מהו תלמיד חכם? 

האם המורים קוראים?

מקורותנו מדגישים מאוד את ההוראה באמצעות האינטלגנציה הרגשית הכוללת כבוד, יחס, עידוד, דברי שבח, אמפטיה, סובלנות, הקשבה, מניעת חרדות, למידה מתוך שמחה והמון המון אהבה.

הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה כותב שצריך לכבד את התלמידים כדי לקרבם. אף מציינים המשפט הידוע... "ומתלמידי יותר מכולם". יחד עם זאת, כולם מציינים ובהדגשה חשיבות השכל. הרמב"ם מציין כי השכלתנות היא בסיס קיומנו המשפיע על כל עשייתנו הכוללת יראת השם. "המהרל" והרב קוק מבהירים כי הפעולות והדמיון של האדם נובעים מהרגש המושפע מהשכל. כל מנהל שהוא מנהיג וכל מפעל תעשייתי- הייטק או בתחומי הרפואה והמשפט יודע כי המנהיג יצליח להשפיע על מונהגיו ביתר שאת ובעוצמה איכותית כאשר הוא המנהיג ספוג בידע הנובע מלימוד, קריאה ורכישת השכלה שמסביב. כאשר הקרקע התשתית יצוקה בידע עולם בתחומים הרלוונטים והאחרים הרי החשיבה יצירתית חיובית ופורצת גבולות. או אז ההחלטות נבונות יצירתיות ובעלות משקל של עוצמה באשר הכל מעוגן בתיאוריה- בתפיסת עולם.

nמ

תלמיד חכם זה שמו של איש חכם הלומד כל הזמן, תלמיד קורא לומד ומשכיל כל חייו לכן הוא נקרא תלמיד. בכל הספרות המנהיגותית מדגישים העיקרון הבסיסי בהצלחה- מנהיג קורא ולומד כל חייו.

הרמב"ם מבהיר כי העקרון הראשון בחינוך הוא ההרגל כל תכונה, כל רעיון שאנו לומדים- עלינו לתרגל ולתרגל- כדי להטמיעו פנימה ולהופכו לחלק מעצמנו- בשר מבשרנו.

מספר מנהלים תארו בפני כי לעיתים הם מתקשים בנתינת משימה חשובה זו למוריהם. באשר ל"חלק" מן המורים המטלה קשה, "לקרוא אין זמן"... ואנו נדהמים שהרי, אם אין למורה זמן להיות כל הזמן "תלמיד חכם" דרך הקריאה המביאה להתחדשות הרי הסיכויים להצלחה מוגבלים ביותר.

במוסדות בהם הצליחו המנהלים להחדיר האמונה החשובה ביותר ביכולתם של המורים דרך "מורה קורא" כל הזמן, היה תענוג ממש לשוחח עימם הרמה, הרעיונות, החשיבה, השאלות, הדילמות, העומק- שמחה פדגוגית אמיתית כולי התרגשות ממפגשים אלו במיוחד לאור מפגשים אחרים בהם המורים "יודעים" רק את החומר הנלמד.

הפיכתם של מורים "לתלמידי- חכמים" למשכילים יותר ויותר, תלויה רק ואך ורק במנהל שהוא מנהיג. כאמור תפקידו העיקרי של המנהיג הוא להעצים את מוריו. רק מנהל- מנהיג שהוא עצמו קורא וקורא וקורא- יכול להיות דמות לחיקוי למונהגיו. כך הוא יהפוך אותם לכלי מלא תוכן ויידע. שיקולי הדעת בקבלת ההחלטות יהיו איכותיים יותר וגדושים בחכמה ודעת.

בחלק מן המוסדות יש צורך ללמוד פרקים בניהול זמן נכון, לסייע למורים בתהליך הבחירה בשפע משימותיו כדי שההחלטות תהיינה חכמות וטובות. החלטה הנובעת ממוח מלא וגדוש שונה בתכלית משיקולי דעת המעוגנים "רק" ביידע נלמד וצר אופקים.

"מצבר" יכול להפיק מלוא התועלת בעבודה רק אם הוא מלא, מצבר ריק למחצה יניע בקושי רב את המכונית,הסיכוי חלש - כדי לכבוש לטפס ולהעפיל על הר גבוה ולהשיג יעדים גבוהים.

מורה שאין לו "זמן" לקרוא - כדי להיות תלמיד חכם- אסור לו להיות מורה הוראה. שהרי מנהל או מורה שאינו לומד וקורא מטענו האישי דל והשפעתו על עיצוב פני הדור לוקה בחסר.

"הרעיון המוזר והתמוה" של אין לי זמן... אין מתי לקרוא... אנו עסוקים... מאיימת ומסוכנת לרמת החינוך בארץ, שהרי הצליל הנפלא של "רק אדם עסוק יש לו זמן" הוא הנכון והעדכני (אשמח להעביר לכל מבקש מאמר בנושא זה). יש שפע ספרות על ניהול זמן נכון.

חובה על כל מנהל ומורה להקצות לעצמם זמן לקריאה ובכך מנהיגותם בהשפעות- על מונהגיהם תהא מקצועית איכותית ונבונה.

שמעתי מכמה מורים שקשה להם- אין זמן- לקרוא כי הם מורים משמעותיים, רכזים או סגנים, האם הקריאה אצל מורה המתעתד להיות מנהל- השואף להיות מנהל מצויין- היינו מנהיג, אינו עקרון מוצק ?האם לא ברור לו שיש צורך לקרוא ולקרוא ספרות מנהיגותית אך בודאי מאמרים קצרים בתחום חשוב זה. יש מורים-מעטים מאוד ,אבל יש- החושבים כי קריאת שלושה מאמרים מדי שבוע. כל מאמר מכיל 2-3 עמודים היינו קריאת 8 עמודים זו משימה קשה ואף מוגזמת...והיא אף... 2-3 עמודים היא הגזמה ואולי...

הם מתבקשים להכין 3 שאלות על כל מאמר רבים חושבים שזה רעיון נפלא. באשר חינוך לשאילת שאלות הוא המוקד בהפיכתו של אדם לחכם- חושב. כך תלמיד שואל הופך לחכם. לשאול על כל נושא בכל ישיבת מורים בכל השתלמות בכל רכישת יידע בהקשבה או בקריאה יש לחנך עצמנו לשאול שאלות, להביע תהיות, על כל רעיון נשגב ככל שיהיה של מנהל או מפקח צריך לחנך המורים לשאול. השאלות יוצרות תרבות של דיון ובעיקר תרבות של מחלוקת ופולמוס שהיא מאבות החשיבה היהודית- מהיסודות המהותיים לחינוך לתבונה.

כך בנויה הגמרא- 2,700 דפי תלמוד שכולה שקלא וטריא, דיון ומחלוקת על כל רעיון. כדי לקרוא עוד ועוד, לחנך לשאילת שאלות- עלינו לתרגל ולתרגל בכל גיל ובכל תפקיד מתלמיד, מורה, מנהל ומפקח, חשוב שכל הזמן- כל קריאה שלנו- תלווה בסימון מילות המפתח העיקריים ובשאילת שאלות על המאמר.

להלן כמה המלצות מעשיות לעידוד הקריאה.

• 

המפקח ישלח מדי פעם מאמרים למנהלים, ימליץ על מאמרים עדכניים מתוך

הספרות,

• 

בכל ישיבת מנהליםיסוב כל דיון על סמך חומר קריאה רלבנטי.


• 

המדריכים יבססו כל עשייתם הפדגוגית, כל השתלמויות המורים על חומר כתוב. ימליצו על מאמרים רלבנטיים לנושא הנלמד. המאמרים- או רשימת הספרים המומלצים- יופנו למורים המשתלמים אך תמיד... תמיד... העתק למנהל ולמפקחים.


• 

המנהל שהוא מנהיג יעצים וישפיע על מוריו כדי להיות חכמים יותר דרך קריאה. לכל ישיבה יחולק חומר עדכני לעיון וקריאה. החומר העיוני ימוקד ב-2 מישורים. נושאים רלבנטיים- מקצועיים לנושא- ההוראה מחד ומאידך רעיונות כתובים במגוון נושאים שונים אחרים להעשרת יידע עולם. בעידן של חשיבות "הדיאלוג" עם התלמידים חייב המורה להיות מעודכן בסובב אותנו! למשל עליו לדעת- תפקודיו של המוח או מהו צונמי, תהליכי מזג אוויר, אסונות טבע. נפלאות המדע והטכנולוגיה, הכרות עם טבע הארץ ונופיו ומהו שיבוט גנטי?


• 

המנהל- יעודד את המורים לקרוא מכתבי שבח, יקצה מקום בלוח המודעות בחדר המורים- בו יוכל כל מורה 1-2 פעמים בשנה להמליץ על ספר או על מאמר מרתק ומעניין.

הספר או המאמר יכולים להיות בתחום ההוראה והלמידה או סתם כיידע עולם. זו תהיה חלק ממחוייבות המנהל לפתח מורים.

מומלץ לקיים מספר פעמים בשנה ישיבות באולם הספריה ולהקצות דקות או יותר מכך להתחדשות בספריה שלנו.

ממליץ מאוד להקצות בספריה ארון מכובד עם ספרות למורים. כשם שאני ממליץ מאוד שבכל ספריה בבתים הפרטיים או בבית הכנסת לשלב ספרות ילדים בארונות המכובדים- למבוגרים.

חשוב מאוד שהמנהל ייזום בדפי הקשר עם "ההורים" המלצות על חשיבות הקריאה ועל ספרות מומלצת.

• 

הכלל הנפלא של מורה קורא- תלמיד קורא תקף עניני ונכון מאז ימים עברו!

המורה הקורא- רחב אופקים, מבין טוב יותר חשיבות הקריאה ויש בידו הכלים הנפלאים והמצויינים לחנך את הילדים לקרוא. (על חשיבות הקריאה, האוצר הלשוני הנדרש ועוד ועוד- כתבתי במאמר אחר.)

מפקח ומנהל שפעלו בנמרצות לעידוד הקריאה יראו ברכה מרתקת בעמלם החינוכי וההישגי.