מוזר פתאום בלעדיך 

בס"ד



מוזר פתאום בלעדיך




מוזר פתאום להיות בלעדיך. מוזר פתאום להיות.
הבוקר מוזר והלילה גם הוא. מוזר לחיות בידיעה שכבר לא תהיה עוד בחיי.
עכשיו כשזה נגמר.
לדעת שיש לך חיים משלך ולי משלי. אחרי כל כך הרבה זמן יחד, בו התחלקנו אפילו בנשימות - אחת לי, אחת לך.
פעימות הלב היו של שנינו, מדודות, בעלות קצב אחיד. כאילו מנגנות את שיר חיינו.
מוזר פתאום לחלק הכל לשניים.
איך מחלקים מחשבה?
איך מחלקים חלום?
מוזר...
ולא היינו צריכים לאמר הרבה או להסביר. הכל היה ברור בעצם.
אהבנו.
יותר מדי.
הכל היה ברור... מדי...
עד שלא נותר עוד מה לברר.
הכל הבנת. הכל הבנתי. כל שמחה, כל כעס, כל עצב. הכל הבנו. גם את הרגע שבו זה נגמר.
ופתאום כל כך מוזר. הבוקר מוזר וגם הלילה. הכל זז לאט מדי.
האנשים,
הזמן,
המחשבות.
רק דפיקות הלב מהירות, כפולות, כאילו מחפות על החסר.
האם גם אתה מרגיש כך במקום שאתה נמצא?
זרם המים על הגוף שוטף איתו עוד יום.
איך מעבירים את הזמן? מהם המחשבות שאמורות למלא את יומנו? מהם הרגשות שעלינו לחוש מעתה?
מוזר...
ואפילו לא ידענו האם התרגלנו לאהוב
או שאהבנו את ההרגל.


מוזר פתאום להיות בלעדיך.
מוזר פתאום להיות.


- קלריס -