דחיית עררים על ההחלטה בעניין הארכת מעצרם של האחים אברג'יל בפעם השלישית
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

דחיית עררים על ההחלטה בעניין הארכת מעצרם של האחים אברג'יל בפעם השלישית 

מילים במאמר: 440   [ נצפה 1070 פעמים ]

 
 
ב"ש 5291/08, יצחק אברג'יל ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה

כב' השופט משה רביד


16.10.2008

העובדות:
1. טרם הגשת בקשת ההסגרה הפורמאלית, הוגש נגד כל אחד מהעוררים כתב אישום, הכולל עבירות הקשורות לפעילות במסגרת ארגון פשיעה, בניגוד לחוקי ארצות הברית, בתקופה שבין השנים 2002-2006. העורר הראשון מואשם, בנוסף לעבירות שעבר במסגרת פעילות בארגון פשיעה, בקשירת קשר ליבוא סם מסוג MDMA, סיוע לגביית חוב תוך שימוש באמצעי סחיטה, סיוע להפרעה למהלכו התקין של המסחר על-ידי איומים, עבירות של הלבנת הון וסיוע בנטילת חלק בעסקאות כספיות ברכוש שמקורו בפעולות בלתי חוקיות. העורר השני מואשם בנוסף לעבירות הקשורות בארגון פשיעה, בקשירת קשר לביצוע סחיטה, סיוע להפרעה למהלכו התקין של המסחר על-ידי איומים, קשירת קשר להלבנת הון וסיוע בנטילת חלק בעסקאות כספיות ברכוש שמקורו בפעולות בלתי חוקיות.

החלטה:
2. הטענות בדבר עקרון הפליליות הכפולה וחוסר הדדיות באכיפה וחוסר צדק בשיטת המשפט של ארצות הברית, הינן טענות שמקומן ושעתן בעת שתידון הבקשה להסגרה. דרישת הסף של הדדיות אינה דורשת שוויון מוחלט, אלא הדדיות בערך ובקירוב "אקוויוולנטיות מהותית ועקרונית". לשון אחר: או הסגרה למדינה המבקשת או ענישה במדינה המתבקשת.
3. גם הטענה כי חוק ההסגרה (תיקון מס' 6), התשנ"ט-1999 אינו חוקתי, מקומה בהליך העיקרי, אך גם לגופו של עניין, דינה להידחות. התיקון הולם את ערכיה של מדינת ישראל, שכן מטרתו מלחמה במאבק בפשיעה חוצה גבולות בשיתוף עם מדינות נוספות. חוק ההסגרה ותיקון מס' 6 הנם מכשיר לשיתוף פעולה בין-לאומי ולכן נעשו לתכלית ראויה. התיקון הוא מידתי, שכן תנאי להסגרה, לפי סעיף 1א(2) לחוק ההסגרה, כי המדינה המבקשת תתחייב בטרם שיוסגר אליה, להחזירו לישראל לשם נשיאת עונשו, אם יורשע בדין ויוטל עליו עונש מאסר. זכות חוקתית זו, שלא להיות מוסגר, אינה זכות מוחלטת. היא מחייבת איזון כנגד האינטרס הציבורי במאבק בפשיעה חוצה גבולות.
4. תחולתו של החוק הפלילי היא תחולה טריטוריאלית ולא אישית (פרסונאלית). התחולה הפרסונאלית היא תחולה שיורית. כיום עבירות פליליות יכולות להתבצע במספר מדינות, הכוונה לרכיב ההתנהגותי, כאשר העבריין יושב במדינה אחרת רחוק מהמקום שבו מתבצעות העבירות. המטרה הראשונה והמרכזית בתכליותיהם של דיני ההסגרה היא יצירתו של מכשיר יעיל לשיתוף-פעולה בין-לאומי במאבק בפשיעה, ובפרט זו החוצה-גבולות. קבלת טענת העוררים, לפיה עליהם להישפט בישראל, תעשה לפלסתר את הלחימה בפשיעה חוצה גבולות. המדינה המתבקשת תתקשה להביא עדים ממרחק ודיני הראיות בישראל אוסרים, כידוע, עדויות שמיעה. בכך תסוכל מטרתו של חוק ההסגרה.
5. כאשר מוגשת בקשה להארכת צו המעצר טרם הגשת בקשת ההסגרה, על בית המשפט לבחון האם המעצר דרוש להבטחת ההסגרה, האם המדינה המבקשת פנתה לרשויות בישראל לעצור באורח דחוף את האדם שנעצר והאם הפניה כרוכה בהגשת בקשה להסגרתו בשלב מאוחר יותר. היועץ המשפטי נתן הסבר לעיכוב בהגשת בקשת ההסגרה, בשל הצורך באיסוף ראיות נוספות. רשויות התביעה בארצות הברית מעדכנות את משרד המשפטים בישראל על ההתקדמות בהכנת הבקשה. בנסיבות אלה, אין מקום לדון בשלב זה בחלופת מעצר.



את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב