קשה להיות הורים. ההורות מביאה איתה אושר גדול, גאווה וסיפוק רב. אך גם דאגות וחששות, תיסכול, תשישות וחוסר אונים.
מקצוע ההורות נוחת עלינו ללא הכנה מוקדמת. ההכשרה היחידה שאנחנו מקבלים היא בבית הורינו, ומשם אנחנו שואבים את הידע של מה זה להיות הורה. במקרה הטוב היינו ביקורתיים לטוב ולרע ביחס למה שקלטנו מהורינו. במקרה הפחות טוב, לא תמיד היינו מודעים לבעייתיות ולמורכבות של מה שקלטנו.
אנחנו רוצים לתת לילדינו אהבה ובטחון, אבל גם מודעים לחשיבות של הצבת גבולות. אנחנו חשופים להרבה מידע לגבי חינוך ילדים ופסיכולוגיה של הילד, אבל פעמים רבות מתקשים לתרגם את המידע הזה לידע מעשי שיעזור לנו לגדל ילדים מאושרים ובריאים בגופם ובנפשם.
כאשר אנחנו, כהורים מבחינים שלילד יש חום, או שהוא מתלונן על כאב בטן, אוזן או ראש, סביר להניח שניקח אותו לרופא לטפול בבעיה, אבל כשאנחנו נתקלים בבעיות התנהגות של הילד ננקוט באחת משתי גישות אפשריות: נתחיל בניסוי וטעיה או שנחכה ש"הזמן יעשה את שלו". לרוב לא ניפנה לקבלת עזרה מאנשי מקצוע, למרות שהבעיה יכולה להיות יומיומית ומעיקה.
שאלנו את עצמנו מה ההבדל בין טיפול גופני לבין טיפול נפשי והעלינו מספר השערות:
א. קיים חוסר מודעות לכך שניתן לפנות לגבי קשיים שאינם נראים חמורים, לכאורה, אך מכבידים על החיים, כמו: קשיי פרידה, קשיים חברתיים, בעיות משמעת, חוצפה, התפרצויות של זעם או של בכי, תלות, מריבות אחים, נסיגה בהתפתחות בעקבות הולדת אח, וכו'. כל אלה ועוד הם קשיים נפוצים שאפשר להקל עליהם בעזרת מתן הדרכה וייעוץ.
ב. הורים שנוקטים בניסוי וטעיה חושבים שקריאת ספרים תכוון אותם נכון, אך הם עלולים לבלבל את עצמם בקבלת עצות רבות (לעיתים אף סותרות). אלה, אינן מתייחסות לא לבעיה הספציפית ולא לילד היחיד והמיוחד שלהם. הספר לא לוקח בחשבון מי הילד או מה גילו, הוא גם לא מתייחס למערכת היחסים במשפחה, או לאירועים משמעותיים שעברו על הילד לפני פרוץ הקושי או הבעיה. הדרכה אחראית שניתנת להורים תשלב העברת איפורמציה הדדית בין ההורים והמטפל. במסגרת ההדרכה המטפל ישאל את השאלות הנכונות, וידריך את ההורה לגבי הצעדים היעילים לשיפור המצב בהתאם לאינפורמאציה הרבה שאסף.
ג. יש חוסר מידע לגבי ההבדל בין טיפול ממושך לבין ייעוץ והדרכה ממוקדים בבעיה, והורים רבים חוששים מהעלות הגבוהה של הטיפול. הורים שמוצאים מטפל מתאים, יכולים להסתייע בו אחת לכמה שבועות או חודשים ולקבל ממנו ליווי עם התפתחות המשפחה בהתאם לצרכים שעולים.
ד. הורים אינם מודעים לכך שהמטפל בצד שלהם וחוששים משיפוטיות שלו ביחס להורות שלהם. כפי שציינו בפתח דברינו – קשה להיות הורים. הורות היא אחד המקצועות היחידים שאינם נלמדים באופן רשמי. מטרת הטיפול היא לסייע בשיפור איכות החיים של ההורה בפרט ושל המשפחה בכלל.
ה. הורים אינם מודעים לטיב ההורות שלהם: לאיכפתיות הרבה, למודעות, ולרצון שלהם בחיים איכותיים עבור עצמם ועבור ילדיהם. ובמקום לשים לב לכוחות הקיימים בהם, הם עסוקים בחשש מכך שפנייה לעזרה תעיד על חולשה שלהם. הם דורשים מעצמם לדעת הכל, ושוכחים שאחד הקשיים בהתמודדות עם בעיות הקשורות בגידול ילדים הוא חוסר היכולת, לפעמים, לראות את הקושי מזויות אחרות מאלה המוכרות להם. שכן הם נמצאים בתוך המצבים הבעייתיים עצמם. איש מקצוע ייתן נקודות מבט נוספת ולעיתים מפתיעות על הבעיה במקביל למתן כלים וטכניקות להתמודדות.
ו. הורים חוששים מסטיגמה, אך שוכחים שכל מטפל, בין אם הוא עובד בקליניקה פרטית או במוסד ציבורי, חייב בסודיות מוחלטת לגבי כל מקרה המגיע לטיפולו.
ז. יש הורים החוששים מיצירת הקשר הראשונית. הם שוכחים שבעידן המודרני, אפילו פניה לא אישית, כמו פניה דרך האינטרנט, או הדוא"ל אפשרית, שלא לדבר על טלפון. חשוב, ראשית כל, לברר שמדובר באיש מקצוע שעוסק בתחום של הדרכת הורים, לתאם ציפיות (זמינות, מיקום, עלויות) ולקבוע פגישה.
איכות חייכם תשתפר פלאים, בהצלחה!
