למה כה קשה לנו להחליט? 

למה כה קשה לנו להחליט?


רוני דוניץ, MBA

מאמן אישי ועסקי


"אין דבר מעייף יותר מאי-החלטה."

(ברטרנד ראסל)

האם אתם מכירים מישהו שלא מתלבט בחייו? ההתלבטות מלווה את כולנו,וערוצי התקשורת שלנו לא חוסכים מלספר לנו שגם " הגדולים והאמיצים" עושים את זה, ולפעמים "בגדול". להלן לקטתי מספר דוגמאות של התלבטויות היסטוריות שהיו מתוקשרות היטב בזמנם:

· ראש ממשלה דוד בו גוריון והסכם השילומים עם גרמניה-1952 (פורסם ב Walla ב 12.11.07).

"בן-גוריון התלבט מאוד, אבל הוא קיבל החלטה של מדינאי", אומרת פרופ' נעימה ברזל, היסטוריונית, דיקנית המחלקה ללימודים מתקדמים במכללת אורנים. "היום אין ספק שזו היתה ההחלטה החשובה ביותר בתקופת הצנע."

· ראש ממשלה לוי אשכול בימים לפני מלחמת ששת הימים- 1967
"...במשך כל תקופת ההמתנה - בין יום העצמאות ה-19 לתחילת המלחמה -אשכול התלבט עם עצמו, התייעץ, וגמגם בנאומו ההיסטורי לאומה בתקופת ההמתנה. הכריזמה הייתה ממנו והלאה. אבל הוא ידע, בעיקר, לצחוק, (הוא) שקל ובדק לא פעם ולא פעמיים, אלא אין ספור פעמים... הסוף ידוע. ממשלת ה"נעבעכים" (שלו) הובילה את ישראל לניצחון היסטורי שלא היה כמותו לא רק בישראל, אלא אולי היסטוריה המודרנית כולה."(יוסף פריצקי, "תנו לנו נעבעך", YNET ,30.5.07)

· שמעון פרס: "אני עדיין מתלבט", )YNET,19.12.00 )

"בעקבות פרישת נתניהו הפך שמעון פרס לכאב הראש העיקרי של ברק. פרס מתלבט עדיין - ומתייעץ עם מקורבים. מסתמן: הבחירות תוך 60 יום ולא 90 כפי שקיווה פרס..."

· רה"מ אולמרט (29.6.08): "מתלבט איך אצביע בעסקת השבויים"

אבי דיכטר, בתום סיום תפקידו כראש השב"כ, (בן כספית,NRG, 10.6.05)


(שאלת המראיין): אתה לא פוסל כניסה לפוליטיקה?

(דיכטר):"אני לא פוסל כלום, והשארתי לעצמי את כל 360 המעלות כדי להתלבט. אני אקבל החלטה. אני לא מתלבט הרבה. התלבטתי רק שלוש פעמים בחיים שלי: בגיל 17 לאן להתגייס (סיירת מטכ"ל, ב"כ), בגיל 20 עם מי להתחתן ומתי (אילנה, ב"כ), ובגיל 22 איפה לעבוד (שירות הביטחון הכללי, ב"כ)".



אז מה, רק לפוליטיקאים מותר להתלבט? ומה איתנו? לנו לא מותר לשבת קצת על הגדר, עם רגל פה ורגל שם, בדיוק כמו מנהיגי האומה?



היכן נמצא אצלנו אותו מקום המפריד בין התלבטות "ראויה"- ואף רצויה- והתלבטות "מוגזמת" המנטרלת אותנו? כמובן אין כתשובה פתרון מדף וייתכן שאצל חלק קטן "מהמתלבטים הקשים" חוסר החלטיות יכול לבטא קשר למצבים יותר מורכבים של דיכאון ודימוי עצמי ירוד. אך לדעתי, מרבית הקשיים בנושא בהחלט נמצאים בתחום הנורמטיבי. אנשים רבים מתקשים בנושא המוכר לכולנו הנקרא "בחירות", שגורר מיד בעקבותיו התייחסות בעניין "לא פופולארי" של וויתורים ומחירים. ההתלבטות היא חלק מהותי בכל החלטה, והחלטות הן עניין של בחירות. אחד מהשירים האהובים עלי מילדותי הוא של המשורר רוברט פרוסט, The Road Not Taken"":



Two roads diverged in a yellow wood,
And sorry I could not travel both....
...Two roads diverged in a wood, and I--
I took the one less traveled by,
And that has made all the difference.




המונח "קבלת החלטות" נשמע מאוד "ביצועיסטי", מאוד "תכלס", משהו שעושים מנהיגים, מפקדים ומנכ"לים. אם כי, לדעתי, ההפך הוא הנכון. לא שמפקדים ומנהלים לא מקבלים החלטות רק שכולנו מקבלים אותן במידה לא פחותה ,כל הזמן, וכל יום. אולי אין מספיק מודעות שזה מה שעושים! זה יכול להיות ברמה הבסיסית ביותר של בחירה של בגדים ומה נאכל בארוחת הצהריים, במה להסתכל בטלוויזיה, וכלה בדברים יותר "גדולים" כמו עניני זוגיות, מעבר בין מקומות מגורים, עבודות, בתי ספר, יעדי נסיעות, וכיו"ב. מה הם בעצם הדברים ה"גדולים" האלה ללא כל הדברים ה"קטנים" המרכיבים נתח הרבה יותר גדול בחיינו- אולי דווקא הם הם הגדולים ולא האחרים?

כיצד לקבל החלטה כלשהי הוא עוד אחד באותם כישורי חיים שכה חיונים בחיינו אבל משום מה לא קבלו את תשומת הלב הראויה עוד שהיינו ילדים ( דברים כמו הקשבה, כיצד לשאול שאלות, בניית שיתוף פעולה, עבודת צוות, הצגת מסרים, בין היתר). חבל.



חבל כי יש כל-כך הרבה אנשים שפשוט סובלים מכל מה ש"מריח" קבלת החלטה. הם לא תמיד מודעים לזה כי רוב הזמן מוטרדים בעיסוק בבחירות ה"קטנות". אני בטוח שכולנו מכירים אותם, אותם חברים יקרים שיכולים לנתח, להתלבט, להתייעץ, אפילו להצהיר על כוונתם להחליט...הכל, חוץ מהצעד האחרון. לעיתים קרובות לאחר שכבר בחרו בחלופה מסוימת, פתאום חווים חרטה נוראית על זה שלא בחרו אחרת, כלומר "את השני"...



נפוליאון היל, שכתב את ספרו הקלאסי "חשוב והתעשר" עוד ב 1937, טוען שאנשים לא החלטיים חיים בתוך עולם גדוש פחדים, כאשר אין להם אמון לא ברעיונות שלהם וגם לא באלה של אחרים.עולמם הוא אחד של זהירות יתר כאשר המחשבות מתרכזות בסיכונים ולא בסיכויים. כתוצאה מהמצב הזה אנשים אלה מפספסים הרבה הזדמנויות ומרחיקים מקרבתם אנשים שהם בעלי אמביציה ורצון לשינויים ואתגרים.



היל מציע מספר הצעות- סיוע ל"סרבני-החלטות", שתוכנן תופס לכל אדם באשר הוא:



שנה את "שפת הדיאלוג הפנימי" שבך. אנשים החלטיים לא מבזבזים זמן רב מידי בדיבור שלילי.
השינוי שתעשה בשפה יביא לשינוי במחשבה- לדיבור פנימי חיובי (לפחות לא שלילי) שישפר את דימוי העצמי, שיביא בעקבותיו מחשבות חיוביות. מחשבות חיוביות יביאו לפעילות חיוביות יותר, כלומר, קבלת ההחלטה במקום דחיינות.
טפח סקרנות, שאל שאלות על מנת ללמוד, פתח את הרצון לדעת. הרצון לדעת מעצים את היכולת לקבל תשובות, שיכול גם לדרבן את הרצון להחליט על מנת לפעול.


אני מוצא שרבים מה"לא מחליטים" שפגשתי בחיי פשוט התרגלו לכך- כלומר התרגלו ל"מוסד ההתלבטות" ואף יש כאלה שהייתי אומר שהם "מכורים" לאי- קבלת החלטות. נראה לי הגיוני שלמי שיש מעט ניסיון בלקחת החלטות בחייו יירתע בכל פעם שנתקל למצב שמחייב אותו להחליט. ישנן לא מעט "רווחים נסתרים" בעצם ההימנעות מלקבל החלטה זו או אחרת. כאשר מחברים נטייה מעין זו לנטייה פרפקציוניסטית ברורה, מוסיפים את האלמנט של חוסר הניסיון בלקבל החלטות באופן כללי, אז לאיזו תוצאה ניתן לצפות? טבעי מאוד שנראה עוד קצת ישיבה על הגדר.



כיצד הופכים חוסר החלטיות לפעולה?



על מנת להיות יותר החלטי צריך קודם כל להבין מהם החסמים העומדים בדרכנו, להתבונן באותם החסמים, להבין מהיכן הם מגיעים ולקרוא תיגר עליהם. האם מדובר ב:



דאגנות?
חרדות?
חוסר תמיכה מאחרים?
דחיינות כרונית?
עודף מידע- "הצפה"
עודף אופציות שחייבים לבחור ביניהן?
חוסר ביטחון עצמי?


מאמנת עסקית מקנדה בשם Donna Lendzyk פיתחה סדרה של "8 שאלות של התבוננות לאדם המתלבט" שנראות לי כלי מצוין ושימושי. והן:



מהן ההחלטות שאני חייב לקבל?
מהם הרווחים שאני נהנה מהם בדחיית ההחלטה?
מהם ההפסדים שאחווה אם אדחה את ההחלטות האלה יתר על מידה?
האם יש עוד מידע שחיוני לי על מנת לקבל החלטה?
מהם הרווחים שאוכל להפיק היום אילו הייתי מקבל את ההחלטות האלה היום?
אילו החלטות אני מוכן לקבל היום?
אילו פעולות חיוניות לקבלת ההחלטות האלה ומתי אבצע אותן?
מהו הצעד הבא?


כלי נוסף ל"קהילת המתלבטים"



ברוח זו, ולאחר שעסקנו בשאלות ההתבוננות , ברצוני להציע כלי סיוע נוסף העשוי להוות מין מפת דרכים ל"מתלבטים בדרכי החיים" אך גם באמת מעוננים להניח להתלבטות לשוב למקומה ולהתקדם הלאה בניהול העניינים:



1. הצהרה ו "סוויץ' בראש": הצהירו לעצמכם באותיות גדולות שכל החלטה שתקבלו היא עוד צעד לכוון שיפור יכולתכם בתהליך קבלת החלטות. תראו את האמת מאחורי המחשבה הזו! לגבי דאגות- האם זה לא קשור לstate-of-mind הכללי שלכם בכלל בחיים?



"If you can solve your problem, then what is the need of worrying? If you cannot solve it, then what is the use of worrying?" (Shanti Deva- 8th-century Indian Buddhist scholar)



2. קביעת תוצאה רצויה: מהי התוצאה הרצויה שאתם מדמיינים בקבלת אותה החלטה? תתחילו שם ורשמו אותה .דמיינו את התוצאה הזו בראשכם.

"Begin with the end in mind" (Steven Covey)

3. קביעת תאריך יעד: מהו תאריך היעד המציאותי שאתם נותנים לעצמכם לקבלתה החלטה? תנו לעצמכם deadline עם מחויבות לעמוד בו!

4. איתור ומיפוי "שדונים": אתם זוכרים את כל ה"שדונים" שלכם ("כן, אבל זה לא....), שתמיד יוצאים במלוא המרץ בדיוק כאשר מגיע שלב קבלת ההחלטות? רשמו אותם על נייר ולידם כתבו מה אתם מתחייבים לעשות כאשר השדונים חוזרים לבקר. רשמו גם את הסיבות שמנעו מכם לקבל החלטות בעבר.זכרו שפעילות חיובית בלבד יכולה להוציא אתכם מהפלונטר של חוסר החלטיות.

5. מה יקרה אם?: רשמו לפניכם סדרת שאלות לכל המצבים הצפויים העיקריים המבטאים את הקולות הפנימיים שמתריעים "מה יקרה אם?"...וליד כל שאלה רשמו כתשובה מה אתם מתכננים לעשות במקרה שדבר כזה אכן יתרחש. לא לחסוך בנקודה הזו!

6. וותרו על השלמות: הזכירו לעצמכם שוב שהפרפקציוניזם הוא מחבל לא קטן בקבלת החלטות. מטרתכם היא לקבל את ההחלטה הטובה ביותר עם המידע שיש ברשותכם בזמן הנתון. שום דבר אינו מושלם- לא אתם וכמובן גם לא ההחלטה שתקבלו.

7. מעקב החלטות :שמרו מעקב אחרי כל החלטה שתקבלו מכאן ואילך עד ש"יימאס לכם" או פשוט לא תזדקקו לתרגיל הזה שוב. חשוב להזכיר לעצמכם ללא לאות מה באמת היה- אנו נוטים לשכוח מהר מדי וזה חבל. חשוב לסמן את ההחלטות המוצלחות באותיות גדולות!

8. מיני-החלטות: בבואכם לקבל החלטה הקפידו שלכל החלטה יהיו "מיני-החלטות", שהן צעדים בדרך, אבני דרך שעליהם תחליטו כל אחד בזמנו. מכאן ילך וישתפר ביטחון העצמי שלכם. שאלו שאלות מעין, " כיצד ניתן לשפר את המצב הזה רק ב 10% בלבד?"

9. חגגו את ההצלחות!: קיבלתם החלטה ויצאתם מרוצים ממנה? זמן לחגוג! ברצינות, החגיגה יכולה להיות כל דבר שמסמן את ההישג או התאריך עצמו. החגיגה מהווה עבורכם אות של הוקרה ביכולתכם לבצע ההחלטה וגם להיות מרוצים ממנה.

10. למדו מכל תוצאה: לא יצא כמו שרציתםקיוויתם? חבל, אבל ככה זה - תלכו לנקודה מספר 6 מעלה ותפעלו בהתאם....ולאחר מכן מחכה לכם נקודה מספר 1- כי כל כישלון היא רק לימוד והכנה להצלחה הבאה.



"החטאתי מעל 9000 זריקות בקריירה שלי. הפסדתי כמעט 300 משחקים. ב-26 הזדמנויות סמכו עלי לקחת את הזריקה המכרעת במשחק...ופספסתי. נכשלתי שוב ושוב ושוב בחיי וזו בדיוק הסיבה להצלחתי." (מייקל ג'ורדן)



אז תפסעו קצת יותר בקלות, חבקו את החיים ואל תשכחו לחייך ולנשום כמה נשימות כאשר ממשיכים הלאה כמו תמיד.זכרו שבכל מקרה אתם רק דקות ספורות מההחלטה הבאה שלכם...


"In any moment of decision the best thing you can do is the right thing, the next best thing is the wrong thing, and the worst thing you can do is nothing." (Theodore Roosevelt, former US President).