מדור תכנוני מס ועצות מעשיות|: תכנון מס: הסכם הגבלת תחרות ככלי להפחתת מס בתגמול בכירים
דף הבית  >> 
 >> 
הרשם  |  התחבר
מאמרים

מדור תכנוני מס ועצות מעשיות|: תכנון מס: הסכם הגבלת תחרות ככלי להפחתת מס בתגמול בכירים 

מאת    [ 03/03/2006 ]
מילים במאמר: 1259   [ נצפה 4475 פעמים ]

 
 
הקדמה קבוע
במדור שלהלן נבקש להציג בפני המעיין עצות מעשיות ותכנוני מס אשר יש בהם בכדי לסייע בידי אנשי המקצוע להפחית ופעמים אף לאיין לחלוטין את נטל המס המוטל על כתפי לקוחותיהם. העצות ותכנוני המס שיינתנו במסגרת מדור זה יעסקו בכלל תחומי המיסוי דוגמת: מיסוי מקרקעין, מס הכנסה, מיסוי בינלאומי, מס ערך מוסף ומס בולים. במסגרת הרשימות השונות אותן נביא יושם דגש על הצד המעשי - פרקטי, מסיבה זו ננסה גם להביא מידי פעם "מכשירים פרקטיים" דוגמת טבלאות אשר יש בהן בכדי להקל על איש המקצוע בעבודת תכנון המס. הרעיונות אשר יובאו במסגרת מדור זה, בחלקם, אינם מוכרים כלל לאנשי המקצוע אחרים מוכרים מעט וחלק הינם ידועים ומפורסמים. מטרת מדור זה אינה רק לחדש אלא גם לאסוף, להציג ולהעלות את הדברים על הכתב ובכך להקל על איש המקצוע .
מבוא
ברשימה שלהלן נתמקד באחת הדרכים הנפוצות המשמשת ככלי לתכנון מס מקום בו מבקשים לתגמל בכירים הפורשים מתפקידם - הסכם הגבלת תחרות . יתר על כן, בואריציות שונות יכול תכנון מס זה לשמש כזרז לפרישה בפועל של אותם בכירים, תוך שמעתה הם הופכים ליועצים חיצוניים לחברה ממנה פרשו. בחלק מן המדורים הבאים נבחן היבטים נוספים של הסכם הגבלת אי תחרות (לדוגמא לעניין מע"מ) וכן דרכים נוספות של תגמול בכירים אשר יכול שישמשו ככלי להפחתת מס.
הסכם הגבלת תחרות:
לכל אדם ובכלל זה למנהל בחברה קיימת הזכות לפתוח עסק, לנהל עסקים ובכלל זה להתחרות בחברה בה הוא עובד בהווה או עבד בעבר.
זכות זו עולה לגדר "נכס" כהגדרתו בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה (להלן: הפקודה), אשר קובע כדלקמן:
""נכס" - כל רכוש, בין מקרקעין ובין מיטלטלין, וכן כל זכות או טובת הנאה ראויות או מוחזקות, והכל בין שהם בישראל ובין שהם מחוץ לישראל, למעט -
(1) מיטלטלין של יחיד המוחזקים על ידיו לשימושו האישי או לשימושם האישי של בני משפחתו או של בני-אדם התלויים בו;
(2) מלאי עסקי;
(3) זכות חזקה במקרקעין - בין שבדין ובין שביושר - המשמשים לצרכי מגורים ולא לשם השתכרות או ריווח;
(4) זכויות במקרקעין וזכויות באיגוד כמשמעותם בחוק מס שבח מקרקעין, תשכ"ג-1963, שעל מכירתם מוטל מס שבח או שהיה עשוי להיות מוטל אילולא הפטור לפי החוק האמור."
ויתורו של אדם על זכות הקנויה לו הינו מכר של זכות הונית וככזה המס עליו יהא 20% כמובן במקרה זה ללא תוספת של מיסי ביטוח לאומי ובריאות. דוגמא לכך ראינו באחד מפסקי הדין המפורסמים, הוא פסק הדין בעניין צבי אברך .
באותו מקרה נסובה המחלוקת בבית המשפט בין השאר סביב השאלה האם חייב המערער במס רווח הון על תקבול אותו קיבל מן החברה בה הועסק בתמורה לויתורו על תביעה שהגיש לבית המשפט בבקשה לפירוקה של אותה חברה. פקיד השומה סבר שיש למסות תמורה זו כהכנסת עבודה בידי המערער היות וראה בכך חלק מפיצויי הפיטורין אותם קיבל המערער עם פרישתו. בית המשפט המחוזי סבר מנגד שאמנם אין לראות בכך הכנסת עבודה אך יש לראות בכך רווח הון החייב במס. בית המשפט העליון דחה את עמדת המערער וקבע שאכן המדובר במכירת נכס הון החייבת במס רווח הון. בית המשפט קבע ברוב דעות שיש לראות בויתור המערער על תביעת פירוק החברה "נכס" כמשמעותו בסעיף 88 לפקודה, שכן תביעה זו מהווה "זכות ראויה", שהיא אחד מסוגי הזכויות המנויות בהגדרת "נכס" שבסעיף 88 לפקודה. בית המשפט קבע שהזכות היא זכות ראויה מכיון שמונח זה כולל כל זכות שניתנת לאכיפה באמצעות תביעה. בית המשפט קובע עוד ש"זכות ראויה" כשהיא מופיעה בהגדרת "נכס" שבסעיף 88, כוללת גם תשלום שמקבל הנישום בעד ביטול תביעת הפירוק, שכן זכות בעל מניות לבקש פירוק חברתו, היא בעלת חשיבות רבה לגביו, והיא חלק מצרור הזכויות הנובעות מזכות הקנין של הבעלים במניות החברה. על הלכה זו חזרו גם רשויות המס בחב"ק (מס הכנסה) תוך שהן קובעות כי פיצוי המתקבל עקב ביטול תביעת פירוק יתחייב במס רווחי-הון.
הרחבה נוספת למשמעות המונח "זכות" ומכאן להגדרת "נכס" כפי שנקבע בסעיף 88 לפקודה נקבעה בפסק הדין במחוזי בעניין שנקר . אשר אומץ גם הוא בחב"ק (מס הכנסה) .
באותו מקרה היה המדובר בעובד בנק אשר מילא תפקידי ביקורת שונים ואשר בפועל הרבה להתריע בפני הממונים עליו על שחיתויות אשר לדעתו גובלות בפלילים. בעיקר כיוון המערער את חיציו כלפי הדירקטוריון תוך מתן דגש על תשלומים מפליגים שהועברו לחברי הדירקטוריון. בעקבות מעשיו אלו הופעל על המערער לחץ להתפטר. המערער אכן עשה כך אך הציב תנאי כי ישולם לו פיצוי כספי גדול. המערער טען ש-85% מן הסכום הם "דמי לא יחרץ" ואינם נופלים בגדרו של אף אחד מן המקורות המנויים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה ולכן כלל אינם חייבים במס. כמו כן טען המערער שאין הסכום האמור חייב במס רווח הון הואיל והוא לא נתקבל בתמורה למכירת נכס כלשהו. בית המשפט שדחה את עמדת המערער קבע שהסכום אותו קיבל המערער הינו על פי טיבו מענק פרישה ולכן הוא חייב במס מלא. על היות הסכום הנדון מענק פרישה למד בית המשפט מן המסמכים שנחתמו בין הצדדים. לאור מסקנה זו דן בית המשפט בטענת המערער כי כלל אין המדובר בנכס, רק אגב אורחא. בית המשפט קבע ש :
"למר שנקר היה מידע שהוא צבר ואסף. הוא היה בן חורין ובעל זכות מלאה לעשות שימוש במידע זה כראות עיניו. הבנק מטעמיו רצה למנוע שימוש שכזה ולשם כך שילם לו דמים, למען ימנע מר שנקר משימוש שכזה. זכות וחירות זו הינם הנכס שלו. ויתור עליהם הינו מכירת הנכס. לא אומר כי כל מה שאדם רשאי לעשות ומקבל על עצמו להימנע מעשותו הינו נכס. אולם ברור כי כאשר לזכות כזו יש שווי כספי, לו ולאחר המוכן לשלם, הרי זכות זו הינה נכס... לאור האמור נראה לי כי גם אילו הייתי מקבל כעובדה מוכחת שהבנק שילם את הסכום בעד השתקתו כדמי לא יחרץ ובמנותק לחלוטין מן הפרישה, גם אז ניתן היה לראות את העיסקה כמולידה חבות במס ובמקרה זה מס רווח הון."
מדברים אלו עולה לעניינינו שמי שחותם על הסכם הגבלת תחרות ובתמורה נמנע מלממש את זכותו להתחרות, מוכר בפועל את זכותו לעשות שימוש במידע הקיים אצלו. מכירה כאמור עולה לאור הדברים לעיל למכירת נכס הון אשר תמוסה כרווח הון ולא כהכנסה פירותית.
עוד נציין כי עניין נוסף שיש להסדיר כאשר חותמים על הסכם הגבלת תחרות כמובהר לעיל , הינו מועד ניכוי ההוצאה אצל החברה המשלמת האם המדובר ברכישת נכס הוני או הוצאה פירותית? באופן עקרוני נקבע בפסק הדין בעניין עוף חיפה , כי המדובר בשאלה מעורבת של עובדה וחוק. באותו מקרה נדונה השאלה האם סכום ששילמה חברה למנהלה הפורש תמורת התחייבותו להגבלת התעסקות בענף בו עסקה החברה, במשך שנתיים הינו הוצאת קרן או הוצאת פירות. החברה טענה כמובן שהמדובר בהוצאה פירותית שאינה יוצרת הנאה מתמדת (תוספת למוניטין) בית המשפט קבע שהמדובר בשאלה מעורבת של עובדה וחוק ולכן דחה את ערעורו של פקיד השומה וקבע שאין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי. יחד עם זאת שירטט בית המשפט העליון קווים באשר לאבחנה אפשרית בין מקרה בו יראו בהסכם הגבלת התחרות כהסכם שיש בו בכדי להוסיף נכס והני ולבין הסכם שיש בו בכדי ללמד על הוצאה פירותית. בית המשפט קבע, שתשלום למניעת התחרות הינו בעל אופי כפול: כאשר המדובר במניעת התחרות לתקופה ארוכה, יוצר הדבר יתרון בלתי מוגבל ועל כן מתיחס התשלום למבנה ההוני. מאידך מקום בו המדובר בתשלומים לשם מניעת התחרות הנעשים במסגרת פעולתו השוטפת היום-יומית של העסק, עשויים הם להיראות כתשלומים שוטפים שאינם מוסיפים מאומה למבנה ההוני. השאלה היא על כן להחליט בנסיבות המקרה, מתי, כשתקופת המניעה היא מוגבלת, התשלום בא להגן על הכנסה שוטפת בתקופה קצרה ומתי הוא בא לגרום להתבססותה של החברה באופן כזה שהוא מבטיח את מוניטין החברה לתמיד (לטווח ארוך). מכאן עולה שכאשר הסכם הגבלת התחרות מגביל את התקופה בה נאסר על אותו אדם להתחרות בחברה לתקופה קצרה (לדוגמא: כשנתיים) הרי שניתן ללמוד מכך שאין המדובר ביתרון קבוע שיצמח לחברה (והכל בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה) ולכן יש להתיר את התשלומים בהם התחייבה החברה כהוצאה פירותית . על עקרונות אלו חזר בית המשפט העליון בפסק הדין בעניין בן שלום . באותו מקרה קבע בית המשפט העליון כי תשלום ששולם על-ידי שותף לשותפו, לצורך הבטחת אי-תחרות מצדו לתקופה של ?20 חודשים, הוא הוצאה שבפירות המותרת בניכוי.

עורך דין אריה ליבוביץ - אודות כותב המאמר:
עוסק במיסוי בינלאומי, מיסוי נאמנויות, מיסוי מקרקעין, מע"מ, ירושת וצוואות - לרבות הלבנת הון, מיסוי יהלומנים, מיסוי ענף ההי-טק, רילוקיישן( relocation) ועוד.
מחבר הספרים: "אמנות מס - 111 טבלאות השוואה"; אנציקלופדיית אמנות מס כרך ב'; "נאמנויות ומיסוי נאמנויות" ; '"חוק מס הבולים"; סדרת ספרי מס ערך מוסף (כרכים א'-ד'); בעל מדור קבוע: לתכנוני מס בירחון "ידע למידע". ובעיתון "ליצואן" של מכון היצוא הישראלי, מחברם של עשרות פרסומים בירחונים מקצועיים; מרצה ב: לשכות עורכי הדין, רואי החשבון ומכון היצוא הישראלי. מ"מ יו"ר ועדת המיסים וסגן יו"ר ועדת הנאמנויות בלשכת עוה"ד בת"א.
ליצירת קשר - טל: 077-7051717; E- mail: aryetax@gmail.com; סלולרי: 599600 - 0544, מקור המאמר באתר המשרד - http://www.atax.co.il



מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב