בעקבות הבחירות המוניציפאליות
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

בעקבות הבחירות המוניציפאליות 

מאת    [ 15/11/2008 ]
מילים במאמר: 1770   [ נצפה 2430 פעמים ]

 
 
בחירות באות אך ורק כדי למנוע את הנצחתו של מנגנון שליטה שעשוי לעבור בהורשה מאב לבן. בעבר, כדי להחליף שלטון היה נחוץ לעשות שימוש במהפכה או במלחמת "אחים" בצורה זו או אחרת. מלחמות כאלו, חוץ משפיכות הדמים, היו גורמות להרס ולחורבן כלכלי של הישות הפוליטית. כתוצאה מכך, נקבעו חוקים וכללים אשר קובעים פחות או יותר את המעבר משלטון לשלטון דרך הקלפי ולא דרך החרב.
אולם, אנו רואים כי בחלק ניכר מהרשויות, חלק מהנבחרים, מנציחים למעשה את שלטונם עד כדי כך שאנו מופתעים לגלות על מהפך שלטוני והופכים זאת ל"חדשות".
ההנצחה של השלטון עשויה להביא, את כל התחלואים הידועים של הסתאבות, שחיתות ושל חוסר צדק חברתי. הרצון להנציח את השלטון גורם מאידך, לשימוש באמצעים אשר לא תמיד עולים בקנה אחד עם כוונות המחוקק.
מכאן, נקבע במדינות אחדות בעולם החופשי, כלל של הגבלת כהונה רצופה. בארה"ב למשל, בתפקידים חשובים כגון נשיאות ארה"ב, שתי קדנציות רצופות של כהונה הינם המקסימום המותר בחוק. זה מביא בהכרח לחילופי גברי במוסד הנשיאות של ארה"ב. כך, בשתי קדנציות, יש לשער יכולת ההסתאבות מוגבלת לפחות מול בחירתו של מאן דהוא לחמש קדנציות רצופות.
כלל ראשון שנלמד בתורת הארגון הוא הצורך ל"הזרים דם חדש" לארגון כדי לרענן את השורות, ולהביא להישרדותו. כלומר, כדי שארגון יוכל להמשיך ולשרוד, עליו להתחדש ולהכניס רעיונות, דעות, אמצעים ואנשים חדשים. מבלי זאת, אותו ארגון הופך להיות מיושן ובלתי מתאים לזרם החיים המתמשך והמשתנה ללא הרף. ארגון לא משתנה, במהלך הזמן, ימצא עצמו מתמודד עם בעיות שאין לו עליהם פתרונות ובסופו של דבר נכחד.
הנצחת השלטון, מהווה כאמור, הן את אחת המכשלות להסתאבות ולחוסר היעילות של המערכת השלטונות והן קורצת לשחיתות שלטונית. יש לשער, כי ברשויות מקומיות בהן שלטון זהה של נבחרים, מתמשך לאורך השנים, עשוי להשיא תוצאות כפי שנרמז לעיל. זאת, מאחר והמערכת השלטונית "קפואה" ואין חשש שמשתנים חדשים יוכלו בלשון המעטה, לגרום לה ל"זעזוע" כל שהוא. בנוסף, מערכת כזו, עשויה להנציח גם את הפקידות שבה. בעיה זו אף חריפה מהקודמת. זאת מאחר והפקידות היא המבצעת בשוטף את מדיניות הנבחרים, עשויה לבנות מערכת של התנהגויות ארגוניות מיוחדת שאינה עומדת לביקורת הציבור.
אל מערכת בסטגנציה שכזו, יכולים לחדור תמיד אלמנטים המבקשים ל"קצר" תורות ול"עקוף" הליכים מכווני מטרה ואף יכולה ל"קרוץ" לאלמנטים שמערכת החוק אינה בראש מעייניהם. דבר היכול לכאורה להביא לידי התחברות של אלמנטים הקשורים להון ושלטון וכל המשתמע מכך.
יתרה מזה, מערכת אכיפת החוק בזמן בחירות אינה יכולה להפעיל את מירב משקלה כדי להניע התנהגות שאינה עולה בקנה אחד עם לשון החוק. כך נראה במערכת בחירות מקומיות, התנהגות לא תקינה דווקא מצד אלו המחזיקים ברסן השלטוני במקום. כתוצאה מכך, קשה מאד ל"נצח" ראש רשות מכהן. במיוחד הדבר קשה כאשר ראש הרשות המכהן, מחזיק בידיו את מכלול האמצעים והמשאבים הקשורים לרשות. כאשר אין כל אפשרות לבצע הפרדה מעשית בין משאביו האישיים ומשאבי הציבור. הדבר נכון לגבי כל מתמודד הנמצא מחוץ למערכת מול מתמודד הנמצא בתוך המערכת השלטונית.
בראש וראשונה, עובדי הרשות כמשאב פוליטי זמין בידיו של ראש הרשות. כל עובדי הרשות שאפילו אינם מסכימים עימו, עשויים להיות "מאוימים" באורח עקיף ו/או ישיר לפעול בגלוי לטובת ראש הרשות המכהן. לא אחת שמענו על מחלקת פיקוח שעושה דוחות אך ורק למועמדים המתמודדים מול ראש הרשות. כאשר כלל עבירות שנעשות על ידי ראש הרשות ו/או הסיעות העשויות לסייע לו בהתמודדות, אינן מדווחות ואין נוקטים כנגד כל צעד משמעתי ו/או משפטי כפי שינקטו ביריב הפוליטי של ראש הרשות. גם בתחום המשאבים הכלכליים, קשה מאוד להפריד בין המשאב הציבורי למשאבים הפרטיים בהם עושה ראש רשות במהלך הבחירות. כאשר משאבים כלכליים כאלו אינן מופרדים, עשוי להיווצר יתרון אפילו משמעותי בידיו של ראש רשות מכהן. למרות שקיימים כללים ונהלים ברורים לגבי השימוש בעוצמות ובמשאבי הציבור, האכיפה כמעט בלתי אפשרית.
כך, להסתפק באמירה הסתמית כי לראש רשות יש 13% יתרון על פני יריביו אינה פוטרת את הבעיה. אלא, רק האכיפה של הכללים והחמרתם כלפי ראש רשות מכהן, צריכה לפתור את הבעיה. העברת הטיפול לאחר הבחירות אינה רלוונטית ואף עושה "צחוק" מהחוקים והנהלים. מאחר ועצם התזמון רלוונטי לחקירה. לאחר הבחירות, רוב העברות נפטרות באמרה הלקונית, של "חוסר עניין לציבור".
מאידך, העמסה של אלפי תלונות שחלקן "קטנוניות" וחלקן ללא הצדקה, עשוי להטיל עומס כבד על מערכת האכיפה. מכאן ראוי לקיים קודקס של כללים ברורים של עשה ואל תעשה אשר אי מילויים עשוי לפסול את המועמד כבר בשלב הראשון שלפני הבחירות עצמם. כדי למנוע את הבעיות הנ"ל יש בראש וראשונה לקבוע שלושה כללים ברורים:
התפטרות ראש הרשות וחברי מועצת הישוב - למרות שקיים בחוק זמן צינון לגבי כל אדם העובד עם ציבור והרוצה להתמודד, לא קיים כלל ברור לגבי ראש רשות מכהן. לפיכך, ראש רשות מכהן, חייב להתפטר מעבודתו כראש רשות שלושה חודשים לפני הבחירות לפחות. בעת הזו, מלבד זמן חירום של מלחמה, צריכה הרשות להיות מנוהלת לא ע"י מנכ"ל הרשות אלא ע"י פקיד ממונה מטעם משרד הפנים. בכל העת ההיא, כל הפעילויות אותם עושה ראש רשות בשוטף, כולל חתימה על מסמכים והמחאות, יעשו אך ורק ע"י אותו פקיד ממונה. יש לקבוע כללים לגבי זהותו והשתייכותו שח אתו פקיד מנהל כדי שלא יוצרו ניגוד אינטרסים בינו לבין הרשות עליה הוא ממונה. גם על כל חברי המועצה יהיה להתפטר מכל תפקידיהם ברשות ולעזוב את משרדיהם ברשות שלושה חודשים לפני יום הבחירות. לא יעשה בעת ההיא כל פעילות הקשורה לפעילות המחייבת החלטת מועצה.
וועדת בחירות - אחת הבעיות הקשות היא מיונו של וועדת בחירות מטעם. ועדה כזו, במידה ויש לה סמכויות יוצרת עיוות ואף חוסר איזון בין סיכוייו של כל מועמד להיבחר. לפיכך, ועדת בחירות חייבת להיות ניטראלית ולא מעורבת עם הרשות המקומית. לא אחת אנו שומעים על טענות כנגד וועדת בחירות זו או אחרת, אשר מועמדים חוששים שהחלטותיה אינן אובייקטיביות . יש למצוא מכניזם אשר יענה על צורך זה. למשל מוצע להחליף וועדות בין ישובים שונים. כלומר, וועדה שנבחרה בישוב פלוני תעבוד בישוב אלמוני ואילו הוועדה שנבחרה בישוב אלמוני תפעל בישוב פלוני. כך, אין כל קשר ישיר בין הוועדה לישוב בו היא מכהנת.
הקמת בית דין משמעתי מהיר - יש להקים בית דין מקומי פיזי שידון בכל העתירות בהקשר לבחירות. בית הדין המקומי הזה, יעשה שימוש במשטרת ישראל ו/או ביחידת אכיפה מטעם משרד הפנים המפקח על הבחירות. כל עתירה תידון בהתאם לכללי הדיון המשפטי וההחלטות יתנו על המקום ואכיפתן תעשה מידית. לבית משפט כזה, יינתנו כל הסמכויות האפשריות כדי למנוע בעיות ביחס למהלך ולתהליך.
אלו הם צעדים מנהלתיים שבאים על מנת לנסות לצמצם את יכולתם של נבחרם מכהנים להשפיע על בחירתם מחדש. אך צעדים אלו, אינם מונעים את הנצחת שלטונם של נבחרים אלו. לשם כך, נחוצה רביזיה נוספת בתחום. רביזיה זו צריכה להיות מורכבת משני חלקים. חלק אחד הגבלת כהונה לשתי קדנציות רצופות בלבד. וחלק שני החלפת כל הפקידות בממשל הקיים.
למעשה, החלק השני הוא בעיתי יותר. היום בגדול קיימות שתי גישות. האחת מנגנון פקידותי שאינו פוליטי ומהווה גוף תמידי הנבחר באמצעות כללי ניהול קבועים בלתי מתפשרים. כאשר השלטון המקומי ו/או הפוליטי אין לו כל קשר אליו. מנגנון פקודתי כזה, בירוקראטי בעיקרו פועל בשיטה מריטוקראטית (בהתאם לכישורים) אינו תלוי כלל בשלטון הפוליטי. מנהל שרות המדינה, יהווה גוף עצמאי כמו רשות פעולה שכל עובדיה בלא יוצא מהכלל יבחרו ע"פ נוהל אחיד. מהמנכ"ל עד אחרון הפקידים.
מאידך, קיים מנגנון פקידותי פוליטי אשר כולו נבחר ומשרת את הנבחר. כך, שכל נבחר מגיע לשלטון, מחליף מייד את כל הפקידות הקיימת באנשיו. גם כאן הפקידות היוצאת בלא יוצא מהכלל עוזבת ובאה במקומה, לאחר תקופת חפיפה הולמת, נכנסת פקידות חדשה.
בין שתי הקצוות הללו של פקידות, ישנה שיטת ביניים, שבא חלק מהפקידים הזוטרים בעיקר, הם שייכים למנגנון קבוע ואילו הסגל הבכיר מתחלף כשהשלטון מוחלף. גם כאן, ישנם יתרונות במיוחד השגת קביעות שלטונית. כי מה הטעם להחליף את מחלק התה ו/או את עובד הניקיון. אולם, שיטה זו יוצרת למעשה כפילויות ואינפלציה של תפקידים. כאשר למשל, בעל תפקיד מהסגל הבכיר (שאינו מחלק התה או עובד הניקיון שאותם אגב מחליפים מידית), מודח כתוצאה מהחלפת השלטון "מחזיק את קרנות המזבח" ומסרב לעזוב. הוא קורא לעזר את מיטב עורכי הדין, בית המשפט לעבודה וצווי המניעה, יוצר בסוף "פשרה" בה הוא נותר בתפקידו לכאורה, ואדם אחר יעשה את העבודה.
מכאן, דרך הביניים יוצרת לא אחת ניפוח של המנגנון, חוסר יעילות תעסוקתית ובזבוז של כספי הציבור בתשלומי שכר ו/או בתנאי פרישה מפליגים, המולעטים על "סרבני הפרישה" כדי ל"שדל" אותם לעזוב "עבודתם" לטובת אנשי הסגל של הנבחר.
כדי למנוע הנצחה שלטונית, נחוצה איפוא גישה יותר ממוקדת ודיכוטומית ופחות גישה פשרנית היוצרת בסופו של דבר הנצחה ומנגנון כפול. יש לבחון להקים מערך קבוע בלתי תלוי לחלוטין של פקידות ציבורית ו/או לחילופין להחליף את כל העובדים בהתחלף השלטון. שיטה כזו עשויה דווקא להביא לידי יציבות מערכתית יותר מהגישה המעורבת. בעוד הגישה המעורבת עשויה ליצור כפילויות, אי יעילות מערכתית ואף בזבוז משאבים. גישת הביניים אינה יכולה להבטיח יציבות פוליטית אלא להפך. היא מביאה לידי "נדנדה" פוליטית, מעבר ממחנה למחנה ושאר החולאים המתוארים לעיל. במיוחד כאשר ראש רשות מכהן, משתמש במשאב האנושי של הרשות בהתמודדותו בבחירות.
זה כאמור מביא להנצחת השלטון דבר המנוגד לאופיו הדמוקרטי בו אנו בוחרים נציגים לניהול העניין הציבורי. גישה בה כלל העובדים מתחלפים עם התחלפות השלטון, עשויה להביא לידי התמקדות במחנה יחיד. לא יהיו אלא בעלי עניין אשר יפעילו את מיטב יכולתם כדי להחזיק בשלטון. כך, תהיה יציבות שלטונית מצד אחד. אך, מאידך זה יעודד את אלו הנמצאים בחוץ להתאמץ עדי לקחת את השלטון. מכאן, הדבר הטובה ביותר למנוע הנצחת שלטון היא לנתק לחלוטין את הפקידות מהשלטון עצמו. כך, הפקידות הקבוע ממנכ"ל הרשות ועד אחרון הפקידים, יתמנו בהתאם לנוהלי בחירה כוללניים ועצמאיים בדרך שאינה קשורה כלל לרשות המקומית. לראש הרשות הנבחר, יורשה להביא עימו רק עוזר יחיד ואישי בלבד. שיטה כזו, תמנע למעשה מאלו שאינם מכוונים עצמם להיות ראשי רשות, מלהתמודד. הם לא ימצאו עצמם משולבים בעבודה ברשות ומכאן הם יפגינו חוסר עניין לסייע למאן דהוא להתמודד, אלא בתמורה מידית ולא טובות הנאה עתידיות. גישה כזו, תוכל למנוע מפעילים כל שותפות בניהול הרשות וזה יוביל לניתוק מסוים בין כוחות אינטרסנטיים כאלו לפעול.
מכל מקום, בעקבות הבחירות הללו, נוצר צורך עז להביא לידי תפיסה אחרת ביחס לבזבוז המשאבים הנורא הנעשה בתקופת בחירות. במיוחד לגבי אלו המתמודדים לראשות הרשות המקומית. עלויות גבוהות ובזבוזים מביאים לידי הרהור נוסף. מה קורה עם אלו המפסידים? מהיכן היה עליהם להביא את הכספים הרבים הנחוצים להתמודדות?
זה מוביל בהכרח למשתנה של ה"תרומות" לכאורה של בעלי עניין המבקשים דרך מועמד זה או אחר להשתלט על המשאבים הציבוריים לטובתם. לפיכך, נחוצה דרך נוספת להתמודדות. יש לקבוע להערכתי מספר כללים בשונה לקיים כיום. הכללים הקיימים כיום, אינם יכולים למנוע את התרומות האינטרסנטיות של גופים בעלי עניין.
בנוסף, הבזבוז הגדול של ספר בוחרים מנופח, שרק 50% ממנו בא באמת לבחור. זה, מוביל להוצאות ניכרות בתחום של ניהול הבחירות. כך, מאחר ומספר הקלפיות הנחוצות בפועל, קטן ממספר הקלפיות המוצבות, ניתן יהיה לצמצם במחצית את היקף ההוצאות. זאת, ניתן לעשות למשל, ע"י רישום בוחרים מראש ולא הצבת ספר בוחרים אוטומטי.
הקשר בין שני הדברים הלו, עשוי למקד את הבחירות ולהפוך אותם ליותר אטרקטיביות ויותר מייצגות את האוכלוסייה המעוניינת להשתתף בהליך הפוליטי. בדרך כזו, יהיה ניתן למועמדים לגייס את בוחריהם כבר בראשית הדרך. למשל, ע"י שליחתם של התומכים בהם לרישום בספר הבוחרים. זה יוביל להתמקצעות בניהול מסע הבחירות ולהתמקדות באוכלוסיית יעד. מאידך, מועמד שאינו יכול בשלב ראשון כבר לגייס לעצמו מספיק בוחרים, יוכל לצמצם את הוצאותיו ולחסוך לעצמו כסף רב שילך לטמיון כתוצאה מכישלונו בבחירות.
אתרופולוג כלכלי מתמחה בתחום של התנהגות כלכלית של פרטים ואגונים. משמש כיועץ לארגון וניהול יעוץ ארגוני וליווי עסקי,יעוץ ותכנון תיירותי, הכנת תוכניות עסקיות, תכנון ואסטרטגיות עסקיות, תכנון וליווי של תוכניות הבראה ושיקום פיננסי, מערכות מידע שיווקי ומערכות ניהול איזו 9000, שיווק תיירותי, תכנון הדרכה, ימי עיון וקורסים במבחר ארגונים מגדלים שונים ובענפי פעילות מגוון. ייעוץ אסטרטגי, ארגוני וניהולי למפלגות ולגופים פוליטיים.
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב