שם התואר מתאר את שם העצם ומציין תכונות מסוימות או מקור. בשנים האחרונות מגזימים בשימוש בשם התואר בדיבור ובכתב ומשתמשים בו שלא כהלכה. אנו נתקלים בביטויים, כגון סוכרת הריונית, היזמה האמריקנית, אי-שקט תעשייתי, מלח שולחני והנסיגה הישראלית. בשביל הצירופים שהובאו לעיל יש להשתמש בסמיכות. בצירופים הנסיגה הישראלית והיזמה האמריקנית שם התואר מציין את עושה הפעולה. הכוונה בצירוף הנסיגה הישראלית שהישראלים נסוגים וביזמה האמריקנית שהאמריקנים יוזמים. אין מביעים את הנושא בעברית בשם תואר, אלא בצורת סומך. לכן יש לומר נסיגת ישראל ולא הנסיגה הישראלית, יזמת האמריקנים ולא היזמה האמריקנית.
בצירוף מלח שולחני מתכוונים בשמות התואר לתכלית, שכן המלח הוא בשביל השולחן. ואין בעברית מביעים תכלית בשם תואר, אלא בסומך. לכן יש לומר מלח שולחן ולא מלח שולחני. כמו כן אין הכוונה באי-שקט תעשייתי שאי-השקט נוצר בבית חרושת, אלא שהאי-השקט בתעשייה. באשר לצירוף סוכרת הריונית, הרי כאן נתכוונו בשם התואר לציין כינוי קניין. וגם כאן יש להחליפו בשם סומך. לכן יש לומר סוכרת היריון ולא סוכרת הריונית. ואולם יש צירופים שכבר השתרשו בדיבור ולא נשנה אותם, כגון פקיד ממשלתי, יועץ ממשלתי והמצב הפוליטי.
לסיכום, מצרפי הצירופים שנדונו לעיל אינם מודעים למעשיהם, ולכן יש לבחון היטב כל צירוף וצירוף ולהבחין בין שם תואר, שמטרתו לציין תכונה או מקור, ובין סמיכות, שמטרתה לציין את הנושא, את כינוי הקניין ואת התכלית. אי אפשר לומר שהשגיאה חמורה, אך תמיד יש לשאוף לדיבור תקין ככל האפשר.
הכותבת היא דוקטור לערבית מטעם בר-אילן, המתמחה ברפואה ערבית בתקופת ימי הביניים. בעבודת המסטר שלה, שנעשתה בבר-אילן, התמחתה בלקסיקוגרפיה של השרחים מצפון-אפריקה מן המאות ה-20-10. בעלת תעודה בעריכת לשון מבר-אילן.