עובד שנפגע מוגן על ידי המוסד לביטוח לאומי . עבור 3 חודשי ההעדרות הראשונים יקבל העובד דמי פגיעה בשעור של 75% משכרו הממוצע בשלושת החודשים לפני התאונה . עבור יתר ימי ההעדרותו יקבל העובד פיצוי מהמוסד לביטוח לאומי בתנאי שיעמוד בפני וועדה רפואית אשר תקבע את נכותו . ברוב המקרים , המדובר , בשלב הראשוני , בנכות זמנית בלבד . על העובד לפנות למוסד לביטוח לאומי בבקשה מיוחדת הנקראת "בקשה לנכה נזקק" על מנת שיקבל קצבת נכות מלאה השווה ל- 75% מממוצע השכר ברוטו בשלושת החודשים ערב התאונה .
עובד שנקבעה לו נכות זמנית רשאי לעבוד בתקופת הנכות הזמנית ולקבל בנוסף לקצבת הנכות אף את משכורתו מהמעביד .
יצויין כי אם תאונת העבודה שעבר הוכרה אף כתאונת דרכים זכאי הנפגע לתבוע "השלמת שכר " והוצאות אשר אינן מכוסות על ידי המוסד לביטוח לאומי במסגרת תביעה לתשלום תכוף מחברת הביטוח של הרכב / האופנוע המעורבים בתאונה .המדובר בתביעת "ביניים" המוגשת סמוך לאחר התאונה ואינה באה במקום התביעה העיקרית . כמובן שסכומי התשלומים התכופים שיקבל הנפגע יופחתו מהפיצוי הכולל שיגיע לו במסגרת התביעה העיקרית שיגיש .
אם התאונה אינה תאונת דרכים לא ניתן לתבוע תשלום תכוף ויש להמתין לתביעת כל הנזקים רק במסגרת תביעה עיקרית אשר תוגש נגד המזיק , המעביד הרשלן ו/או חברת הביטוח אשר בטחה את אחריותן . מאחר ומהפיצויים מחברת הביטוח / המזיק / מנכים ( מפחיתים) את הכספים שקבל הנפגע ויקבל בעתיד ( סכומי הכסף שיקבל בעתיד מהוונים למועד החישוב ) הרי לא ניתן לסיים את התביעה נגדם אלא לאחר סיום ההליכים נגד המוסד לביטוח לאומי .
בתביעה נגד המזיק יש להוכיח את רשלנותו אשר גרמה לתאונה וכן להוכיח כי לא הנפגע היה ה"אשם" לקרות התאונה . אף אם הוכחה רשלנות המעביד ניתן להפחית מהפיצוי אחוז מסויים אשר ישקף את תרומת רשלנותו של הנפגע . בתי המשפט ליברליים יחסית בהתייחס לרשלנות העובד ומחמירים מאד בהתייחס לרשלנות המעביד / המזיק .
עובד שנקבעה לו נכות זמנית רשאי לעבוד בתקופת הנכות הזמנית ולקבל בנוסף לקצבת הנכות אף את משכורתו מהמעביד .
יצויין כי אם תאונת העבודה שעבר הוכרה אף כתאונת דרכים זכאי הנפגע לתבוע "השלמת שכר " והוצאות אשר אינן מכוסות על ידי המוסד לביטוח לאומי במסגרת תביעה לתשלום תכוף מחברת הביטוח של הרכב / האופנוע המעורבים בתאונה .המדובר בתביעת "ביניים" המוגשת סמוך לאחר התאונה ואינה באה במקום התביעה העיקרית . כמובן שסכומי התשלומים התכופים שיקבל הנפגע יופחתו מהפיצוי הכולל שיגיע לו במסגרת התביעה העיקרית שיגיש .
אם התאונה אינה תאונת דרכים לא ניתן לתבוע תשלום תכוף ויש להמתין לתביעת כל הנזקים רק במסגרת תביעה עיקרית אשר תוגש נגד המזיק , המעביד הרשלן ו/או חברת הביטוח אשר בטחה את אחריותן . מאחר ומהפיצויים מחברת הביטוח / המזיק / מנכים ( מפחיתים) את הכספים שקבל הנפגע ויקבל בעתיד ( סכומי הכסף שיקבל בעתיד מהוונים למועד החישוב ) הרי לא ניתן לסיים את התביעה נגדם אלא לאחר סיום ההליכים נגד המוסד לביטוח לאומי .
בתביעה נגד המזיק יש להוכיח את רשלנותו אשר גרמה לתאונה וכן להוכיח כי לא הנפגע היה ה"אשם" לקרות התאונה . אף אם הוכחה רשלנות המעביד ניתן להפחית מהפיצוי אחוז מסויים אשר ישקף את תרומת רשלנותו של הנפגע . בתי המשפט ליברליים יחסית בהתייחס לרשלנות העובד ומחמירים מאד בהתייחס לרשלנות המעביד / המזיק .
עו"ד גשרי עמיר התמחות בייצוג נפגעי תאונות דרכים , עבודה . ייצוג נפגעי לב ושבץ מוחי להכרה בביטוח הלאומי כתאונת עבודה
http://nizkeguf.bweb.co.il
http://nizkeguf.bweb.co.il