ערכו של תגמול - אביבית משה
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

ערכו של תגמול - אביבית משה 

מאת    [ 02/03/2006 ]
מילים במאמר: 852   [ נצפה 2711 פעמים ]

 
 
ערכו של תגמול - אביבית משה

"לדבר אל הקירות" הינה תחושה שכל הורה מכיר!
אך מדוע ילדינו נהיים אטומים לדרישות ול"בקשות" שלנו ואינם משתפים עימנו פעולה? למה יש בנו תחושה של תסכול וכעס על כך שדיברנו בלי סוף ועדיין לא נראה שיש התקדמות כלשהי אם זה בתחום היחסים בין האחים, או הרצון שלנו שיקחו חלק ויעזרו במטלות הבית, או ישנו את צורת הדיבור? האם יתכן שזהו דפוס החוזר על עצמו במסגרת המשפחתית ולא מאפשר שינוי?
הרי אנו מאמינם שאנו עושים למענם הכל!! (קונים להם! דואגים לשלומם! חושבים עליהם לפני שאנו נרדמים, מדברים עליהם ! אוהבים אותם בכל ליבנו!) אז מה בכל זאת פיספסנו? התשובה הינה: שכר ותגמול!!
אנו כהורים חושבים שהתגמול הינו מה שאנו נותנים להם ! (חוגים, מסיבות, הסעות, דמי כיס..) אך מה שאנו רואים כתגמול, להם הוא מובן מאליו!!, הרי מה שהם מקבלים , ניתן בכל מקרה! גם אם נכעס, נאיים, נדרוש, בסופו של דבר ניתן. הם יודעים זאת היטב!!
ילד אמור להיות מודע לדרך שהוא יוצר (למקום הנתינה שלו) ולתגמול אותו הוא מקבל עבור אותה הנתינה. כלומר, על מנת שהילד ילמד לשאת באחריות עליו למלא תפקידים שונים בבית ולקבל תמורה עבור נתינתו.
תגמול אינו חייב להיות תשלום, הוא יכול להנתן בדרכים שונות כמו לקיים דבר מה בשיתוף עם הילד על פי רצונו ובחירתו, דוגמא: יציאה משותפת לאכול גלידה, משחק משותף של ההורה עם הילד, או כל דבר שעליו יסכימו יחדיו.

חשיבות התגמול:


1. תשומת לב למקום (אתם עושים משהו - אנחנו רואים ומעודדים!!)
2. תקשורת (אני מבקש ממך משהו ואתה קשוב לי, מבין ומבצע ברצון!)
3. שיתוף פעולה
4. הכרת תודה
5. נתינה וקבלה

על מנת ללמד את ילדינו לשאת באחריות, ולחוות שייכות, עלינו לנווט ולחלק תפקידים בתוך המשפחה. בסוף השבוע המשפחה נאספת למפגש שבועי ומסכמת: מי עשה את התפקידו ובאיזו דרך נעשה התפקיד: האם באופן מלא או חלקי, האם בכבוד או זלזול? התגמול ינתן ביחס לדרך בה בוצע התפקיד. דוגמא : ילד שעשה את תפקידו בדרך מבורכת, יכול לקבל עוד שעת מחשב, מקום של ציון על דרך נהדרת!! ?
"הנה קבלו מתנה שנקראת מתנת עידוד"!
אך אם אנו רק מבקשים ולא מתגמלים בשום צורה, אין הקשבה ואין חשק.

אם אין תגמול אין תשומת לב,
אם אין תשומת לב אין רצון ועניין,
אם אין רצון אין תקשורת, מתקיים רק נתק!


רובנו שואלים את עצמינו היכן החינוך והערכים לקחת חלק מבלי לחפש את התגמולים?
נראה כי נצטרך לשנות את ההתבוננות שלנו ולהבין שכשם שאנו מבקשים תגמול הוגן על עמלנו, ואף נלחמים לשם כך, אל לנו לחסוך תגמול של אחרים ובודאי לא של ילדינו! אמנם יש בנו את הרצון לשיתוף ללא תמורה אך ילדינו לומדים משהו על נתינה וקבלה, וכל תדר של נתינה שהם יוצרים בקיום שלהם יהיה על כך תגמול, בצורה זו או אחרת!

לדוגמא: הם יהיו תלמידים טובים - יוכלו ללכת ללימודים גבוהים בנוחיות (ציוניהם יפתחו את מירב האפשרויות ללימוד!) יהיו תלמידים פחות טובים, גם על כך יהיה תגמול - הם יצטרכו לעבוד יותר קשה!! לכל דבר יש תגמול! תפקיד ההורה לתגמל בצורה חינוכית.

אם ילד עשה מעשה נורא ?מיד יש תגובה של ההורים (תגמול ממקום של עונש!)
אם כך מדוע לא לתגמל ילד ממקום הברכה? - על מעשה טוב מקבלים תמורה מבורכת!!
עלינו כהורים להסתכל היכן היינו רוצים ליעל לתמוך ולשפר את התנהגות ילדינו.
לעיתים תלמיד מעולה מתקשה באחד המקצועות, ואינו מרפה ממקום הקושי כיון שהוא יודע שרק בדרך זו הוא "יזכה" לשעה בלעדית עם אביו !!
כשאנו מבינים שהילד מבקש קשר עם אבא, קיימת בידינו האפשרות לתגמל את הילד על אחריות שבועית בבילוי משותף בלעדי עם אביו (וכך גם לשחרר את דפוס הקושי שיצר הילד באותו מקצוע).
ניתן לתגמל בצורה מאד חינוכית, שהיא אהבה ועידוד!! אין הכוונה ללמד ילדים לעבוד למען תשלום כספי, כי אז אנו מלמדים שוחד ולא לקיחת אחריות. חשוב שנזכור: אם אין תגמול אין רצון!
ההתבוננות שלנו כהורים צריכה להיות ממקום של תגמול ועידוד בתהליך אישי של כל ילד בנפרד.
ילד שהצד החברתי חשוב לו - נתגמל אותו בדרך זו! (בילוי עם חברים!), ילד שהצד היצירתי חשוב לו- נתגמל אותו בדרך זו ( סדנת יצירה!) ועוד..
חשוב לתת את הדעת לכך שלכל ילד יש רצון לתגמול שהוא עשייה משותפת שלו עם ההורה!!!
על מנת שהדברים שאנו מבקשים מילדינו יתקיימו ממקום של שמחה ורצון עלינו להראות להם דרך, הם אמורים לדעת מראש מה יקבלו בתמורה לעשייה.
ילד שלא יצר את האחריות לגבי תפקידיו, לא יוכל בשום אופן לקבל את התמורה-המתנה!
חלק מלמידה של לקיחת אחריות בין אחים היא אחריות אחד על השני! לדוגמא: האח הגדול, מקדם את האח הצעיר ממנו במקצוע בו הוא מתקשה. האח היותר צעיר מעסיק את אחיו הקטן, וכך נוצרת בתוך הבית מערכת של שיתוף ותמיכה!
יש אינספור דרכים לעודד ילדים לקחת אחריות אך נדרש מקום של עידוד!
לעיתים ילד לא מקבל תגמול ואז הוא אינו נושא במטלה באחריות מלאה. במחשבה שלו אנו ממילא לוקחים כמובן מאליו את מה שהוא עושה, ואז הדרך היחידה להראות לנו את דרך ההתיחסות שלנו אליו היא לפעול לפי חשק - כשמתחשק לי אני עושה, אם לא בא לי אני מפסיק. כשהילד מפסיק הוא מיד מעורר את תשומת ליבנו!!



לסיכום, כיצד ניתן לעשות את השינוי?!
רצוי לכנס מפגש משפחתי ובו להודיע על נהלים חדשים של שיטת התגמול,
ניתן אף לשתף את הילדים ולשאול איזה תגמולים היו רוצים לא ממקום של כסף, ולבחון את התגמול הטוב ביותר עבור כל ילד בנפרד.

והלוואי שהתגמול והעידוד ידליקו אצל כל משפחה את האור בבית!


אביבית משה -- מטפלת הוליסטית ורפלקסולוגית בכירה
הנמצאת בתהליך אישי של שינוי ומימוש עצמי:
? כותבת מאמרים בנושאים רוחניים, הוליסטים, וברפואה אלטרנטיבית/ משלימה.
? מטפלת באנשים ועוזרת להם להתחבר למרכז הכוח שלהם ולצאת לתהליך..
? מעבירה סדנאות לאמהות ומדריכה במתן טיפול מגע דרך כף הרגל לילדיהן.
? מנחה סדנאות מודעות לנוער ולמבוגרים בשילוב קלפי "אושו זן טארוט".

avivit-moshe@013.net.il 050-7242388
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב