אתם פנויים לקשר? האומנם? 

אירית ברזני, פסיכולוגית

מדוע איננו מצליחים, פעם אחר פעם, למצוא עצמנו בקשר בריא ומשמעותי? האם יתכן שאנו הופכים עצמנו לבלתי פנויים לקשר?

הפנויים שבנו רוצים למצוא בן או בת זוג. אנו מתאמצים, יוצאים, פוגשים, בונים מערכות יחסים. אך אלו, שוב ושוב, אינן מובילות לשום מקום. איך קורה, שכל קשר תמיד מאכזב כל כך? האם יכול להיות שבתוכנו איננו באמת פנויים לקשר?

 

 

פניות לקשר - מהי?

ראשית, אין לזה קשר עם להיות לבד. אני יכול להיות לבד, ועדיין בלתי פנוי. ברובד ההכרתי קיימת הידיעה שאני מחפש, ורוצה למצוא, קשר. אבל, משהו בפנים, מונע ממני להתחבר לאנשים פנויים, שאיתם יתאפשר לי ליצור קשר משמעותי, מספק ובר קיימא.

שנית, אין לזה קשר עם היכולת להתאהב, ואפילו לאהוב. שנים ארוכות מבזבזים אנשים על "אהבה לוהטת" (עד שורפת...), שבסופו של דבר משאירה אותם לבד.

שלישית, אין לזה קשר עם היותי טיפוס מסוים, כזה או אחר - מוחצן או מפנם, מעניין, יצירתי, אנרגטי או שקט, וכו'. לא קיים אבטיפוס של האדם הלא פנוי לקשר.

לבסוף, אין לזה קשר עם אפיוני הקשר: קשרים יכולים להיות ממושכים או קצרים, עם בן זוג אחד קבוע, או עם שרשרת של בני זוג לפרקי זמן קצרים, סוערים ודרמטיים, או על מי מנוחות עד משעממים. אין אבטיפוס אופייני לקשר שאינו מוביל לאושר וסיפוק.

פניות לקשר קשורה אך ורק עם הבחירות שאני עושה: האם אני בוחר לעצמי להתקשר עם בני זוג שאינם פנויים? שאינם באמת זמינים? להיות פנוי לקשר משמעו להיות מודע להעדפותיי, ולעשות בחירות כאלה שיובילו אותי להתקשר עם אנשים פנויים במובן הפיסי והגשמי ובמובן הרגשי והפסיכולוגי. אני המוקד: אני בוחר את בני זוגי, ולא "מזל רע" או "עיתוי אומלל". וזו הבשורה הכי טובה, כי אם אני הבעיה, אני יכול גם לזהות את הדפוס שאינו משרת אותי, ולשנותו.

 

ממי להיזהר

כשאנו מחפשים קשר בריא, ישנם בני זוג שמאוד ברור שצריך להתרחק מהם. אלה הם הנשואים, הגרים רחוק מאוד, בעלי ההתמכרויות השונות (כולל המכורים לעבודה, לספורט, לריקודים), בני זוג שביושר ובפירוש אומרים לכם שאינם מעוניינים בקשר רציני (האמינו להם!) ואנשים שאינם ישרים ומתמודדים עם מצבים ועימותים דרך שקרים. גם אדם בעל נטייה לקמצנות, סביר מאוד שימנע מכם אהבה כדי להעניש אתכם, כי הוא רואה את העולם כמקום של דלות ומחסור, בו צריך להשגיח בקפידה על המשאבים הזעומים (אהבה, יחס, עידוד, כסף) ולחלקם רק כשזה ממש הכרחי.

ישנם בני זוג אחרים, שקצת יותר קשה לזהותם כלא פנויים. כאן נמצאים בני זוג הרוצים לשנות אתכם: הם רוצים לתקן אתכם, ו"יודעים" בדיוק מה אתם צריכים. הם אינם אוהבים אתכם כפי שאתם, וינסו שתתאימו לבסוף לאיזה שהוא רעיון שיש להם בראש לגביכם. חבל על הזמן!

בני זוג אחרים שאינם פנויים, הם אלו שלא השתחררו מאהבה קודמת, או משנאה קודמת. הם מלאי רגשות, חיוביים או שליליים, כלפי ה'אקס' שלהם, גם אם הם סבורים אחרת. כל עוד לא עובדו רגשות האבדן והכעסים - אין מקום בליבם לעוד אהבה, אמון ומחייבות.

כדאי גם להיזהר מאדם שאינו שותף לערכים הבסיסיים שלכם, כי אין ספק שיגיע רגע שהעמדות הסותרות יתנגשו. מדובר באושיות יסוד, כגון: האם אני רוצה ילדים? האם קשר עם המשפחה חשוב לי? איזה מקום אני נותן לחברים בחיי? האם אני מאמין בחלוקת נטל שווה בבית? ועוד. כשאין הסכמה על ערכים בסיסיים ובכל זאת ממשיכים בקשר, יש רק מראית עין של קשר, אין קשר אמיתי. הרי לכם דפוס, שמשרת ביעילות כל מי שמבקש להימנע מקשר אמיתי.

עוד מצב זוגי שאינו מאפשר פניות אמיתית לקשר הוא קשר עם אדם דיכאוני, בעל גישה שלילית לחיים. אין הכוונה לאדם שנמצא במשבר זמני, אלא באדם שנאבק עם דיכאון קליני. דיכאון הוא משא כבד, לפעמים כבד מנשוא, ובפרט, אם האדם הסובל ממנו מתכחש לזה ומסרב לקבל טיפול. המצב מסתבך גם כי הסובלים מדיכאון הם לעתים קרובות אנשים אינטליגנטים ומעניינים. אלא, שהם אינם פנויים לקשר. הם צריכים טיפול, ואין די בתמיכה שלכם, שרק תשחק אתכם ולא תביא תועלת. אדם בעל גישה שלילית ופסימית לחיים מצפה מבן זוגו להיות נוגד הדיכאון שלו, מעין סם ממריץ, וקרוב לודאי שהוא גם יצליח לתמרן אותו לתפקיד הזה. תפקיד מתסכל וסוחט עד אפיסת כוחות, שבוודאות לא יביא אתכם לקשר שלו אתם מייחלים.

ולבסוף, ישנם המכורים לדרמה, שחייהם דומים לרכבת שדים, הנעה בין רגעי שיא לשפל. החיים לצידם נראים לעתים כמסעירים ומרתקים, וגם קיים הפיתוי להאמין שכל מה שהם זקיקים לו הוא מישהו לצידם שירכך וימתן וייצב אותם. אבל, אדם המחפש דרמות בקשר אינו פתוח לטווח הרגשות הנורמלי, הוא זקוק לשחקן במחזה שלו, ואתה השחקן הזה. היו-יו הרגשי יתיש ויכעיס אתכם, ואף יתחיל לשעמם. אין ספק שלא יוביל אתכם ל קשר מספק.

לסיום, בתוך כל אחד מהמצבים הזוגיים האלה, חשוב שנראה את עצמנו ואת הצרכים שלנו. חשוב שנבין, שאם אנו בקשר זוגי שאינו מוביל אותנו למחוז חפצנו, הרי שיש לנו אחריות למצב הזה, כי אנו אלה שבחרנו את הפרטנרים הלא נכונים, ואנו אלה שאפשרנו לעצמנו להיות בקשרים האלה. לזהות ולהבין את הצרכים ש"הדביקו" אותנו אל בני הזוג הלא מתאימים היא עבודה לא פשוטה בכלל. אך רק דרך העבודה הזאת עובר הנתיב לקשר בריא וראוי.