ביקורת שיפוטית על צו כליאה על-פי חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, תשס''ב-2002.
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

ביקורת שיפוטית על צו כליאה על-פי חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, תשס''ב-2002. 

מילים במאמר: 864   [ נצפה 1257 פעמים ]

 
 
ע"פ 7446/08, חאלד עלי סאלם סעיד נ' מדינת ישראל

כב' השופטת: א' פרוקצ'יה


07.11.2008

העובדות:
1. הליך זה נועד לקיים ביקורת שיפוטית על צו כליאה שהוצא כנגד המערער על-פי חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, תשס"ב-2002.
2. המערער, תושב דיר-אל-באלח ברצועת עזה, נעצר ביום 20.12.07 במהלך פעילות צה"ל בגיזרת מגוריו. לאחר מעצרו, הועבר לחקירה בידי שירות הביטחון הכללי.
3. ביום 22.1.08 הוצא על-ידי ראש אגף המבצעים בצה"ל, האלוף טל רוסו, צו כליאה מכוח סעיף 3(א) לחוק הכליאה. על-פי סעיף 2 לצו, נתקיים למוציא הצו יסוד סביר להניח, על בסיס חוות דעת מודיעינית מבוססת שהוצגה בפניו, כי הכלוא הוא "לוחם בלתי חוקי" כמשמעו בחוק, וכי שחרורו יפגע בביטחון המדינה.
4. עיקר טענתו של המערער היא, כי חרף הזמן הרב שחלף מאז ביצוע הפעולות המיוחסות לו, בית המשפט קבע כי הוא מסוכן לביטחון המדינה. לדבריו, עם חלוף הזמן, הולכת ונחלשת המסוכנות, ויש לתת לעקרון זה נפקות הלכה למעשה, דבר שלא קיבל ביטוי ראוי במקרה זה.

ההכרעה:
1. התנאים להוצאת צו כליאה הם שניים: האחד - היותו של אדם "לוחם בלתי חוקי". השני - כי שחרורו יפגע בביטחון המדינה.
2. החוק נועד לחול על גורמי חוץ המשתייכים לארגון טרור הפועל נגד ביטחון המדינה, וזאת להבדיל מגורמי פנים הפועלים כך, שכלפיהם ניתן להפעיל אמצעים חקיקתיים אחרים.
3. חוק הכליאה חל על תושבי עזה מאז ההתנתקות של איזור זה מהשליטה הצבאית הישראלית. שאלת תחולתו על תושבי איזור יהודה ושומרון נותרה בצריך עיון.
4. חוק הכליאה נועד להגן על ביטחון המדינה באמצעות הרחקת מעורבים בפעילות טרור שהם גורמי חוץ ממעגל הלחימה נוכח מסוכנותם לביטחון המדינה.
5. המסוכנות לביטחון המדינה היא תנאי מהותי בבסיס עילת הכליאה. על הפרשנות והיישום של הוראות החוק מקרינה המגמה להקטין ככל הניתן את מידת הפגיעה בזכות האדם לחירות, הנדרשת לצורך קיום תכלית הביטחון, על-מנת לעמוד בדרישת המידתיות החוקתית הנשאבת מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ומעקרונות המשפט הבינלאומי.
6. לצורך ההגדרה של "לוחם בלתי חוקי", על-פי ההלכה המנחה, נדרשת מסוכנות אישית של הכלוא כדי לקיים הגדרה זו.
7. מכוח סעיף 2 לחוק, המסוכנות האישית נלמדת מאחת משתי אלה: העצור עצמו נטל חלק בפעולות איבה נגד ישראל, או שהוא משתייך לכוח המבצע פעולות איבה נגד מדינת ישראל. על-פי החלופה הראשונה, נדרש כי האדם נטל חלק בפעולות איבה נגד מדינת ישראל, בין במישרין ובין בעקיפין, ולענין זה אין די בתרומה רחוקה או זניחה ושולית, אלא נדרש כי העצור תרם לביצוע פעילות איבה באופן העשוי להצביע על מסוכנותו האישית. אשר לחלופה השניה, במי שנמנה עם כוח המבצע פעולות איבה נגד המדינה, אין די בקשר רופף לארגון טרור. מצד שני, אין הכרח כי אדם ייטול חלק ישיר או עקיף בפעולות הלחימה עצמן, ואפשר שזיקתו לארגון תתבטא בדרך אחרת, אשר תצדיק את הכללתו במעגל הלחימה במובן הרחב.
8. התנאי השני הנדרש לצורך הקמת עילת מעצר על-פי חוק זה מחייב כי יתקיים יסוד סביר להניח כי שחרורו של הכלוא יפגע בביטחון המדינה. על-פי סעיף 5(ג) לחוק, ביטולו של צו הכליאה אפשרי רק כאשר אין בשחרור העצור כדי לפגוע בביטחון המדינה, או כאשר קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים את השחרור.
9. לצורך ביסוס התנאים הנדרשים להגדרת "לוחם בלתי חוקי", יש צורך בראיות מינהליות ברורות, משכנעות ועדכניות מבחינת כמותן ואיכותן.
10. תוקפו של צו כליאה על-פי חוק הכליאה אינו מוגבל מראש בזמן. הוא כפוף לביקורת שיפוטית עיתית.
11. ביקורת זו אמורה לבחון בפעם הראשונה האם עילות הכליאה מתקיימות.
12. בביקורות הבאות, המתבצעות אחת לשישה חודשים, על בית המשפט לבחון האם אין בשחרור הכלוא כדי לפגוע בביטחון המדינה, או האם קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים את שחרורו.
13. בית המשפט המפעיל ביקורת שיפוטית על מעצר על-פי חוק הכליאה, רשאי להגביל ולקצר את תקופת המעצר בהתחשב בטיב ובעוצמת הראיות המובאות בפניו בנוגע לסיכון הביטחוני הנשקף מהעצור, ובהתחשב בזמן שחלף מעת הוצאת הצו. באמצעות הביקורת השיפוטית, יש להבטיח כי אי-קיום מועד לפקיעת תוקף צו הכליאה מכוח החוק לא יפגע באורח בלתי מידתי בזכותו של העצור לחירות אישית, וכי עצורים מכוח החוק לא יוחזקו במעצר תקופה ארוכה מזו הנדרשת בשל שיקולי ביטחון משמעותיים.
14. חוק הכליאה צולח את המבחן החוקתי. מתקיים יחס סביר בין הפגיעה בחירות לבין האינטרס הציבורי, ואולם סבירותו של יחס זה מותנית בהפעלה נכונה וזהירה של האמצעים הנתונים לגורם המוסמך מכוח החוק. החוק מאפשר פגיעה משמעותית בחירותו האישית של העצור, ולכן קמה חובה להפעיל את האמצעים על-פיו לשם השגת תכליותיו תוך פגיעה מינימלית ככל הניתן בזכויות אדם.
15. אמצעי הכליאה הקיצוני, המאפשר שלילת חירותו האישית של אדם לאורך זמן רב, בצו שאינו מוגבל בזמן, מטיל חובה מיוחדת הן על הגורם המוסמך והן על בית המשפט בביקורת השיפוטית לבחון בחינה זהירה, מעת לעת, את מידת ההצדקה של המשך הכליאה, תוך הפעלת ריסון בשימוש באמצעי הכליאה והגבלתו למצבים בהם צרכי ביטחון ממשיים מחייבים זאת.
16. המערער נטל חלק באופן אישי בפעולות איבה נגד המדינה, והוא נימנה על כוח המבצע פעולות איבה נגד ישראל. לפיכך, הוא עונה להגדרת "לוחם בלתי חוקי" על-פי שתי החלופות של הגדרה זו על-פי החוק.
17. אין ביהמ"ש רואה מקום להתערב במסקנת בית משפט קמא, לפיה לא נתקיים התנאי לפיו "אין בשחרור [המערער] כדי לפגוע בביטחון המדינה", הנדרש לצורך שחרור העצור כאמור בסעיף 5(ג) לחוק. כן לא הובאו טעמים מיוחדים כלשהם המצדיקים את שחרור המערער על-פי אותה הוראה.
18. אין להתערב בהמשך תוקפו של צו הכליאה שהוצא בעניינו של המערער. ראוי, עם זאת, לבחון בחינה מחודשת את ההצדקה להמשך הכליאה ככל שחולף הזמן, בהתייחס למסוכנותו האישית של המערער ולנסיבות המשתנות בשטח, תוך מתן משקל ראוי לדרישת המידתיות בהפעלת חוק הכליאה, וביישומו הלכה למעשה.
19. הערעור נדחה.

את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב