מה רוצה הנמל מסוכן המכס?
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

מה רוצה הנמל מסוכן המכס? 

מאת    [ 14/12/2008 ]
מילים במאמר: 794   [ נצפה 2757 פעמים ]

 
 
עו"ד גיל נדל

כידוע, כאשר אגרת הרציף נגבית לפי ערך הטובין (בסביבות אחוז אחד), חישוב הערך נעשה על פי רשות המכס בהתאם להוראות פקודת המכס (ראו סעיף 235 (א) לתקנות הנמלים, תשל"א - 1971.

לאחרונה, החלו נמלי הים לעקוב אחרי פעילותה של רשות המכס בענין תיקון ערך טובין, וכאשר רשות המכס מתקנת ליבואן את ערך הטובין שהוצהר על ידו ברשומון יבוא (למשל - אם היבואן לא כלל ברשומון עמלות רכישה המהוות חלק מערך הטובין לצרכי מכס), בא הנמל ודורש מהיבואן לשלם הפרשי אגרות רציף בגין תיקון הערך.

עצם סמכותו של הנמל לדרוש באופן רטרואקטיבי תשלום הפרשי אגרות נמל מהיבואן - אינה ברורה, שכן אין בפקודת הנמלים או בתקנות הנמלים סעיף המסמיך את הנמל להוציא דרישות תשלום רטרואקטיביות. זאת, בשונה מסמכותה של רשות המכס לעשות כן, המעוגנת מפורשת בסעיפים 2 ו - 3 לחוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), תשכ"ח - 1968.

ואולם מעבר לכך, עושים הנמלים חיים קלים לעצמם, ואינם דורשים את הפרשי אגרות הנמל ישירות מהיבואנים, אלא פונים לסוכני המכס, ובאמצעות הסדר המס"ב הקיים בין סוכני המכס לנמל, גובים את הפרשי האגרות מסוכני המכס.

נראה לנו שאין לנמל סמכות משפטית לדרוש ו/או לגבות באופן רטרואקטיבי מסוכני מכס באמצעות מס"ב חובות אגרות נמל של יבואנים בשל רשימונים שערכם תוקן.

בכל הנוגע לשאלה האם ניתן לגבות חוב אגרת נמל מן העבר באמצעות המס"ב, הרי שהסדר המס"ב שבין סוכן המכס לנמל הינו הסדר חוזי המאפשר לעשות בו שימוש על פי המצוין בו ועל פי תכליתו. תכליתו של הסדר המס"ב הינה לעשות בו שימוש בעניינים שוטפים, ומטרתו הברורה היא זירוז הליכים ושחרור מהיר של הטובין. אין בהסדר המס"ב הוראה המאפשרת לגבות באמצעותו חוב מהעבר, ואין זו גם תכליתו, לפחות מבחינת אומד דעתו של סוכן המכס.

באשר לשאלה האם ניתן לדרוש מסוכן המכס לשלם הפרשים רטרואקטיביים של אגרות נמל - הרי שגם כאן, לדעתנו, התשובה תהיה שלילית.

בכל הנוגע לתשלום אגרת נמל, סוכן המכס אינו שלוחו של בעל הטובין שכן אין בביצוע תשלום אגרת הנמל משום פעולה משפטית היוצרת חיוב משפטי. סוכן המכס הינו צינור להעברת כספים מהיבואן/יצואן אל הנמל, וצינור שכזה אינו נחשב כשלוח. פרופ' ברק, בספרו חוק השליחות, כותב כי "פעולה תיחשב כ 'פעולה משפטית' רק אם היא מכוונת להביא לשינוי מצבו של השולח על-ידי יצירה, שינוי או ביטול של זכויות, חובות, חסינויות או כוחות. על כן, אם ראובן מבקש משמעון כי שמעון ייצגו בהלוויה או בארוחה ושמעון עושה כן, פעולתו של שמעון אינה משפטית אלא מטריאלית, שכן לא חל כל שינוי במצבו המשפטי של ראובן. בדומה, סוכן ביטוח הממלא טופס של ביטוח אינו פועל כשלוח של חברת הביטוח או המבוטח, שכן במילוי הטופס (להבדיל מחתימה על פוליסת הביטוח) אין משום פעולה משפטית. ועדה החוקרת נושא למען מי שמינה אותה אינה מבצעת פעולה משפטית בשמו. עורך דין המעביר כספי לקוחו מצד שלישי ללקוח אינו מבצע פעולה משפטית בשם הלקוח... פעולה משפטית נבדלת מפעולה מטריאלית (פיסית) ואין חוק השליחות חל על פעולות מטריאליות".

ובענייננו, היבואן אינו ממנה את סוכן המכס לשלוחו: סוכן המכס אינו יוצר / משנה או מבטל זכות או חובה של היבואן, וכל כולו - צינור להעברת כספי אגרות הנמל. לא ידוע לנו על מצב שבו הנמל מבקש לראות מסוכן המכס יפוי כח אודות פעולתו של סוכן המכס כשלוח היבואן/יצואן.

גם הפרקטיקה מלמדת בבירור על כך שסוכן המכס אינו נחשב לשלוח היבואן/יצואן כלפי הנמל: אין בידיו יפוי כח, ואין הוא חותם על הצהרה או מסמך בעל תוקף משפטי בשם היבואן. בעקבות שידור הרשומון למכס - פונה הנמל אל סוכן המכס ובשל הסדר המס"ב עם הנמל - גובה את אגרות הנמל מסוכן המכס. אכן, יש הסדר חוזי בין הנמל לבין סוכן המכס, אך הסדר זה אינו משרת או יוצר יחסי שליחות בין היבואן / יצואן לבין סוכן המכס בענין אגרות הנמל.

ובכלל, אפילו היה סוכן המכס אחראי גם הוא לתשלום אגרות הנמל, הרי לא יעלה על הדעת שסוכן המכס יהווה הכתובת הראשונה לדרישת התשלום. ניתן לצפות מהנמל שיפנה, ראשית, ליבואן בדרישת תשלום, ורק אם יכלו כל הקיצין - כי אז יחזור ויתור אחר סוכן המכס. התנהגות הנמל מובילה למצב קפקאי בו סוכן המכס משלם חוב אגרת נמל מהעבר של לקוח שמזמן אינו עובד עימו, ושיכולת הגבייה שלו מאותו הלקוח אינה פשוטה. האם לכך התכוון המשורר? אבסורד.

אגב, בהודעה לעיתונות שנמסרה על ידי חברת נמל אשדוד בסוף חודש אוקטובר, נטען על ידי הנמל כי "מאחר ומחצית מהכנסות חברת נמל אשדוד נגזרות מערך המטען (ערך CIF) השגוי, המוצהר ע"י סוכן המכס, נגרמים לחברת הנמל הפסדים מיותרים. על סוכני המכס לבדוק את ערך הטובין, עליו מצהירים היבואנים, טרם הגשתו לרשות המסים". ואולם, נראה שלטענה זאת אין כל בסיס, שכן ערך הטובין נקבע, ככלל, על פי המחיר המופיע בחשבון הספק שנמסר לסוכן המכס על ידי הלקוח. לסוכן המכס אין כל ידיעה בקשר לנכונות המחיר המופיע בחשבון ואין לו כל שליטה על נתון זה, וכל טענה בדבר ערך בלתי נכון המופיע בחשבון הספק - ראוי לה שתופנה אל היבואן ולא אל סוכן המכס. עמדה דומה, כך נמסר לנו, הובעה על ידי ארגון הגג של סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים.


עו"ד גיל נדל עוסק בתחום דיני יבוא ויצוא, מסי יבוא ומסים עקיפים, חוזים בינלאומיים, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני. עו"ד נדל מרצה בפורומים מקצועיים רבים כגון מכון היצוא, לשכת עורכי הדין, ארגוני סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים, איגוד שלכות המסחר ועוד. לעו"ד נדל מדור קבוע בעיתון "תעשיות", במגזין PORT 2 PORT, ובפרסומים נוספים. חומר נוסף מאת עו"ד נדל ניתן להוריד באתר האינטרנט, בכתובת http://www.nadel-law.co.il האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.
מידע על ספרים מפרי עטו של עו"ד גיל נדל ניתן למצוא באתר האינטרנט: http://www.tradelibrary.co.il


מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב