות נמצא עתה ההפרש בין שלשת התרבויות לתרבות המרח
הרחוק הוא שולו עוסקות אף בחלוקה הראשונה ולא באחרונה ואלו עוסקות בחלוקה
האחרונה בלא הראשונה בכאן הוא יסוד העניין שצריך להבין אם אפשר ליישבו
בכדי להעלות את חמשת החלוקות בקנה אחר וימצא לנו איפוא תחילת מצע
הפלטפורמה המשותפת .
. יש שאומרים כי המושג מתאים דווקא לדתות שמאורגנות סביב מערכת
אמונות מורכבת - דת שמיוסדת על דוקטרינות מסוימות, שמזמינות חקירה
ובדיקה, בייחוד אמונות או דוקטרינות שקשורות לאלוהים ("תאוס"), ולפיכך
הוא מתאים פחות להקשרים דתיים שמאורגנים או מובנים בצורות אחרות. כך,
לדוגמה, יש קורסים אקדמאיים על בודהיזם, שעוסקים בחקירה רציונלית של
ההבנה הבודהיסטית של העולם, שמעדיפים את הכינוי "פילוסופיה בודהיסטית" על
פני המושג "תאולוגיה בודהיסטית"[מעניין מאיזה סיבה בדיוק???]. אחרים
טוענים כי באיסלאם, הדיון התאולוגי המקביל לזה הנוצרי הוא (לפחות בתקופה
המודרנית) פעילות מינורית[גם זה מעניין למה ???]את שתי ההערות הללו נחקור
במאמר זה והבן היטב כי הבודהיזם הוא שילוב של שיטת אריסטו הנז' עם הדת
שקדמה לה ואילו הדיון המקביל באיסלם כנראה מסופק במה שהערנו עליו בסתירה
המהותית בין השיטה הראשונה לרביעית וזאת מאחר על השריעה לספק את כל
הצרכים של הקיום הפיזי והרוחני של האדם. כל הפעולות האפשריות של המוסלמי
מתחלקות (בעיקרון), לחמש קטגוריות: מחויב, מומלץ, מותר, מגונה ואסור.
המחויבויות ,וזה בחיבור ארבעת הצריחים-פלטפורמת היסוד לפאראדיגמת המשפט הנבדל-הכוללת ''הגראנד רנואר''אח'כ יש להבין את מה שנתבאר עקרון מנחה לקביעה הבאה '''ולהיות הקיבוץ וההתחברות מצטרך למין האדם לצורך חיותו והתקיימו, הוא מה שאמרו החכמים שהאדם מדיני בטבע, ירצו בזה כי כמעט שהוא הכרחי לאדם מצד טבעו שיהיה דר במדינה עם קיבוץ רב מן האנשים, כדי שיוכל למצוא המצטרך לו לצורך חיותו והתקיימו.

ובעבור זה הוא מבואר שראוי שימצא לכל הקיבוץ אשר במדינה או לכל הקיבוץ אשר במחוז אחד, או באקלים אחד, או לכלל האנשים אשר בכל העולם, סידור מה בו יתנהגו לשמור היושר בשילוח ולהסיר העוול, כדי שלא יתקוטטו האנשים בהתחברם יחד מתוך העסק והמשא והמתן אשר ביניהם. והסידור הזה יכלול על השמירה מן הרציחה והגנבה והגזל ודומיהן. ובכלל כל מה שישמור הקיבוץ המדיני, וייתן אותו אל שיחיו האנשים באופן נאות.

[החוקה ה1 בית מחוקקים תחתון ]והסידור הזה קראוהו החכמים בשם חוקה טבעית, רוצה לומר שהיא מצטרכת אל האדם מצד טבעו, הן שתהיה מסודרת מחכם או מנביא.

ועדיין אין חוקה זו מספקת לתקן צרכי האנשים וחיותם והתקיימם זה עם זה, אם לא יתווסף בזה איזה סידור או הסכמה כוללת ענייני האנשים אלו עם אלו בכל עסקיהן, והמשא והמתן אשר ביניהם. כדתי קיסרי רומי, והנהגות המדינות והחוקים אשר יחוקקו ביניהם אנשי מחוז אחד או מלכות אחת לשמור היושר ההסכמי.
[החוקה ה2 בית מחוקקים עליון]ויקרא הסידור הזה נימוס, או חוקה נימוסית.

והסידור או הנימוס הזה[בית משפט לענייני חוקה]ומאחר וכעניין פילוסופי, פוליטי וחוקתי, מדינות שואבות את האוטונומיה שלהן מלגיטימציה פנימיתוהנה ומאחר שאף על פי שהכרה דיפלומטית מהווה גורם חשוב בקביעת ריבונות משפטית מעמדה אינו בלעדי כפי שמעוגן בסעיף 3 של אמנת מונטווידאו המציין : "קיומה הפוליטי של המדינה איננו תלוי בהכרה מצד מדינות אחרות."ומאחר ש אמנת ויינה למשפט חוזי כותבת על נושא הפירוש כי: "הסכם צריך להתפרש ביושר, על פי המשמעות הרגילה של מושגי ההסכם בהקשרם, ולאור מטרתם".אמירה זו היא בעצם פשרה בין שלוש תאוריות שונות של פירוש:הגישה הטקסטואלית - אומרת כי צריך להתבסס על המשמעות הרגילה של הטקסט, ולטקסט האמיתי יש משקל רב.גישה סובייקטיבית שאומרת שצריך להתחשב הרעיון שמאחורי ההסכם, בהקשר שלו, ובמה כותביו התכוונו כשכתבו אותו.גישה שלישית מתבססת על פירוש "לאור המטרה", כלומר הפירוש המתאים ביותר ליעד של ההסכם, שגם נקרא "פירוש אפקטיבי".
אלה הם החוקים הכלליים של הפירוש; חוקים פרטניים עשויים לחול בתחומים שונים של משפט בינלאומי ומאחר ו] /.סוקרטס מצביע על הנטייה האנושית להשחתה על ידי כוח, ולפיכך את המעבר מטימוקרטיה, אוליגרכיה, דמוקרטיה וטירניה:[1] יש להותיר את הממשל בידיהם של הפילוסופים, הצודקים ביותר ולכן הנתונים פחות מכל להשחתה[החוקה השניה]. ה"עיר הטובה" מצוירת כזו שמושלים בה מלכים-פילוסופים הדיפלומטיה היוונית הייתה בלתי מפותחת. עיקר עניינם היה בניהול הפוליס, ערי המדינה היווניות,''בכאן נכנסת שיטת שלושת החוקות'' כגורם מונע הידרדרות ,אף כי שיטתו היא המקבילה הרעיונית לרישיליה בנוסח הבינ'ל עדיין נמצא חסר ולכך הבאנו לעיל סידור או הסכמה כוללת ענייני האנשים אלו עם אלו בכל עסקיהן, והמשא והמתן אשר ביניהם. כדתי קיסרי רומי, והנהגות המדינות והחוקים אשר יחוקקו ביניהם אנשי מחוז אחד או מלכות אחת לשמור היושר ההסכמי.
אמנם העיקרון האריסטו-סוקרטי הוא המונח המוטבע כעת בזאת ברעיון החוקה ה2 הבינ'ל הכוללת ועניין זה נתון בידי הסכמת חכמי הדת השונים לקביעת אוטונומיות הפלטפורמה לשיטת המשפט הנבדל כפי שמעוגן בסעיף 3 של אמנת מונטווידאו וכפי שמציינת אמנת ויינה למשפט חוזי כותבת על נושא הפירוש כי: "הסכם צריך להתפרש ביושר,וכפי שמציין סוקרטס יש להותיר את הממשל בידיהם של הפילוסופים, הצודקים ביותר ולכן הנתונים פחות מכל להשחתה[החוקה השניה]. ה"עיר הטובה" מצוירת כזו שמושלים בה מלכים-פילוסופיםולפיכך אף על פי שאין מדובר במדינות אלא בחלוקה לעניין הגדרת מעמד פאראדיגמת המשפט הנבדל הנה מאותה סיבה שאין קיומה הפוליטי תלוי במדינות אחרות יש להחיל את החוק הבינ'ל אף לענין הגדרות אלו במעמד משפטי של משפט חוזי בינ'ל
ובזאת נשלם חלקו הראשון של ''הגראנד רנואר''אמנם עניין ההערה ממאמר מבוך הסתירות הנה היא בעיקרה יסוד הגישה לבעיית הכלכלה הגלובאלית ואף עניין זה יובן למי שנכנס לאתר הנקרא בראון&גרין ובכל זאת נביא בכאן עניינים ממאמר מבוך הסתירות הנוגעים לעניינינו=אולי כדאי להציע לאמריקנים
להעביר את האו'ם לעירק [כמחווה של כבוד בין שלשת התרבויות]וכהכנה''למהלך משבצת הבישוף[הרץ]''ואם תוסיפו לו את מהלך''הפיון להגנת הרץ'' ''ומהלך פתיחת המשחק''כך הוא יתחיל להציג רווחים עתידיים [ע''י פרוייקט הרכבות ואולי כדאי להשתמש בתשדירי פרסומות להתנעת דעת קהל]במקום הפסדים של 2000 טריליון דולר.לאחר ישום מהלך ''הפיון הנגדי'' תושג התוצאה הרצויה מתחילת המהלך האזורי,,[ומי שיתבוננן היטב בשיטת הטבעות יוכל למצוא קוים משותפים] וכמובן שהסוגיה האירנית לא תתריד יותר [מאחר ויהיה ניתן לתמרץ אותה בעתיד ביבשת אפריקה במסגרת המו'מ העכשוי וזאת במימד התרבותי דבר שיחזיר להם את הכבוד האבוד,וזאת חוץ מהעניין הכלכלי כדלקמן],כמו כן יש לשקול הצעה דומה בין סין והודו דבר שיסיים את הזירה באפגניסטן -פקיסטן וישיג דעת קהל עולמית חיובית בעניין זכויות אדם ע'י חלון ההידברות בקונסטלציה של כלל הגופים במהלך המסכם, ללא סכנות של אי יציבויות עתידיות [ויסגור את תיפקודה של העלקיידה באזור זה,ולפי מה שיתבאר לקמן אף בשאר מקומות]אלא שבהודו הענין קצת שונה שם ההתחלה בסין היא בחלק החוקה הנימוסית השיך לאזור המזרח ואילו בהודו חלק החוקה השלישי במימד הפנימי בלבד והבן היטב אם סתירה זו מן החמישית בלבד ואיזו מהן או אף מן השביעית ומה עניינה והבן היטב העניין, מצב שכזה יתן שידרוג של ממש לארה'ב וכן מצע מדיניות חוץ חובק עולם בראיה עתידית וכן שידרוג בארה'ב עצמה כפי מה שהוצע לעיל מענין החוקה השניה במימד הבינ'ל לשלושת התרבויות המונותאיסתיות פרויקט המגנה כרטה וכפי שיתבאר לקמן[ואף מהלך זה מבטיח תימרוץ לאירנים בטווח הקרוב מאחר ונקודת המוצא המסתברת בעיקרה מונעת מבחינה כלכלית נמצא לסיכום שיקבלו מה שלא יקבלו אם יבחרו בדרך אחרת יתכן שהמהלך יוביל לשינוים מיבניים במישטר .וזאת לאור נקודת המוצא העיקרית וכן לאור העובדה כי הפרסים סוחרים ממולחים ואפשר בהחלט לסמוך על זה לטווח הרחוק]],זהו מצע שפותח בניצחון מובטח ,אלא שצריך לגבש מערכת הסברה מהירה בקרב האינטלקטואלים בזירה הבינ'ל והפנימית.אולי
בכדי להבהיר עניינים כדאי לציין כי אחר שהאו'ם יסיים את מטרתו בקונסטלציה המוצעת לעיל,יש לשקול להעבירו לפי ההתפתחויות לדרום אפריקה או מקום אחר באפריקה לפי ההתפתחויות.וזאת לטווח הרחוק רחוק ,אולי הדבר ישכנע את הרוסים,והבן עניינם בכאן כי הוא טעם המבוא לחוקה הנימוסית הבינ'ל וממיני הסתירה החמישית וצריך שיובן לפי איזה משלשת השיטות ,ואחר כן הבן כי זה התנאי למה הצד בשביעיות כדלקמן ,האיחוד הארופי ,סקנדינביה,האוסטרלים ,מדינות דרום אמריקה, ומדינות ערב הציר המתון את הודו צריך לבדוק אם יסודות החשיבה מבוססים על שיטות אריסטוטלוית או אפלטוניות בעיקרן,אולם מ'מ האוירה שם מתאימה לעניין שהעלינו לעיל דהיינו חלק החוקה השלישי ואדרבא יתכן כי יש יתרון בלימוד השיטה החדשנית והשפעותיה, [בעניין בני המנשה יתכן יתרון מסוים לטווח הרחוק ויש לשקול את העלאתם ארצה וכן הרחבת השבט עצמו בהודו לכמה מאות אלפים או אולי כמה מיליונים,לעתיד הרחוק והבן היטב]וכן הרגשת שליחות למיסיונרים למיניהם לדעתי הם יתקבלו בהודו בברכה בפרט כאשר מדובר בצירופם לנושא האמור ''החוקה השניה הבינ''ל'',אף זו נקודה שאובאמה יוכל לעניין בה את קהל המצביעים כחלק מהחזון האנווגליסטי הכולל לבחירות הבאות, ונחזור לענייננו רצוי לגבש קשת רחבה שתוכל ,להשתתף בפרויקט מעכשיו , ויש לדבר רגליים בעניין משבר האנרגיה ,והמזון[צריך את הודו בכדי לייצר מזון לאפריקה וכו' ומהלך זה יוכל למשוך ציבור בוחרים אפרו-אמריקאי בפרט שיוצרו ,שם ,ובהודו, מקומות עבודה חדשים לחברות אמריקניות בין היתר]נקודות אלו הוזנחו ויוכלו להוות מנוף של ממש ,בקיצור יצירת אומנות דיפלומטית בקנה מידה גלובאלי וכן בעלת אופק אינטלקטואלי וכלכלי ברוח דמוקרטי במובן של הסכמה רחבה של שלשת התרבויות וסיומו של המשחק סכום אפס הקיים כעת ,לשם כך דרוש נסיון רב נקודה זו אם תועבר בדרך הנכונה יכולה להטות את המצב לטובתו מה עוד שהיא כוללת בתוכה את שיטתו של אובמה ואם ישכיל לעשות שימוש בענין המוצע בקמפיין הבחירות אפשר כמעט לומר בוודאות שינצח לא רק בעירק אלא גם בבחירות הבאות,לסיכום בית עליון לשלושת התרבויות על בסיס אבני יסוד החשיבה המשותפת של שלשת התרבויות המונותאיסתיות וכללי ההתדינות בשיטה פילוסופית עמוקת שורשים תוכל לשמש אף השראה למזרח הרחוק ובסופו של יום אחר היצוב המערכתי רוח של מורשת תרבותית גבוהה ,ומעתה אפשר להעלות על הדעת כינונו של
גוף נוסף[ובכאן אוסיף ואומר כי יש להבין את המובא ב''גראנד רנואר השלם ןהנה עתה נסדר השיטה שנבאר לצורך הגוף השלישי המחבר ביין ב' הגופים החוקות הבינ'ל הנימוסיות [החוקה ה2] באופן שלישי הדומה למשפט השוואתי בין שיטות משפט הנובעות זו מזו ואין הסידור הזה לאמור שכך יהיה באחד וכך בשני אלא בכדי שלא נצתרך אל האריכות ,ולעניין האמור הנה האופן השלישי ,נקדים דברים משיטת סידור ההלכה והנה ביארנו מהם . קודיפיקציה הינה הנטייה לערוך את החוקים בקבצים בהם ניתן למצוא את התשובה לשאלה המשפטית שעולה.ודיפיקציה, הוא תהליך יצירתו של קודקס, כלומר כינוס ואיסוף של חוקים קיימים, עריכתם והתאמתם לזמן ולמצב הנוכחי, או יצירה של מערכת חוקים בתחום מסוים ואפשר לומר משיטת סידור זו עולים כללי ה קודיפיקציה והדיפיקציה ומהם נלמד על תהליך יצירתו של קודקס ונתבאר בפירוש המשניות ובכללי מניין המצוות מעין שיטת בנין אב למה שזכרנו ב[א]חוק יסודות המשפט,ו ה'תש"ם-1980, הוא חוק ישראלי, הבא לקבוע את הדרך בה מחויב בית המשפט לפסוק בשאלה העומדת בפניו, ואינה ניתנת להכרעה מיידית לפי לשונו הברורה של החוק. החוק מפנה ומעניק מעמד מיוחד ל"עקרונות החירות הצדק היושר והשלום של מורשת ישראל", אך מעמד זה שנוי במחלוקת פסיקתית חוק יסודות המשפט הוא חוק קצר ביותר, ובו שני סעיפים בלבד.
סעיף 1 לחוק, שהוא הסעיף העיקרי בו, קובע:
"ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה, ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה או בדרך של היקש, יכריע בה לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל."
להשלמת מלאכתו קבע המחוקק הישראלי בסעיף 2 לחוק שני עקרונות נוספים הכרחיים מהמצב המשפטי החדש שנוצר:
"(א) סימן ‎46 לדבר המלך במועצתו לארץ-ישראל, ‎1947-1922 - בטל.
(ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לפגוע במשפט שנקלט בארץ לפני תחילת חוק זה."
אם כך העקרונות שנקבעו למקורות אליהם יפנה בית המשפט בבואו לדון בשאלה משפטית העומדת לפניו הם: ראשית, לשון החוק. שנית - אם לא מצא תשובה בדבר חקיקה, יפנה לתקדים המחייב שנוצר בפעולת בתי משפט אחרים במדינה, ושלישית - באין תשובה בחקיקה או בפסיקה - יבדוק את ההיקש - אנאלוגיה למקרים אחרים שנדונו אם בחוק ואם בפסיקה (מקום בו אין תשובה בדין, ואילו ישנה הלכה פסוקה קרובה אך לא בסוגייה המשפטית המתעוררת, יופעלו 'כללי ההיקש' הידועים בפרשנות, כמתחייב מאותו עניין - כגון: "על אחת כמה וכמה" , "מכלל הן הינך שומע לאו"), ורק אם כל אלו לא הביאו לפתרון, נראה כי קיימת לאקונה, חסר בחוק, אותו יש להשלים - כך מצווה המחוקק מעת חקיקת חוק יסודת המשפט - מ"עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל והנה בא ''הגראנד רנואר'' להציע הרחבת עניין זה לכלל הפלטפורמה של פאראדיגמת המשפט הנבדל הגוף השני של החוקה הבינ'ל ה2 של המזרח הרחוק בשילוב חוק יסודות המשפט וההרמוניזציה היא תהליך במשפט הבינלאומי שבו מדינות שונות מאמצות חקיקה משותפת, כך שההבדלים בין מערכות המשפט השונות מצטמצמים וכל שיטת משפט הופכת לדומה יותר לחברתה. אמנת וינה, שמדינות רבות בעולם קיבלו, היא דוגמה לתהליך הרמוניזציה. דוגמה נוספת היא מהתחום האקדמי ובו נכתבים טקסטים של משפט משותף, לדוגמה עקרונות ועדת לאנדו - הדרך להגיע למשפט אחיד אכן, מאפיין של המשפט הקונטיננטלי הינו קודיפיקציה של המשפט אולם בכאן גם ימצא הדרך לשלב את המשפט המקובל מאחר והרעיון החשוב ביותר הקשור במשפט המקובל מבסס במידה רבה את פסיקות השופטים על עקרון התקדים המחייב; פסיקות הרשות השופטת מהוות "חוק" באותה מידה כמו זה שנוצר על ידי הרשות המחוקקת האמור לכלול את שיטת המערב והמזרח ,אפשר שכאן הוא פתרון הסכסוך בסוגית הליבה ]כיון שיהיה אפשר להכניס את ירדן לענין[ומאחר והשואל רצה שאבאר מה דעתי הנה בזאת אומר לו כי דעתי שיש מקום לשקול את מקום הגוף הנז' או בירדן או בסוריה דבר שיתמרץ אותה להתפשר בעמדתה בעניין השלום ,כמו כן דעתי בעניין ההשפעה התרבותית צריכה להיקבע האופן שוה ע'י שלשת הגופים הנזכרים ובכאן יש להוסיף גוף בדומה לבית משפט לעניני חוה כפי שזכרנו בענין החוקה ה2 הפרטית אלא שכאן הוא בחוקה הבינ'ל הכללית ואותו אפשר למקם בקונפדרציה הירדנית המוצעת ומאחר ועסקנו בחלק החוקה ה2 אין הדבר סותר שום עיקרי דת כיון שזו החוקה הנימוסית מוגדרת ע'י חכמי הדתות לצורך הגדרת המעמד המשפטי לצורך היצוג בלבד אולם אינה עוסקת אלא בנימוס ולא בדת עצמה וזו ההצעה אשר נוסחה כחה מכח הרעיון הדת האזרחית של רוסו במימד הגלובאלי אמנם הדתות עצמןנעריך אותן כדת הפרטית של רוסו וזאת אחר הגדרת החלוקות ע'י חכמי הדתות או השיטות אם נמצא שיטה שאינה בכלל דת בסיסי כהגדרת רוסו ולכך צריך את הכרעת בית המשפט לחוקה הבינ'ל ה2 ,ובענין הסתירות החמישית והשביעית על כל חילוקיהם אם ידעת אותם לא היה לך לשאול אודותם ,ואם לא הבנת מהוא מהלך יציאת המלכה לכך יצאה לך הקושיה ועם מה שביארתי דעתי התברר שין לטעון אותה, אולם מהבנתך את מכלול העניינים אתן לך 10% בתמורה לניהול העניינים ] כפי שנתבאר במקום אחר [הקונפדרציה או איזו קונטלציה דומה]וכמובן שמשקלו של הגוף הראשון יהיה עיקרי, השני ישמש לפתרון הסכסוך בעיקרו וזאת כאשר יוצע שיהיה בשטח הירדני[בקונפדרציה], מה גם שאין להשאיר מקום לתואנות במזרח הרחוק כלפי המערב בקונצטלציה הגלובלית המחודשת אלא אדרבא להסביר בפני המזרח הרחוק כי זו היא גופא התיעלות המערכת הגלובלית ביצירת דו שיח במימד עמוק כלומר שרשי התרבויות שמעתה ניתן לחלקן לשני חלקים בכדי להגיע אל המכנה השרשי האחד הכולל ברמת החוקה השניה[הנימוסית], ואי אפשר לקיימו אלא באופן זה ,וכי מעיקרו דורש הוא רמה מסוימת של יציבות גלובלית[הצד השוה ביניהם] ולכך נוצרה קונסלטציה באופן זה דווקא,וכן השינוי המערכתי יקנה יתרונות כלכליים תוך כדי הכנסת משקיעים יפנים וכו' לפרויקט הרכבות וענין זה שייך בעיקרו למהלך''פתיחת המשחק'' ומהלך ''הפיון''והנה עניין המנופים הנזכרים שם עניינם לצד א' בטעם ההסתר[שיש לו כמה צדדים] ,כמו כן עניין נוסף להם השייך לזירה במימד הרביעי שהוזכר, אמנם עיקרה בתורסקר: הפלשתינאים שוללים את פתרון שתי המדינות
סקר שערך המרכז לסקרי דעת קהל ומחקרי משוב באוניברסיטת א-נג'אח בין ה-18 ל-20 בספטמבר שאל: האם הנך תומך או שולל הקמתן של שתי מדינות (מדינה פלשתינאית וישראל) על אדמת פלשתין ההיסטורית? 43% הביעו תמיכה; 54% השיבו בשלילה. בסקר שערך המרכז למחקרי דעת קהל באוניברסיטת א-נג'אח בין ה-18 ל-20 בספטמבר, נשאלו הנבדקים אם הם תומכים או דוחים את רעיון שתי המדינות (ישראל והמדינה הפלשתינאית) על אדמתה ההיסטורית של פלשתין. 43% השיבו שהם תומכים ברעיון, בעוד ש 54% התנגדו לו
ברירת מחדל אם תצתרך לשמש כקטליזטור[ויש להבין היטב בטעם חילוף השיטות כפי שנתבאר בסיבת הסתירות] ,נמצא לסיכום כי נקודת העימות האפשרית בעתיד [דהיינו אפריקה]תנוטרל,ואדרבה תשמש כמנוף לתחרות כלכלית מול השווקים המתפתחים וללא הקונסטלציה המוצעת לעיל ספק אם אפשר היה לקיימו ביעילות המוצעת,ובעיקר פתרון למשבר ההומניטרי שאי אפשר לעמוד מנגדו בשתיקה. כמובן יש לשאול מהי איפוא ברירת המחדל,ולכך הוכנה שיטת הטבעות ,ולמבין היטב כנראה שלא יצתרך לה,אמנם מן הטעם האמור לעיל צריך לבארה הנה שילוב נכון של שניהם[ צד שני מטעם ההסתר וחבילת ההטבות]לפי שיטה אחת[שיטת הטבעות וההטבות]לשיטה שניה ,יוכלו להוות כמה קלפים שמועמד כבד צריך להציג לא כן? וזאת מעבר למה שפורט בעבר בענין הכלכלי בענין פיתוח הגדה ובנושא הננוטק ומרכז הסחר של האמירויות,ענין שלכעצמו יוכל לנטרל את חבית הנפץ העזתית[ האם חמאס שינה את עמדתו כלפי הצבת כוחות ערבים בשטחים? סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס, מוסא אבו מרזוק, אמר לעיתון סעודי כי ארגונו אינו מתנגד לשקול הצבת כוחות ערבים ברצועת עזה ובגדה המערבית. יחד עם זאת הבהיר אבו מרזוק כי חמאס מתנגד להצבת כוחות ערבים ברצועה בלבדבשלב ראשוני כוחות מעורבים מצריים וירדנים ובשלב האחרון.בגדה יש להציב כוחות ירדנים כמובן לאחר המוצע לעיל],וקל וחומר דמה הצד השוה ביניהם דהיינו כלל השביעיות הוא יסוד זה המבוך והבן כי קל וחומר ומה הצד אף זו סתירה יעוין בס' הליכות עולם חלק רביעי,וזו הסתירה מן השביעית ודע גם זאת, והנה לאחר ההצעה [צד שלישי ] הגלובלית,נמצא מעתה שתי אפשרויות לפתרון המצב ברצועה האחד מן הפרטי אל הכללי,והשני מן הכללי אל הפרטי[ אמנם נקודת העיון היא בסיבת הסתירות החמישית שנתבארה בשלש שיטות מאיזו שיטה היא ומה טעמה ואם שייכת כאן סיבה מהשביעית כפי מה שנתבארו הספיקות בענין הסתירות שלא טרחנו לבאר עניינם לחנם וללא הבנת עניין זה לא תובן השיטה והבן היטב],ושניהם יחד במסלולים מקבילים,ומשמשים כמנוף אחד כלפי השני, והנה מה שפורט במסמך הוראת השוגון השלישי,יוכל לשמש כהסוואה מעולה,מן המהלך הכולל,מפני הגורמים הקיצוניים והפנאטיים אשר מצויים בכל חברהבכלל ובחלקים מחברה שלימה בפרט ולכך עיקר עניינו מוסתר,והוא עצמו ההסתר,אשר בעיקרו הוא ההסבר ויש להשתמש בו בחכמה מרובה והבן היטב זה העניין הכולל הנכבד, וכפי שביאר במו'נ בהקדמה לחלק השלישי בפי' שם טוב וזו לשונו והבן שעור מה שהיישרנו עליו אם יש בלבך תבונה כי הנה המעלים סתרי תורה שכרו עצום מאד כי נמשך בזה אחר סידור המציאות ויושרו כי אין לחלוק על הכוונה האלהית ,כי אם לא כן תאבד הקיבוץ המדיני וכו' יעוין שם באורך,והנה ר' שם טוב ראה לר' אברהם אבולעפיה ,ואפשר לסמוך על ביאורו במקום ההוא במקצת העניינים ,ונסמוך בזאת על מה שכתב המו'נ בפרק י'ז מן החלק הראשון,ויובן בזאת עם מכלול מה שזכרנו בענין חידוש הלשון , טעם תירגום השבעים ללשון יון דווקא באותו זמן,ואח'כ ללשון הגרי ע'י הרס'ג ,ותו לא, ודי בזאת למבין , והנה לאחר היצוב בכלל הזירות המהלך המשלים הוא ''יציאת המלכה והצריח הרביעי''והנה לאחר שיובן בדקדוק ענייני זה המאמר והנגזרות המעשיות ואופן ישומן בפועל אשמח לשמוע את דעתו של ד'ר דן שיפטן מחדש כמדומני שלא הרחיב את ידיעותיו בתחום הפילוסופיה המדינית[עיין ס' ההגיון לרמב'ם עמוד 192 בהערות]




בחריין: להקים ארגון שיכלול את ישראל ואיראן
בראיון לעיתון "אל-חייאת", אמר שר החוץ של בחריין כי על מנת לפתור את המחלוקות באזור יש להקים ארגון של מדינות המזרח התיכון. לדבריו, "בארגון צריכים להשתתף ישראל, טורקיה, איראן והמדינות הערביות"
AP
פורסם: 01.10.08, 13:24
האם ישראל ואיראן ישתפו פעולה בארגון של מדינות המזרח-התיכון? שר החוץ של בחריין, שייח חליד בין אחמד אל-כליפא, הציע להקים ארגון של מדינות המזרח התיכון שיכלול את ישראל ואיראן, על מנת לפתור את המחלוקות באזור.

בראיון לעיתון "אל-חייאת", אמר אל-כליפא: "תנו להם לשבת בקבוצה אחת, זו הדרך לפיתרון הבעיות שלנו. למה שלא נשב ביחד, גם אם יש בינינו מחלוקות, על מנת להתגבר על התקופה הקשה הזו?" הוא הוסיף כי אין צורך שמדינות ערב יכירו בישראל, כדי שהן ישתפו פעולה באותו גוף.

שר החוץ של בחריין נאם השבוע בפני העצרת הכללית של האו"ם, וגם אז הוא קרא להקמת הארגון שיכלול את מדינות האזור. הוא נשאל על-ידי כתב העיתון - האם ישראל תכלל בגוף? על-כך הוא השיב: "בארגון צריכים להשתתף ישראל, טורקיה, איראן והמדינות הערביות

בראון&גרין - [ Translate this page ][ 26/11/2008 ] מאמר ארבע הקדמות המבוא לחוקה [ 26/11/2008 ] ביאור שלשת החוקות- ופאראדיגמת המשפט הנבדל-המשך [ 25/11/2008 ] שלשת החוקות המשך פרק המבוא ...
area.co.il/view.php?siteid=229100&jet=page&menuid=1115115 - 15k - Cached - Similar pages
בראון&גרין - [ Translate this page ]עיקר עניינם היה בניהול הפוליס, ערי המדינה היווניות,''בכאן נכנסת שיטת שלושת ה
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב