עת"מ 1662/07, מנהל מקרקעי ישראל מחוז מרכז נ' ועדת הערר מחוז מרכז ואח'
כב' השופט: נ' ישעיה
15.12.2008
העובדות:
1. המשיב 2 מבקש היתר לשימוש חורג בשטח חקלאי אותו הוא חוכר ממינהל מקרקעי ישראל על מנת להקים עליו אולם או גן ארועים.
2. בקשה זו היא שניה של המשיב. קודם לכן בשנת 1996 ניתן לו, לבקשתו, היתר ע"י הועדה המקומית לתכנון ובניה היתר לשימוש חורג לצורך הפעלת גן ארועים. תוקפו של היתר זה פג ב-2002.
3. ב-2006 חידש המשיב את בקשתו, אלא שהפעם התנתה הועדה המקומית את מתן ההיתר בהסכמת בעל הקרקע, מינהל מקרקעי ישראל, בהתבססה על הוראות תקנה 2 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) 1970.
4. המינהל סירב לתת את הסכמתו לשימוש החורג הנ"ל ולא חתם על הבקשה בשל מדיניותו למנוע הפעלת גני ארועים בשטחים חקלאיים במקום (מדובר בשטח חקלאי בתחום מושב ירקונה).
ההכרעה:
1. על המבקש היתר לשימוש חורג בקרקע לפעול כאמור בחוק התכנון והבניה ובתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל-1970.
2. תקנה 2 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות) 1970 קובעת כי על הבקשה להיתר יהיו חתומים, בין השאר, הן המבקש (המשיב) והן "בעל הזכות בנכס כמפורט בסעיף 2 א" (תקנה 2(ג)(5)).
3. "בעל הזכות בנכס שחתימתו דרושה" היינו לגבי נכס "שהוא מקרקעי ישראל".
4. הבעלים או החוכר של הנכס יחתום על בקשה מעין זו.
5. מחוקק המשנה הסתפק, בדרך כלל, בחתימת בעלי זכות חכירה בנכסים שונים לסוגיהם שאינם מקרקעי ישראל ולא עמד על הדרישה כי הבעלים של הנכס, והוא בלבד, יחתום על בקשה כזו, כאשר הנכס מוחכר, כתנאי מוקדם לקיום דיון בה ע"י הועדה המקומית.
6. לעומת זאת מצא המחוקק לנכון לקבוע דין ספציפי שונה כאשר מדובר ב"מקרקעי ישראל" המוסדר בתקנה 2 א' (6). לגבי נכסים מסוג זה דרושה חתימתו של מינהל מקרקעי ישראל על הבקשה לקבלת היתר, בין שנכסים אלה רשומים במרשם המקרקעין ובין אם לאו.
7. כאשר מדובר במקרקעי ישראל מצא הוא לקבוע הוראה מיוחדת ומפורשת, לפיה חתימת העותרת על הבקשה נדרשת, בכל מקרה, אף אם מדובר בבקשה של בעל זכויות חכירה בנכס, אשר חתם עליה.
8. כאשר ב"מקרקעי ישראל" המנוהלים ע"י העותרת מדובר, נדרשת אף חתימת נציג מינהל מקרקעי ישראל, כאמור בתקנות 2(ג)(5) ו-2א'(6) לתקנות התכנון והבניה (הבקשה להיתר תנאיו אגרות) 1970. בהעדר חתימת העותרת על הבקשה, קרי בהעדר הסכמתה, לא ניתן לדון בה, כשם שלא ניתן לדון בבקשה בהעדר חתימתם של המבקש, או עורך הבקשה, או של אחר, מאלה המנויים בתקנה 2(ג) אשר חתימתם נדרשת.
9. בעל הזכות בנכס שחתימתו דרושה, לפי תקנה 2א' רישא ו-2א'(6), כאשר מדובר ב"נכס שהוא מקרקעי ישראל" הוא מינהל מקרקעי ישראל, והוא בלבד. לפיכך אין להחיל את הוראת תקנה 2ב', שכן אין מדובר ב"מספר בני אדם בעלי זכות באותו נכס", כאמור בתקנה ברישא לתקנה 2ב'.
10. החלטת ועדת הערר להורות לועדה המקומית לפעול בהתאם לתקנה 2ב' ו-2ג', על מנת "שלבעלים לא תהיה זכות וטו בענין התכנוני..." אינה משקפת, איפוא, את כוונת מחוקק המשנה.
11. בהתקינו את תקנה 2א'(6) ביקש במפורש לקבוע דין ומעמד מיוחד ושונה למקרקעי ישראל אותם מנהלת העותרת, ואף ליתן לה "זכות וטו" (בלשון ועדת הערר) להסכים או להתנגד לבקשה, אם כי לא זכות וטו בעניינים תכנוניים, כפי שסברה ועדת הערר.
12. זכות הסירוב לחתום על בקשה למתן היתר לשימוש חורג, נתונה, כמובן, לבקרה שיפוטית בתחום המשפט המנהלי, אך עדיין זכות זו שמורה לעותרת מכח הוראה מפורשת בענין זה של מתקין התקנות.
13. החלטת ועדת הערר מבוטלת. הועדה המקומית לתכנון ובניה מנועה מלדון בבקשת המשיב לשימוש חורג בנכס נשוא העתירה, אלא אם תחתום העותרת על הבקשה.
כב' השופט: נ' ישעיה
15.12.2008
העובדות:
1. המשיב 2 מבקש היתר לשימוש חורג בשטח חקלאי אותו הוא חוכר ממינהל מקרקעי ישראל על מנת להקים עליו אולם או גן ארועים.
2. בקשה זו היא שניה של המשיב. קודם לכן בשנת 1996 ניתן לו, לבקשתו, היתר ע"י הועדה המקומית לתכנון ובניה היתר לשימוש חורג לצורך הפעלת גן ארועים. תוקפו של היתר זה פג ב-2002.
3. ב-2006 חידש המשיב את בקשתו, אלא שהפעם התנתה הועדה המקומית את מתן ההיתר בהסכמת בעל הקרקע, מינהל מקרקעי ישראל, בהתבססה על הוראות תקנה 2 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) 1970.
4. המינהל סירב לתת את הסכמתו לשימוש החורג הנ"ל ולא חתם על הבקשה בשל מדיניותו למנוע הפעלת גני ארועים בשטחים חקלאיים במקום (מדובר בשטח חקלאי בתחום מושב ירקונה).
ההכרעה:
1. על המבקש היתר לשימוש חורג בקרקע לפעול כאמור בחוק התכנון והבניה ובתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל-1970.
2. תקנה 2 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות) 1970 קובעת כי על הבקשה להיתר יהיו חתומים, בין השאר, הן המבקש (המשיב) והן "בעל הזכות בנכס כמפורט בסעיף 2 א" (תקנה 2(ג)(5)).
3. "בעל הזכות בנכס שחתימתו דרושה" היינו לגבי נכס "שהוא מקרקעי ישראל".
4. הבעלים או החוכר של הנכס יחתום על בקשה מעין זו.
5. מחוקק המשנה הסתפק, בדרך כלל, בחתימת בעלי זכות חכירה בנכסים שונים לסוגיהם שאינם מקרקעי ישראל ולא עמד על הדרישה כי הבעלים של הנכס, והוא בלבד, יחתום על בקשה כזו, כאשר הנכס מוחכר, כתנאי מוקדם לקיום דיון בה ע"י הועדה המקומית.
6. לעומת זאת מצא המחוקק לנכון לקבוע דין ספציפי שונה כאשר מדובר ב"מקרקעי ישראל" המוסדר בתקנה 2 א' (6). לגבי נכסים מסוג זה דרושה חתימתו של מינהל מקרקעי ישראל על הבקשה לקבלת היתר, בין שנכסים אלה רשומים במרשם המקרקעין ובין אם לאו.
7. כאשר מדובר במקרקעי ישראל מצא הוא לקבוע הוראה מיוחדת ומפורשת, לפיה חתימת העותרת על הבקשה נדרשת, בכל מקרה, אף אם מדובר בבקשה של בעל זכויות חכירה בנכס, אשר חתם עליה.
8. כאשר ב"מקרקעי ישראל" המנוהלים ע"י העותרת מדובר, נדרשת אף חתימת נציג מינהל מקרקעי ישראל, כאמור בתקנות 2(ג)(5) ו-2א'(6) לתקנות התכנון והבניה (הבקשה להיתר תנאיו אגרות) 1970. בהעדר חתימת העותרת על הבקשה, קרי בהעדר הסכמתה, לא ניתן לדון בה, כשם שלא ניתן לדון בבקשה בהעדר חתימתם של המבקש, או עורך הבקשה, או של אחר, מאלה המנויים בתקנה 2(ג) אשר חתימתם נדרשת.
9. בעל הזכות בנכס שחתימתו דרושה, לפי תקנה 2א' רישא ו-2א'(6), כאשר מדובר ב"נכס שהוא מקרקעי ישראל" הוא מינהל מקרקעי ישראל, והוא בלבד. לפיכך אין להחיל את הוראת תקנה 2ב', שכן אין מדובר ב"מספר בני אדם בעלי זכות באותו נכס", כאמור בתקנה ברישא לתקנה 2ב'.
10. החלטת ועדת הערר להורות לועדה המקומית לפעול בהתאם לתקנה 2ב' ו-2ג', על מנת "שלבעלים לא תהיה זכות וטו בענין התכנוני..." אינה משקפת, איפוא, את כוונת מחוקק המשנה.
11. בהתקינו את תקנה 2א'(6) ביקש במפורש לקבוע דין ומעמד מיוחד ושונה למקרקעי ישראל אותם מנהלת העותרת, ואף ליתן לה "זכות וטו" (בלשון ועדת הערר) להסכים או להתנגד לבקשה, אם כי לא זכות וטו בעניינים תכנוניים, כפי שסברה ועדת הערר.
12. זכות הסירוב לחתום על בקשה למתן היתר לשימוש חורג, נתונה, כמובן, לבקרה שיפוטית בתחום המשפט המנהלי, אך עדיין זכות זו שמורה לעותרת מכח הוראה מפורשת בענין זה של מתקין התקנות.
13. החלטת ועדת הערר מבוטלת. הועדה המקומית לתכנון ובניה מנועה מלדון בבקשת המשיב לשימוש חורג בנכס נשוא העתירה, אלא אם תחתום העותרת על הבקשה.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
