יום הורים בבית הספר, טקס חולף שצריך לצלוח בשלום, או אירוע בעל משמעות לצמיחתו האישית של הילד
נכתב על-ידי משה גליקסמן –מאמן אישי להורים, מתבגרים ומנהיגות חינוכית, ניהל את תיכון אנקורי ברעננה,ומנהל ברשויות חינוך מקומיות.
בימים אלה מתקיימים ימי ההורים בבתי הספר. לשלושת הגורמים המשתתפים במפגש זהו אירוע בעל משמעות מורכבת. כל צד עם הרקע שלו טרם המפגש, עם הלחץ הרגשי במהלכו ועם הצורך להתמודד עם תוצאותיו לאחריו. ברצוני להציג לכם כיצד נתפס המפגש על ידי התלמידים וההורים, כיצד ניתן להפוך אותו למנוף לשינוי חיובי בהווה ואף להכנה טובה יותר לאתגרים שניצבים בפני התלמיד בהמשך לימודיו ויותר מכך בחייו הבוגרים.
לפניכם מספר התייחסויות של תלמידים בפורומים ובלוגים שלהם לקראת יום ההורים:
"יש לי היום אסיפת הורים, אני יודע איך זה הולך מראש. הורי מגלים כמה נכשלים יש לי, שאני מדבר הרבה ושחלק מהמורות חושבות שאני תלמיד טוב!, תמיד בא אותו משפט: אתה יכול יותר, אתה לא מנצל את כל היכולת שלך!". א' ב' ג' ד' ה' ו' ז' ועכשיו ח',7 שנים שרדתי, 14 אסיפות הורים והשנה אני אשרוד עוד 2. עצוב, יש סיכוי שאני לא כל כך יוכל להיות היום במחשב אחרי האסיפה ".
"היום בערב יש לי אסיפת הורים, מסכנים ההורים שלי הם לא ידעו איפה לקבור את עצמם!!!...כמעט כל המורות רוצות לסלק אותי.. מקווה שההורים שלי לא יכעסו עלי יותר מידי"
"יש לי יש טראומות מאספות הורים.. לא שהציונים שלי לא טובים..אבל תמיד יש איזה שהוא ציון שלא תמיד אתה מספר.. לדוגמא אני ילדה של 100 90 80.. אם אני מקבלת 70 אז אני לא מספרת .. ואז ההורים שלי באים במטרה שיגידו להם כמה הבת שלהם טובה והכול 100.. ואז הם מקבלים את זה בבום "
התלמיד ויום ההורים:
ניתן להבחין בלחץ של התלמידים טרם המפגש. הם כותבים עליו, מדברים עליו עם חבריהם ומגיבים בשינויי התנהגות בימים ובשעות שלפניו. במשך השנים מפתח התלמיד עמדות מקובעות כלפי "הטקס" ומנגנוני תגובה אוטומטיים מול שאר המשתתפים בו. דפוסים אלה נועדו לאפשר לו "לצלוח" את הטקס בשלום. הוא מעוניין למזער נזקים, לאו דווקא בתחום הלימודי , חשוב לו שלא ייפגעו שעות הבילוי מחוץ לבית, משחקי המחשב, "רכישות " שהובטחו לו על ידי ההורים ועוד. יחד עם זאת, אין זה אומר, שאין לו כל עניין בתכניו המהותיים של מפגש יום ההורים. ביום זה הוא נתון להערכה, לביקורת ולצורך לתת דין וחשבון על מעשיו ותוצאותיהם. זה מלחיץ , אבל זו גם הכנה למעמדים דומים שיאלץ להתמודד עימם בעתיד בחייו הבוגרים. התנהגות ההורים ואנשי החינוך בהקשר ליום ההורים והאינטראקציה שהם מקיימים עם התלמיד, יכולה לסייע לו לפתח עמדות ודפוסי תגובה והתנהגות אפקטיביים. ברור שתלמיד המצטיין בכול התחומים, הוא גאוות הוריו. הוא ממלא את ציפיותיהם ויודע זאת ולכן אינו חרד מהמפגש. אך לרוב התלמידים קשיים בתחומים הלימודיים, החברתיים, והרגשיים. רובם היו שמחים לרצות את הוריהם ומוריהם ולזכות בהערכתם החיובית. הקושי לעמוד בכך גורם להם לפתח מנגנונים "עוקפי התמודדות יעילה". יש שאינם מדווחים כלל על קיום המפגש. אחרים, מטיחים מראש האשמות על המורה במקצוע החלש, או טוענים שהמקצוע לא מתאים עבורם מסיבות שונות ולכן אינם מסוגלים ללמוד אותו ולהצליח בו. התחמקות ועקיפת הבעיות לא מאפשרת איתור הקושי ובחינה עניינית של דרכי ההתמודדות עימן. רצוי שהתלמיד יחוש שביום ההורים, אינו עומד למשפט, אלא להערכה משותפת ומעצבת שפניה לעתיד. שינוי הוא משימה קשה ורק אם התלמיד יחוש שיש לו סביבה תומכת, כוחות ויכולות, יצא מן המוכר והנוח, למצב חדש הדורש ממנו השקעת זמן ומאמץ לכיוון הלימודי, על חשבון עיסוקים אחרים המועדפים בעיניו.
ההורים ויום ההורים:
התלמיד הוא לב המפגש. מטרת המפגש היא קבלת תמונת מצב עדכנית ומהימנה על מצבו החברתי והלימודי ויותר מכך הוא חייב להוות בסיס לפתרון בעיות ושיפור המצב. להורים תפקיד משמעותי ועליהם להיות שותפים פעילים יחד עם התלמיד והמחנך במיקוד הבעיות ובגיבוש התכנית לשיפור ולהתקדמות. הורים רבים חוששים אף הם להגיע ליום הורים. לעיתים הם חשים שכאשר מעריכים את ילדם מעריכים למעשה גם את הצלחתם כהורים. קיים חשש שיבקרו אותם עקב קשיים של הילד שלא טופלו על ידם. ייתכן וייאמרו דברים לא נעימים לאוזן על התנהגות התלמיד , עצלותו וחולשותיו. באופן טבעי, כשמדובר בילדים שלנו, הרגש נוטה להשתלט עלינו. מעורבות רגשית גבוהה מידי, חוסמת חשיבה רציונאלית המסייעת לגיבוש פתרונות מעשיים ויצירתיים למצב. נהגו מתוך עמדה של סמכות ומנהיגות הורית, אף אם יש בה ריחוק רגשי מסוים. היו אמפאטיים לילדכם, אך היזהרו מהזדהות יתר שתפגום בתפקודכם האפקטיבי במפגש ולאחריו.
המלצות להורים לפעולות קודמות למפגש:
-שוחחו מספר ימים קודם לכן בבית עם הילד, על מהות המפגש( קצר לא לחפור), נסו ללמוד מהם ציפיותיו, מה לדעתו ייאמר בו. שיחה רגועה המקדימה את המעמד המלחיץ, תסייע להורה ולתלמיד להקשיב ולהגיב באופן בונה לדברים הנאמרים על יד המחנך. רוב התלמידים יודעים את מצבם ושיתוף ההורים בקשיים מראש, מצמצם את הצורך להתגוננות יתר במפגש וגזילת זמן יקר מהעיסוק בפתרונות.
-הקדישו את תשומת הלב הראויה, היערכו על מנת להגיע בזמן למפגש. נכון לעיתים קרובות ממתינים במסדרון, אך עדיף כך מאשר להגיע בלחץ, מיוזעים וחסרי סבלנות, דבר שלבטח יפגום במפגש.
-השאירו את הערב פנוי, כך שבמידת הצורך אפשר יהיה להיות עם הבן/בת ולתת את ההתייחסות הנדרשת לאירוע.
המלצות להורים להתנהגות תוך כדי המפגש :
-גלו הקשבה פעילה לדברי המחנך.
-היו ערים לשפת הגוף של בנכם/ בתכם.
-תנו לילד להתבטא, ולבקש הבהרות אם זה רצונו.
-אין להתנצח עם המחנך ובודאי שיש לשמור על תרבות דיבור, דוגמא אישית חשובה לתלמיד. הטחת האשמות ועלבונות, אינה תורמת במאומה לשיפור.
-שתפו את המחנך במידע על תחומים אחרים בחייו של התלמיד. הציגו נקודות חוזק שלו בתחומים אלה.
-זכרו כל העת כי לכם ולמחנך עניין משותף והוא טובתו והצלחתו של הבן/תלמיד.
-הביעו את התרשמותכם ודעתכם על בית הספר והמורים באופן ענייני ומתומצת, קנטרנות לא תוביל לשיתוף פעולה ואף עלולה להזיק בעתיד לתלמיד.
-הקפידו לא לנהל את הויכוחים והעימותים ביניכם כבני זוג במעמד זה. אין זמן לכך ואת "דרכי החינוך" שלכם יש לגבש בהזדמנות אחרת.
-מוטב להתמקד יחד עם המחנך במספר מצומצם של יעדים מוגדרים לתלמיד לתקופה הקרובה. יעדים מעשיים הניתנים להערכה ברורה.
-עודדו את הבן/בת על הישגיהם ואל תתרכזו במהלך השיחה בקשיים בלבד.
-שימרו על אווירה חיובית ואופטימית גם כשהדיווח מלחיץ. קחו אוויר, הפנימו את המידע שהתקבל , ואת הברורים והסקת המסקנות החינוכיות והמשפחתיות השאירו להמשך.
המלצות לאחרי יום ההורים:
-התנפלות על הבן/בת, "אמרתי לך וכדו'" , אינה מובילה לשום מקום. טבעי שתחושו תסכול , במידה ושמעתם כהורים "דברים רעים" , על היקר לכם מכול. אך הוצאת התסכול והכעס באופן מיידי, ללא עיבוד וחשיבה תרחיק את הילד והוא יאטום את אוזניו. גם הוא לבטח אינו חש בנוח ממה ששמע.
-אין צורך חלילה להעמיד פנים שמרוצים כשהמצב הפוך. ובכול זאת אתם מקור העידוד היחיד בשלב זה לא החברים ולא המורים. עליכם להביע את קבלתכם אותו ואת אהבתכם אליו בכול מקרה ובכול מצב. מתוך האמפטיה, ניתן יהיה לקיים דיאלוג מקדם בהמשך.
-שבחו את הילד על הישגיו. אל תמעיטו בערכם של מקצועות שבהם הצליח, אך נתפשים בעינכם כחשובים פחות, או במקצוע הנלמד ברמה נמוכה יחסית. ילד המשקיע בלימודיו ומצליח זכאי למלוא הערכה.
-אל תשתפו את הילד בחוויות כישלון שלכם בלימודים. משפטים כמו " גם אני לא יודע מתמטיקה" או " אצלנו במשפחה כולם לא..." , נותנים לגיטימציה לחוסר התמודדות.
-מצאו את הזמן המתאים קיים שיחה עם הילד. תנו לו לספר על רגשותיו ושאלו אותו כיצד בדעתו לפעול בהתייחס לנאמר והמסוכם במפגש בבית הספר. אין להסתפק בהבטחות כלליות, אלא לסכם על מעשים שאתם כהורים יכולים לבחון ולבקר. עם בני נוער מומלץ לקיים את המפגש מחוץ לבית, הרחק מהמחשב, המוסיקה והטלוויזיה. בית קפה שקט יכול להתאים כמקום לשיחה כזו.
יום ההורים עלול להשאיר משקעים "תוקעים" ובולמים, אך במידה וינוהל היטב , הוא עשוי להוות מנוף לשינוי חיובי. אני מאמין שמודעות לאתגר שהוא מהווה לכל המשתתפים בו כפי שבאה לידי ביטוי במאמר זה, תאפשר הפיכתו לאירוע בעל משמעות לצמיחתו האישית של הילד.
