צורכי הילדים עולים בחשיבותם על זכויותיו של המשלם. כך, למשל, גם אדם מקבל קצבת נכות וזו הכנסתו היחידה, יהיה חייב בתשלום מזונות.
החוק קובע כי במקרים בהם אין חילוקי דעות בין בני הזוג ביחס לגובה תשלום המזונות, יגיעו הצדדים להסכם לפיו סכום המזונות יהיה קבוע, צמוד למדד המחירים לצרכן ויחול עד הגיעו של הילד לגיל 18. באופן דומה, רק חלק מהסכום המוסכם ימשיך להיות משולם גם בשנים בהם הילד ממלא את שירות החובה שלו בצה"ל. בניגוד לכך, כאשר קיימת אי-הסכמה בין הצדדים, חלה חובה על אב המשפחה לפרנס את ילדיו בהתאם לשני סוגי צרכים: צרכים הכרחיים וצרכים מדין צדקה.
צרכים הכרחיים הם מזונות ילדים הנחשבים לחיוניים עבור קיומו של הילד. נטל האחריות לצרכים אלו מוטל על האב בלבד והם כוללים בין היתר, מזון, הלבשה והנעלה, מקום מגורים, חינוך, צרכים רפואיים וכדומה. בנוסף, מזונות ילדים במקרה זה כוללים גם נשיאה בדמי טיפול הילדים, בין אם האם מטפלת בהם בעצמה ובין אם אחר עושה זאת (בהיותו שליח מטעם האם). בניגוד לכך, צרכים מדין צדקה הם תשלומיי מזונות ילדים הנחשבים כצרכים עודפים שאינם חיוניים לקיום הילד. חוגים, שיעורים פרטיים, בילויים, מתנות וכדומה, אינם נחשבים לחיוניים וניתן לחייב בהם את האב רק אם יש ביכולתו לשלמם (או שילדיו נהנו מרמת חיים דומה בעבר). באופן כללי, חובת תשלום צרכים מדין צדקה תחול על האב ועל האם יחד (אלא אם האם אינה יכולה לשאת בהם).
כאמור, מבחינת חובת תשלומי מזונות ילדים, האב הוא הנושא העיקרי בנטל שלהם וזאת בלי קשר להיקף עבודתו (התשלומים נקבעים בהתאם לצרכים שנמצאו הולמים עבור הילד ולא לפי עושרו של האב). עם זאת, תשלומי המזונות לילדים מותאמים לקריטריונים שונים וביניהם גילם של הילדים. עבור ילדים שגילם עד 6 שנים, משלם האב מזונות ילדים על-פי "דין תורה", שפירושו שחובת המזונות מוטלת על האב בלבד, ללא קשר למצבו הפיננסי. בשלב מאוחר יותר, בין הגילאים 15-6, ממשיך האב לשאת לבדו בנטל תשלום הצרכים ההכרחיים של הילד, אולם בצרכים שמעבר לכך מתחלקים ההורים באופן שווה (בדרך כלל). מגיל 15 החובה לתמוך בילד מתבססת על דין צדקה בלבד והחיוב מתחלק בין האב לאם לפי יחס הכנסותיהם. בתקופת שירות החובה הצבאי, משלם האב מזונות ילדים בגובה שליש מהסכום שנקבע בעבר.
לבסוף, יש להדגיש כי קיימים סייגים בחוק, הפוטרים את הגבר מתשלום דמי מזונות (או מפחיתים את גובה הסכום שלהם). בהקשר לכך, למשל, במקרה בו ילד הזכאי לתשלום מזונות ילדים הוגדר על-ידי בית המשפט כ"בן מרדן", יכול בית המשפט לצמצם או לבטל לגמרי את תשלומי האב המגיעים לו כביכול. באופן דומה, אם נולדו לאב ילדים נוספים לאחר תום נישואיו ומצבו הכלכלי קשה, יובא העניין לבית משפט לשם החלטה מחודשת בעניין. שינוי בהרכב המשפחה מהווה מרכיב אחד ממכלול הנתונים בהם מתחשב בית המשפט, כאשר הוא בוחן האם חל שינוי מהותי המצדיק את שינוי גובה התשלום של מזונות ילדים שמשלם האב.
נכתב ע"י seoisrael עבור משרד עורכי דין עזריאלנט לישראל - משרד עורכי דין המתמחה בנושא מזונות ילדים, בן מרדן , ועוד.
החוק קובע כי במקרים בהם אין חילוקי דעות בין בני הזוג ביחס לגובה תשלום המזונות, יגיעו הצדדים להסכם לפיו סכום המזונות יהיה קבוע, צמוד למדד המחירים לצרכן ויחול עד הגיעו של הילד לגיל 18. באופן דומה, רק חלק מהסכום המוסכם ימשיך להיות משולם גם בשנים בהם הילד ממלא את שירות החובה שלו בצה"ל. בניגוד לכך, כאשר קיימת אי-הסכמה בין הצדדים, חלה חובה על אב המשפחה לפרנס את ילדיו בהתאם לשני סוגי צרכים: צרכים הכרחיים וצרכים מדין צדקה.
צרכים הכרחיים הם מזונות ילדים הנחשבים לחיוניים עבור קיומו של הילד. נטל האחריות לצרכים אלו מוטל על האב בלבד והם כוללים בין היתר, מזון, הלבשה והנעלה, מקום מגורים, חינוך, צרכים רפואיים וכדומה. בנוסף, מזונות ילדים במקרה זה כוללים גם נשיאה בדמי טיפול הילדים, בין אם האם מטפלת בהם בעצמה ובין אם אחר עושה זאת (בהיותו שליח מטעם האם). בניגוד לכך, צרכים מדין צדקה הם תשלומיי מזונות ילדים הנחשבים כצרכים עודפים שאינם חיוניים לקיום הילד. חוגים, שיעורים פרטיים, בילויים, מתנות וכדומה, אינם נחשבים לחיוניים וניתן לחייב בהם את האב רק אם יש ביכולתו לשלמם (או שילדיו נהנו מרמת חיים דומה בעבר). באופן כללי, חובת תשלום צרכים מדין צדקה תחול על האב ועל האם יחד (אלא אם האם אינה יכולה לשאת בהם).
כאמור, מבחינת חובת תשלומי מזונות ילדים, האב הוא הנושא העיקרי בנטל שלהם וזאת בלי קשר להיקף עבודתו (התשלומים נקבעים בהתאם לצרכים שנמצאו הולמים עבור הילד ולא לפי עושרו של האב). עם זאת, תשלומי המזונות לילדים מותאמים לקריטריונים שונים וביניהם גילם של הילדים. עבור ילדים שגילם עד 6 שנים, משלם האב מזונות ילדים על-פי "דין תורה", שפירושו שחובת המזונות מוטלת על האב בלבד, ללא קשר למצבו הפיננסי. בשלב מאוחר יותר, בין הגילאים 15-6, ממשיך האב לשאת לבדו בנטל תשלום הצרכים ההכרחיים של הילד, אולם בצרכים שמעבר לכך מתחלקים ההורים באופן שווה (בדרך כלל). מגיל 15 החובה לתמוך בילד מתבססת על דין צדקה בלבד והחיוב מתחלק בין האב לאם לפי יחס הכנסותיהם. בתקופת שירות החובה הצבאי, משלם האב מזונות ילדים בגובה שליש מהסכום שנקבע בעבר.
לבסוף, יש להדגיש כי קיימים סייגים בחוק, הפוטרים את הגבר מתשלום דמי מזונות (או מפחיתים את גובה הסכום שלהם). בהקשר לכך, למשל, במקרה בו ילד הזכאי לתשלום מזונות ילדים הוגדר על-ידי בית המשפט כ"בן מרדן", יכול בית המשפט לצמצם או לבטל לגמרי את תשלומי האב המגיעים לו כביכול. באופן דומה, אם נולדו לאב ילדים נוספים לאחר תום נישואיו ומצבו הכלכלי קשה, יובא העניין לבית משפט לשם החלטה מחודשת בעניין. שינוי בהרכב המשפחה מהווה מרכיב אחד ממכלול הנתונים בהם מתחשב בית המשפט, כאשר הוא בוחן האם חל שינוי מהותי המצדיק את שינוי גובה התשלום של מזונות ילדים שמשלם האב.
נכתב ע"י seoisrael עבור משרד עורכי דין עזריאלנט לישראל - משרד עורכי דין המתמחה בנושא מזונות ילדים, בן מרדן , ועוד.
