להיות במיטבי, מה זה אומר?
האם הקלות נמצאת במצוינות...?
בעולם העבודה ובחייהם הפרטיים גברים ונשים מדווחים על שחיקה מוגברת מדוע? האם מקשרים תופעה זו לדברים הבאים? 1. לפעילות ארוכת טוות לאורך שנים האם היא מועילה ומסייעת?
2. לפעילות מתסכלת שאינה מתוגמלת על פי צפיותיהם האם עצרו ובחנו לעומק?
3. למסירות אין קץ הכוללת מעורבות רגשית, לאן היא מביאה אותם במערכות יחסים?
4. דרישות ולחצים בלתי נגמרים ניהול יומן שבועי בדגש מה נחוץ ומה דחוף.
בטרם נענה הבה נבחן דברים לעומקם
שלא במפתיע, לחצים אלו רק הולכים וגוברים, שעות העבודה מתארכות וכמות התחומים שהאדם מתבקש להשתתף בהם רק עולה. הידע הטכנולוגי הנדרש על מנת לתפקד בחייהם דורש התעדכנות שוטפת. אנשים לא מוותרים על תפקידים מסורתיים ומוסיפים לעצמם מטלות נוספות למען פיתוח ומימוש אישי. העולם המודרני מחייב למידה והתמחות, וכמו כן מתארכות שנות הפעילות. הסימפטומים של שחיקה באים לידי ביטוי בעייפות ללא סיבה נראית לעין, כאבים פיזיים ללא ממצאים פתולוגיים, ירידה בסבלנות ובזיכרון, פסיביות או אקטיביות יתר, תפיסת מציאות מעוותת, הומור שחור, האשמת הסביבה, תסכול וייאוש, ירידה בביטחון העצמי תחושת ייאוש ולבסוף אף ניתוק מהמציאות. כמובן שהסימפטומים מגיעים בשלבים ולא בבת אחת אשר מקיפים את כל מעגל החיים והסביבה בה אנו חיים.
תופעת השחיקה אינה מחויבת מציאות.
היא מופיעה עקב פער בין המקום המצוי למקום הרצוי ומתוך הפנטזיה לתפקוד בשטח. ניתן למנוע את התופעה ולהחליפה ברגש מספק של הנאה והתלהבות. שינוי זה יעשה על ידי סגנון תפקודי חדש שמקורו בשינוי המחשבה אשר יוביל לשינוי ברגש וכתוצאה מכך יתבטא בהתנהגות תואמת מציאות ומטרות.
השלב הראשון בשינוי יעשה בהתייחסות שונה למושג רוצה מול צריך. בעולם המודרני יש כללים ברורים מה צריך האדם. למרות ה"כאילו חופש בחירה" -אדם כבר בצעירותו מתבקש לעמוד בלוח זמנים הישגי, לבחור בן /בת זוג , להשתלב בעולם המקצועי, לבחור מקום מגורים וסגנון חיים, להשתייך לקוד חברתי, . הלחצים המופעלים על מהירות התהליך גורמים לאי התייחסות רצינית לרצון האמיתי של האדם. עקב כך, גם ה"חכמים" נופלים במלכודת של לבחור לא על פי הרצון האמיתי אלא על פי מה שנחשב כבסדר והשגיאה העיקרית היא שהרבה מאוד פעמים הבחירה נעשית על פי תחושת היכולת וויתור על הרצון האמיתי. לפיכך, לא במעט מקרים, בסביבות שנות ה 40 מגלה האדם שהגיע לצומת דרכים שבה מגלה חוסר משמעות ועניין בחייו.
במידה ואדם נמצא במקום שבו חלם להיות, ועדיין חש את תחושת הריקנות והקושי, אין ספק שהשגיאה היא בסגנון התפקוד על מחזורי הפעולה השונים המתחייבים מתחומי הפעילות.
כיוון שהקלות בתפקוד מושגת דווקא ע"י :
1. שימת דגש על כל הפרטים הקטנים של מחזור הפעולה.
2. הקפדה על השגת הצלחה בסיום מחזור הפעולה.
3. חזרה על מחזורי פעולה עד השגת הצלחה בסיום.
4. פתיחת מחזור פעולה נוסף של בקרה אישית על כל החלקים של מחזור הפעולה
. 5. מעבר מהיר בין מחזור פעולה אחד לשני , ללא הפסקות מרובות.
6. פתיחת יותר מחזורי פעולה מעשיים ופחות מחזורי פעולה רגשיים ומתסכלים כתוצאה מאי הצלחה ולהפוך כל "כישלון" להצלחה.
7. יציאה מאזור הנוחות לאזור האי נוחות לפעול ולעשות במסגרת השינוי הרצוי ועבודה מול הפער שנוצר. ומתוך רצון ושאיפה להיות אדם אחר בסיום תהליך השינוי.
כל זאת מוביל לאפקטיביות תפקודית. משמע, אדם עושה הרבה , משיג הרבה, עושה דברים במצוינות ואמונה עצמית, האינטראקציה בביצוע היא בינו לבין עצמו ללא התניה של סמכות מעליו. נוסיף כאן, כי הרמה הגבוהה ביותר של התפקוד נתפסת עבור האדם כ"משחק" ולא כ"עבודה". ההנאה ב"משחק" התפקודי טמונה בביצוע מושלם והקפדה על פרטים, מצב היוצר העמקה, עניין גובר והולך בעשייה – התמסרות לעשייה במקום רצון לסיים ולהיפטר יוצרת מוטיבציה ואתגר. מותר לציין כי הרצון להיפטר מהר ממשימות מוביל ל"חפיף" ביצועי. "אווירת החפיף אוכלת בנו בכל פה"... אמר יצחק רבין ז"ל.
בישראל אנשים שדואגים למושלמות בכל הפרטים הקטנים והגדולים בביצוע נחשבים, שלא בצדק, כ"כפייתיים". הם חווים ביקורת ועוינות מ"בינוניים" בסביבתם. הביטחון העצמי של האדם בנוי על הצלחותיו בכל תחומי החיים ועולה עקב סיום מטלות בצורה מושלמת המאפשרת הישג.
לאדם שלושה מצבי רגש: במיטבי, חרדה, ושעמום. בלתי ניתן להימנע מאזור החרדה. תחושת החרדה תופיע בכל פעם שאדם נמצא בתפקוד על מחזורי פעולה חדשים,בלחץ של זמן, לתפקד על כמה מחזורי פעולה שונים בו זמנית, ותלוי במחזור פעולה של אחר. הדרך היחידה להגיע לאזור רגש של מיטבי הינה לעשות את מחזור הפעולה שוב ושוב – עד להשגת מצוינות. החוכמה היא לדעת לקום מהר מכל נפילה,
תחושת ההישג תוביל לשמחה ויצירת אנרגיה מתחדשת ותזרים רמת אדרנלין מחודשים. אי הצלחה בביצוע מטלות תוביל אוטומטית לאזור השעמום, התסכול, לקיחת אחריות, והאשמת הסביבה שממנו אין מוצא.
כניסה לאזור זה, משמעותו, ביטול תחומים עבור האדם. כגון: "לא בא לי","אני לא אוהב את זה", "זה לא מתאים לאישיותי",משפטים מוכרים ואופייניים.
זהירות! לאנשים אלה יש השפעה רבה על חייכם.
איזור זה קולט את כל התפקידים שעסקנו בהם פעם אחת ולא השגנו בהם הצלחות והכרזנו עליהם כעל משעממים וחסרי עניין עבורנו. אדם שאי סיום מטלה אינה אופציה בשבילו, לא יגיע לאזור זה. בעצם מרחיב אופקים ודוחק את קירות היכולת שלו, למעשה, הוא מעלה את יכולתו לתפקד לאורך שנים רבות בתחומי פעילות מגוונים ומרתקים כל פעם מחדש. זהו האדם שאיתו כדאי לעשות דברים. זהו האדם שכדאי לחלוק חיים איתו, ובוודאי זהו האדם שמתאים לעבוד איתו, להעסיק אותו, לסמוך עליו וללמוד ממנו.
האם קיבלנו הדרכה לסגנון תפקוד זה? האם ראינו דוגמא אישית כזו? האם חונכנו לכך? האם זו התרבות הארגונית במקום בו אנחנו עובדים?האם הארגון בו אנו עובדים בשל לרמה זו של מצוינות? כל אילו הן שאלות שיש לתת עליהם את הדעת.
לסכום, שחיקה אינה אופציה אידיאלית . ניתן להשיג מצוינות תפקודית על ידי התנהלות נכונה על מחזורי הפעולה המעשיים ומניעת מחזורי פעולה רגשיים מתסכלים.ההנאה והקלות נמצאים וטמונים במצוינות, דבר הנרכש על ידי שינוי בהרגלים החלטות ופעולות.
ואכן זה הזמן.
בהצלחה!!
מזל כהן – מאמנת אישית
טלפון 052-3256604
Elmaz03@gmail.com
