חיפה- היפהפייה הנמה.
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

חיפה- היפהפייה הנמה. 

מאת    [ 10/12/2008 ]
מילים במאמר: 1882   [ נצפה 2676 פעמים ]

 
 
אתמול נפתח בחיפה פסטיבל שלוש הדתות: חג הקרבן המוסלמי, חג המולד הנוצרי, וחנוכה, כסמל לעיר שיש בה הרמוניה בין דתית. יום קודם לכן פתח ראש העיר,יונה יהב, את המבצע לעידוד תיירות החורף בחיפה. חיפה נמנית עם הערים היפות בעולם, ויש לה כול הנתונים הטופוגרפיים, הרים וים , שמשווים לה יופי טבעי. ויש לה היסטוריה עשירה. אך הפוטנציאל של העיר הזאת לא מומש. היא מקרטעת איכשהו מאחור. העובדה שרק כרבע מכלל בעלי זכות הבחירה מימשו זכות זאת, מדברת בעד עצמה ונגד העיר.

ביקוריי בחיפה ניתנים לספירה על אצבעות שתי הידיים. הגעתי לחיפה בנובמבר 1945 באונייה "פרינצס קתלין" במסגרת עליית הנוער, ולא זכיתי לראות אותה כלל. שליחי התנועות הוציאו אותנו - אקספרס- לעתלית ומשם למוסדות נוער או לקיבוצים.ב- 1948 לחמתי על שחרור העיר הזאת בחטיבת כרמלי. אני זוכר את הקרב ואת סיגריות הפלאיירס שגנבנו ממחסן של ערבים בעיר התחתית. מיד כשגמרנו בחיפה עלינו לגליל, להמשך. בראשית שנות ה-50 הפלגתי מן הנמל בדרכי לשליחות בארה"ב וחזרתי אליה, בלא לשהות בה. יומיים מירח הדבש שלנו בילינו בחיפה. מאז ביקרתי בה למטרת הפלגה ולחזרה מלימודים בארה"ב .בשובי אז ערכתי ביקור של יום בהדרכת עמיתי דן שילון, שהיה עוזרו של ראש העיר, אבא חושי, כדובר ואיש קשרי ציבור. ועוד ביקור לילי בראשית שנות ה- 90 כאשר הכנתי כתבה על המקומונים בישראל, ואחד מהם היה המקומון החיפאי של רשת שוקן "כלבו". ובפעם האחרונה שהיתי בחיפה לא מכבר בסוף שבוע קצר.

רובו של המידע על חיפה בא לי מקריאה בתקשורת, או חשיפה למדיה אחרים כמו האינטרנט. באחרונה במסגרת השידורים על הבחירות המוניציפאליות. לפי הדיווחים על תוצאות הבחירות המוניציפאליות, עד לשעה 7 בערב באו בחיפה לקלפיות 18% מכלל הבוחרים, והיתר, כלומר עוד 5% חמקו בחשכה להצביע. סה"כ 23% מכלל המצביעים בעיר השלישית בגודלה בארץ. ככה חיפה התקרבה לגובה ים המלח בהפגנת האכפתיות הלוקאלית. יו"ר וועדת הבחירות, עו"ד אדם פיש, מצוטט כאומר כי התקשורת המקומית גרמה לאדישות בציבור לאחר שהכתירה את יהב בסקרים שפרסמה. וראש העיר יונה יהב הוסיף: "מזה פחדתי." הנה יש טוסיק להרביץ עליו: התקשורת. אני הרי לא מצטיין בדרך כלל בהמטרת שבחים עליה, אך במקרה זה הטיעון ממש מקומם, שלא לדבר על היותו מגוחך. מה היה קורה אילו התקשורת הייתה מנבאת כישלון ליהב - הא? מה היה אומר עו"ד יונה יהב - יהב היה אומר כי התקשורת היא נגדו כי "מזה פחדתי".

בביקורי האחרון בחיפה שאלתי את עצמי מה כאן לא בסדר בעיר המקסימה הזאת. אתה מסתכל עליה ממעלה הכרמל, וטיילת הפנוראמה מצדיקה את שמה. אתה רואה את כול המפרץ, מלאכת מחשבת טבעית של פסיפס שמדורג עד לחוף הים. בלילה העיר נראית כמו מחרוזת של בדולח בוהק, כאשר האוניות בים מוסיפות זוהר משלהם. אתה מתבונן עליה מלמטה ואתה רואה קולאז' של פירמידה צבעונית מודרנית. אבל מה קורה באמצע, בראש וראשונה במרכז מה שנקרא "הדר הכרמל", בוואדי ניסנאס, בעיר התחתית שהייתה שוקקת חיים בתקופת המנדט, וגם בתקופתו של אבא חושי. כיום חיפה עורכת פסטיבל בינלאומי של סרטים, ומשחקת בנדמה לי, שיש לה שדרות סאנסט בלוס אנג'לס ומרצפת מדרכות בכוכבים. והעיר לא זוהרת.

שכיית החמדה של חיפה, הם הגנים הבהאיים, אשר זכו בהכרת אונסקו בייחודם, ובאחרונה נמסר כי כיפת הזהב של המקדש שדהתה תצופה מחדש.אבל לטעמי הם חנוטים מדי. בניגוד, למשל, לגניי ארמון אלהאמברה, בגרנדה שבדרום ספרד, או "גניי בוצ'ארד" ליד העיר ויקטוריה במערב קנדה. אילו מיקמו את הגן היפה במורדות הדרומיים של הכרמל, הם יכלו לנשום יותר.אבל זאת הערת אגב. גם סידוריי הכניסה הם מסורבלים קצת .ממוסגרים כמו תמונה. תיירים שנמצאים במלונות שעל ההר, יכולים להיכנס בשער העליון רק בקבוצות. כיחידים עליהם לרדת למטה.אבל זהו מתחם מטופח, בניגוד לאזורים אחרים בחיפה שמוזנחים או לא מטופחים כפי שמתבקש מן הטופוגרפיה הייחודית של העיר..

הוד רוממותה.
הטופוגרפיה של חיפה מגוונת - שטחה של העיר משתרע על פני אזורים מישוריים לאורך חוף הים התיכון (חלקם שטחים שיובשו מהים), על שיפוליו הצפוניים והמערביים של הר הכרמל וכן על שטחים נרחבים בפסגות ההר עצמו. לגיוון הטופוגרפי הזה מצטרף גם מפרץ חיפה שהעיר יושבת לדרומו .הטופוגרפיה של העיר ייחודית,כאמור, בשל הסמיכות בין הר וחוף הים התיכון. המפרץ שלחופו היא שוכנת הינו המפרץ הטבעי היחיד לאורך חוף הים התיכון הישראלי. בפינה הצפון-מערבית נושק הכרמל לים, באזור הידוע כ"ראש הכרמל" הגובל במים משלושת עבריו והינו ייחודי מבחינה אקולוגית. בקצה הדרום-מערבי משתרע פארק הכרמל, מהריאות הירוקות הגדולות של מדינת ישראל. מכאן שיש לה לעיר הזאת כול הנתונים שיש ל"חוף התכלת"המפורסם של צרפת. יש לה חוף יפה, יש לה ה Massif Central"" בדמות הכרמל, אף שהכרמל - ירכיו רכות יותר מן ה"מאסיף" הצרפתי, והוא גם בחלקו הגדול מיוער. יתרון נוסף.
אבל יש בה, בחיפה, עוד משהו שאין ב"חוף התכלת" של הריוויירה הצרפתית. יש לה עבר מפואר. עוד מראשית ימיה - במאה ה-3 לפנה"ס - הייתה חיפה עיר נמל. שלטונות המנדט הבריטי הפכו את חיפה לבסיסם המרכזי במזרח התיכון. לפרק זמן קצר בשנות השלושים של המאה העשרים חיפה הייתה גדולה אף יותר מתל אביב. חיפה גדלה ושינתה פניה, בעיקר בתחום הדמוגראפי. עיקר הגידול באוכלוסייה היהודית באותן שנים נבע מהעלייה הרביעית והעלייה החמישית, שאנשיהן העדיפו להתיישב בערים הגדולות בארץ ישראל ובהן תל אביב, ירושלים וחיפה. הנמל שימש מקור פרנסה ליהודים רבים אשר התיישבו בעיר והקימו את היישובים הסמוכים לה בשנות ה-.30
ערב קום המדינה בשנת 1948, התגוררו בחיפה לבדה כ-80,000 יהודים. היהודים ישבו בעיקר בשכונות החדשות - "הדר הכרמל", "אחוזה", "נווה שאנן" ו"כרמל מרכזי". ערביי חיפה ישבו ברובם בעיר התחתית בשכונות חליסה, ואדי סאליב וואדי ניסנאס. הצירים המרכזיים היו דרך המלכים (היום רחוב העצמאות), רחוב המלך ג'ורג' (היום שדרות המגינים / הפלי"ם), דרך ההר (שעם קום המדינה הפכה לשדרות האו"ם וב-1975 שונה שוב שמה לשדרות הציונות) ודרכי השיט והרכבות. היה זה תור הזהב של חיפה בזמן החדש.

לאחר קום המדינה.חיפה התרחבה באוכלוסייתה ובשטחה עם העלייה ההמונית של תחילת שנות ה-50. לאורך השנים היא שמרה על מעמדה כעיר השלישית בגודלה בישראל.בשנת 1959 פרצו בעיר התחתית מהומות שכונו בעיתונות מהומות ואדי סאליב. עולים יהודיים ממרוקו ששוכנו בשכונת ואדי סאליב, שנודעה כשכונת מצוקה, התרעמו על כך שעולים אשכנזים זוכים ליחס מועדף לכאורה לעומת העולים המזרחים. המהומות בואדי סאליב הפכו לימים לסמל של השסע העדתי בחברה הישראלית.ב-1959 גם נחנכה הכרמלית - הרכבת התחתית של חיפה (היחידה בישראל).ב-1963 הוקמה שלוחה אקדמית בחיפה בחסות משותפת של האוניברסיטה העברית בירושלים ועיריית חיפה. בשנת 1972 זכתה השלוחה להכרה כאוניברסיטת חיפה והושלם הקמפוס בדרום הכרמל שבמרכזו מגדל אשכול, שבמשך עשרות שנים היה המגדל הגבוה בעיר.בשנות ה-90 נבנו בחיפה שלושה מרכזי קניות גדולים - קניון לב המפרץ, קניון חיפה, וה"גרנד קניון". - בנוסף, הוקמו הטראסות בגנים הבהאיים במרכז הבהאי העולמי והמושבה הגרמנית חודשה. שני אלה מהווים כיום מרכז תיירותי.( מתוך ויקיפדיה, עיתונים,אנציקלופדיה עברית ומקורות אחרים) אז מדוע היא נשארה מאחור. מדוע תושביה נואשו עד כדי כך ש-77% מכלל תושביה לא טרחו ללכת לקלפי.
התושבים.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון ליוני 2008, יש בחיפה 265,200 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.2%‏. רוב תושבי חיפה הם יהודים. העיר מדורגת גבוה-בינוני (7 מתוך 10) בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת תשס"ו (2005/2006) היה% 65.2. השכר הממוצע של השכירים בשנת 2005 היה 7,007 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,324 ש"ח).חיפה קלטה את החלק היחסי הגדול ביותר, מבין הערים הגדולות בישראל, של ההגירה מחבר המדינות לאחר התפרקות ברית-המועצות בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20. נכון לשנת 2007, מונים יוצאי חבר העמים% 24.5 (רבע) מאוכלוסיית חיפה, והם מתרכזים בשכונת יזרעאליה שבנווה שאנן, בקריית שפרינצק במערב העיר, ברובע הדר-הכרמל, בקריית חיים המערבית וכן בשכונות נוספות. בתל-עמל, הסמוכה לחליסה, מהווים יוצאי חבר המדינות 60% מכלל התושבים, ובחלקים של הדר הכרמל השיעור דומה. בהדר אלה הן יותר משפחות צעירות, כאשר בתל-עמל ומזרח-העיר יותר קשישים. העולים שינו את פניה של העיר במרוצת שני העשורים מאז באו אליה לראשונה. רבים מהשלטים והפרסומים העירוניים והממשלתיים, כמו גם אלה של העסקים הפרטיים ברחבי העיר, נכתבים כיום בשפה הרוסית לצד עברית.( השאלה היא האם שינו אותה לטובה- צ.ג)
המיעוט השני בגודלו בחיפה הוא המיעוט הערבי - ערביי חיפה מונים מעט פחות מ- 10% ומרביתם נוצרים המשתייכים למגוון רחב של זרמים, מקצתם ייחודיים לעיר חיפה כדוגמת הכנסייה המרוניטית והמסדר הכרמליתי לצד כנסיות אורתודוקסיות ואחרות. עם זאת, ככלל, יחסם לחיים של תושבי חיפה הערבים הוא חילוני, הן נוצרים והן מוסלמים; הם משכילים ומבוססים בהשוואה לערבים במקומות אחרים בישראל, ושילובם בחברה החיפנית נחשב טוב, מה שהוליד את הגדרתה המסורתית של חיפה כ"עיר של דו-קיום". תושביה הערביים של חיפה מתרכזים בשכונות העיר התחתית בעיקר: ואדי ניסנאס והמושבה הגרמנית במערב (נוצרים), וחליסה במזרח (מוסלמים). חיפה היא עיר של סובלנות, גם בין יהודים לערבים וגם בין חילונים לדתיים.
נומי נומי,חיפה חמדתי.
אולי תופתעו כפי שאני הופתעתי שמספר השכונות בחיפה הוא 30 בקרוב, משהו בדומה לירושלים, רובן וותיקות, אך יש גם חדשות. השכונות שינו צורה לעתים באופן דרמטי. האוכלוסייה הוותיקה של "הדר הכרמל" פינתה מקומה לעולים בעיקר מקרב יוצאי חבר העמים,כפי שצוין, אשר הביאו אתם את תרבותם. גם משפחות ערביות עברו להדר.העיר התחתית, אשר הייתה אמנם מאוכלסת ערבים, אך הייתה בה אווירה קוסמופוליטית, היא ערבית באופייה. זה אמור גם לגבי שכונת וואדי ניסנאס אשר כמעט חוצה את מרכז העיר לרוחבו. ההרכב הדמוגראפי הזה הוא אולי סימטרי להרכב הטופוגראפי המגוון .אבל יש שוני גדול בין השניים. הרים וגאיות זקוקים לקצת טיפוח ובעיקר שלא יהרסו אותם. אוכלוסיה- זה עניין אחר.לחיפה יש שלוחה חשובה שיש בה חיוב ושלילה. המפרץ. בו ממקמים חלק נכבד ממפעלי התשתית הגדולים במדינה, ובראשם בתי הזיקוק, מפעלים פטרוכימיים, תעשיה מפותחת ואלה הם מקור פרנסה לתושבי העיר.אולם הקוץ שבאליה הוא שמפעלים אלה הם מזהמים גדולים.
בפנל שנערך לפני הבחירות האחרונות אמר מועמד הירוקים,שמואל גלבהארט, כי קיים פער רב בין הפוטנציאל של העיר לבין המצוי שלה. כמובן שהוא דיבר גם על מפעלי המפרץ שמזהמים את הסביבה, אבל זה עניין לאומי יותר מאשר מוניציפאלי. ראש העיר, הקודם והנבחר- יונה יהב, מסר בסיפוק שזאת פעם הראשונה אחרי 17 שנה שאין נטישה ויש עלייה בחצי אחוז. בפנל שנערך לפני הבחירות השתבח ראש העיר שחיפה היא הבירה האוניברסיטאית של מדינת ישראל, העיר התחתית הפכה לקמפוס אוניברסיטאי חדש,חיפה הופכת לבירת הביו-טק. חיפה הושמה על מפת התיירות ועוד כהנה וכהנה.אחרים לא היו שותפים לדברי קילוסין אלה. אמרו כי תיירות לא אוהבת זיהומים, כי חיפה רחוקה מלהיות ,"ירוקה" , כי הביטחון האישי בחיפה ירוד וכי תושבים בשכונת דניה נאלצים לשכור שומרים כדי שבתיהם לא ייפרצו במהלך היעדרותם. גם בנושא התחבורה העניינים לוקים .במכתב למערכת "הארץ" מיום 24.11 מתלוננת החיפאית רחל צמרת כי "בלי תחבורה בעיר אין לעיר חיים.התחבורה מתנהלת לפי איזו תיאוריה שלמי שאין ברשותו רכב פרטי מגיע עונש.לשם נסיעה של חמש דקות עליו להחליף אוטובוס ושוב לחכות, וכך לבזבז שעה בדרכים"
אשר לזיהום הסביבתי אביא כאן קטע מדיון שנערך בוועדת הפנים של הכנסת, נכון יותר בתת ועדה, העלה ח"כ דב חנין ( שהיה מועמד לראשות עיריית תל אביב) את הצעת ההחלטה הבאה:"1.הכנסת מביעה את דאגתה נוכח התמונה הקשה של סיכונים סביבתיים לחיים ולבריאות הקיימים סביב מפרץ חיפה. 2. ריכוז המפעלים והחומרים המסוכנים במפרץ חיפה פוגע בבריאותם ובחייהם של תושבי הסביבה ועלול להביא לאסון במצב של מלחמה, רעידת אדמה או תאונה. ספק גדול אם תתאפשר התרעה מספקת מפני אסון כזה ואם יתאפשר מיגון מספק של החומרים והמפעלים או פינוי שלהם בזמן אמת. 3. הכנסת קוראת לבדיקה בלתי תלויה של הסיכונים הסביבתיים באזור המפרץ ולקביעת מדיניות לאומית כוללת בנושא, כולל הוצאת חומרים ומפעלים מסוכנים מהאזור, ככל שיידרש. 4. הכנסת תמשיך לעקוב גם באמצעות ועדת הפנים ואיכות הסביבה שלה אחרי ביצוע החלטה זו". ההצעה התקבלה. ,( דברי הכנסת 18.10.2006 ) מאז לא נעשה הרבה. אבל גורמים אלה אולי מסבירים, בחלקם, מדוע חיפה לא גדלה משמעותית ובמשך שנים הייתה בה נשירה.
לסיכום. חיפה היא עיר מקסימה. במעלה הכרמל חי הוגה וסופר, א.ב.יהושוע. למטה ,בוואדי ניסנאס- קבע את מגוריו הסופר וההוגה ,סמי מיכאל. בין לבין מרחפת ציפור שיר בשם אפי נצר, פזמונאי, מלחין לחנים נעימי לאוזן, יש לה בית הגפן, יש לה מפעלי חינוך, תרבות ואומנות, יש בה פסטיבלים ויש, חלילה מלפסוח -מכבי חיפה. אז מה עוד תבקשי מאיתנו מכורה, ולמה ומדוע העיר מנמנמת.היכן הנסיך שיעורר אותה. התושבים, רק רבע מהם, לא בחרו לה נסיך. השאר נמו גם הם.
.

צבי גיל הוא עיתונאי וסופר. מילא תפקידים בכירים ברדיו ובטלוויזיה במסגרת רשות השידור. הוא עוסק בפרוייקטים שנוגעים לתקומה של ניצולי השואה והתפקיד שהם מילאו בהקמת המדינה ובביסוסה.
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב