הלכת השנים האבודות יצרה מקור נוסף לפיצוי לאחר מות נפגע בתאונת דרכים . בתיקים בהם בעבר נפסק פיצוי בסך של כ 45000 ש"ח בלבד נוסף פיצוי בגין ההפסד בשנים האבודות . נפגע אשר לא הותיר תלויים לאחר מותו ואשר ערב מותו השתכר סכומים נמוכים אשר לא אפשרו לו לחסוך כסף אלא אך להשתמש בהם למחייתו , - יורשיו זכאים עדיין לפיצוי המשקף מכפלת הסכומים אשר שמשו למחייתו בשלושים אחוז ובמקדם ההיוון המתאים לתוחלת חייו . יודגש כי אין מקום לבחינת אפשרות החיסכון בפועל והמדובר בנוסחה לחישוב הפיצוי בראש נזק "שנים אבודות" . אין גם מקום לבחון את מקורות הכסף אשר שמשו את המנוח ערב מותו ומקורות אלו יכולים להיות קצבת זקנה , קצבת נכות או כל מקור אחר אשר היה ממשיך לספק הכנסה למנוח לולא נהרג בתאונה . פסיקת בית המשפט העליון הינה כי אין לבחון אפשרות מעשית או תיאורטית לחיסכון המנוח מהכספים אשר קבל ( פס"ד כרכבי ) . מקום בו לא שינה המחוקק את החוק כך שמותו של אדם יהיה "שווה" יותר מ - 45000 ש"ח באו בתי המשפט ובחנו מחדש הלכה שנראה היה כי הבשיל העת לקבלה . אין מקום לטעון כי חיי אדם שווים היום 200000 ש"ח במקום 40000 ש"ח , המדובר בתוצאה פרקטית המאפשרת ליורשים להעריך מעט יותר את החוק . הטענה כי הלכת השנים האבודות תגרום לשינוי בחברות הביטוח עקב מעמסה נוספת לתשלום פיצויים נעלמה ונאלמה דום , כנראה , מאחר ומדובר בתוספת שולית .
http://nizkeguf.bweb.co.il