"אחושילינג SINGULAR SENSATION בכוריאוגרפיה ובימוי של יסמין גודר בוחנת את הרצון לגעת בשיאים ובעוצמות במטרה למצוא ריגוש חד משמעי"
זהו ציטוט חלקי מדוייק מהכתוב בתוכניה של המחול באותו שם בכוריאוגרפיה של יסמין גודר המוצג בסוזן דלל..
צפיתי אמש במופע.
אקדים ואתחיל במחמאות.מאוד נהנתי מהמופע. היתי רתוק למתרחש על הבמה.לא השתעממתי אפילו לרגע.
הכוריאוגרפיה והבימוי היו מיוחדים לא שיגרתיים. התנועות של חמשת הרקדנים-שני רקדנים ושלוש רקדניות היו מענינות מיוחדות ולא מקובלות.
אלה שמותיהם ענבל אלוני,שולי אנוש,צוף יצחקי,עילאיה שליט וערן שני.
הביצוע של כולם היה טוב מאוד כאשר שני הרקדנים בעלי הכושר הגופני המצויין הרשימו יותר בהופעתם.
ראיתי את המופע. נהנתי ממנו ולא חיפשתי משמעות כל שהיא כי מה שקראתי בתכניה נראה לי יותר מדי כללי לא אמר לי דבר ולא רלבנטי להנאה האינדיבידואלית.
האם יש צורך וחייבים בריקוד מודרני לחפש ולמצוא או לא למצוא משמעות בכל מה שמוצג.נראה לי שלא.
אני הסתפקתי בהנאה והענין וכל אחד לפי מידת הדמיון שלו יכול למצוא אם ירצה משמעות כרצונו.
המופע התחיל כאשר אחד המבצעים, על במה חשופה אך מאוד אסטטית ויפה עם משטח מוגבה בצדדים על רקע הקירות השחורים של הבמה התחיל להתנועע.
תנועותיו היו כאילו וקיבל שוק פתאומי .היו שם עיוותי פה,לשון בחוץ, תנועות סופר מודרניות שכללו פרפורי ופירכוסי גוף וכו'
הביצוע היה מעולה. כל זה לווה במוסיקה מודרנית חלקה אלקטרונית חד גוונית של רונה גפן,זיו יעקב,גבי להלה PANDA PORN,THROBBING GRISTLE ואח' שלא הכרתי.
דמיוני פעל במהירות והיא הזכירה לי חשמלית מסתובבת בסיבוב כאשר גלגלי המתכת הנוגעים בפסים יוצרים רעש.
בהמשך השתנתה המוסיקה שהמשיכה להיות חד גוונית ואז היא נשמעה לי כרעש שעושה מחט של פטיפון ישן שהגיע לסוף התקליט ולא הורידו את המחט.או אולי מכונה העובדת בצורה אוטומטית ומשמיעה רעש בהתאם.
למרות דימויים לא מקובלים אלו המוסיקה לא צרמה את האוזן.היתה בהחלט סבירה,נסבלת ונעימה והתאימה מאוד למתרחש על הבמה.היא נערכה על ידי גבריאל קריכלי שהשתמש כאמור במקורות שונים.
היו הרבה סצינות משעשעות ויפות בכוריאוגרפיה המיוחדת הזו כגון מסיכה עשויה מפסטה-מקרונים-הנעלמת ע"י כך שהמקרונים מתפזרים בפתאומיות מתחת לבגד ונופלים על הריצפה.סצינה אחרת היתה מריחת פנים בצבע ירוק הנקרש ונופל באיטיות לא מורגשת.שפיכת עוגת ג'לה בצבע אדום על הרצפה הלבנה ודריכה עליה .
רקדן בגרב נילון שעוטפים את ראשו בסלוטייפ המכסה את הפה והאף.
מה שלא יהיה אדיש בראותך סצינות כאלו אינך יכול להשאר.
לכל אורך הכוריאוגרפיה והבימוי היו סצינות בהן היה יופי,מוזרות,השפלה,אלימות .
כל זה בא כדי להגיע לשיא הרגש ככתוב בתכניה ומצוטט בהתחלה.
ריגוש זה צריך היה להתרחש אצל הרקדן וכן אצל הצופה ואכן כך היה.
יש לציין שכל התנועות היו מקוריות.
מה זה אחושילינג.תחילה לא ידעתי ונאמר לי שתרגום המילה לעברית מובנת זה "סבבה" אחלה"חבל על הזמן" וכו'.
כל המופע היה מענין ולא צפוי. הכל בוצע ונרקד על הצד הטוב ביותר.
הרגשת שגם המבצעים נהנים מלבצע את ה"תעלולים".
על הדרמטיזציה במופע היה אחראי איציק ג'ולי.עיצב את הבמה אורן שגיב.
זאת קופרודוקציה של פסטיבל מונפליה בצרפת,תיאטרון הבל בגרמניה וסוזן דלל.
לראות או לא לראות: מומלץ ביותר לאוהבי מחול מודרני וכוריאוגרפיות לא שיגרתיות. הנאתי היתה שלמה.לראות פעם אחת את המופע לא מספיק .זאת כוריאוגרפיה בסגנון המיוחד ליסמין גודר בלבד המבדיל אותה מהכוריאוגרפים האחרים.
נכתב על ידי elybikoret , 19/10/2008 00:13
זהו ציטוט חלקי מדוייק מהכתוב בתוכניה של המחול באותו שם בכוריאוגרפיה של יסמין גודר המוצג בסוזן דלל..
צפיתי אמש במופע.
אקדים ואתחיל במחמאות.מאוד נהנתי מהמופע. היתי רתוק למתרחש על הבמה.לא השתעממתי אפילו לרגע.
הכוריאוגרפיה והבימוי היו מיוחדים לא שיגרתיים. התנועות של חמשת הרקדנים-שני רקדנים ושלוש רקדניות היו מענינות מיוחדות ולא מקובלות.
אלה שמותיהם ענבל אלוני,שולי אנוש,צוף יצחקי,עילאיה שליט וערן שני.
הביצוע של כולם היה טוב מאוד כאשר שני הרקדנים בעלי הכושר הגופני המצויין הרשימו יותר בהופעתם.
ראיתי את המופע. נהנתי ממנו ולא חיפשתי משמעות כל שהיא כי מה שקראתי בתכניה נראה לי יותר מדי כללי לא אמר לי דבר ולא רלבנטי להנאה האינדיבידואלית.
האם יש צורך וחייבים בריקוד מודרני לחפש ולמצוא או לא למצוא משמעות בכל מה שמוצג.נראה לי שלא.
אני הסתפקתי בהנאה והענין וכל אחד לפי מידת הדמיון שלו יכול למצוא אם ירצה משמעות כרצונו.
המופע התחיל כאשר אחד המבצעים, על במה חשופה אך מאוד אסטטית ויפה עם משטח מוגבה בצדדים על רקע הקירות השחורים של הבמה התחיל להתנועע.
תנועותיו היו כאילו וקיבל שוק פתאומי .היו שם עיוותי פה,לשון בחוץ, תנועות סופר מודרניות שכללו פרפורי ופירכוסי גוף וכו'
הביצוע היה מעולה. כל זה לווה במוסיקה מודרנית חלקה אלקטרונית חד גוונית של רונה גפן,זיו יעקב,גבי להלה PANDA PORN,THROBBING GRISTLE ואח' שלא הכרתי.
דמיוני פעל במהירות והיא הזכירה לי חשמלית מסתובבת בסיבוב כאשר גלגלי המתכת הנוגעים בפסים יוצרים רעש.
בהמשך השתנתה המוסיקה שהמשיכה להיות חד גוונית ואז היא נשמעה לי כרעש שעושה מחט של פטיפון ישן שהגיע לסוף התקליט ולא הורידו את המחט.או אולי מכונה העובדת בצורה אוטומטית ומשמיעה רעש בהתאם.
למרות דימויים לא מקובלים אלו המוסיקה לא צרמה את האוזן.היתה בהחלט סבירה,נסבלת ונעימה והתאימה מאוד למתרחש על הבמה.היא נערכה על ידי גבריאל קריכלי שהשתמש כאמור במקורות שונים.
היו הרבה סצינות משעשעות ויפות בכוריאוגרפיה המיוחדת הזו כגון מסיכה עשויה מפסטה-מקרונים-הנעלמת ע"י כך שהמקרונים מתפזרים בפתאומיות מתחת לבגד ונופלים על הריצפה.סצינה אחרת היתה מריחת פנים בצבע ירוק הנקרש ונופל באיטיות לא מורגשת.שפיכת עוגת ג'לה בצבע אדום על הרצפה הלבנה ודריכה עליה .
רקדן בגרב נילון שעוטפים את ראשו בסלוטייפ המכסה את הפה והאף.
מה שלא יהיה אדיש בראותך סצינות כאלו אינך יכול להשאר.
לכל אורך הכוריאוגרפיה והבימוי היו סצינות בהן היה יופי,מוזרות,השפלה,אלימות .
כל זה בא כדי להגיע לשיא הרגש ככתוב בתכניה ומצוטט בהתחלה.
ריגוש זה צריך היה להתרחש אצל הרקדן וכן אצל הצופה ואכן כך היה.
יש לציין שכל התנועות היו מקוריות.
מה זה אחושילינג.תחילה לא ידעתי ונאמר לי שתרגום המילה לעברית מובנת זה "סבבה" אחלה"חבל על הזמן" וכו'.
כל המופע היה מענין ולא צפוי. הכל בוצע ונרקד על הצד הטוב ביותר.
הרגשת שגם המבצעים נהנים מלבצע את ה"תעלולים".
על הדרמטיזציה במופע היה אחראי איציק ג'ולי.עיצב את הבמה אורן שגיב.
זאת קופרודוקציה של פסטיבל מונפליה בצרפת,תיאטרון הבל בגרמניה וסוזן דלל.
לראות או לא לראות: מומלץ ביותר לאוהבי מחול מודרני וכוריאוגרפיות לא שיגרתיות. הנאתי היתה שלמה.לראות פעם אחת את המופע לא מספיק .זאת כוריאוגרפיה בסגנון המיוחד ליסמין גודר בלבד המבדיל אותה מהכוריאוגרפים האחרים.
נכתב על ידי elybikoret , 19/10/2008 00:13
אליביקורת
