מבחני התאמה לכיתה א' , באמת? 

בס"ד



התאמה לכיתה א' - באמת?



ילד מגיע לגיל 5 או לגן חובה (מה שמגיע קודם) ועובר מבחני התאמה לכיתה א'. מבחנים רבים בתחומים שונים שאמורים לקבוע מהן הידיעות של הילד ומהי רמת האינטיליגנציה שלו, השכלית, המוטורית, הרגשית ועוד אינטיליגנציות שנולדו בשנים האחרונות ונקבעו על ידי מיטב הפסיכולוגים ומיושמים על ידי מיטב אנשי החינוך.
כיום ילד שאמור לעלות לכיתה א' צריך להיות בעל ידיעות שלא מביישות אפילו ילד בגיל 9או יותר.
בשנים עברו מטרתו של הגן היתה להקנות לילד יכולות וכישורים ראשוניים כמו התפתחות בתוך חברה, מושגים ראשונים, משחק, חינוך וגם ידע בסיסי בהתאם לגילו הרך. ילדים בעלי ליקויים מיוחדים או קשיים מסוימים נבדקו וטופלו בהתאם לרמות הקושי וסוג הקושי. כאשר כיתה א' היתה בעצם המעבר העדין שבין המשחק לבין הקנית הידע בקריאה , חשבון ושאר המקצועות הנלמדים בבית הספר. מרבית הילדים עלו לכיתה א' גם אם לא ידעו קרוא וכתוב שלא לדבר על ידיעת החשבון ועוד ידיעות שילדי הגן כיום נבחנים עליהם. פעם, לכל היותר הפתרון היה להשאיר את הילד שנה נוספת בגן על מנת שיתבגר קצת ויהיה בן 7 ולא בן 6. וכך בכיתה א' מרבית הילדים, גם אלו המתקשים הצליחו בעזרת ההורים והמחנכים (חשוב לציין את המילה מחנכים) ללמוד ולהגיע להישגים לא מבוטלים.
כיום ישנם מושגים חדשים לילדים בגיל הגן שאוהבים לשחק קצת יותר מאשר ללמוד. בפי "אנשי המקצוע" זה נקרא "הפרעות קשב וריכוז", "ליקויי למידה", והפתרונות רבים ומגוונים ,ממסגרות מיוחדות ועד לריטלין.
ילדים רבים נכנסים לתוך משבצת מסוימת של בעלי ליקוי למידה או כל ליקוי אחר כשבעצם לא בהכרח שיש להם באמת בעיה או ליקוי שלא ניתן לפתור בדרכים פשוטות יותר , וזאת רק משום שהם לא עומדים באיזה קריטריון של ידע שנקבע על ידי אותם אנשי חינוך ופסיכולוגים. ואז מתחיל המירוץ של ההורים כדי לטפל בילד או לחילופין להוכיח את יכולותיו.
ובזמן הזה, מה עובר על הילד בן ה- 6 (או פחות מזה) מבחינה רגשית וחברתית???
ומה כשהמקרה הוא הפוך? מה קורה עם ילד שהיכולות שלו גבוהות ביחס לגילו? האם אז נערכים לו אוטומטית מבחנים מיוחדים? לא. לא לפני כיתה ג' אז נערכים מבחנים כלל ארציים לכל התלמידים , שגם הם לא בדיוק בודקים את היכולות הספציפיות של הילד.
ילד שהצטיין בתחום מסוים או שענה תשובות מבריקות אך לא סיים בזמן את כל המבחן לא עבר.
היום ילד בגיל הגן עם קשיים במוטוריקה גסה לדוגמא או בעל יכולות גופניות נמוכות מעט נשלח לפיסיותרפיה, ריפוי בעיסוק ולעוד בעלי מקצוע מוסמכים ותוך כדי מוצאים אצלו בעיות נוספות שאף אחד לא ידע קודם לכן על קיומם גם בתחומים שלא קשורים למוטוריקה.
פעם לכל היותר אותו תלמיד היה מקבל ציון "80" בחינוך גופני. אז הוא לא יהיה ספורטאי מצטיין...

ילדים רבים במיוחד היום בעידן המחשבים ותכניות הטלויזיה צוברים ידע כללי כל כך רחב. הם קולטים כל כך הרבה וזוכרים כל כך הרבה. בזכות הידע שהם צוברים (לא תמיד ידע המתאים לגילם אבל זה נושא אחר) הם לומדים לנתח דברים בצורה שונה מילדים שגדלו בעשורים קודמים (יחי הקידמה). כך הם גם מעניקים פירושים מיוחדים לידיעות מסוימות. התפיסה שלהם מיוחדת ושונה עד כי לא פעם הם מדהימים אותנו ההורים בדרך שבה הם רואים, מבינים ומפרשים דברים. החשיפה שלהם גדולה מבעבר ולכן גם המבחנים שבודקים את האינטיליגנציה שלהם צריכים להיות נרחבים יותר ולא להצטמצם לגבולות מסוימים ולסטנדרטים מסוימים.


לסיום:

במבחן אינטיליגנציה שנערך בארצות הברית לילדים בני 9 היתה שאלה :

הקף בעיגול ונמק מהו יוצא הדופן מן הפריטים הבאים -
לימון
שמש
כדור הארץ
ירח

התשובה הנכונה היתה אמורה להיות ירח, צפוי לא? כיוון שכולם עגולים והוא בצורת בננה.
אחד הילדים ענה :כדור הארץ - כיוון שכולם צהובים והוא כחול בשל הגזים המקיפים אותו.
מיותר לציין שהילד קיבל את מלוא הניקוד על תשובתו האינטיליגנטית.



- קלריס -