דת ואמונות תפלות בחברה הבדואית
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

דת ואמונות תפלות בחברה הבדואית 

מאת    [ 12/03/2006 ]
מילים במאמר: 1345   [ נצפה 15038 פעמים ]

 
 
דת ואמונות תפלות בחברה הבדואית
לגבי החברה הבדואית מבחינת דת ואמונות, רווחת הדעה שהם אינם דתיים, אינם מוסלמים טובים ואינם מקיימי מצוות דת כראוי. אמנם, הדעה הזאת היא דעה מוטעית והכללה אינה מבוססת. התומכים בדעה הזאת מסתמכים על דבר היות הבדואים לא מרבים ללכת למסגדים ולא מקיימים את כל הצומות ולא עורכים טקסיהם ובמיוחד החתונות על פי ההלכה המוסלמית.
רבים גם מתומכי הדעה הזאת מביאים דברי הקוראן על הבדואים ש"ה?ב??ד?ו?אים ה?ינ?ם ה?כ?ו?פ?ר?ים ו?ה?צ?בו?ע?ים ה?ג?דו?ל?ים ב??יו?ת?ר" (קוראן:9/97), כעדות על היותם אינם דתיים ולא מוסלמים טובים. באיסלאם האורטדוכסי קיימות ספקות אם מדובר באותה קבוצה או אפילו מתכוונים לה, כך, הציטוט אינו מבוסס כל עוד הייחוס לא ודאי ולא מאומת על ידי פרשנות הקוראן.
אמנם, הבדואים מוקירים את דת האיסלאם ומאמינים בה ומזדהים איתה, אבל היא איננה הדת היחידה שבה הם מאמינים. לצד חוקי האיסלאם קיימות מערכות של אמונות נוספות. מערכות אלו הן עתיקות יומין והן המעניקות לבדואי שלוות נפש ויכולת להתמודד עם סביבה אכזרית (עיני, 1986; פואל, 1976).
הבדואים מקיימים את דת האיסלאם "לפי דפוסים אופייניים להם, הבדואים מקפידים על קיום המצוות, אך רבים מהם חדורי אמונות, שהן מזיגה של דת עם אמונות תפלות ועם פולחן" (בן דוד, 1981).
הדת אצל הבדואים מקבלת אורח אישי של קיום מצוות אבל לא כתיקונן וזה בהשפעת אורח חייהם המיוחד, הן בנדידה והן בפיזור בשטח ובגלל הבורות בידיעת אותן מצוות ובהבנתן. רמת הדתיות אצל הבדואים תואמת אורח חייהם שבו נעדרות האפשריות לבניית מבני דת ותואמת גם חברה אנאלפאביתית. הבדואים מאמינים בחמשת עיקרי דת האיסלאם ומקיימים אותם בצורה התואמת יכולתם ואמונתם בכוחות הטבעיים והעל טבעיים.
הם מאמינים באלוהים ובנביא מוחמד (עתו"ש), אמונה מקבילה ל"ש?ה?אד?ה" בדת האיסלאם, אבל "הם תופשים את אלוהים כמושג בלתי נתפס במוח האנושי, ולכן הם נזקקים לאמצעים מוחשיים לצורך תיווך בינם לבין האלוהים. האמצעים הללו מהווים מערכות שלמות של אמונות" (בן דוד, 1981).
מצב האמונה באמצעים הללו יוצר דואליות בחיי הדת אצלם. קרי אמונה באל אחד ואמונה בפולחנים ואמונות בעלי אופי מגי שלפעמים נוגדים את עקרונות הדת.
התפילה אצל הבדואים היא תפילת יחיד , אפילו היו רבים, וזה בהשפעת בורותם, ואין בהם משכיל שיכול להנהיג ולנהל תפילה בציבור, במקרים מסויימים כשנמצא בחור שיכול לנהל תפילה הם מקיימים תפילה כזאת אבל רק במסיבות שבהן הרבה מתפללים כמו: חתונות, הלוויות מתים, חגים וכו'...
צום הרמדן שהוא עיקר חשוב בדת האיסלאם קיים, גם, אצל הבדואים ובו חל איסור מוחלט על אכילה, שתייה ועישון. תנאי החיים במדבר מקשים מאוד על הבדואים בצום לכן אין הקפדה מוחלטת על הצום. רבים מהם מסתמכים על ההיתר שמאפשר האיסלאם לאלה שלא יכולים ומחייב אותם להחזיר צום בחודשים אחרים מהשנה אבל גם רבים מהם לא מחזירים צום.
הצדקה, שהיא מעין מצווה חשובה ועיקר מוסלמי חשוב, מקיימים הבדואים אבל לא מפני שזו מצווה דתית אלא מפני שהם בטבעם עוזרים לזולת ואין ביניהם עני שסובל מעוני זמן רב כי חובתם לעזור לו מחמת קירבה משפחתית, חמולתית או שבטית.
עליה לרגל למכה, המצווה הזאת מקיימים אחדים מהבדואים. הם אינם מקפידים על קיומה בהשפעת קשיי הנסיעה למכה ובהשפעת חוסר המודעות למצווה הזאת. כך, דבר עלייה לרגל מקיימים האדוקים בדתם ולרוב הזקנים בשבט.
הבדואים מקיימים, גם עיקרי אמונה מוסלמים חשובים אחרים, אבל, כזכור, בהתאמה לאורח חייהם המיוחד. עיקרים אלו כמו: איסור משקאות חריפים, אכילת בשר חזיר ומנהג ברית המילה המקובל על כל הבדואים מבלי להגבילו בגיל מסוים (לוי, 1987).
הבדואים מתקשים בהרבה מקרים להפריד בין אמונה דתית ומנהגים בדואים שמקיימים בחייהם, לכן ברוב המקרים העיקר הדתי נהפך, כאילו, למנהג והם מקפידים על קיומו. עיקרי הדת שאינם סותרים את מנהגיהם הם מקיימים ברצון ובשמחה אבל אלה שסותרים את המנהגים שלהם, לפעמים, לא נרתעים מלדחותם על מנת לשמור על מנהגיהם.
ההקפדה על קיום מצוות הדת אצל הבדואים קשורה לגילם. הדת נתפסת אצלם כעניין של זקנים בלבד לכן אין הצערים ובעיקר אלה שהתנסו במגעים עם העולם החיצוני דואגים לקיים מצוות והזקנים אינם קוראים להם לקיים מצוות. כך, לא פעם, למשל, שבמפגשים גדולים מתקיימת תפילה בציבור ומקיימים אותה הזקנים בלבד וכל הצעירים עומדים בצד ומסתכלים ללא שום מחשבה להצטרף (לוי, 1987; בן דוד, 1981).
רבים גם מצעירי הבדואים קושרים את קיום מצוות הדת למסורתיים ושמרנים בלבד. לכן אי-קיום מצוות מראה ומעיד על מין מודרנזציה מסוימת.
צום הרמדן גם נתפס אצל צעירים כאל מצווה המגבילה את חופשיותם, לכן היא נדחית מכל וכל.
קיום המצוות גם קשור למין האדם, למשל, האישה הבדואית פטורה מתפילה ביחיד ובציבור אבל חלק קטן מנשות הבדואים מקיימות תפילה ובמיוחד הזקנות.
הבדואי שחי במדבר, בפיזור שטח ענק נמצא במאבק מתמיד עם הטבע, הוא חשוף לתנאי מזג האוויר הקשים ביותר, פעם הוא סובל מבצורת ופעם משטפונות. הינו חשוף גם לחיות הבר, והתקפות הזאבים והצבועים וגם חשוף להכשות נחשים ועקיצות עקרבים. הוא במאבקו המתמיד הזה סובל הרבה אבל הוא אינו מוותר על אורח חיים כזה, כי הוא רואה בו מעין גזירה דטרמנסטית.
הדבר הזה פ??ת?ח אצל הבדואי מין מערכת אמונות בקיום פולחנים פגאניים, שהם נותנים לו הנאה וסיפוק מידי בנוסף לפתרון בעיותיו הדחופות הנובעות מפגעי טבע.
האמונה החזקה מבין קובץ האמונות , שהבדואי מאמין בהם היא אמונה בגורל וזאת אמונה שבה מנסה הבדואי להתמודד עם מצבו הקשה, לכן הוא, כאילו, משלה את עצמו כי מה שקרה צריך לקרות ואין להימנע ממנו.
במקרים שבהם הבדואים מפחדים ממאורעות רעים הם לא מסתפקים באמונה בגורל, לכן הם מקדמים פני הרע בדבר טוב שעושים וזה מין התפייסות עם האל כי הם מאמינים שהאל לא מעניש את הטובים המכבדים אותו והמפחדים ממנו (עיני, 1986).
ההתפייסות נעשית על ידי זכרים לאל ובקשות עזרתו ולפעמים מניפים מין דגל לבן כסימן להתפייסות.
הבדואים אינם יכולים לתפוס את מושג האלוהים האבסטרקטי, לכן מחפשים מהשהוא מוחשי יותר לתווך ביניהם לבין האלוהים ופה הם מאמינים בקברי קדושים וב"א?ו?ל?י?אא" או "צ?'אל?ח?ין" (קדושים מקומיים).
פנייתו של הבדואי לקברי קדושים היא גזירת המציאות המדברית המחייבת מציאת "מוסד שיהיה כתובת לצרכיהם הפולחניים והמשאלות האישיות והחברתיות בתחום הסיעוד האישי, הנפשי והפיסי" (עיני, 1986).
אמונות הבדואי ברוח הקדוש המת היא בלתי מסוייגת כי הם מאמינים שרוח הקדוש חוזרת אחרי מותו ופועלת כמושיעה ומסייעת ומנחמת, לכן הם פונים אליה בשעת צרתם ומחלתם (בן דוד, 1981).
הבדואים מאמינים בעצמים ומייחסים להם כוח אדיר וכוח עליון, הכוונה לעצמים הנראים בעיניהם גדולים או אדירים כמו, למשל, הר גבוה, ים, וכו'...
הם מייחסים לים קדושה ולדעתם הינו בעל מהות אלוהית, ובכוחו להביא ברכה לאדם וברצונו הוא יכול להשפיע על מהלך חיי האדם. לכן הוא מעין מלאך, בעיניהם, ובעל כוח טבעי.
הבדואים ייחסו גם להרים גבוהים אותו סוג של כוח על טבעי ופחדו מהם. כך, לרגלי אותם הרים הם ערכו טקסי אמונתם ולפעמים הקריבו קורבנותיהם. סוג אמונה אחר הוא האמונה בשדים וברוחות רעים. הם מאמינים כי בן אדם בטבעו טוב וחייו יעברו כחיי צדק ויושר אבל הוא נתון להשפעת הכוחות העל טבעיים והשדים. הבדואי נותן לכוחות הללו שמות ומאמין בארגון היררכי שלהם.
השדים בשביל הבדואים הם האוביקט אליו הם מייחסים את כל הרע שבחייהם (לוי, 1987).
מלבד האמונה בשדים, הבדואים מאמינים בקיום מפלצות ענקיות.
המפלצות הללו מסתתרות במקומות מחבואים בהרים, אורבות לאנשים ופוגעות בהם. המפלצות הללו מופיעות בדמויות נשים ולרוב אורבות לצעירים. בנוסף לכל מרכיבי אמונתו של הבדואי הן הלקוחות מהאיסלאם והן הלקוחות מהעולם הפגאני, הוא גם מקיים מצוות חשובות בעיניו ומקיימן מגיע עד לדרגת קדושה. רוב הבדואים מאמינים כי לקיים את המצוות הללו יותר חשוב מלקיים מצוות האיסלאם. המצוות הן קובץ של מנהגים בדואים שקיימים בחייהם כמו: העזרה לזולת, איסור יחסי מין מחוץ לנישואין, איסור הלשנה ואיסור דברי רכילויות (לוי, 1987).
למרות הקמת מסגדים (מבני פח צנועים) במרוצת הזמן, אלא שמצוות הדת נתפסו כעניין של זקנים, כמעט עד 1979, עת "א?ל?ס?ח?ו??ה א?ל? א?ס?ל?אמ??י?י?ה" (התעוררות המוסלמים) עקב המהפכה האיראנית.
אנשי "ד?ע?ו??ה" (הטפה) מהגדה ומעזה התחילו לחדור ולהטיף לדת על מנת להחזיר את המוסלמים לדת (רכס, 1987). מאז השתנו פני הדברים; מספר המתפללים בקרב הצעירים עלה ונבנו עוד מסגדים, צעירים בדואים השתתפו בפעילויות מוסלמיות מחוץ לתחום מגורי שבטיהם, כמו: מפגשים גדולים של התנועה האיסלאמית, הפגנות, ימי עיון והרצאות.
חלק מצעירי הבדואים גם נהיו חברים בעמותות אזוריות, כמו עמותת הצדקה האזורית של התנועה האיסלאמית "א?ג?את?'ה".
עתון התנועה האיסלאמית "ס?ו?ט? א?ל?-ח?אק ו??אל?-חו?ר?י?י?ה" הופץ במסגדי הבדואים, בכל יום ששי בכמויות גדולות. אחדים מבני הבדואים נמנו על מנהיגי התנועה.
מספר העולים לרגל למכה בסעודיה עלה מדי שנה, מספר הנשים הלבושות לבוש איסלאמי מסורתי, גם עלה, נפתחו גני טרום חובה כמעט ברוב הישובים והוקמו בכמה ישובים ספריות מוסלמיות, לרוב במבני המסגדים.


רשימת מקורות:
1.הקוראן
2.בן דוד, י. 1981. שבט בדואי בצל המנזר-ג'בליה. י"ם.
3.עיני, י. 1986. הבדואים. באר שבע.
4.פואל, ס. 1976. הבדואים הערבים והתפתחותם. קהיר.
5.לוי, ש. 1987. הבדואים במדבר סיני. י"ם.
6.רכס, א. 1993. המיעוט הערבי בישראל בין קומוניזם ללאומיות ערבית. ת"א: מרכז משה דיין.
ד"ר מוסא חוג'יראת
תחום התמחות: פסיכולוגיה חברתית
תחום התעניינות: זהות, חברה, ערכים
תחום עיסוק: הוראה והרצאות
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב