דיפלומטיה על פי קיסינגר
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

דיפלומטיה על פי קיסינגר 

מאת    [ 16/11/2008 ]
מילים במאמר: 1440   [ נצפה 3182 פעמים ]

 
 

מאת: רמי הסמן

תורת הדיפלומטיה היא ביסודה התורה לניהול, או ליתר דיוק התורה למניעת משברים בין מדינות. כך על פי משנת ד''ר הנרי קיסנג'ר, מרצה לממשל באוניברסיטת הרווארד, לשעבר היועץ לביטחון לאומי ומזכיר המדינה של ארה"ב, בתקופת הנשיאים ריצ'רד ניקסון וג'רלד פורד, וזוכה פרס נובל לשלום [1] (Kissinger, 1995). משבר בין מדינות לרוב מסתיים בסכסוך, בהתלקחות או במלחמה. דיפלומטיה במתכונתה המקורית בעת החדשה פותחה לראשונה במאה ה-17, ונמצאה בשימוש עד השנים הראשונות של המאה ה-20. עם תום מלחמת העולם הראשונה ב-1918 קפצה הילוך אחד, ובתחילת המאה ה-21 קפצה הילוך נוסף. כך הותאמה למאפייני העידן החדש. העידן שלתקשורת ולמהירות העברת מידע תפקיד מכריע בתהליך קבלת החלטות, ההתדיינות בין מדינות ועיצוב דעת קהל.

במהלך העת החדשה התפתחו שישה מנגנונים לניהול משברים במישור היחסים בין מדינות - שלושה מנגנונים אירופאים וארבעה מנגנונים אמריקאים.

המנגנון האירופאי הראשון - דוקטרינת מאזן הכוחות/Balance of Power. נשענת על יסודות הפילוסופיה כי העולם פועל באיזון וזהו מצבו הטבעי. על בסיס העיקרון: חיה ותן לחיות! המרכיב המוביל ליחסי שכנות ורעות טובים בין בני-אדם החיים במסגרת שבטית - בין בני השבט בתוך השבט, ובין שבטים החיים בשכנות אלו לאלו. משם למסגרות חברתיות גדולות יותר - ישובים, ערים וממלכות. כל הצדדים מודעים לעוצמת השכן ומעדיפים חיי שלווה, על פני מצבי סכסוך ולוחמה מתמשכים. לא אחרית הימים: "וגר זאב עם-כבש ונמר עם-גדי ירבץ . . ." [2], אבל בהחלט שקט יחסי.

המנגנון האירופאי השני - דוקטרינת טובת המדינה/Raison d'etat, הביאה להפרת האיזון העדין וליצירת מערכת איזון חליפית. בניסיון לשים קץ לעליונות האימפריות, הקרדינל ודוכס ארמנד-ז'אן רשליו, השר הראשי למלך לואי ה-13 בצרפת, אומן הדיפלומטיה המודרנית, הציב את המדינה מעל לכנסייה. בתקופת ימי הביניים הכנסייה הקתולית שלטה ללא מיצרים בעולם המערבי, קידמה אינטרסים על בסיס העיקרון כי היא מעל לכל, ומתוך אמונה שכל האמצעים כשרים למימושם. הקרדינל רשליו אימצם עקרונית, רק שיעבדם לטובת המדינה.

במנגנון האירופאי השלישי - דוקטרינת הפוליטיקה המעשית/Realpolitik, לקח הקנצלר אוטו וון ביסמארק מגרמניה את רעיונות רשליו צעד אחד קדימה. תוך כדי שהוא מאמץ את תפיסות החוקר צ'רלס דרווין, האמין בחוק הג'ונגל - בהישרדות החזק, ופיתח רעיון כי האריה שולט ביקום, ובכדי לשמור על איזון כולם סרים למרותו. במקביל, האריה גם ידע לשמור על שלום בית מול חיות טרף מתחרות על מרחב המחיה. כך, אימצו את עקרונות שיווי המשקל הנשמר בין חיות בטבע לעולם היחסים בין עמים ובין מדינות.

המנגנון האמריקאי הראשון - דוקטרינת הבדלנות/Isolationist (דוקטרינת מונרו), ייצגה את המיאוס שחשו בני העולם החדש לעולם הישן ולכל מה שייצג. רצו להתנתק, לא לקחת חלק במה שהיה לא ראוי - מאבקי הכוחות בין עריצים באירופה, ולהתמקד במה שראוי - קדמה, נאורות, התפתחות ופריצה מערבה ביבשת אמריקה. גישה המנחה כיצד להימנע מלהסתבך במשברים. לא לקחת חלק במריבות של אחרים, תוך שמירת מרחק מזירת ההתגוששות.

המנגנון האמריקאי השני - דוקטרינת השוטר העולמי (דוקטרינת ווילסון), ייצגה מהפך מוחלט. אחרי כיבוש המערב, שחרור העבדים ותחילת המהפכה התעשייתית, חשו בני התרבות האמריקאית עליונות על פני הקיסרויות הקולוניאליסטיות מחרחרות המלחמה באירופה. האמינו כי פיתחו דרך חיים שיכלה לשמש דוגמה ומופת לכל אומות העולם - דמוקרטיה, חופש וצדק חברתי. דרך חיים שהעניקה להם את הזכות לפקח על התנהלות העולם, ולשמור על שיווי משקל בין מדינות [3].

המנגנון האמריקאי השלישי - דוקטרינת השימור/Containment, עברה צעד אחד קדימה ובמקביל לקחה צעד אחד לאחור. היא ויתרה על האוטופיה של צדק מוחלט לכל העמים כרעיון מיידי למימוש, ושילבה בין דוקטרינות אירופאיות ואמריקאיות שקדמו לה. ביסודה שאפה לשמר את מאזן כוחות בין ממלכת האור לממלכת החושך, תוך לקיחת אחריות של שוטר עולמי, לא תמיד על בסיס איתן של פוליטיקה מעשית. למרות מהמורות קשות לאורך הדרך [4], האיזון העולמי נשמר עד להתפרקות ממלכת החושך.

עם תום המילניום השני חזר העולם לרעיון האוטופי של צדק מוחלט, ובשנים אלו מתגבשת דוקטרינה שביעית המנחה את ניהול מערכות היחסים בין מדינות - דוקטרינת הקידום/Promotion. הנשיא ביל קלינטון הגדיר שיעדיה העתידיים של ארה"ב יהיו להפיץ את בשורת הדמוקרטיה לכל ארצות תבל. יעדים שהם לכאורה הבסיס למשבר החדש אליו נקלעה האנושות. המאבק בין הפונדמנטליזם האסלאמי לבין התרבות המערבית היודו-נוצרית. האסלאם הקיצוני רואה בדוקטרינת ווילסון - ברעיון הפצת הדמוקרטיה, החופש וזכויות האדם - איום על החברה המוסלמית ועל שלטון האימאמים. ובכדי להגן על קיומם לתפיסתם, הם הכריזו על מלחמת חורמה - ג'יהאד נגד העולם החופשי. בנוסף, התנועה נגד הגלובליזציה גורסת כי תפיסת הצדק המוחלט של המדינות העשירות ומנגנוני השליטה שלהם, רחוקה מצדק מוחלט אולטימטיבי. בשנים הקרובות, למרות ניסיון למנוע התפרצות משברים, העולם יהיה עד למאבקי כוחות בין התפיסות המתנגשות.

 

מקורות והערות:

[1] Kissinger H. (1995), 'Diplomacy', Touchstone Book, Simon & Schuster, 1995, ISBN 0-671-51099-1

[2]  ישעיהו פרק יא', פסוק ו'. תורה נביאים כתובים, הוצאת קורן ירושלים, התשס''א, 2001, עמ' שד

[3] תיאורית הדלת האחורית לתוך המלחמה. על פי מספר היסטוריונים, היה ברור לנשיא ארה"ב פרנקלין רוזבלט שבכדי להעביר את העם האמריקאי מגישת הבדלנות לנכונות להצטרף למלחמת העולם השנייה בצד הבריטים, היה עליהם לקבל מכת מחץ. מעריכים כי דחק במכוון את יפן לפינה. כשהצטרפה לכוחות הציר - גרמניה ואיטליה, הקונגרס הגביל יצוא מוצרים חיוניים לתעשיית המלחמה היפנית - מוצרי נפט וחרושת ברזל. במהלך 1941  ניהלו משא ומתן לביטול הסנקציות, כשנכשל תכננו מתקפה על ארה"ב. רוזבלט ידע שמתקפה צפויה (האמריקאים פיצחו את קוד תקשורת המודיעין היפני), אבל לא היה בטוח על מיקומה. בדצמבר 1941 הפציצו היפנים את נמל הפנינים בהוואי, חיסלו כמעט לחלוטין את הצי האמריקאי באוקיאנוס השקט, מאות מטוסים והרגו כ-5,200 אנשי צבא ואזרחים.

המתקפה כה זעזעה את האמריקאים שהיו נכונים מיידית להצטרף למלחמה נגד היטלר ובני-בריתו. יום למחרת לבקשת רוזבלט, הכריז הקונגרס מלחמה על יפן, ושלושה ימים לאחר מכן הכריזו גרמניה ואיטליה מלחמה על ארה"ב. יש הגורסים שאסטרטגיה דומה נוהלה על ידי הנרי קיסינג'ר, אנוואר סאדאת נשיא מצרים ומשה דיין שר הביטחון הישראלי, במלחמת יום הכיפורים ב-1973. מטרת המלחמה המוגבלת לתפיסתם, הייתה לאפשר לעמי ערב להחזיר לעצמם את כבודם שהושפל במלחמת ששת הימים ב-1967, וליצור אווירת נכונות לפיוס עם מדינת ישראל.

בצד הישראלי ריסקה המלחמה את הביטחון העצמי המוחלט של הצבר בעליונותנו על פני עמי האזור, ותרמה להבשלת התפיסה הלאומית שבמסגרת הסכמי שלום יהיו מוכנים להחזיר שטחים תמורת ערבויות ווירטואליות מצד מדינות ערב. מה שהביא לחתימת הסכם השלום בין מצרים לישראל ב-1979. בהיבט השלילי, זו נקודת המפנה שדרדרה את לכידות החברה הישראלית. כמובן שניתן להשליך את תאוריית הדלת האחורית גם על אסון התאומים בניו-יורק ומתקפה האמריקאית נגד אל-קעידה, אפגניסטן ועיראק. מהלך מתוכנן היטב על ידי אנשי הממשל האמריקאי להשלים במסגרת תקופת כהונת הנשיא ג'ורג' בוש הבן מה שהתחילו בתקופת כהונת הנשיא ג'ורג' בוש האב. מה שמעניין איננה העובדה אם תיאוריות אלו נכונות או לאו, אלא מסקנה אחרת. לעיתים, על מנת למנוע משבר ארוך טווח בעל משמעויות הרות אסון, יבחר המנהיג להקריב על מזבח הטווח הקצר משבר מוגבל. משבר שיעורר את דעת הקהל ואת המדינה לעשייה. שינוי תפיסתי שלא ניתן להשיגו אלא בעקבות התפרצות משבר מוגבל.

סרוואן שרייבר ז'. (1980), 'האתגר הכול עולמי', זמורה-ביתן-מודן, 1980, עמ' 190, דו-קרב באוקיאנוס השקט;

Roosevelt, F.D., Encyclopedia Britannica Article,, viewed 6th December, 2003; Sidebar - Pearl Harbor and the "back-door-to-war" theory, Encyclopedia Britannica Article, , viewed 7th January, 2004; Egypt: The Sadat Regime, Encyclopedia Britannica Article, , viewed 7th January, 2004

[4] משבר הטילים בקובה. בתקופת ממשל הנשיא ג'ון קנדי, נקלעה ארצות הברית למשבר שהביא את העולם כולו לסף מלחמה גרעינית, וסימל את השיא ביחסים האנטגוניסטים בין שתי מעצמות העל. ארצות הברית גילתה שברית המועצות החלה במשלוח טילים בליסטים ובהקמת אתרי שיגור בקובה. הנשיא קנדי שקל בין האופציות שעמדו לרשותו - פלישה מיידית לקובה, התקפה אווירית על אתרי הטילים או מחסום ימי. בחר באלטרנטיבה האחרונה. בעקבות סדרת מסרים שהועברו בין קנדי לבין חרושצוב, בחר המנהיג הסובייטי לבסוף להתקפל. הודיע לאמריקאים שעבודות להקמת אתרי הטילים יופסקו וכי הטילים שהיו כבר מוצבים על אדמת האי יוחזרו לברית המועצות. בתמורה התחייבו האמריקאים שארצות הברית לעולם לא תפלוש לקובה, והסיגו סוללות טילים שהוצבו בשטחי טורקיה, כמה שנים קודם לכן. המשבר הגיע לסיומו השקט, בזכות ניהול מושכל של הנשיא קנדי.

Cuban Missile Crisis, Encyclopedia Britannica Article, ,  viewed 18th June, 2003

המשא ומתן לסיום מלחמת וייטנאם. לנשיא ריצ'ארד ניקסון היה ברור שניצחון איננו בר השגה בוייטנאם. הוא שאף להביא לשלום מכובד. הנוי, לעומת זאת, המשיכה לפעול על פי דוקטרינת ה-Realpolitik וקידמה את האינטרסים שלה בכל דרך אפשרית. לא הסכימה לוותר בשולחן המשא ומתן על מה שהאמינה שתוכל להשיג בשדה הקרב באמצעות כדורים ודם. הציבור האמריקאי דרש מהממשל להשיג שני יעדים מנוגדים - לסיים את המלחמה לאלתר ולא להתקפל מול דרישות הקומוניסטים.

מלחמות גרילה עוסקות במנצחים ובמובסים ולא בפשרה. הנוי יצאה למלחמה במטרה לנצח ולא להתפשר. הם נכנסו למשא ומתן רק תחת תנאי לחץ. לה דוק טו, דובר משלחת צפון וייטנאם לשיחות השלום בפאריס, ניצל את התקשורת האמריקאית ככלי ללוחמה פסיכולוגית. המקרה הראשון בו שולבו צינורות המדיה כאמצעי לוחמה בשדה הקרב המודרני. כל פעם שחפץ בכך, זרק לעיתונאים פיסת מידע כי האמריקאים אינם מקיימים עימו קשר, ואינם עושים דבר לקידום המשא ומתן. מה שהביא לגלי ביקורת עצומים וליצירת לחצים פנימיים בארה"ב. הממשל האמריקאי למד ממשבר וייטנאם כי בפעם הבאה שיצא למלחמה יהא עליו להבין את האיום עימו מתמודדים, יידרש להגדיר יעדים ריאלים ברי השגה ותוצאה פוליטית מבוקשת, ולפתח אסטרטגיה צבאית בה אין אלטרנטיבה אלא לניצחון מוחלט.

 

רמי הסמן MBA, מומחה לאסטרטגיה שיווקית. מרצה לשיווק מדיני וחברתי בבית הספר הבינלאומי למינהל עסקים, המרכז הבינתחומי בהרצליה. שימש כעמית מחקר בבית הספר לממשל ולמדיניות, הפקולטה למדעי החברה, ומרצה אורח בפקולטה לניהול, בית הספר למוסמכים במינהל עסקים, אוניברסיטת תל אביב. ריכז את תחום לימודי הפרסום במכללה למינהל. הקים וניהל את חטיבת לימודי מינהל עסקים בבית הספר לתיירות של משרד התיירות.

http://schoolofstrategy.blogspot.com/
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב