1. סיימתי את בניית השלד ותוצאות בדיקת הבטון הראו שבטון אינו עומד בדרישות התקן. בכל זאת המהנדס אישר את הבניה, בטענה כי יש למבנה מקדמי בטחון מספיקים. האם לוותר או להתעקש על דרישות התקן?
יורם קראוס: "אין לאף גורם, לא למהנדס ולא לקבלן, שום רשות לבנות את הבניין עם מקדמי בטיחות הפחותים מדרישות התקנים, גם אם לדעתם, הבניין לא יתמוטט. כל בניין מחויב על פי התקנות והתקנים להיות מחושב ומבוצע עם מקדמי בטיחות כנדרש לגבי כל אלמנט בבניין. תכנון הבניין לא נועד רק להבטיח שיחזיק מעמד ושלא יתמוטט. אלא גם למלא פונקציות שונות. כאשר לדוגמא, הרצפה שוקעת בגלל תכנון לקוי, וברצפה הונחה צנרת כלשהי - תיווצר פגיעה בצנרת. כאשר קיר נסדק - תחדור רטיבות דרך הסדק, שעלולה לפגוע לדוגמא, בקווי החשמל שבקיר.
עליך להזמין מומחה בלתי תלוי שיעריך את הנזק ולהביא לכך שיתוקנו הליקויים והבניין
יהיה עם מקדמי בטיחות כנדרש בחוק, ככל שניתן לעשות זאת בשלב בו אתה נמצא. בנוסף, אתה יכול לתבוע את האחראים בגין הנזקים שייגרמו".
2. האם בטוח להניח בריכה (PVC בקוטר 5.00 ובגובה 100 ס"מ) על גג בית דו קומתי שיש לו אישור לבנות על הגג?
יורם קראוס: "ראשית, חובה לקבל אישור בכתב, חתום על ידי מהנדס קונסטרוקציות כתנאי להצבת בריכה בדירה - במרפסת או על הגג או בכל מקום שאינו מחושב מלכתחילה לעומסים מסוג זה.
"ככלל, כל תקרה בדירת מגורים מחושבת על פי התקן הישראלי לעומס של 150 עד 200 ק"ג למ"ר, בנסיבות רגילות (כולל ציוד וריהוט, אבל לא בריכת מים). כל 10 ס"מ בגובה המים יוצר עומס של 100 ק"ג למ"ר. במקרה שלך מדובר בבריכה בגובה 1 מ' - המהווה (במצב מילוי מכסימאלי) עומס של 1 טון למ"ר. כלומר, עומס של פי 5 עד פי 7 מהמותר בחישוב המקורי של עומס התקרה שתוכנן. מכאן שאת המסקנות לשאלתך תוכל להסיק כבר לבד".
יורם קראוס
מנכ"ל SMS פרויקטים
מנכ"ל SMS פרויקטים
