תרגום משפטי
מספר אמיתות מפתיעות בנוגע לתרגום משפטי:
א. מתרגם משפטי מיומן, המתרגם לשפת אמו, תמיד יתרגם טקסטים משפטיים טוב יותר מאשר עורך דין שעוסק בתרגום לצורך השלמת הכנסה, ושתרגום אינו תחום התמחותו העיקרי.
ב. עבור מתרגם משפטי מיומן, תרגום חוזה / הסכם / מסמך עסקי משפטי הוא עבודה קלה מאוד. התחום די מוגבל והביטוי "חוזה סטנדרטי" מסביר את הכול. מתרגם מיומן מכיר את הביטויים הסטנדרטיים ושולף אותם ללא קושי. הדבר מאפשר למתרגם המיומן לתרגם חוזים והסכמים במהירות רבה מאוד ובדיוק (תלוי הגהה, כמובן) רב.
ג. הנושאים הקשים ביותר לתרגום משפטי הם עתירות, דיונים בבית המשפט ופסקי דין. אלה מחייבים תרגום "צבעוני" יותר, מכיוון שעורכי הדין והשופטים נוהגים "להתרברב" במיומנותם המילולית וגם אינם חוסכים בפלפולים לשוניים ומשפטיים. לעתים, תרגום של פסק דין או של דיון בבית משפט, אינו נופל בעושרו הלשוני ובעושר דימוייו מתרגום ספרותי טוב, ולכך דרושים מתרגמים עם מיומנות אחרת לגמרי. מסיבה זו יש לפעמים צורך בעריכה נוספת של תרגום משפטי, גם אם המתרגם המשפטי מיומן ומנוסה.
ד. הטקסטים המשפטיים בשפה העברית נכתבו בימי קדם בשפה הארמית. טקסטים אלה נמצאים במכביר בתלמוד, וישנה חפיפה רבה בין מערכת המשפט המודרנית למערכת המשפט העתיקה. לעתים, תרגום משפטי טוב מן השפה העברית, מצריך שליטה כלשהי בארמית תלמודית או לפחות שליטה באמרות חז"ל ו/או במטבעות לשון תלמודיים.
ה. העברית היא שפה "רזה וקומפקטית". בעברית ניתן לומר או לכתוב כל טקסט משפטי, מבלי להחסיר נימה או נקודה חשובה, במספר מלים שיהיה קצר יותר בכ-30% לפחות מן התרגום לכל שפה אחרת. כך למשל, חוזה שנכתב בעברית ב-500 מלים, אורכו יהיה 750 מלים לפחות בכל שפה אירופאית (בשפות לטיניות כדוגמת צרפתית, ספרדית, פורטוגזית, איטלקית היחס אף גדול יותר- 800 ואפילו 900 מלים ל-500 בעברית).
ו. התרגום בעל פה בבתי המשפט מטעם בתי המשפט מתבצע על ידי מתרגמים שחוקים המקבלים תשלום נמוך מאוד עבור שירותיהם. איכות התרגום היא מקרית ביותר.
עד כאן מספר אמיתות על תרגום משפטי.
אשמח לקבל התייחסויות והן תפורסמנה באתר בראשית WWW.BERESHIT.CO.IL
