אדם המחליט לפנות לטיפול אצל פסיכולוג, נדרש לענות לעצמו על מספר שאלות. השאלות הראשונות הן כיצד לבחור פסיכולוג. תהליך הבחירה של פסיכולוג אמור לשקלל את אפשרויותיו של המטופל - אפשרויותיו הכספיות, הזמן הפנוי שלו, התחייבויותיו וכן הלאה, מול המידע שיצליח להשיג אודות פסיכולוג פוטנציאלי כזה או אחר.
שאלה מרכזית בתהליך שקלול זה היא, "איזה פסיכולוג אני צריך?"
ננסה להתייחס עתה למספר גורמים המשפיעים על התשובה שנותן אדם לעצמו על שאלה זו.
שאלת הנגד הראשונה שיש לשאול אדם המתלבט בסוגיה כזו, היא פשוטה: "מאיזה בעיות אתה סובל?", או בניסוח אחר: "מה מציק לך? מדוע אתה רוצה לפנות לטיפול אצל פסיכולוג?"
יתכן, למשל, שאדם העושה חשבון נפש יגלה כי רוב הבעיות המציקות לו מקורן בתחום הזוגי, כמו למשל מריבות בלתי פוסקות עם בן או בת זוגו. במקרה כזה, יתכן שיש להמליץ לו לפנות לטיפול זוגי עם בן או בת זוגו ולאו דווקא לטיפול פרטני אצל פסיכולוג.
אפשרות נוספת היא, שכדאי לאדם לפנות תחילה אל פסיכיאטר ולא דווקא אל פסיכולוג. מצוקות נפשיות רבות מטופלות היום על ידי תרופות פסיכיאטריות, במקביל לטיפול אצל פסיכולוג. תופעות כמו דיכאון, חרדה, פחדים מסוגים שונים ושאר תופעות נפשיות, הן תופעות נפוצות ביותר. היות ורק פסיכיאטר מוסמך לרשום תרופות מסוג זה, יש לפנות אליו לשם כך.
אפשרויות נוספות, מעבר לטיפול פרטי אצל פסיכולוג, הן קבוצות טיפוליות מסוגים שונים. במסגרות רבות מתקיימות היום קבוצות מסוגים שונים, שהמשתתפים בהן סובלים מבעיות דומות. כך ניתן למצוא קבוצות לטיפול בחרדה ובמחלות ובעיות נפשיות אחרות.
אפשרות אחרת מעבר לטיפול אצל פסיכולוג, הן שיטות טיפוליות שונות המתמחות בטיפול פסיכולוגי המשולב בפעילות אחרת. בין קבוצות אלה ניתן למנות טיפול באמצעות דרמה, המכונה דרמה-תרפיה, טיפול באמנות, טיפול באמצעות ספרות המכונה ביבליו-תרפיה, טיפול באמצעות מוסיקה ועוד.
גם לאחר שבחן אדם את כל האפשרויות השונות והגיע למסקנה שהוא זקוק לטיפול אצל פסיכולוג, לא תמה התלבטותו. הפסיכולוגיה כוללת זרמים ושיטות שונות, הנבדלים בהנחות היסוד שלהן, בתפיסת האדם והנפש שלהן, באמונתן בנוגע לשיטות הטיפול הנכונות, במשך הטיפול ובאינטנסיביות שלו ועוד.
משום כך, במידה והדבר אפשרי, כדאי להתעניין בנוגע לאסכולות הטיפוליות השונות ולאופיין ולבדוק לאיזו אסכולה משתייך כל פסיכולוג אליו אנו פונים. מידע זה עשוי לסייע לנו להבין את שיטתו הטיפולית ולהחליט האם היא השיטה הנכונה עבורנו.
מאחר וגם פסיכולוג הוא בן אדם וטיפול אצל פסיכולוג פירושו אינטראקציה אינטימית מאד וקרובה, חשוב גם לנסות ולעמוד על מאפייני אישיות של כל פסיכולוג. האם הוא אמפתי? האם הוא מסוגל לתת לי משוב מעמיק ונבון על הדברים שאני חושף בפניו? האם הוא אינטיליגנטי? וכן הלאה. כל פסיכולוג מתאפיין בתכונות שונות, המתאימות למטופלים שונים. מטופל שכלתני מאד עשוי להעדיף פסיכולוג מבריק, שיהיה מסוגל לאתגר אותו מחשבתית. מאידך, הוא עשוי דווקא להעדיף פסיכולוג השם דגש על הצד הרגשי, צד שעשוי להיות לוקה בחסר אצל המטופל, דווקא בשל השכלתנות שלו. לכן, בדיוק כמו בזוגיות, כל טיפול אצל פסיכולוג הוא מפגש, שצריך להביא בחשבון את המעלות והחסרונות של שני הצדדים ואת הציפיות שלהם (על אף שמשקלן של ציפיות המטופל הוא המשמעותי יותר כמובן).
גם הבחירה בפסיכולוג אינה סוף פסוק. הטיפול הפסיכולוגי הוא תהליך דינמי, המבוסס על אמונה ביכולתו של הטיפול להשפיע על האדם ועל הדינמיות של הנפש האנושית. אדם אמור לעבור במהלך הטיפול תהליך נפשי מסוים של שינוי. משום כך, פסיכולוג שהתאים לאדם בטרם התחיל את הטיפול, עשוי שלא להתאים לו לאחר תקופה מסוימת. לכל אורך הטיפול מומלץ למטופל לבחון את הטיפול, את מטרותיו וציפיותיו ממנו ולהחליט האם הוא עונה על ציפיותיו.
חרדת נטישה אמורה לאפיין מטופלים בלבד ולא מטפלים.. משום כך, יכול וצריך המטופל לסיים טיפול שאינו מועיל לו עוד.
שאלה מרכזית בתהליך שקלול זה היא, "איזה פסיכולוג אני צריך?"
ננסה להתייחס עתה למספר גורמים המשפיעים על התשובה שנותן אדם לעצמו על שאלה זו.
שאלת הנגד הראשונה שיש לשאול אדם המתלבט בסוגיה כזו, היא פשוטה: "מאיזה בעיות אתה סובל?", או בניסוח אחר: "מה מציק לך? מדוע אתה רוצה לפנות לטיפול אצל פסיכולוג?"
יתכן, למשל, שאדם העושה חשבון נפש יגלה כי רוב הבעיות המציקות לו מקורן בתחום הזוגי, כמו למשל מריבות בלתי פוסקות עם בן או בת זוגו. במקרה כזה, יתכן שיש להמליץ לו לפנות לטיפול זוגי עם בן או בת זוגו ולאו דווקא לטיפול פרטני אצל פסיכולוג.
אפשרות נוספת היא, שכדאי לאדם לפנות תחילה אל פסיכיאטר ולא דווקא אל פסיכולוג. מצוקות נפשיות רבות מטופלות היום על ידי תרופות פסיכיאטריות, במקביל לטיפול אצל פסיכולוג. תופעות כמו דיכאון, חרדה, פחדים מסוגים שונים ושאר תופעות נפשיות, הן תופעות נפוצות ביותר. היות ורק פסיכיאטר מוסמך לרשום תרופות מסוג זה, יש לפנות אליו לשם כך.
אפשרויות נוספות, מעבר לטיפול פרטי אצל פסיכולוג, הן קבוצות טיפוליות מסוגים שונים. במסגרות רבות מתקיימות היום קבוצות מסוגים שונים, שהמשתתפים בהן סובלים מבעיות דומות. כך ניתן למצוא קבוצות לטיפול בחרדה ובמחלות ובעיות נפשיות אחרות.
אפשרות אחרת מעבר לטיפול אצל פסיכולוג, הן שיטות טיפוליות שונות המתמחות בטיפול פסיכולוגי המשולב בפעילות אחרת. בין קבוצות אלה ניתן למנות טיפול באמצעות דרמה, המכונה דרמה-תרפיה, טיפול באמנות, טיפול באמצעות ספרות המכונה ביבליו-תרפיה, טיפול באמצעות מוסיקה ועוד.
גם לאחר שבחן אדם את כל האפשרויות השונות והגיע למסקנה שהוא זקוק לטיפול אצל פסיכולוג, לא תמה התלבטותו. הפסיכולוגיה כוללת זרמים ושיטות שונות, הנבדלים בהנחות היסוד שלהן, בתפיסת האדם והנפש שלהן, באמונתן בנוגע לשיטות הטיפול הנכונות, במשך הטיפול ובאינטנסיביות שלו ועוד.
משום כך, במידה והדבר אפשרי, כדאי להתעניין בנוגע לאסכולות הטיפוליות השונות ולאופיין ולבדוק לאיזו אסכולה משתייך כל פסיכולוג אליו אנו פונים. מידע זה עשוי לסייע לנו להבין את שיטתו הטיפולית ולהחליט האם היא השיטה הנכונה עבורנו.
מאחר וגם פסיכולוג הוא בן אדם וטיפול אצל פסיכולוג פירושו אינטראקציה אינטימית מאד וקרובה, חשוב גם לנסות ולעמוד על מאפייני אישיות של כל פסיכולוג. האם הוא אמפתי? האם הוא מסוגל לתת לי משוב מעמיק ונבון על הדברים שאני חושף בפניו? האם הוא אינטיליגנטי? וכן הלאה. כל פסיכולוג מתאפיין בתכונות שונות, המתאימות למטופלים שונים. מטופל שכלתני מאד עשוי להעדיף פסיכולוג מבריק, שיהיה מסוגל לאתגר אותו מחשבתית. מאידך, הוא עשוי דווקא להעדיף פסיכולוג השם דגש על הצד הרגשי, צד שעשוי להיות לוקה בחסר אצל המטופל, דווקא בשל השכלתנות שלו. לכן, בדיוק כמו בזוגיות, כל טיפול אצל פסיכולוג הוא מפגש, שצריך להביא בחשבון את המעלות והחסרונות של שני הצדדים ואת הציפיות שלהם (על אף שמשקלן של ציפיות המטופל הוא המשמעותי יותר כמובן).
גם הבחירה בפסיכולוג אינה סוף פסוק. הטיפול הפסיכולוגי הוא תהליך דינמי, המבוסס על אמונה ביכולתו של הטיפול להשפיע על האדם ועל הדינמיות של הנפש האנושית. אדם אמור לעבור במהלך הטיפול תהליך נפשי מסוים של שינוי. משום כך, פסיכולוג שהתאים לאדם בטרם התחיל את הטיפול, עשוי שלא להתאים לו לאחר תקופה מסוימת. לכל אורך הטיפול מומלץ למטופל לבחון את הטיפול, את מטרותיו וציפיותיו ממנו ולהחליט האם הוא עונה על ציפיותיו.
חרדת נטישה אמורה לאפיין מטופלים בלבד ולא מטפלים.. משום כך, יכול וצריך המטופל לסיים טיפול שאינו מועיל לו עוד.
