מה כרוך בתרגום טקסט כזה? ראשית, כמובן, עניינים הנוגעים לתרגום כל שירה: שיקולים על היחס בין המשקל, המצלול, התאמת התוכן ותחושתו של המתרגם באשר לאפקט הדימויי והרגשי שהמילה עתידה לעורר בקורא. כל זה הוא חלק מהתחום העצום ללא שיעור של הגדרות מלאכת התרגום בכלל ותרגום שירה בפרט, שנידון בהרחבה עצומה באין-ספור מקומות אחרים. בהקשר הנוכחי יש מקום להבליט כמה עניינים ייחודיים לתרגום היצירה שלפנינו.
שיקול חשוב שהמתרגם יידרש לו הוא ההחלטה אם בתרגומו הוא מבקש לייחס את הבית הראשון להרצאתו של המפטי-דמפטי או לראות בו חלק מהפואמה השלמה, העומדת כשלעצמה.
מהיבט התרגום ניתן לחלק את המילים המומצאות שבשיר לכמה קטגוריות. קבוצה אחת היא המילים שאין להן שום הקשר אטימולוגי, ולכן המתרגם חופשי לתרגם אותן בהמצאות מקוריות לגמרי. כך למשל toves, הניתנת ל"תרגום" בכל צירוף הברות שהמתרגם יחפוץ בו. בקבוצה זו בולט שם היצירה, שלא נרמזת בו שום משמעות, ולמרבית הפלא, אליס והמפטי-דמפטי מתעלמים ממנו. דמותו של ג'אברווקי מצטיירת מצליל שמו (בלשונו של המפטי-דמפטי: המשמעות של שמו היא צורתו), מציורו הקלסי של טניאל (שנראה למחבר מפחיד מכדי שיתאים לציור הכריכה של הספר) ומהעלילה.
בתרגום השמות האחרים (ג'בג'ב, עץ הטמטם, בנדרסנץ') המתרגם יבחר איך ליצוק לעברית את היחס בין המשמעות המרומזת ובין המצלול והחזות של השם. מן הסתם הוא ישאף ש"שמם יעיד על צורתם", כפי שהמפטי-דמפטי מסביר לאליס. למשל בתרגום בנדרסנץ' - היעדיף לוותר מכול וכול על המצלול אך לשמור על רמזי המשמעות האנגלית, כגון האיגוד הנרמז ב-bander והחטיפה הנרמזת ב-snacth (ולצורך העניין, למשל Ogdan-Khtaph)? ואולי פשוט להשאירו כפי שהוא ולוותר על הדהוד משמעויות כלשהן במילה העברית? או שמא עדיף לנסות לשמור על הצליל המקורי ובכל זאת לחפש מקבילה שאצורות בה משמעויות, ולו גם שונות מהמקור (ולמשל Ben Drass Netz)?(כותב באותיות לטיניות, כי אי אפשר להעלות כאן ניקוד. sorry).
לא כך במילים דוגמת הפועל gyre, שמתברר שמקורו בג'ירוסקופ, המשמשת, כידוע, גם בעברית (אין לה בשפתנו תרגום מילוני). כאן המתרגם צריך לשקול איך אמורים יחסי הצליל-תוכן להירמז מהמילה שתתורגם לעברית. בד בבד אולי הוא יבקש לשמור על אפקט ההפתעה הטמון בפרשנותה בפי המפטי-דמפטי (שהרי מן הסתם דובר אנגלית יופתע למקרא פירושה של "ג'ייר", אף כי לאחר מעשה יהיה עליו להודות שהוא מתקבל על הדעת ביותר).
ואחרון חביב, כאמור, חלק מהמילים המומצאות כבר התקבלו במילון הסטנדרטי של השפה האנגלית, ולמשל שם התואר vorpal (המתאר את החרב) מוגדר במילונים "קטלני, חד, פלאי או מכושף". איך שומרים על האיזון בין משמעויותיה המוסכמות שהתקבלו באשר לפשרה ובין ייחוסה האיגיוני של המילה (שבכל המילונים היא מיוחסת ללואיס קרול)?
להדגמת האפשרויות העומדות בפני המתרגם מובאים בספר מתרגומי הבית הראשון של הג'ברווקי: של אהרון אמיר, של זיוה שמיר ושל רינה ליטוון.
כאן לא יכולתי להציג אותם כי אי אפשר להציג ניקוד, אבל לנקקו נא על החתימה לדף הספר באתרו של ראובן, ותוכלו לקרא את הגרסה המלאה של הקטע הזה של המבוא. להתראות שם.
אלי גיא
*********************
וההמשך? ספרו של ראובן וימר על מדפי חנויות רשתות מכירת הספרים סטימצקי, צומת ספרים ודורון ספרים.
את הנפח העיקרי תופס תרגום חדש ל"צדים את הסנרק" - פואמת המסע ההרואית של לואיס קארול, הנחשבת לאחת מפסגות ספרות האיגיון לדורותיה.
בהמשך לג'ברווקי תמצאו בו גם את תרגומו של ראובן וימר לפרק 6 מתוך "מבעד למראה ומה אליס מצאה שם", ובו המפטי-דמפטי מסביר את הבית הנ"ל לאליס בדרכו המלומדה.
כמו כן תוכלו ליהנות מתרגומו המקסים ליידיש של מדען המחשבים האמריקני רפאל פינקל.
לסיום - שני תרגומים לשירה בלתי-מוכרת בארץ של ויליאם אמפסון, מי שהיה משורר ומגדולי מבקרי הספרות האנגלים במאה העשרים.
מול כל טקסט בעברית מעומד הטקסט המקביל באנגלית, והספר מאויר בתחריטיו המקוריים של הנרי הולידיי.
לספר שלוש אקדמות, פרי מקלדתו של אלי גיא, עורך הבית של ראובן וימר: מבוא לתורת האיגיון, אקדמה לג'ברווקי, ורשימה ביוגרפית קצרה על ויליאם אמפסון.
