צדק מאחה - גישור בין פוגע לנפגע כבסיס להצלחתו של ההליך הפלילי 

מאמר זה ידון בטיבו ומהותו של הליך המכונה "צדק מאחה" הננקט לעיתים במסגרת ההליך הפלילי . המאמר ימחיש כיצד שימוש מושכל בהליך הנ"ל יכול להוביל להצלחתו של ההליך הפלילי הן במישור האישי - חברתי (של הנאשם ושל המתלונן הנוטלים חלק בהליך הנ"ל) והן במישור התוצאתי והאופן שבו מסתיים ההליך הפלילי.

א. צדק מאחה, מטרותיו והעקרונות עליהם הוא מבוסס

בתמצית, "צדק מאחה" הוא שמה של אסכולה המציעה זווית ראיה ייחודית על המעשה הפלילי ועל התגובה הראויה לו. הגישה מציעה להתייחס אל ההתנהגות הפלילית כאל התנהגות היוצרת ניגוד עניינים חריף בין מבצע העבירה לבין הנפגע ממנה ומחוללת ביניהם סכסוך שתוצאותיו הן פגיעות בנפגע העבירה, בקהילה ואף במבצע העבירה עצמו.
מטרת הצדק המאחה היא להוביל לאיחוי הפגיעות שנגרמו כתוצאה מהמעשה הפלילי. איחוי הפגיעות מתרחש באמצעות תהליכים, שנועדו ליישב את הסכסוך בין נפגע העבירה למבצע העבירה באופן הנותן מענה מיטבי למכלול הפגיעות ולצרכים שנוצרו עקב המעשה הפלילי
דוגמא לתהליך מעין זה הוא גישור המתבצע בין הפוגע לנפגע המהווה מפגש מרצון בין נפגע ופוגע לצורך דיון בנושא הפגיעות ובנושאים הנובעים מהמעשה הפלילי במטרה להגיע להסכם. העקרונות עליהם מבוסס תהליך הגישור הנם: התייחסות ומן דגש לצרכי הנפגע, מתן מקום ל"קולו" של הנפגע בהליך הפלילי, ראיית הפוגע כאחראי למעשיו, חתירה לתיקון נזקים חומריים ואיחוי פגיעות שנגרמו לנפגע מהמעשה הפלילי, מתן הזדמנות לפוגע להשתקם ולהשתלב בקהילה.

ב. "צדק מאחה" במבחן המעשה

קיומו של הליך מוצלח של צדק מאחה מגלם בחובו יתרונות רבים במישור האישי -חברתי ובמישור התוצאתי של ההליך הפלילי. יחד עם זאת, חשוב להדגיש כבר עתה כי ההליך הנ"ל לא נועד להשגת יתרון טקטי בהליך הפלילי או ניסיון להמתיק את בעונש. גישה מעין זו נדונה מראש לכישלון. מטרתו של ההליך היא בראש ובראשונה מטרה חברתית ומוסרית, שתכליתה להוביל לאיחוי הפגיעות שנגרמו כתוצאה מהמעשה הפלילי באמצעות מפגש מרצון (כנה ואמיתי) בין הפוגע לנפגע. התוצאה הנלווית הנובעת משימוש מושכל בהליך הנ"ל יכולה להוביל לסיום מיטבי של ההליך הפלילי ולהצלחתו כפי שאירע בעניינו של פלוני אשר יוצג על ידי כותב המאמר (ת"פ (ירושלים) 4713/02 - מדינת ישראל נ' פלוני. תק-של 2005(2), 22531.)

בשנת 2002 הוגש נגד פלוני כתב אישום המאשים אותו בכך שתקף את הגב' כהן, בכך שדחף אותה ולאחר שנפלה ארצה גנב את תיקה. כתוצאה מן הנפילה נגרמו לגב' כהן שפשופים בידיים וברגלים.

בישיבה הראשונה בתיק זה הודה פלוני מבלי שהיה מיוצג בישיבה זו בכל עובדות כתב האישום ואמר:

"בתקופה ההיא הייתי עמוק בתוך ההירואין, שימוש מסיבי של הירואין. הייתי צריך את הכסף בשביל סמים. טיפלתי בעצמי.....כבר שמונה חדשים אני נקי מסמים. נמצא בטיפול, גם בטיפול משפחתי".

לאחר הדיון הנ"ל, החל כותב המאמר לייצג את פלוני מה שהוביל באופן מיידי להעמקת הקשר בין פלוני לבין שירות המבחן. בהמשך ונוכח עמדתו של פלוני התבקש שירות המבחן על ידי כותב המאמר לבחון אפשרות לקיים הליך של צדק מאחה בין פלוני לבין המתלוננת. שירות המבחן וגם המתלוננת נענו ליוזמה הנ"ל בחיוב.
ואכן, גולת הכותרת של הקשר בין פלוני לבין שרות המבחן באה לידי ביטוי בהליך גישור גפ"ן - פוגע נפגע שבוצע על ידי שרות המבחן על פי עקרונות הצדק המאחה. במסגרת זו הוכן פלוני לפגישה עם הנפגעת ונתן הסכמה מלאה לקיומה.
פלוני עבר תהליך גישור מוצלח עם הנפגעת דבר שהוביל בסופו של יום להקלה משמעותית ביותר בעונשו.

בעקבות הליך זה שננקט החליט בית המשפט השלום ללכת כברת דרך לקראת פלוני וגזר עליו עונש מקל ביותר של 200 שעות לתועלת הציבור בלבד . החלקים הרלוונטים בגזר הדין בעניינו של פלוני מדברים בעד עצמם וממחישים בצורה הטובה ביותר כיצד שימוש מושכל בהליך של צדק מאחה יכול להוביל לתוצאות רצויות הן במישור האישי של הנאשם והן באופן שבו מסתיים ההליך הפלילי. מפאת חשיבותם נביא את הדברים במלואם:

"אין חולק כי המעשים שעשה הנאשם חמורים ביותר. תקיפתה של אשה קשישה כדי לגנוב ממנה את התיק הוא מעשה שפל שרק אדם שהגיע לתהום תחתיות מסוגל לו.
הנאשם שלפני אכן היה באותה תהום. מתברר שהוא נפל אליה מכורח נסיבות אישיות ומשפחתיות קשות. מתברר גם - שבטרם הוחל בהליכים הפליליים נגדו התחיל לעלות ממנה,התמודד עם קשיים אופייניים והגיע למצב שבו היה מסוגל לשהות בחברת הנפגעת, לבקש את סליחתה, לפצות אותה כספית, להתמיד בכל ההליכים הטיפוליים ולקבל את ברכתו של שרות המבחן והמלצתו לאפשר לו להמשיך באופן בו הוא חי היום את חייו.
כמי שעוסקת בעניינים פליליים מגוונים מזה שלושה עשורים וככל הנראה מכל ההיבטים האפשריים והידועים - אני רואה במקרה הנידון הצלחה של ההליך הפלילי.
הצלחה זו היא בראש ובראשונה הצלחתו של הנאשם שעשה את כל הדרך בהתמדה, בנחישות וידע גם להתגבר על מעידות בדרך.
הצלחה זו היא הצלחתה של העובדת הסוציאלית מהיחידה לקידום נוער בעירית ירושלים... שעשתה את הדרך עם הנאשם עוד לפני שהתייצב בבית המשפט.
הצלחה זו היא הצלחתו של שרות המבחן שידע ללוות ולתפעל את הנאשם ולהתערב בכל סיטואציה שבה התערבותו ופיקוחו היו דרושים והביא להליך הגישור, שהוא בעיני אחד מהנדבכים החשובים ביותר של ההליך הפלילי. הקרבן לא נשכח. הוא לא היה סטטיסט בהצגה שמככבים בה הנאשם, מעשיו והאינטרס הציבורי, אלא גורם מרכזי, הראוי להתייחסות, לכבוד רגשותיו וזה שצריך לתקן את העוול שנעשה לו.
שנים הרבה היה קרבן העבירה צללית עמומה המלווה את ההליך הפלילי. דמות ערטילאית שה"אינטרס הציבורי" התיימר לדבר בשמו ולשקול את רצונותיו, מבלי כל התחשבות ממשית בעמדתו האמיתית. לעתים קרובות מדי נראה היה שהנאשם - ורק הוא - הוא לב לבו של ההליך הפלילי ורק הוא חשוב, על נסיבותיו ועל תוצאות ההליך כלפיו.
בהליך שלפני חזר הקרבן - הנפגעת ממעשיו של הנאשם - למקום הראוי לו, כפי שהיה הדבר במקורותינו, כפי שקורה עד היום בהליכי הסולחה היפים המקובלים אצל בני דת האיסלם.
התהליך הנפשי, שיש להניח שעובר על נאשם בהליך גישור כזה, נראה לי כהליך הטיפולי הקשה וגם המועיל ביותר להבטחת הימנעותו מביצוע עבירות בעתיד. יש לקוות כי כאלה הם פני הדברים, לפחות אצל מרבית האנשים, לרבות אלה בהם המועדים ונכשלים בביצוע עבירות.
בנסיבות אלה - בהתחשב במורכבות הנסיבות שהובילו את הנאשם למעשים שעשה ובהתחשב בכל קורותיו מאז החל בתהליך השיקום, כמפורט בתסקירים הרבים, בהתחשב בהליך הגישור ובכל דברי הנאשם לפני, בהזדמנויות השונות כמפורט - נראית בעיני עמדת שרות המבחן כנכונה יותר מזו של התביעה.
ודוק: בהתחשב בחומרת המעשים שעשה הנאשם - עמדתה הסופית של התביעה, לא זו בלבד שאינה מחמירה במיוחד, אלא היא אף על הצד המקל. זכור לי היטב -שהנאשם יכול היה להבין ממני, בתחילת הדרך וגם לאחר שהורחק מן הקהילה הטיפולית - שידי לא תרעד בשליחתו אל הכלא לתקופה ארוכה, כדי להרחיקו מן הציבור תוך הבעת סלידה ממעשיו. אולם נוכח כל מה שעבר על הנאשם - וכל מעשיו הטובים, בחסות הגורמים המטפלים, שרות המבחן ובית המשפט, יש מקום להושיט לו יד ולאמר לו "חזק ואמץ" והמשך בדרך הטובה.
המלצת שרות המבחן גם מותירה - על כל מקרה שנקוה שלא יקרה - את השליטה בידי בית המשפט, בין אם חלילה, ימעד הנאשם ובין אם לא יבצע את השרות לתועלת הציבור.
לפיכך ובהתאם לכל האמור אני דנה את הנאשם לאלה:
1. לתקופת מבחן לשנה מהיום. שרות המבחן יפקח על המשך הליכי הטיפול בנאשם ויסייע ככל שיידרש. כמו כן יעקוב אחר ביצוע ההסכם עם הנפגעת.
2. הנאשם יבצע של"צ בהיקף של 200 שעות ע"פ תכנית שתוגש ע"י שרות המבחן בתוך 15 יום מהיום.
בית המשפט מאחל לנאשם הצלחה ומודה לנפגעת ולכל הגורמים שליוו את הנאשם".

לסיכום, "צדק מאחה" הנו תהליך אישי וחברתי חשוב המגלם בחובו יתרונות עצומים. שימוש מושכל בהליך זה כפי שנעשה בעניינו של פלוני יכול להוביל לא רק לתוצאה אישית - חברתית צודקת ורצויה (הן לפוגע והן לנפגע העבירה) אלא גם להצלחתו של ההליך הפלילי ולסיומו בצורה הטובה ביותר האפשרית בנסיבות העניין.