איך ראוי לבחור את נשיא בית המשפט העליון 

איך ראוי לבחור את נשיא בית המשפט העליון

כיום לנשיא בית המשפט העליון יש אחריות על שלושה דברים:
1. ניהול בית המשפט העליון
2. תפקוד תקין של כלל מערכת השפיטה
3. טיפוח תנאי עבודתם המקצועיים של עובדי מערכת השפיטה ורווחתם

משמעות האחריות הזאת היא שפרט לעניני התנהלות של בית המשפט העליון על הנשיא לשמש גם כמנכל הארגון הגדול של מערכת השפיטה. למילוי שתי המטלות האחרונות נדרש נושא המשרה המכובדת הזאת לכישורים וידע בעיקר בניהול. לפיכך לצורך מילוי התפקיד המורכב של נשיא בית המשפט העליון בישראל נדרשים לא רק כישורי שיפוט טובים, אלא גם, ואולי בעיקר, כישורי ניהול טובים ( יתר על כן, כדי לאפשר למערכת השפיטה להיות רשות בלתי תלויה בממשלה, כפי שקיים היום, על העומד בראש הרשות להתמצא גם בכלכלה גם במינהל צבורי וגם בשפיטה ). בזמן המינוי של הנשיא, על הועדה הבוחרת לבחון את כישורי המועמדים להתאמתם למשרה. מה שהועדה למינוי שופטים עושה כיום הוא למנות אדם מסוים לתפקיד מבלי לדון בכלל אם האיש מתאים לתפקיד, וזה כשל חמור שלה. כל הנושא אינו בכלל בעיה משפטית אלא פשוט בעיה של התנהלות צבורית בלתי תקינה, וככה יש להתיחס אליה.

הכשל הצבורי של בחירה תוך שימוש בשיטת הסניוריטי עמוק יותר מהתיאור הפשטני שלעיל. על פי שיטת הסניוריטי הועדה קובעת למעשה ( מבלי לדון בכך בצורה גלויה ) את נשיא בית המשפט העליון הבא ביום שהיא ממנה אותו לשופט בבית המשפט העליון. שיטה זאת היא תחמנות מדרגה ראשונה וכך לא ראוי למנות את הנשיא, אבל בתהליך כזה נבחרה הגב' בייניש למשרה. גם הצגת אישיות אחת בלבד כמועמדת יחידה למשרה נראית באור צבורי מפוקפק אפילו האישיות ראויה לתפקיד.

לכאורה מבחינה מינהלית הועדה למינוי שופטים יכולה לתקן את הכשל ע"י הגדרת תהליך אחר מסודר יותר שיהיה ראוי מבחינה צבורית. יחד עם זאת מבחינת ההוויה היום יומית ישנן שתי מכשלות מהותיות לתהליך כזה:
הראשונה - הועדה ככלל אינה מתנהלת בצורה צבורית ראויה והיא נגועה בהליכים בלתי ראויים ( ראה מאמרו של עו"ד אברהם פכטר : הוועדה למינוי שופטים - קרטל של "חברינו" http://www.articles.co.il/article.php?id=1808 )
השניה - בדרך כלל לאף אחד מחברי הועדה אין רקע מתאים להבין אם אדם מוכשר ומתאים לתפקיד ניהולי של מערכת גדולה ( רק שופטים יש קרוב לאלף איש ), כי חברי הועדה בדרך כלל אינם בעלי ניסיון רב בניהול ( הועדה כוללת שופטים, שרים חברי כנסת ועורכי דין אבל אפילו לא אדם אחד בעל ניסיון של ניהול ארגון גדול ).
מהמצב הזה עולה שיותר ראוי לבחור נשיא לבית המשפט העליון בפורום אחר, ולעגן את תהליך הבחירה הראוי בחקיקה של הכנסת. הליך כזה הוא ארוך ולכן צריך להתחיל בו כבר עכשיו כדי שהנשיא הבא של בית המשפט העליון כבר יבחר בצורה ראויה. יתר על כן בבחירת נושא המשרה הזאת צריכה להיות שקיפות לצבור ברמה הרבה יותר גבוהה מהמקובל כיום בועדה למינוי שופטים.

כעקרון לפני בחירת מועמד למשרת נשיא בית המשפט העליון על הגוף הבוחר להתרשם שיש למועמד כל הכישורים הנדרשים. יחד עם זאת, אם חסרה למועמד השכלה מסוימת או ניסיון מסוים אין זאת סיבה אוטומטית לפסילתו. בהקשר זה כדאי לציין כי בארה"ב, למשל, יש גמישות ניכרת בענין הניסיון. הציטטה שבהמשך לקוחה מתוך WIKIPEDIA באתר:
http://en.wikipedia.org/wiki/Chief_Justice_of_the_United_States

Most chief justices, including Roberts, have been nominated to the highest position on the Court without any previous experience on the Court; indeed some, like John Marshall and Earl Warren, were selected without any prior judicial experience


אם המועמד המוצלח ביותר אינו עומד בכל הציפיות מנושא המשרה הזאת, ניתן להעלות על הדעת מינוי נשיא אפילו ללא ניסיון שיפוטי ( כמו שנהוג בארצות הברית ). יחד עם זאת אין זה ראוי למנות אדם למשרת נשיא בית המשפט העליון ללא ניסיון ניהולי צבורי ולהמחשה דוגמא המסבירה את הקביעה הזאת: מערכת השפיטה משופעת כיום בכשלי ניהול. אולי המפורסם שביניהם הוא השהיית פסקי דין עד למעלה מעשר שנים לאחר גמר דיונים. מצב זה נוצר בהדרגה ונשיא בית המשפט העליון ( שקדם לנשיאה המכהנת, ואולי אפילו לפניו ), שלא היה מודע למה שקורה במערכת השפיטה שהוא אמון עליה, נתן למצב להדרדר לממדים גדולים במקום לטפל בבעיה כאשר היא עדיין קטנה.
מנהל טוב של ארגון גדול יודע שהוא צריך לפתח מנגנון בקרה שיספר לו מה קורה במערכת שלו ( המנגנון המקובל כיום הוא משובי לקוחות ועובדים ), ואז הוא יכול לטפל בבעיות שמתעוררות לפי העדיפות הנראית לו. נשיאי בית המשפט העליון לדורותיהם לא נהגו כך, ועד היום אין כל מנגנון בקרה כזה למערכת השפיטה. יתר על כן הנשיא הקודם אף נלחם בפרויקט משוב עורכי הדין ( ובצורה חריגה בלתי ראויה של הטלת חרם על לשכת עורכי הדין ) במקום לאמץ את הרעיון כמקובל בארגונים מתקדמים.

לאחר הרבה שנים שבהן נדחקו הצידה נושאי ניהול מערכת השפיטה לטובת ענין השפיטה, נוצר כיום מצב, שהחשיבות של כישורי הניהול של נשיא בית המשפט העליון גבוהה מהחשיבות של כישורי השפיטה שלו. רצוי שנושא החשיבות היחסית של כישורים ימצא את ביטויו כבר בהליך הבחירה של הנשיא הבא של בית המשפט העליון.