דחיית תביעה לפי חוק איסור לשון הרע, בעניינם של ''טוקבקים'' שפורסמו באתר אינטרנט אותו מפעילה הנתבעת
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

דחיית תביעה לפי חוק איסור לשון הרע, בעניינם של ''טוקבקים'' שפורסמו באתר אינטרנט אותו מפעילה הנתבעת 

מילים במאמר: 429   [ נצפה 1461 פעמים ]

 
 
ת"א 51859/06, עו"ד שמעון דיסקין נ' הוצאת עיתון הארץ בע"מ

כב' השופטת תמר אברהמי


28.10.2008

העובדות:
1. הנתבעת מוציאה לאור של עיתון "הארץ" וכן מפעילה של אתר אינטרנט אשר כתובתו www.haaretz.co.il (להלן - "אתר האינטרנט" או "האתר"). במסגרת האתר מתפרסמות כתבות אשר לקוראים ניתנת אפשרות לפרסם את דעתם ולהגיב עליהן באמצעות "תגוביות", הידועות בכינוי טוקבקים (talkback). התובע, שהוא עו"ד לפי השכלתו ומשלח ידו, נוהג לשלוח טוקבקים לכתבות המתפרסמות באתר האינטרנט של הנתבעת וכן באתרי אינטרנט אחרים כגון ynet ו-nrg. התביעה מתייחסת באופן ספציפי ל-3 טוקבקים אשר פורסמו באתר הנתבעת ביום 23.6.06, בזנבה של כתבה בשם "עין תחת עין" מאת העיתונאי יואל מרקוס.

החלטה:
2. התובע שלח תגובות לרוב, ועשה כן לאחר שעיין בהצהרה לפיה הוא מסכים שהנתבעת אינה אחראית לתוכנן של התגובות. בנסיבות הענין, התובע מנוע מהעלאת טענותיו כלפי הנתבעת בענין תגובות אלה.
3. בכל הנוגע לטענה בענין לשון הרע במסגרת טוקבקים, ככלל, אין לראות במי שמעמיד את הבמה לרשות ה"טוקבקיסטים", כאשר ניתן לראות במובחן כי מדובר בטוקבקים ולא בחלק מגופן של כתבות, משום "אמצעי תקשורת" לצורך סעיף 11. אינטרנט אינו מתיישב בנקל באופן לשוני עם ההגדרה בסעיף 11 לחוק ועם החיקוקים אליהם מפנות ההגדרות שבחוק זה, לגבי אמצעי תקשורת. בענין טוקבקים כאלה, מתאימים יותר מאפייניו של פורום מאשר מאפייניו של עיתון.
4. האינטרנט הוא מקום יחודי בו מתאפשר לכאורה לכל אחד להביע את דעתו באופן חופשי ונגיש לאחרים. רשת האינטרנט תורמת לדמוקרטיה בכך שהיא מאפשרת לאנשים רבים השתתפות בשיח הציבורי. לכלל משפטי המטיל אחריות על כלי התקשורת עלול להיות אפקט מצנן במובן זה שכלי תקשורת ימנעו מפרסום תגובות ביקורתיות ויסרסו במידה רבה את השיח הציבורי. זהו מחיר חברתי גבוה בשים לב לערך הרב שהחברה מייחסת לחופש הביטוי.
5. מאפייני הטוקבקים, בהנחה שהוכחו, אינם טעם מספיק להוצאתם של אלו באופן מוחלט מעבר לגבולות הפיקוח החוקי. מאפייני הטוקבקים ובכלל זה העובדה שהלשון הנקוטה בטוקבקים היא לעתים בעלת מאפיינים אלימים, אינם הופכים את האמור בטוקבקים, לדבר שכאילו לא נאמר כלל, ולתחום הטוקבקים לתחום בו אין דין ואין דיין. כל התבטאות תבחן לגופה. יתכן שיהיו מקרים בהם ההתבטאות עצמה לא תגיע לכדי "לשון הרע". יהיו מקרים, בהם מאפייני הטוקבק ישקלו במסגרת שיקולים אחרים, כגון היקף ההגנה הניתן להתבטאות או היקף הפיצוי ההולם.
6. גם אם נניח לצורך הדיון, כי התגובות נשוא התביעה הן לשון הרע וכי לא חלה בענינן הגנה, אין מקום לזכות את התובע בפיצוי ממשי מאת הנתבעת בגין התגובות. הפרסומים נשוא התביעה לא בוצעו במסגרת מאמר או כתבה אלא במסגרת תגובות הנכתבות באופן אנונימי. המשקל שנותן הציבור לכתיבה אנונימית ברשת, אינו גבוה. כתיבתן של התבטאויות במסגרת טוקבקים בכלל וכאלה שהועלו לאחר כ- 90 תגובות אחרות, באתר אינטרנט שאינו בין הגדולים, מחלישה את הפגיעה באורח ממשי ומצדיקה את הקטנת הפיצוי.


את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב